מזונות לילד מעל גיל 6: מה כדאי לדעת?
תחום המזונות הוא אחד הנושאים המורכבים והמרתקים ביותר בדיני המשפחה. בתוכו, יש ניואנסים ותתי-נושאים רבים שהרבה פעמים גורמים לאנשים להרים גבה או לפחות לעצור רגע ולשאול: "רגע, איך זה עובד בדיוק?" אחת השאלות שבה הכי הרבה הורים נתקלים – ולעיתים נבהלים ממנה – קשורה למזונות עבור ילדים מעל גיל 6.
יש פה כמה הפתעות שכנראה תגלו לראשונה.
אז איך החוק בישראל מתייחס למזונות לילד מעל גיל 6?
אז הנה הפשטות (לפחות בניסיון שלי לעטוף את המורכבות הענקית): החוק לגבי מזונות משתנה במדינות רבות, ובישראל – מדובר בשילוב של הלכה דתית עם פרשנויות מודרניות שמכניסות לא מעט בלבול.
עד גיל 6, נושא המזונות הוא חובה מוחלטת מן הדין הדתי, כלומר גם אב עני שאין לו יכולת כלכלית לפרנס את ילדיו, הוא חייב לתת את מחסורם של הילדים.
מה שאומר שכמעט ואין מקום לגמישות או שיקול דעת. אם לא די בכך הרי שחבות המזונות מוטלת אך ורק על האב ואילו האם אינה צריכה להשתתף בהוצאות.
מדובר בהפליה חמורה לטובת האיש ולכן זכויות האישה בגירושין גדולות יותר, אך נכון להיום זה הוא המצב המשפטי.
אבל מה לגבי גיל 6 ומעלה? זה סיפור אחר.
מגיל 6 ועד גיל 18, המודל המשפטי משתנה והופך ל"חובה מדין צדקה". כלומר, לא מדובר עוד בחובה מוחלטת של האב לשאת במזונות הילדים, אלא מדובר בחיוב של צדקה.
חיוב צדקה כשמו כן הוא משתנה בהתאם לרמת ההכנסה של ההורה המשלם, שכן ברור שעשיר חייב לשלם סכום נכבד יותר מאשר עני.יתרון נוסף שיש ב"חיוב מדין צדקה" הוא שחיוב זה חל על האב והאם באופן שווה בשווה, כלומר לאם אין כל יתרון על פני האב בכל הקשור לחובת מזונות הילדים.
אלא שדברים אלו אכן מדויקים בכל הקשור לתביעת מזונות ילדים המתנהלת בבית המשפט למשפחה, לא כן כאשר מדובר בתביעת מזונות ילדים שמתנהלת בבתי הדין הרבניים, שם הסיפור שונה לגמרי.
בית הדין הרבני סבור כי גם לאחר גיל 6 מזונות הילד מוטל אך ורק על האב בלבד.
אין ספק שמסיבה זו אנו נראה מרוץ סמכויות מי יזכה להגיש הראשון את הבקשה ליישוב סכסוך, כאשר האם תבקש שההליך יתנהל בבית הדין הרבני ואילו האב ירצה שבית המשפט הוא שידון בתביעה.
חשבתם שהתיק מתנהל בבית המשפט ומכאן חלוקה שוויונית יותר בין שני ההורים וכאן זה נגמר – טעיתם.
אז מי משלם כמה? ואיך זה נקבע?
- מהם הכנסות ההורים? – בתי המשפט בוחנים את ההכנסות של כל אחד מההורים, כולל משכורת, נכסים, פנסיות וכל מקור הכנסה נוסף.
- מי נושא במשמורת? – אם אחד ההורים משמש כהורה משמורן עיקרי, ייתכן שהוא יקבל הטבות משמעותיות בפסיקת המזונות.
- כמה זמן הילד שוהה עם כל אחד מההורים? – כן, גם לסידור הראייה יש השפעה ישירה על גובה המזונות.
- מה צרכי הילד? – מזונות הם הרבה מעבר למזון בלבד; מדובר בחינוך, בריאות, תחבורה ולעיתים גם בילויים. כן, לפעמים בתי המשפט מייחסים חשיבות גם להנאות.
המודל החדש, שמוכר בשם "בע"מ 919/17", שינה באופן דרמטי את הראיה של בתי המשפט ויצר איזון חדש.
כיום, במקרים של משמורת משותפת, ישנה שאיפה לחלוקה הוגנת יותר של מזונות בפרט אם מדובר במזונות לילד מעל גיל 6, בהתאם לנתוני שני ההורים וצרכי הילדים. אבל רגע, זה לא אומר שהכל חד משמעי. בתי המשפט עדיין שומרים על שיקול דעת רחב.
מה קורה כשיש יותר מילד אחד?
נשמע פשוט? תחשבו שוב. ברגע שמדובר במשפחה שבה יותר מילד אחד, החישוב של המזונות הופך למסובך אפילו יותר. למה? בגלל הכלל "נר לאחד נר למאה" כלומר העובדה שיש מספר ילדים במשפחה אינה מכפילה את ההוצאות.
לדוגמה הוצאות החשמל אינן גדלות בגלל ששני ילדים משתמשים בדירה, ולכן יש להוריד את דמי המזונות המשולמים עבור כל ילד.
שאלות נפוצות
שאלה: האם אפשר לשנות סכום של מזונות שכבר נפסקו?
תשובה: בהחלט. במידה ושינויים בשכר, הוצאות או צרכים מתעוררים, ניתן להגיש בקשה להפחתת מזונות
שאלה: מה עם ילדים מעל גיל 18?
תשובה: מזונות לילדים בגיל הזה מצטמצמים ל-1/3 בלבד. בעיקר לצרכים בסיסיים. כשגם בזה יש הבדל בין בית הדין הרבני שלרוב אינו מחייב את דמי המזונות אלא רק ממליץ לאב, לבית המשפט שעשוי לחייב.
שאלה: האם בתי המשפט מתחשבים ביכולת של ההורה?
תשובה: בהחלט, עם דגש גבוה יותר על שקיפות כלכלית בין הצדדים, אך שיקול זה יהיה בעיקר כאשר מדובר במזונות לילד מעל גיל 6.
אז מה עושים?
מזונות לילדים מעל גיל 6 הוא תחום דינאמי שמושפע מעולם משפטי משתנה וכמובן מהמציאות הכלכלית של שני ההורים. ההכנה הנכונה עבור תהליך זה היא להבין קודם כל את העקרונות המשפטיים המרכזיים, לצד ליווי מקצועי שיכול לחסוך לכם לא מעט כאבי ראש – ולעיתים גם כסף.
בין אם אתם עומדים במרכז הליך משפטי, או שוקלים לבצע שינויים במזונות שכבר נפסקו, חשוב לזכור שהדבר הראשון לעשות הוא להתייעץ עם מומחה בתחום. כאן בדיוק נכנס תפקידו הקריטי של עורך דין לגירושין שהוא טוען רבני מקצועי, שמבין את הקשיים הנפשיים והמעשיים, תוך שמירה על טובתכם וטובת ילדכם לאורך כל הדרך.
כי בסופו של דבר, המשפט הוא רק הבסיס. מה שמוביל לתוצאה הוגנת הוא ההון האנושי – היכולת להבין, להסביר, ולהביא אתכם ליעד. ומה יותר חשוב מבניית עתיד טוב ובריא לילד שלכם?
"`
