בקשה לסעד דחוף תוגש כאשר יש דחיפות בבקשה, כאשר לרוב מדובר בבקשה לסעד בעניין מזונות ילדים ככל והאיש אינו מוכן לשלם מאומה עבור הילדים למרות שהילדים נמצאים במשמורת מלאה אצל האם.
בקשה לסעד דחוף יכולה להיות גם בקשה בעניין הסדרי ראיה כאשר יש ניכור הורי מטעמו של אחד מההורים, או בקשה לצו עיכוב יציאה מהארץ בגלל חשש סרבנות גט.
במאמר זה נסביר מה הסעד הנפוץ ומתי יהיה נכון להגיש את הבקשה.
בקשה לסעד דחוף בתקופת יישוב סכסוך
לפי חוקי הגירושין לא ניתן להגיש תביעת גירושין או כל תביעה אחרת רק לאחר שיחלפו 60 יום מיום הבקשה ליישוב סכסוך.
גם אם בני הזוג סבורים כי לא ניתן להגיע להסכם גירושין בהסכמה כיון שישנם חילוקי דעות מהותיים ביותר, הרי שלא ניתן לדלג על שלב יישוב סכסוך.
יחד עם זאת גם בתקופת יישוב סכסוך יהיה ניתן להגיש בקשה לסעד דחוף ככל ולא יהיה ניתן להמתין בהגשת הבקשה עד לאחר שיחלפו ימי יישוב הסכסוך.
חשוב לציין כי למרות שתוגש בקשה לסעד בהול בבית הדין הרבני לא יהיה כל מניעה להעביר את התיק לאחר שיחלפו ימי יישוב הסכסוך לבית המשפט לענייני משפחה, וכן להיפך.
כך שמרוץ הסמכויות לא יתחיל בעת הגשת הבקשה הדחופה, אלא בהגשת הבקשה ליישוב סכסוך.
בקשה דחופה למזונות קטינים
בקשה לסעד דחוף נפוצה, היא בקשה למזונות ילדים כאשר האיש אינו מוכן לשלם גם דמי מזונות מינימליים.
הערכאה השיפוטית לא יכולה להותיר את הילדים רעבים ולכן יהיה צורך בהתערבות של ערכאה שיפוטית לתת את הסעד הדחוף.
אך חשוב לציין כי ההכרעה בסעד דחוף אינה בהכרח תהיה פסק הדין של המזונות הקבועים ואף לא דמי המזונות הזמניים, אלא מדובר בסעד אשר משמש כ"עזרה ראשונה" שהילדים לא ירעבו ללחם.
למרות זאת לפעמים גובה דמי המזונות שייפסקו בסעד הדחוף יכול לשמש כאינדיקציה לדמי המזונות שייפסקו לבסוף, דבר שישפיע על ההורה שהגיש את הבקשה ליישוב סכסוך, לבחור את הערכאה הנוחה מבחינתו להגיש את תביעת המזונות.
בקשה לסעד דחוף במשמורת ילדים
בנושא משמורת ילדים יכול להיות הגשת בקשה לסעד דחוף או כאשר ישנו הורה מנכר שאינו מאפשר את הסדרי הראיה עם ההורה השני, כגון שאחד מההורים מסרב לקיום קשר תקין של ההורה השני עם הילדים.
בקשה זו יכולה להיות כאשר הורה אחד מבקש להעביר את מקום מגורי הילדים לעיר אחרת כך שהתמהמהות בבקשה יכולה לגרום נזק בלתי הפיך להורה השני.
במקרה זה הערכאה השיפוטית תזמן את הצדדים לדיון באופן דחוף ובהול ובמקרה הצורך תמונה פקידת סעד לבחון את טובת הילדים.
אלא שלפעמים אנו נראה כי אחד מההורים מנצל את הרצון של הערכאה השיפוטית למנוע ניכור הורי, ולכן תוגש בקשה דחופה כביכול יש ניכור הורי, כל זה במטרה פסולה להכפיש את שמו הטוב של ההורה השני.
במקרה זה הערכאה השיפוטית עשויה לחייב בהוצאות את ההורה שהגיש בקשת סרק בכדי למנוע הישנות מצב זה.
בקשה דחופה למנוע עיגון
בקשה נוספת דחופה יכולים אנו לראות כאשר יש חשש שאחד מבני הזוג יברח מישראל במטרה לעגן את בן הזוג, דבר שיגרום שלא יהיה ניתן לסדר גט, ובן הזוג שנותר בישראל למעשה יישאר עגון.
במקרה זה יש להגיש בקשה לסעד דחוף לעכב את יציאתו מהארץ של בן הזוג השני עד לסיום הליך תביעת גירושין, או לחילופין עד לסידור הגט.
בקשה זו תתקבל כמעט באופן וודאי, אלא שבניגוד לסעד הדחוף שניתן להגיש בבית הדין הרבני או בבית המשפט לענייני משפחה, הרי שבקשה לעיכוב יציאה מהארץ עקב חשש עיגון יהיה ניתן להגיש רק בבית הדין הרבני.
הבדל נוסף בין בקשה דחופה של עיכוב יציאה מהארץ לסעד דחוף אחר, הוא שבקשה למזונות ילדים ומשמורת ילדים תועבר לצד שכנגד טרם תתקבל ההחלטה, הרי שבקשה לצו עיכוב יציאה מהארץ תתקבל לאלתר.
יחד עם זאת לאחר שניתן צו עיכוב יציאה מהארץ במעמד צד אחד תהיה הזכות לצד השני להגיש התנגדות, ובמקרה זה בית הדין הרבני יזמן את הצדדים בתוך שבעה ימים.
איך מגישים בקשה לסעד דחוף
בקשה לסעד דחוף בתקופת יישוב סכסוך ניתן להגיש ללא שיש תביעה עיקרית בתיק, כאשר יש צורך להגיש בנוסף לבקשה, טופס מיוחד של הרצאת פרטים.
אך כאשר מוגשת בקשה דחופה לאחר שהסתיים ימי עיכוב ההליכים, יש צורך להגיש את הבקשה הדחופה לאחר שתוגש התביעה העיקרית, כמו כן לא ניתן לבקש בקשה דחופה רק בפני הערכאה שבפניה פתוח התיק העיקרי.
לדוגמה לא ניתן להגיש בקשה דחופה למזונות ילדים, ככל ובפני הערכאה השיפוטית לא נפתח תיק מזונות ילדים.
בקשה דחופה ניתן להגיש ללא סיוע של טוען רבני או עורך דין למשפחה, אך ניתן לומר כי ככל ואינכם יודעים כיצד להגיש את הבקשה הדחופה, יש להגיש את הבקשה רק באמצעות מומחה לכך.
