מרכז קשר הוא מקום מפגש בין אחד ההורים לבין הילד, אך מתי ההורה יצטרך לפגוש את הילד במרכז קשר? מי מחליט שהמפגשים יהיו רק במרכז קשר? כיצד כדאי להורה לנהוג במרכז?
והאם ניתן לצאת מהמרכז, על כך ועוד במאמר שלפנינו.
למה צריך מרכז קשר
כאשר בני הזוג נמצאים בהליך גירושין מסורבל ועולה חשש לאלימות פיזית וחשש לשלומו ובריאותו של הילד עולה לא פעם השאלה כיצד ניתן לאפשר להורה המסוכן לפגוש את הילד כשהוא אינו תחת פיקוח.
במקרה זה יש צורך שההורה המסוכן יפגוש את הילד תחת פיקוח במרכז קשר כך שיהיה ניתן לדעת בוודאות כי שלומו של הילד טוב במהלך המפגש ולא נגרם לו חלילה נזק.
מקרה נוסף שעולה הצורך במרכז קשר הוא כאשר אחד מההורים עושה ניכור הורי ומסית את הילד כנגד ההורה השני, שכן למרות שאין סיכון פיזי לילד, הרי שהפגיעה בגלל הניכור ההורי עלולה להשפיע לרעה על הילד.
מה עושים במרכז קשר
במרכז קשר ההורה יפגוש את הילד במשך זמן קצר יחסית של כשעה בשבוע, כאשר בזמן הזה ההורה ישחק עם הילד או יעשה עימו שיעורי בית תחת פיקוח של עובדת סוציאלית.
לרוב העובדת סוציאלית לא תתערב להורה בניהול השיחה השוטפת של ההורה עם הילד, אלא היא תותיר את אופן ניהול השיחה של ההורה עם הילד לשיקול דעתו של ההורה.
אך יחד עם זאת ככל ובשיחה יעלה חשש לשלומו של הילד, כיון שההורה ינסה להסית את הילד, הרי שהדבר ייפסק על ידי העובדת סוציאלית.
תפקידה של העובדת סוציאלית אינה רק לפקח על אופן התנהלות ההורה והקשר שלו עם הילד, אלא היא צריכה לנסות וליזום מפגש תקין של ההורה עם הילד, לכן ככל והילד יסרב לפגוש את ההורה מכל סיבה שהיא, הרי שהעובדת סוציאלית תשכנע את הילד לקיים מפגשים תקינים.
לאחר תקופה שההורה מתמיד לבוא למרכז קשר, העובדת סוציאלית של מרכז הקשר תכתוב חוות דעת על הקשר של ההורה עם הילד.
בין הדברים שייכתבו בחוות הדעת הוא התמדה של ההורה לבוא למפגשים, הקשר של הילד עם ההורה, האם קיימת עדיין סכנה לשלומו של הילד.
בסוף חוות הדעת תינתן המלצה לגבי המשך המפגשים האם ניתן לקיימם בצורה פתוחה ללא מרכז קשר, או שיש צורך עדיין בהמשך הפיקוח במרכז קשר לתקופה נוספת.
הגוף שיכריע הצורך לפנות למרכז
העובדה כי אחד מההורים חושש לשלומו של הילד, או שיש בפיו טענות קשות כנגד ההורה השני, הדבר עדיין אינו מלמד כי אכן יש חשש שכזה.
מי שמוסמך להכריע ולהצריך את ההורה לפגוש את הילד תחת פיקוח הוא רק בית הדין הרבני או בית המשפט לענייני משפחה כאשר הדבר ייעשה לרוב לאחר קבלת תסקיר של פקידת הסעד או לאחר שיש חשש ממשי לשלומו של הילד.
גם לאחר שהערכאה השיפוטית החליטה שיש צורך בפיקוח של מרכז קשר, ההורה הנפגע יכול להגיש בקשת רשות ערעור לבית הדין הגדול כנגד ההחלטה, ובית הדין הרבני הגדול מוסמך לבטל את ההחלטה.
התערבות של ערכאה בערעור תיעשה באופן מינימלי וזאת רק לאחר שאכן יש פגם משמעותי בהליך הדיוני של בית הדין הרבני האזורי, או כאשר העובדות סותרות את המופיע בפסק הדין.
יציאה ממרכז קשר
מרכז קשר הוא אינו מקום בו ההורה יפגוש את הילד לעולמי עד, אלא מדובר בהסדר זמני אשר אמור להסתיים לאחר תקופה.
מטרת מרכז הקשר הוא לבחון את הקשר של ההורה עם הילד, ולכן ככל ופקידת הסעד תתרשם כי אין כל חשש לשלומו של הילד היא תמליץ להפסיק את מרכז הקשר ולהעביר את הסדרי ראיה להסדרים פתוחים.
מאידך, במקרה בו החשש יתעצם כי ההורה מסוכן לילד, הרי שההמלצה תהיה על הפסקת הסדרי הראיה של ההורה עם הילד.
כך שהתקופה שההורה יפגוש את הילד במרכז קשר הינו מוגבל, וחשוב מאוד שההורה המבקש הסדרי ראיה פתוחים להתנהג בצורה הולמת ומתאימה להורה טוב.
תלונת שווא
לא פעם אחד מההורים רוצה לנקום בהורה השני בגלל סרבנות גט או מסיבה אחרת, ולכן הוא מעליל עלילת דם כנגד ההורה השני כביכול מדובר בהורה מסוכן.
מדובר בהתנהלות פסולה שתפגע בראש ובראשונה בטובת הילדים שיימצאו את עצמם חשופים לריב שיש להורים.
במקרה זה יהיה עליכם להוכיח על ידי טוען רבני או עורך דין למשפחה כי מדובר באשמת שווא ללא כל סיבה אשר כל מטרתה לפגוע בהסדרי ראיה.
ככל ותצליחו להוכיח כי מדובר בתלונת שווא, הערכאה השיפוטית עשויה לחייב בהוצאות גבוהות את ההורה שניסה לפגוע בקשר, ובנוסף הדבר עשוי לפגוע בהסדרי ראיה של ההורה המתלונן מתוך חשש שהוא ימשיך בניכור ההורי.
לכן לפני שאתם מבקשים שההורה השני יפגוש את הילד רק במרכז קשר, יש לוודא שאכן מדובר בתלונה מוצדקת ואכן יש סיכון לשלומו של הילד.
