בני זוג שרוצים לערוך הסכם משמורת ילדים מבקשים לדעת מה הם הסדרי הראיה המקובלים בכדי שגם הם יוכלו להגיע להסכמות על הסדרי ראיה אלו.
גם כאשר אין הסכמה על משמורת הילדים ומוגשת תביעה להסדרי שהות, חשוב שההורים יידעו מה הם הסדרי הראייה המקובלים לפני הגשת התביעה.
במאמר זה נעשה סדר בכל הקשור להסדרי ראייה, ועל האופן בו תתקבל ההחלטה על היקף הסדרי השהות של הילדים עם כל אחד מההורים.
הסדרי ראיה מקובלים בילד קטן
אינו דומה הסדרי ראייה בילד יונק לבין ילד בגיל ההתבגרות, ברור שככל ומדובר בילד קטן יותר, כך היקף הסדרי השהות עם האב יהיו מצומצמים יותר, ואילו אם מדובר בילד מתבגר, הרי שאין כל מניעה להסדרי שהות מורחבים יותר.
כך, שככל ומדובר בילד יונק הסדרי ראיה המקובלים הינם למספר שעות בודדות בהם האב יראה את הילד ללא לינה, ובוודאי ללא סופי שבוע.
הסדר ראיה זה יהיה בתוקף עד שהילד יתקרב לגיל שנה, כאשר לאחר מכן המקובל שהסדרי הראייה יורחבו, כאשר גם אם לא מדובר בהסדרי ראייה רחבים ביותר, הרי שהסדרי הראייה יכללו לינה.
עם התבגרות הילד ולאחר שהילד יעבור את חזקת הגיל הרך, כלומר, ימלאו לילד 6 שנים, הרי שיהיה ניתן לעשות משמורת משותפת, כאשר במחצית השבוע הילד ישהה עם האב, ואילו במחצית השנייה הילד ישהה עם האם.
הסדרי ראיה מקובלים כשהילד גר רחוק מהאב
כאשר הילד מתגורר עם האם בעיר רחוקה ממקום מגורי האב, הסדרי הראייה המקובלים ישתנו, ולכן לא פעם אנו נראה מאבק בין האב והאם, האם ניתן לאפשר לאם לעבור להתגורר בעיר מרוחקת ממקום מגוריהם הקודמים.
שאלה זו אינה פשוטה כלל, אך באופן כללי ניתן לומר כי בבית הדין הרבני ככל הנראה יאפשרו לאם לעבור לכל מקום שתרצה, כיוון שעמדתם היא שהאם אינה מחויבת לדאוג לטובת הילד, אלא עומדת לה הזכות להתנייד ולעבור דירה לכל מקום שתרצה.
השאלה שתישאל היא רק כיצד יהיו הסדרי הראיה כאשר האם מתגוררת במרחק רב, האם עדיף יהיה להביא את הילד למשמורת מלאה לאב, או שמא להעביר את הילד יחד עם האם.
חשוב לציין כי גם לשיטת בית הדין מעבר הילד למקום מרוחק עשוי להשפיע על גובה דמי המזונות, וכן על טורח הבאת הילד לידי האב.
לא כן בית המשפט לענייני משפחה סבור כי ניתן לכפות עליהם שלא לעבור להתגורר בעיר מרוחקת, ככל והדבר יפגע בקשר התקין של הילד עם האב.
מתי יהיה משמורת משותפת
כפי שניתן להבין אין אפשרות לעשות משמורת משותפת כאשר הילד יונק, וכן כאשר ההורים גרים במרחק רב, אך לא רק אז לא ניתן לעשות משמורת משותפת, אלא גם במקרים נוספים.
המקרה הנפוץ הוא כאשר מגורי האב אינו מתאים לגידול ילד בביתו, צפיפות בדירה או תנאי מגורים שאינם הולמים מקום מתאים לגידול ילד יכולים להיות מכשול למשמורת משותפת.
גם כאשר בין בני הזוג אין הסכמות על דבר, והם נאלצים לפנות בבקשות ותביעות לבית הדין הרבני, לא יהיה ניתן להגיע להסדר של משמורת משותפת, שכן ככל וכאשר אין משמורת משותפת יש אינטראקציה שלילית כל כך, הרי שבוודאי שהדבר יחריף בהרבה כאשר תהיה משמורת משותפת.
אב שעובד שעות רבות ובעיקר אם שעות העבודה שלו הינם בלילות, הרי שלא יהיה ניתן שהילדים יהיו עמו, או ליתר דיוק ישהו בביתו בלעדיו במשך מחצית שבוע.
במקרים אלו הסדרי הראייה המקובלים הינם אחת לכל סוף שבוע שני, כך שהאב ישהה עם הילדים שתי שבתות בחודש, ולפעמים יתווסף לאב לינה אחת באמצע שבוע.
הסדרי ראייה באב מסוכן
לא פעם בית הדין צריך לבחון את אופן הסדרי הראייה כאשר עולה טענה שאהב מסוכן לילדים עקב האלימות שהוא נוקט כלפיהם, או בשל פגיעה מינית.
מחד, אין ספק כי נשים רבות משתמשות בהעלאת טענה כנגד כשרותו של האב לשמש כאב, בכך שהוא אלים, אך למעשה מדובר בתלונת שווא, כך למעשה הן חושבות שהם יצליחו לקבל את הילד בלא שהאב "מפריע" להשתלטות על הילדים.
מאידך, לפעמים אכן ישנה אלימות מצד האב ולא יהיה ניתן לאפשר הסדרי ראיה מקובלים כביכול מדובר באב נורמטיבי.
במקרה זה בית הדין ישלח את האב למומחה מטעם בית הדין בכדי לבדוק האם אכן מדובר באב מסוכן, ואז האב יראה את הילדים רק תחת פיקוח במרכז קשר, או שמא מדובר בניכור הורי של האם, ואז יינקטו סנקציות כנגד האישה על כך שהיא הוציאה דיבה רעה.
אין הסדרי ראיה מקובלים
למעשה ניתן לחתום את המאמר בכך שלא ניתן לומר שישנם הסדרי ראיה מקובלים, אלא הדבר משתנה בהתאם לגילו של הילד, מקום מגוריו של האב מול מקום מגורי הילד, יכולתו של האב לגדל את הילדים.
לכן, המלצתי פחות לחשוב מה מקובל בהסדרי הראייה, אלא יותר להתמקד מה טובת הילדים במקרה הנוכחי שלכם.
צפו בסרטון בנושא הסדרי ראיה מקובלים:
