כיצד לטפל בחובות משותפים בזמן גירושין: המדריך המלא

גירושין. מילה אחת.

עולם שלם של כאב ובלבול.

וכאילו שזה לא מספיק קשה רגשית.

פתאום צצים גם כל מיני עניינים כספיים.

אחד הנושאים שהכי מלחיצים.

ולגמרי בצדק.

זה כל הבלגן הזה שנקרא "חובות משותפים".

הלוואות שלקחתם יחד.

מינוס בבנק.

כרטיסי אשראי.

משכנתא.

רשימה שלפעמים נדמית אינסופית.

ואז מגיעה שאלת השאלות.

מי אחראי על מה אחרי הפרידה?

האם אני חייב לשלם חוב שהוא עשה?

ומה קורה אם אחד הצדדים פשוט לא משלם?

המאמר הזה כאן בדיוק בשביל לעשות סדר.

להסביר הכול.

בלי אותיות קטנות.

נעבור יחד על כל הפינות הכספיות הכי מציקות.

איך החוק רואה את זה.

איך ההלכה מתייחסת.

ואיך אתם יכולים להגן על עצמכם.

כדי לצאת מהסיפור הזה.

בלי שייסחבו אתכם למטה חובות העבר.

ובלי להישאר קירחים מכל הכיוונים.

מוכנים לצלול לפרטים?

מתגרשים עם חובות? המדריך השלם להתמודדות עם הבלגן הפיננסי

 

החובות שלנו? מה בדיוק נחשב "משותף"?

אז בואו נתחיל מהבסיס.

מתי חוב של אחד מבני הזוג הופך לחוב של שניהם?

זו לא תמיד שאלה פשוטה כמו שהיא נשמעת.

הכלל האצבע אומר:

חובות שנוצרו לצורך צרכי המשפחה בזמן שהייתם יחד.

גם אם רק אחד מכם חתום עליהם בפועל.

הרבה פעמים ייחשבו למשותפים.

למה? כי הרעיון הוא שניהלתם משק בית משותף.

וכל מה שנדרש לתחזוקה שלו, קטן כגדול.

היה למען כל התא המשפחתי.

מה נחשב לצרכי משפחה?

• משכנתא על הדירה שבה גרתם יחד.
• הלוואות שלקחתם יחד לשיפוץ הבית המשותף.
• מינוס שוטף בחשבון בנק משותף ששימש להוצאות יום-יום.
• הלוואות לרכישת רכב ששימש את כל בני המשפחה או את אחד מבני הזוג כדי להגיע לעבודה.
• חובות למוסדות שונים (ארנונה, חשמל, מים, גז, אינטרנט) על הדירה המשותפת.
• הוצאות מחיה שוטפות שגרמו למינוס או לצורך בהלוואה.
• חובות על כרטיסי אשראי ששימשו להוצאות משפחתיות.

 

כל הדברים האלה.

ששירתו את התא המשפחתי בזמן שהוא התנהל.

יש סיכוי גבוה מאוד שייחשבו כחובות משותפים.

גם אם על הנייר.

רק שם אחד הופיע.

אבל שימו לב.

יש גם חובות שהם לגמרי אישיים.

למשל, חובות שנוצרו *לפני* הנישואין.

או חובות שהם תוצאה של התנהלות קיצונית או אסורה.

למשל, חובות הימורים של צד אחד.

או הלוואה שלקח אחד מבני הזוג.

בלי ידיעת השני.

ולמטרות אישיות לחלוטין.

לא קשורות לבית או למשפחה בכלל.

כמו השקעה כספית מפוקפקת.

או עסק שפשט רגל ושבן הזוג השני לא היה מעורב בו.

ופה מתחיל המשחק המשפטי.

כי הצד שטוען שהחוב אישי.

הוא זה שצריך בדרך כלל להוכיח את זה.

זה לא תמיד קל בכלל.

במיוחד אחרי הרבה שנים יחד.

כשהכסף מתערבב לו.

וההוכחות מתנדפות באוויר.

 

מי קובע? 2 המערכות שמחליטות על הכסף שלכם?

כמו כמעט בכל עניין בגירושין בישראל.

גם כאן.

יש לנו שתי רמות שצריך להתמודד איתן במקביל.

החוק האזרחי.

שנאכף בבית המשפט לענייני משפחה.

ובית הדין הרבני.

שפועל על פי ההלכה היהודית.

וכל אחד מהם מסתכל על חובות קצת אחרת.

איך החוק האזרחי רואה חובות?

החוק האזרחי, שמתמקד יותר ב"מאמץ המשותף" ו"שיתוף הנכסים והחובות".

בדרך כלל יראה חובות שנוצרו במהלך הנישואין.

כחובות משותפים.

גם אם הם רשומים רק על שם אחד מבני הזוג.

למה? כי הרעיון הוא שכל מה שנצבר (נכסים וחובות) בזמן הנישואין.

הוא פרי המאמץ המשותף של שניהם.

בין אם זה כסף שהרוויחו.

ובין אם אלו חובות שלקחו.

אפילו אם רק אחד יצא לעבודה.

והשני ניהל את הבית וגידל את הילדים.

וזה תקף גם לחובות שנלקחו כדי לממן את החיים האלה.

הפסיקה של בתי המשפט.

פיתחה רעיון שנקרא "חזקת השיתוף" או "איזון משאבים".

וזה אומר שהחובות שנוצרו לצורך ניהול משק הבית המשותף.

יחולו על שני בני הזוג באופן שווה בדרך כלל.

אלא אם כן הוכח אחרת באופן ברור.

כיום יש חוק מפורש שמסדיר את הדברים בצורה דומה.

זה מה שקורה לרוב אצל עורך דין גירושין שמנהל תיק בבית המשפט.

ומה אומר בית הדין הרבני על זה?

פה זה קצת שונה.

ההלכה המסורתית מתייחסת יותר לבעלות פורמלית.

כלומר, על מי החוב רשום בפועל.

מי חתום על ההלוואה?

על מי רשום כרטיס האשראי?

למי שייך חשבון הבנק במינוס?

בית הדין הרבני נוטה יותר לראות את החוב.

על פי מי שנטל אותו רשמית.

עם זאת.

גם בתי הדין הרבניים כיום

מכירים יותר ויותר בעיקרון המודרני של "שיתוף".

וכאשר ברור שהחוב נועד לצרכים משפחתיים.

ששירתו את שניהם.

יש נטייה גוברת לראות בו חוב משותף.

גם אם הוא רשום רק על צד אחד.

אבל זה עדיין קצת פחות אוטומטי כמו בבית המשפט האזרחי.

וזה מאוד תלוי בגישה של הדיינים.

ההבדלים הדקים האלה.

בין שתי המערכות.

והאופן שבו הן רואות את הדברים.

הם בדיוק הסיבה למה חשוב כל כך.

שיהיה לכם איש מקצוע.

שמכיר את שתי הזירות לעומק.

מישהו שהוא גם טוען רבני וגם מכיר את החוק האזרחי.

מישהו כמו יהודה אבלס.

שילוב כזה.

נותן לכם יתרון עצום.

כי הוא יכול לבנות אסטרטגיה.

שלוקחת בחשבון את שני העולמות.

ולמנוע מצב.

שבו פסק דין במקום אחד.

פוגע לכם בתיק במקום אחר.

 

איך מחלקים את העוגה (הפירורים) של החובות?

אוקיי, הבנו מה זה חובות משותפים.

הבנו ששתי מערכות משפטיות מתעסקות בזה.

אז איך מחלקים אותם בפועל כשמגיעים לרגע האמת?

יש שתי דרכים עיקריות.

והאמת? אחת מהן עדיפה בהרבה.

הדרך הראשונה: הסכם גירושין (המומלצת!)

