לפעמים נשמע שאחד מבני הזוג מורחק מהדירה בגלל צו הגנה, או שהוא מורחק בגלל צו הרחקה. אז מה ההבדל בין שני הצווים האלה? היכן ניתן לבטל את הצווים? לכמה זמן ניתן להוציא את הצווים?
על כך ועוד במאמר שלפנינו.
צו הגנה
כאשר עולה חשש שאחד מבני הזוג מבקש לפגוע בבן הזוג או בילדיהם של בני הזוג, ניתן להגיש בקשה לצו הגנה להרחיק את בן הזוג מהדירה או ממקום העבודה של מי שאנו מבקשים להגן עליו.
צו הגנה ניתן לבקש בבית הדין הרבני או בבית המשפט לענייני משפחה, כאשר לרוב צו הגנה יוגש לערכאה שדנה בתביעת משמורת ילדים, אם תביעה כזו הוגשה.
הבחירה באיזו ערכאה להגיש את הבקשה עשויה להיות תלויה בשיקולים כגון מיקום גיאוגרפי, היסטוריה של התנהלות בין בני הזוג, או ניסיון של עורך הדין המייצג.
בתחילה, הערכאה השיפוטית תוציא צו הגנה במעמד צד אחד עד לבירור שייעשה לכל המאוחר 7 ימים מיום הוצאת הצו. הצו יינתן רק אם לערכאה השיפוטית יש חשד סביר להניח שאכן יש מקום להוצאת הצו.
צו הגנה לרוב יאסור על בן הזוג להתקרב למי שעליו מבקשים להגן, אך לעיתים הצו יותנה בערבויות שיספק המבקש, במטרה למנוע נזק שייגרם כתוצאה מהוצאת הצו במעמד צד אחד.
ערבויות אלו עשויות לכלול התחייבות כספית או התחייבות בכתב לעמידה בתנאי הצו.
לאחר שבוע ימים מיום הדיון שהתקיים במעמד צד אחד, יתקיים דיון במעמד שני הצדדים. בדיון זה יחליט בית המשפט אם להשאיר את הצו על כנו או לבטלו.
במהלך דיון זה, לשני הצדדים ניתנת האפשרות להציג ראיות וטענות התומכות בעמדתם.
במקרים רבים, הערכאה השיפוטית תצליח להוביל את הצדדים להגיע להסכמות מבלי שיהיה צורך במתן הכרעה על הבקשה לצו הגנה. לעיתים, ההסכמות יהיו מקיפות ויכללו הסכם גירושין מלא על כל הנושאים הכרוכים בכך.
לדוגמה, הצדדים עשויים להסכים על חלוקת רכוש, משמורת ילדים, ותשלום מזונות.
צו הרחקה
כאשר עולה חשש מידי שאחד מבני הזוג נוקט באלימות כלפי בן הזוג ואין אפשרות לפנות לערכאה שיפוטית, ניתן להגיש תלונה במשטרת ישראל.
למשטרה יש סמכות להוציא צו הרחקה במקרים דחופים. צו זה נועד לתת מענה מידי למצבי חירום שבהם נשקפת סכנה ממשית.
לרוב, צו הרחקה יינתן כאשר הייתה אלימות ממשית והיה צורך דחוף בהתערבות משטרת ישראל כדי לעצור את האלימות. לעיתים, בקשה לצו הרחקה מוגשת כצעד מניעתי במקרים שבהם קיים חשש לאלימות עתידית.
למשל, כאשר יש היסטוריה של איומים או התנהגות תוקפנית.
בעוד שהליך צו הגנה מתקיים תחילה במעמד צד אחד, צו הרחקה שמוציאה משטרת ישראל נעשה לאחר שנשמעו טענות הצדדים. עם זאת, השיקולים להוצאתו שונים מאלה של הערכאה השיפוטית.
לדוגמה, משטרת ישראל עשויה לשקול את מידת הסיכון המיידי, בעוד שהערכאה השיפוטית תבחן גם שיקולים ארוכי טווח.
ההבדל בין צו הגנה לצו הרחקה – משך הזמן
ישנו הבדל משמעותי בין צו הגנה לצו הרחקה מבחינת משך הזמן שבו ניתן להוציא את הצו.
בעוד שצו הרחקה יכול להיות בתוקף למשך 30 ימים לכל היותר, צו הגנה שניתן במעמד שני הצדדים יכול להיות בתוקף עד 3 חודשים, ובמקרים חריגים ניתן להאריכו עד שנה.
ההבדל נובע מהתפיסה שצו הרחקה מהווה פתרון ראשוני ודחוף עד לבחינת הדברים בערכאה שיפוטית. לעומת זאת, צו הגנה שנבחן על ידי ערכאה שיפוטית יכול להיות בתוקף למשך תקופה ארוכה יותר בשל הבחינה המקיפה של הנסיבות.
חשוב לציין שצו הגנה אינו יכול להינתן לתקופה בלתי מוגבלת, כדי למנוע פגיעה ממושכת בזכויות היסוד של האדם שאליו הצו מתייחס.
ההבדל בין צו הגנה לצו הרחקה – האפשרות לערעור
ישנו הבדל גם בשאלה היכן ניתן להשיג על הצווים.
בעוד שצו הרחקה שניתן על ידי משטרת ישראל ניתן לערער עליו בבית משפט השלום, ערעור על צו הגנה ניתן להגיש לבית המשפט המחוזי או לבית הדין הרבני הגדול (בהתאם לזהות הערכאה הראשונה שהוציאה את הצו).
ערעור בבית המשפט המחוזי מתנהל באופן מהיר, ללא צורך בתשלום אגרה או בהפקדת ערבות וזאת במטרה להקל על הגשת הערעור שעוסק לפעמים בחיי אדם.
בערעור יש להצביע על טעות שנפלה בהחלטה המקורית – בין אם מדובר בהחלטה לתת צו הגנה ובין אם בהחלטה שלא לתת אותו. לדוגמה, ייתכן שהערעור יתמקד בכך שהערכאה הקודמת לא שקלה את כל הראיות שהוצגו בפניה.
סיכום
ישנם מספר הבדלים מרכזיים בין צו הגנה לצו הרחקה:
- מי נותן את הצו: צו הגנה ניתן על ידי בית המשפט לענייני משפחה או בית הדין הרבני, בעוד שצו הרחקה ניתן על ידי משטרת ישראל.
- משך הזמן של הצו: צו הגנה יכול להיות מוארך עד שנה, בעוד שצו הרחקה מוגבל ל-30 יום לכל היותר.
- ערעור: ערעור על צו הגנה מוגש לבית המשפט המחוזי או לבית הדין הרבני הגדול, בעוד שערעור על צו הרחקה מוגש לבית משפט השלום.
בהבנת ההבדלים הללו, ניתן להיעזר בעורך דין המתמחה בתחום דיני המשפחה כדי להבטיח הגנה מקסימלית וזכויות משפטיות מלאות במקרה הצורך.
