מתי אפשר לדרוש כתובה ומתי עדיף לוותר על הכתובה?
האם לשאלה מי פתח את תיק הגירושין ישנה השלכה לגבי הזכאות לקבלת הכתובה? על כך ועוד במאמר שלפנינו
מהי כתובה?
כתובה הינה שטר התחייבות בו הבעל מתחייב לאישה במעמד הנישואין שבמקרה וחלילה חיי הזוג יעלו על שרטון, והאיש ייתן גט לאישה הרי שהאישה תהיה זכאית לקבל את הסכום עליו התחייב האיש בכתובה.
הסכום אותו מתחייב האיש בכתובה אינו קבוע והוא משתנה בין בני הזוג, בני הזוג יכולים להגיע להסכמות לפני הנישואין מה הוא הסכום אותו מתחייב הבעל בכתובה, ובהתאם לכך הבעל יתחייב במעמד החופה את הסכום אותו נוקב בשטר הכתובה.
ככל ואכן חיי הנישואין יעלו על שרטון ישלם הבעל לשלם לאישה לאחר הגירושין את אשר התחייב בשעת הנישואין.
כמה כתוב בשטר הכתובה?
הסכום אינו קבוע ומשתנה בין זוגות. בני זוג יכולים להגיע להסכמה עוד לפני הנישואין על גובה הכתובה, וזה מה שנרשם בשטר הכתובה שנחתם תחת החופה.
במילים פשוטות: אם חיי הנישואין יעלו על שרטון והצדדים יתגרשו, הבעל חייב לשלם לאישה את הסכום שהתחייב עליו בכתובה.
אבל חשוב להבין: לא תמיד האישה זכאית לכתובה. הזכאות תלויה במי גרם לגירושין.
מקרים בהם האישה אינה זכאית לכתובה
הכלל הבסיסי: הבעל חייב לשלם כתובה רק אם הוא זה שגרם לפירוק הנישואין. אם האישה היא האשמה בהתמוטטות התא המשפחתי, היא תאבד את זכויותיה לכתובה. להלן דוגמאות בהם האישה לא תהיה זכאית לכתובה:
- בגידת האישה – ככל והאישה בגדה בבעלה בחיי הנישואין הרי שהאישה תפסיד את כתובתה ולא תוכל לבקש תביעת כתובה, חשוב להדגיש כי אין כל חילוק מתי האישה בגדה, בין אם המדובר בתחילת שנות הנישואין ובין אם המדובר לאחר שנפרדו בני הזוג (ועדיין הבעל לא נתן גט).
- אלימות של האישה – ככל והאישה נקטה באלימות מילולית או פיזית כנגד הבעל, האישה תפסיד את כתובתה.
- אישה מורדת – ככל והאישה על דעת עצמה החליטה להפסיק את חיי האישות בגלל ש"נמאס" לה או בגלל שהיא רוצה "לעצבן" את הבעל, הרי שהאישה אינה זכאית לכתובה.
- האישה פתחה את תיק הגירושין – פתיחת תיק לגירושין יכולה להתפרש כרצון של האישה להתגרש, כך שהדבר ייחשב שהאישה היא אשר גרמה לפרק התא המשפחתי ובכך תפסיד האישה את כתובתה.
מתי אפשר לדרוש כתובה ומתי לא ניתן לדרוש כתובה?
כפי שאמרנו בתחילת המאמר בעת שמונחת בפני בית הדין תביעת גירושין, בית הדין יבדוק היטב בשל מי הסער הזה, מי הוא הגורם לפירוק התא המשפחתי, ככל ויתברר שהאיש הוא שגורם לפירוק התא המשפחתי בגין מעשיו הרעים, הרי שהאישה תהיה זכאית לדרוש תביעת כתובה, אך, ככל והאישה היא שגרמה לפירוק התא המשפחתי, האישה תפסיד את כתובתה.
מה קורה במצב בו שני בני הזוג רוצים להתגרש עקב חוסר התאמה, כך שלא ניתן להאשים את בן הזוג האחד יותר מבן הזוג השני, האם במקרה זה אפשר לדרוש חיוב כתובה?
כששני בני הזוג אינם רוצים את המשך חיי הנישואין, הגדרתם בבתי הדין הוא "מורדים זה על זה", כלומר שני בני הזוג מורדים ואינם רוצים לחיות זה עם זה בלא שהקולר יהיה תלוי בצווארו של מי מהצדדים.
במקרה זה האישה תהיה זכאית לעיקר הכתובה אך האישה לא תהיה זכאית לקבל תוספת כתובה.
מתי אפשר לדרוש כתובה כשהאישה פתחה תיק גירושין?
במקרים מסוימים למרות שהאישה היא שפתחה את תיק הגירושין עדיין תוכל האישה לדרוש את הכתובה.
ככל והאישה תוכיח כי קיים סיבה מיוחדת לרצונה לפרק את התא המשפחתי זאת עקב מעשיו החמורים של האיש, הרי שהאישה תהיה זכאית לכתובה אף שהיא זו שפתחה את תיק הגירושין.