אם הצלחתם, למרות הכול.

לשבת ולדבר (אולי בעזרת מגשר).

ולהגיע להסכמות.

זה הכי טוב שיכול לקרות.

הסכם גירושין מסודר ומקיף.

יכלול סעיף ברור ומפורט על חלוקת החובות.

מי משלם מה?

איזה חוב עובר לאחריות בלעדית של מי?

מה קורה עם חובות שרשומים על שניהם?

עד מתי צריך לסלק אותם?

ואיך מוודאים שהצד השני באמת משלם את מה שהוא התחייב?

למשל, אפשר להסכים למכור נכס מסוים (דירה, רכב) ולסלק חוב ספציפי (כמו משכנתא או הלוואה גדולה) מתוך התמורה לפני חלוקת היתרה.

או שאחד הצדדים ייקח אחריות מלאה על חוב מסוים שקשור לעסק שלו.

והשני על חוב אחר שקשור לבית או לילדים.

הסכם כזה.

ברגע שהוא מקבל תוקף של פסק דין בבית המשפט או בבית הדין.

הופך למחייב.

ומאפשר לכם לשלוט בגורל הפיננסי שלכם.

ולא לתת לבית המשפט או לבית הדין להחליט בשבילכם.

זה גם חוסך זמן וכסף (הרבה! הליכים משפטיים יקרים).

והרבה כאב ראש ועוגמת נפש.

להגיע להסכם טוב.

במיוחד כשיש עניינים פיננסיים מורכבים וחובות גדולים.

דורש ליווי מקצועי.

של מישהו שיודע להסתכל על התמונה הכוללת.

מישהו עם היתרון המשולב – עורך דין לגירושין וטוען רבני תחת קורת גג אחת.

הדרך השנייה: הכרעה שיפוטית (פחות כיף ויותר כאב ראש)

אם אי אפשר להגיע להסכמה.

או אם אחד הצדדים מסרב לשתף פעולה.

בית המשפט לענייני משפחה או בית הדין הרבני יצטרכו להחליט.

הם יבחנו את סוג החוב.

את מטרת יצירתו.

את מועד יצירתו (לפני או תוך כדי הנישואין).

את מצבם הכלכלי של שני הצדדים (הכנסות, נכסים).

ולעיתים גם מי בפועל נהנה מהכסף שנתקבל מהחוב.

ההחלטה יכולה להיות שהחוב משותף בחלקים שווים.

או בחלקים שונים.

ולעיתים רחוקות.

שהחוב הוא אישי לחלוטין של צד אחד.

הבעיה פה?

שזה תהליך ארוך.

יקר.

וממש לא בשליטתכם.

התוצאה תלויה בראיות שתציגו.

ובאופן שבו הצדדים והנציגים המשפטיים שלהם.

מציגים את המקרה בפני השופט או הדיינים.

במערכה כזו.

עבודה עם עורך דין גירושין ומשפחה שהוא גם טוען רבני.

היא קריטית.

כדי להציג את התמונה הכוללת.

ולהבטיח שכל ההיבטים הפיננסיים.

מקבלים את ההתייחסות הנכונה.

 

5 טריקים לשרוד את קרב החובות ולהגן על הכסף שלכם!

אז איך שומרים על עצמכם בכל הבלגן הזה?

גם אם נראה לכם שהצד השני אחראי על חוב מסוים.

בסוף, אם אתם חתומים יחד מול הנושה (בנק, חברת אשראי, ספק).

או שהחוב נחשב למשותף על פי חוק או הלכה.

גם הנושים יכולים לבוא אליכם ולדרוש את הכסף.

אז הנה כמה דברים קריטיים לעשות.

ומהר!

1. מפה מלאה של החובות: מה, כמה, ולמה?

השלב הראשון והכי חשוב הוא להבין את התמונה המלאה והמדויקת.

אספו מסמכים על כל חוב אפשרי שיש לכם או לבן הזוג.

הלוואות בנקים.

