תביעה לעיון מחדש שונה מהגשת ערעור בבית הדין הגדול על פסק דין של בית הדין הרבני האזורי.
מה הוא תביעה לעיון מחדש? מתי יהיה ניתן להגיש תביעה שכזו, ומתי לא יהיה מנוס מאשר הגשת ערעור לבית הדין הגדול? עד מתי ניתן להגיש עיון מחדש?
על כך ועוד במאמר שלפנינו.
תביעה לעיון מחדש לעומת ערעור לבית הדין הגדול
כבר בראשית המאמר חשוב לשים לב שיש הבדל מאוד מהותי בין עיון מחדש לבין ערעור לבית הדין הגדול.
תביעה לעיון מחדש תוגש לאותו בית הדין שנתן את פסק הדין, כלומר ככל ופסק הדין ניתן בבית הדין הרבני האזורי, הרי שהעיון מחדש יוגש לבית הדין הרבני האזורי, ואילו אם בית הדין הרבני הגדול נתן את ההחלטה, הרי שיש להגיש את העיון מחדש לבית הדין הרבני הגדול.
לא כן ערעור, ניתן להגיש אך ורק לבית הדין הגדול ככל ופסק הדין עליו אתם מבקשים לערעור ניתן בבית הדין הרבני האזורי, אך ככל ואתם מבקשים לערער על החלטה בבית הדין הגדול, הרי שלא ניתן להגיש ערעור על בית הדין הגדול.
מתי מגישים תביעה לעיון מחדש
ההבדל בין עיון מחדש לערעור בבית הדין הרבני הגדול אינו מתייחס אך ורק להיכן תוגש הבקשה, אלא בקריטריונים שבגינם ניתן להגיש את הבקשה.
ערעור לבית הדין הרבני הגדול ניתן להגיש כאשר בית הדין הרבני האזורי שגה בפסק הדין בקביעה עובדה לא נכונה, או טעות בהלכה, או אפילו טעות בסדרי הדין, כגון שבית הדין לא נתן לצד אחד להוכיח את טענותיו.
לא כן, תביעה לעיון מחדש תוגש רק כאשר לבית הדין היה חסר עובדה שבגללה הוא פסק את שפסק, כלומר לבית הדין לא היה טעות בפסק הדין שבגינו ניתן להגיש ערעור, אלא בית הדין אכן פסק בצדק את פסק הדין, אלא שהיה חסר לו עובדה שהיא שגרמה לכך שפסק הדין אינו רלוונטי במקרה זה.
חשוב לציין כי ככל ואכן לבית הדין היה חסר עובדה בעת מתן פסק הדין ויש צורך בהגשת בקשה לעיון חוזר, הרי שלא ניתן להגיש ערעור על פסק הדין, שכן הדיין שפסק את הדין פסק זאת בצדק בהתאם לחומר שהיה בפניו.
עד מתי ניתן להגיש בקשה לעיון חוזר
בניגוד לערעור לבית הדין הגדול שם יש צורך להגיש את הערעור בסמיכות למתן פסק הדין, הרי שבתביעה לעיון מחדש, אין כל רלוונטיות למשך הזמן מעת שניתן פסק הדין.
התנאי היחידי הנצרך לצורך הגשת בקשה לעיון חוזר, הוא שהחומר החדש לא היה בפני בעל הדין בעת מתן פסק הדין, שכן ככל והחומר היה בידו והוא בחר שלא להמציא זאת לבית הדין, הרי שהוא לא יוכל לעשות כן לאחר זמן.
לכן, לרוב בקשה לעיון חוזר תוגש רק לאחר זמן ממושך מאת מתן פסק הדין, שכן בלתי סביר שבאופן פתאומי ובתוך תקופה קצרה לפסק הדין, הגיע לידיו של בעל הדין חומר חדש שיכול להשפיע על פסק הדין.
תביעה לעיון מחדש בשינוי נסיבות
הליך נוסף שאנו נתקלים בתביעה לעיון מחדש הוא כאשר ישנו שינוי נסיבות מהותי שיכול להשפיע על פסק הדין.
שינוי נסיבות זה יהיה בדרך כלל בתביעת מזונות ילדים או בתביעת משמורת ילדים, שכן בתביעת כתובה אין כל נסיבות חדשות שיכולות לגרום לשינוי בפסק הדין, למעט ככל ויש ראיה או חומר חדש.
לא כן במזונות ילדים ישנם שינויי נסיבות מהותיים שיכולים להשפיע על פסק הדין, לדוגמה, ככל ובעת פסק הדין הילדים היו במשמרת מלאה אצל האם, וכיום הילדים עברו למשמורת משותפת, כך שאין כל הגיון שפסק הדין שהתייחס לשמורת מלאה יהיה בתוקף כאשר ישנה משמורת משותפת.
כמו כן בתביעת משמורת ילדים עלולה להיות שינוי נסיבות מהותי שבגינו יהיה מקום לבחון מחדש את הסדרי השהות שנקבעו בפסק הדין, לדוגמה מצבו הבריאותי של הילד השתנה, מגורי ההורים השתנה, או אפילו גילו של הילד שגדל יכול אף הוא להשפיע לבחון את הסדרי השהות מחדש.
חיוב בהוצאות בעיון חוזר
לרוב בית הדין הרבני אינו נוהג לחייב בהוצאות בסוף ההליך בעת מתן פסק הדין, שכן התפיסה ההלכתית היא שיש זכות לכל בעל דין לתבוע גם אם לבסוף הוא יצא לא צודק.
לא כן כאשר מדובר בתביעה לעיון מחדש שבעל הדין קיבל את יומו בבית הדין, ובית הדין נתן פסק דין כנגדו, אלא שהוא רוצה כעת לבחון מחדש את פסק הדין כביכול לא ניתן עדיין פסק הדין, הרי שהוא עשוי להיות מחויב בהוצאות.
כך לדוגמה בית הדין הרבני הורה כי לפני שהוא ידון בבקשה לעיון חוזר, על המבקש זאת להפקיד ערבות כספית שככל והבקשה תידחה הוא יחויב בהוצאות, וערובה זו תשמש לצורך ההוצאות.
לכן לפני שאתם ממהרים להגיש בקשה לעיון חוזר כדאי להתייעץ עם טוען רבני עורך דין שמכיר את סדרי הדין בבית הדין הרבני, בכדי שתצליחו בבקשה ותקבלו את שמגיע לכם.
