איך אפשר לא לשלם מזונות

לא פעם אב פונה למשרדינו בשאלה איך אפשר לא לשלם מזונות, כאשר שאלה זו נחלקת לשתיים, האחת, איך אפשר לא לשלם מזונות אישה, והשנייה איך אפשר להיפטר מתשלום מזונות ילדים.

במאמר זה נעשה סדר בחיוב הבעל לשלם מזונות אישה וחיוב האב לשלם מזונות ילדים, כאשר בהתאם לכך נוכל לדעת כיצד ניתן להיפטר מתשלום מזונות.

איך אפשר לא לשלם מזונות אישה

הבעל מתחייב בכתובה תחת החופה כי הוא יזון ויפרנס את האישה כל ימי הנישואין, כתובה זו היא שיוצרת את החוב לבעל לפרנס את האישה.

יחד עם זאת חוב תשלום מזונות אישה הוא אינו חוב אבסולוטי אלא הוא משתנה ממקרה למקרה, כך שבהחלט ישנם מקרים שהבעל לא ישלם מזונות אישה תוך כדי הנישואין.

המקרה הבולט הוא כאשר ישנה עילת גירושין של אישה מורדת או אישה שהגישה כנגד הבעל תלונות שווא במשטרה דבר שגרם לבעל להיות מורחק מהבית.

מקרה נוסף בו הבעל ייפטר מתשלום מזונות אישה, הוא כאשר האישה עובדת ומשתכרת בשכר ראוי אשר יש בו בכדי לכלכל את האישה בהתאם לרמת המחיה שהיא זקוקה.

כך למעשה בעל שפונה למשרדנו בשאלה איך אפשר לא לשלם מזונות, המענה יהיה להוכיח לבית הדין כי האישה אינה זכאית למזונות בגלל עילת גירושין, או להוכיח כי שכרה של האישה מספק את צרכיה.

איך אפשר לא לשלם מזונות ילדים

השאלה איך אפשר לא לשלם מזונות ילדים הנה שאלה מורכבת ומשתנה בין הערכאות השונות, בעוד שבבית הדין הרבני אין כל היתכנות לאב להיפטר מתשלום מזונות ילדים, הרי שבבית המשפט לענייני משפחה הדבר ניתן במקרים מסוימים.

יש ויכוח מהותי בן בית הדין הרבניים לבין בית המשפט לענייני משפחה האם חוב מזונות הילדים מוטל אך ורק על האב, כך שאין כל הבדל האם האישה עשירה או שהיא ענייה, ובכל מקרה האב ישלם את דמי המזונות, או שמא החוב מוטל על האב והאם באופן שוויוני.

בית הדין הרבני סבור כי בכל גיל חובת המזונות מוטלת על האב ורק עליו, לכן אין אפשרות לאב לחמוק מתשלום מזונות הילדים, לא כן בית המשפט סבור כי הדברים נכונים אך ורק עד גיל 6, ומעבר לכך חובת המזונות תוטל על שני ההורים בשווה.

לכן, ילד מעל גיל 6 לא יהיה זכאי לקבל מהאב את דמי המזונות ככל ושכרם של שני ההורים זהה והילד נמצא במשמורת משותפת.

רק במקרה בו האם תהיה משמורנית מלאה על הילד, או במקרה ששכרו של האב גבוה באופן משמעותי משכרה של האם, ישלם האב מזונות ילדים לאחר גיל 6.

מי מחליט היכן תידון תביעת מזונות

לאחר שהבנו כי המענה לשאלה איך אפשר לא לשלם מזונות ילדים תלויה בערכאה שתדון בתביעת המזונות, עולה השאלה מי יחליט את זהות הערכאה שתדון בתביעת המזונות.

שאלה זו קשה מאוד ואין לכך הכרעה ברורה בפסיקה וכפי שנביא להלן, בעבר הפסיקה הרווחת הייתה כי בהתאם למרוץ הסמכויות מי שיגיש הראשון את הבקשה ליישוב סכסוך, הוא שיחליט את זהות הערכאה.

דבר זה היה גורר מרוץ גדול כאשר גברים שהיו במשמורת משותפת היו רצים להגיש את התביעה בבית המשפט לענייני משפחה, ואילו הנשים היו מבקשות להגיש את התביעה בבית הדין הרבני.

אך, לאחרונה ניתן פסק דין של בית המשפט העליון שקבע כי למרות שהאב פתח הראשון את הבקשה ליישוב סכסוך, הוא אינו יכול להגיש את תביעת מזונות הילדים לבית הדין הרבני, אלא אם כן ישנה הסכמה בין שני בני הזוג שבית הדין הרבני יכריע.

אלא שבית הדין הרבני הגדול בערעור על החלטת בית הדין הרבני האזורי קבע כי הלכת בית המשפט העליון אינה מחייבת את בתי הדין הרבניים, ולכן למרות החלטת בית המשפט העליון, בית הדין הרבני מוסמך לדון בתביעת מזונות הילדים.

כנגד פסיקת בית הדין הרבני הגדול הוגשה עתירה לבג"ץ כאשר פסק הדין אמור להתקבל בימים הקרובים, אך עד אז מרוץ הסמכויות ממשיך להתנהל בין בית הדין הרבני לבית המשפט לענייני משפחה.

ניכור הורי משפיע על תשלום מזונות ילדים

למרות שבבית הדין הרבני אין אפשרות לחמוק מתשלום מזונות ילדים, עדיין במקרה של ניכור הורי ישנה אפשרות לחמוק מתשלום מזונות ילדים.

האם אינה יכולה מצד אחד למנוע את הקשר התקין של הילדים עם האב, ומצד שני לדרוש מהאב שישלם מזונות ילדים.

יחד עם זאת לא במהרה בית הדין הרבני יורה על שלילת דמי המזונות, שכן שלילה כזו עשויה לפגוע פגיעה קשה בטובת הילדים שאינם קשורים לסכסוך בין ההורים, אך כאשר לא יהיה כל מנוס, הרי שזו תהיה האפשרות שבית הדין הרבני יורה ומזונות הילדים יישללו.

יש לציין כי ישנה אפשרות נוספת לטפל בניכור הורי, בכך שיוציאו את הילדים למשמורת מלאה לאב, ואילו האם תהיה זכאית להסדרי שהות רק במרכז קשר תחת פיקוח.