אלא שעדיין קיים הבדל מהותי בין מקרה בו האיש פתח את תיק הגירושין לבין מקרה בו האישה פתחה את תיק הגירושין, שכן בעוד שבמקרה בו האיש פתח את תיק הגירושין, הרי ש"חובת ההוכחה" שהאישה אשמה בפירוק תא המשפחתי רובצת על הבעל, ואילו במקרה בו האישה היא שפתחה את תיק הגירושין, "חובת ההוכחה" כי לא ניתן להמשיך לחיות עם הבעל עקב מעשיו הגורמים לפירוק תא המשפחתי מוטלים על האישה.
לכן אני ממליץ ללקוחותי במשרדי, שככל ואין בידם הוכחות ברורות המצביעות כי הבעל הוא האשם בפירוק תא המשפחתי, להמתין עד שהבעל הוא שיגיש את תביעת הגירושין.
מתי אפשר לדרוש תביעת כתובה לפני הגירושין?
מתי אפשר לדרוש תביעת כתובה עוד לפני הגירושין? ומתי ניתן לדרוש כתובה רק לאחר הגירושין?
לרוב, תשלום הכתובה ישולם רק לאחר הגירושין, שכן כל מהות חיוב הכתובה הוא לשלם לאישה את הכתובה במקרה בו הצדדים מתגרשים, אך במקרים מסויימים ניתן לדרוש את הכתובה עוד לפני שהבעל נתן גט לאישה.
בין המקרים בהם ניתן לדרוש את הכתובה עוד לפני הגירושין הוא במקרה בו בית הדין חייב את הבעל לגרש את האישה עקב מעשיו הרעים, אך האיש עומד במריו ומסרב לתת את הגט משיקוליו האישיים.
במקרים אלו יחייב בית הדין את הבעל לשלם לאלתר את הכתובה בלא כל קשר לנתינת הגט, שכן לא ייתכן שבגלל שהבעל "סרבן" גט יזכה באי תשלום הכתובה.
פעם נתקלתי במשרדי בו פנה אלי בעל לאחר שהוא ניהל הליכים ארוכים ומתישים בתביעת כתובה שהגישה האישה, כשלאחר פגישת ייעוץ התברר כי פשוט האישה אינה יכולה לדרוש כתובה משום "אין כפל מבצעים".
מה זה בעצם אומר אין כפל מבצעים?
ובכן בהתאם לחוק יחסי ממון, חלוקת הרכוש בין בני זוג מתבצעים באופן שוויוני (50% לכל צד) בלא כל קשר האם הזכויות או הנכס רשומים על שם בן הזוג או על שם שני בני הזוג, כשבכל מקרה חלוקת הרכוש תהיה באופן שוויוני.
זה אומר שאם הבעל צבר זכויות פנסיוניות, דירה, או נכסים אחרים במהלך הנישואין, האישה זכאית למחצית מהם.
אז מה הבעיה עם הכתובה? בית הדין הרבני אומר: אם האישה כבר מקבלת מחצית מזכויות הבעל, וזה לרוב סכום גבוה יותר מהכתובה, היא לא יכולה לדרוש גם כתובה. למה?
כי זה כפל תשלום.
זכות זו אף שהיא מנוגדת להלכה, בתי הדין הרבניים נוהגים לערוך חלוקה זו בהתאם לחוק, אלא שבמקרה זה בתי הדין לא ייתנו לאישה כתובה בנוסף לזכויות הרשומות על שם האיש מכוח חוק יחסי ממון.
קראו כאן בהרחבה על נושא חלוקת רכוש בגירושין!
דוגמה מהחיים
נניח שבכתובה רשום חמישים אלף שקלים, אבל הבעל צבר זכויות פנסיוניות של ארבע מאות אלף שקלים. האישה זכאית לחמישים אחוז מהם, כלומר מאתיים אלף שקלים.
במקרה זה, בית הדין לא ייתן לאישה גם את הכתובה בסך חמישים אלף שקלים נוספים, כי היא כבר מקבלת הרבה יותר מכוח חוק יחסי ממון בין בני זוג.
לכן חשוב לדעת אם זכויות הבעל הפנסיוניות והכלכליות גבוהות, והאישה בכל מקרה זכאית למחצית, חבל לנהל מאבק משפטי ארוך על הכתובה. היא תקבל את החלק שלה ממילא, והכתובה תהיה לא רלוונטית.
לסיכום
במקרה בו אתם זכאים לקבל מחצית מזכויות פנסיוניות הרשומות על שם הבעל בסכום העודף על הסכום הרשום בכתובה, הרי שחבל לנהל מלחמות ודיונים לזכאותכם לקבל כתובה, שכן מחצית מהזכויות הרשומות על שם הבעל תזכו בלאו הכי, ומאידך אף אם באופן עקרוני אתן זכאיות לקבל כתובה, הרי שכיון שכבר קבלתם את מחצית זכויות הבעל אינכם זכאים לקבל כתובה שכן "אין כפל מבצעים".
אם אתם ניצבים בפני גירושין ולא בטוחים האם קיימת זכאות לכתובה – פנו אליי עוד היום לייעוץ אישי ומעמיק. יחד נבחן את העובדות, את הפסיקה הרלוונטית ואת הדרך המשפטית הנכונה למקסם את זכויותיכם.
