מועד הקרע הוא המועד שיקבע את המועד שהזכויות שאחד מבני הזוג צבר על שמו כבר לא יחולק כחלק ממסגרת הליך של תביעת חלוקת רכוש בגירושין.
לא פעם שאלת מועד הקרע תהיה בעלת השלכה גדולה מאוד על עתיד חלוקת הרכוש כאשר לפעמים מדובר בסכומים של עשרות אלפי שקלים.
למה חשוב לדעת את מועד הקרע
בהתאם לחוק יחסי ממון בין בני זוג, חלוקת הרכוש בגירושין מתבצעת באופן שוויוני ללא כל קשר מי הרוויח את הכסף, ועל שם מי רשום הזכויות האלו, אלא כל הזכויות שנצברו במהלך שנות הנישואין יחולק שווה בשווה.
אלא שכל הכספים שיחולקו בשווה מתייחסים אך ורק לכספים שנצברו במהלך שנות הנישואין, כלומר זכויות שנצברו טרם הנישואין לא יחולקו, כמו כן גם כספים לאחר מועד הקרע לא יחולק.
לכן בכדי שיהיה ניתן להעריך את היקף הזכויות שצד אחד זכאי לקבל מהצד השני, יש לדעת עד איזה מועד הכספים שנצברו ונחסכו הינם כספים משותפים.
מועד הקרע- מועד הגירושין
ההסדר החוקי הקבוע בחוק יחסי ממון הוא שכל זמן שבני הזוג נשואים ועד למועד טקס הגירושין ברבנות הם עדיין נחשבים כשותפים, כך שכל זכות שייצבר על ידי מי מבעלי הצדדים יחולק בשווה.
יחד עם זאת הנוהג המקובל בבית הדין הרבני ובבית המשפט לענייני משפחה להקדים את מועד הקרע למועד בו הוגשה בקשה ליישוב סכסוך ולמעשה מאז התחילו הצדדים לנהל הליכים משפטיים בערכאות השונות.
אלא שלפעמים לא מדובר במועד נכון, שכן לא פעם זמן רב לפני שהוגשה בקשה ליישוב סכסוך כבר הצדדים הפרידו את חשבונות הבנק, וכן הם חיים בנפרד במשך תקופה ארוכה, ולא ניתן לומר כי הצדדים עדיין נחשבים כשותפים מלאים כל הזמן עד הגשת הבקשה.
בדיוק לשם כך הותיר המחוקק לערכאה השיפוטית לקבוע מועד אחר בהתאם לנסיבות, כאשר המועד החדש הוא יהיה המועד הקובע להיפרדות הצדדים.
הפרדת חשבונות בנק – מועד קובע
במקרה בו שני בני הזוג ניהלו חיים כלכליים בנפרד, כך שכל אחד מבני הזוג פתח חשבון בנק נפרד הרשום על שמו, וכן המשכורת והחסכונות של כל אחד מבני הזוג נכנס לחשבון משותף, עדיין בני הזוג ייחשבו כשותפים לגבי חלוקת הרכוש.
לצורך חלוקת הרכוש באופן שוויוני אין כל צורך להוכיח כי הייתה כוונה לשיתוף של בני הזוג, אך ככל ובני הזוג בתחילת הנישואין ניהלו חיים כלכליים משותפים ולאחר תקופה של ריב וסכסוך הם בחרו להפריד את החשבונות מתוך כוונה שלא להיות שותפים, הדבר בהחלט יכול להשפיע להקדים את מועד הקרע.
אלא שחשוב להדגיש כי לא מדובר בכלל ברזל שבכל הפרדה רכושית הדבר ילמד כי מועד הקובע הוא מועד הפרדת החשבונות, אך הוא בהחלט יכול לתת אינדיקציה על מועד הקרע.
מועד הבגידה כמועד הקרע
בית הדין הרבני בפסק דין שהתקבל בערעור על פסק דין של בית הדין הרבני האזורי בירושלים קבע כי מאז שהאישה בגדה והלכה עם גבר זר, הדבר נחשב כמועד הקרע, ומיום זה ואילך בני הזוג לא יחשבו כשותפים בחלוקת רכוש.
כנגד פסק הדין של בית הדין הרבני הגדול הוגשה עתירה לבית המשפט העליון שם הדבר נידון בהרכב מורחב ונפסק כי למרות הבגידה של האישה, היא תהיה זכאית לקבל מחצית מהזכויות שהבעל צבר גם לאחר מועד הקרע.
מדובר באמירה חשובה של בית המשפט העליון שקבע כי אין כל מקום לתת התייחסות לעילת הגירושין ומי מהצדדים אשם בתביעת הליך הגירושין, אלא בכל מקרה חלוקת הרכוש תתבצע באופן שוויוני, והדבר לא ייחשב כמועד הקובע.
שיתופיות מוחלשת
כאשר בית המשפט דן בעניין מועד הקרע הוא אינו צריך לקבוע בשחור ולבן עד איזה יום הצדדים קיימו יחסים משותפים מלאים, ומאיזה מועד ואילך הצדדים אינם מקיימים יחסים משותפים.
בית המשפט לא פעם קובע כי ממועד מסוים מתקיים "שיתופיות מוחלשת" כלומר למרות שאכן הצדדים עדיין מקיימים יחסים משותפים, אך לא מדובר בשותפות מלאה, אלא מדובר בשותפת מוחלשת, ולפיכך הזכויות ממועד זה יהיו 70-30%.
אך חשוב להדגיש שגם במקרה זה הסיבה לחלוקה הלא שוויונית היא אינה בגלל "אשמה" של מי מבני הזוג, אלא הסיבה לכך היא שבפועל בני הזוג ניהלו את חייהם באופן לא שוויוני.
הסכם ממון
בני זוג שמבקשים להימנע מהליך מיותר של דיון על מועד הקרע, יכולים לערוך הסכם ממון לפני הנישואין או לאחר הנישואין, בו הם יסדירו את אופן חלוקת הרכוש כרצונם.
מקרה זה נפוץ יותר כאשר אחד מבני הזוג מגיע עם מוניטין אישי גדול והוא אינו רוצה שבן הזוג יקבל מחצית מהזכויות שייצברו במהלך הנישואין, כאשר בדיוק לשם כך ניתן לעשות הסכם שיסדיר שכל אחד יישאר בזכויותיו לפי מה שהוא צבר.
אך חשוב להביא את הסכם הממון לאישור בית הדין הרבני או בית המשפט לענייני משפחה ככל וההסכם נערך לאחר הנישואין, ואם מדובר בהסכם לפני הנישואין ניתן להביאו גם לרשם הנישואין או לנוטריון, בכדי שההסכם יקבל תוקף פסק דין.