כרטיסי אשראי (עם פירוט עסקאות אחרונות! זה חשוב להוכחת מטרת החוב).

יתרת משכנתא.

מינוס בחשבון הבנק (משותף ו/או אישי).

חובות לרשויות המקומיות (ארנונה) או לחברות שירותים (חשמל, מים, גז).

קנסות לא משולמים.

הלוואות פרטיות שלקחתם (גם מהמשפחה או חברים).

חובות לעסקים שלכם.

עשו רשימה מסודרת.

עם יתרה נוכחית של כל חוב.

מי חתום עליו?

ומה היא מטרת החוב כפי שאתם זוכרים או יכולים להוכיח.

השקיפות הזאת הכרחית.

בלעדיה.

אתם יורים לעצמכם ברגל.

2. אל תחתמו על שום דבר חדש! לעולם!

אחרי שהחלטתם להתגרש.

או אפילו ברגע שהתהליך מתחיל באופן רשמי או לא רשמי.

אל תחתמו על שום הלוואה חדשה יחד!

ואם הצד השני מבקש שתחתמו כערבים למשהו.

פשוט תגידו "לא" חזק וברור.

או לפחות תתייעצו מיד עם עורך הדין שלכם.

כל חתימה חדשה.

יכולה לקשור אתכם לחובות נוספים.

ולסבך את המצב עוד יותר.

באופן בלתי הפיך כמעט.

3. נסו לסגור חובות קטנים כשאפשר

אם יש לכם קצת כסף נזיל.

קרן השתלמות שפדה.

או פשוט חסכונות קטנים.

לפעמים עדיף לסגור חובות קטנים.

כמו מינוס לא גדול.

או כרטיס אשראי אחד עם יתרה נמוכה.

זה מקטין את "המאסה הקריטית" של החובות המשותפים.

ומקטין את הלחץ הפיננסי.

זה גם יכול להקל על ההתנהלות הפיננסית בשלב המעבר הקשה.

ולאפשר פתיחת חשבונות בנק נפרדים.

4. הקפאת מצב (בזהירות רבה!)

במקרים מסוימים.

אם יש חשש ממשי ומוצדק.

שהצד השני לוקח חובות מאחורי גבכם.

מבזבז כסף משותף.

או מנסה להעלים נכסים.

אפשר לשקול צעדים משפטיים דחופים.

כמו בקשת צו מניעה מיצירת חובות נוספים.

או הוראה שיפוטית על סגירת חשבונות משותפים.

או ביטול כרטיסי אשראי משותפים.

אבל בזהירות רבה!

פעולות כאלה יכולות להיתפס בחוסר תום לב על ידי בית המשפט או בית הדין.

ולכן חובה.

פשוט חובה.

להתייעץ עם איש מקצוע מנוסה.

לפני שעושים צעד כזה.

מישהו שבאמת מבין את המשמעויות המשפטיות.

גם בבתי המשפט וגם בבתי הדין.

כמו טוען רבני מומלץ.

שיוכל להנחות אתכם.

מה מותר.

ומה אסור לעשות בשלב הזה.

5. התייעצות מקצועית, והרבה!

זה לא הזמן להיות גיבורים.

ולנסות לפתור את זה לבד.

ענייני חובות בגירושין הם מורכבים.

מאוד.

הם דורשים הבנה של חוק.

הבנה של הלכה (אם התיק מתנהל גם שם).

ואסטרטגיה ברורה.

לפני כל צעד פיננסי.

לפני כל חתימה.

לפני כל הסכמה.

חייבים לדבר עם מישהו שיודע בדיוק מה קורה.

מישהו שיכול לתת לכם את הראייה הכוללת.

ולא פחות חשוב.

מישהו שיודע גם לנהל משא ומתן.

ולייצר הסכמות.

וזה בדיוק היתרון של מי שהוא גם עורך דין מומחה בתחום הגירושין וגם טוען רבני מקצועי.

הוא ידע להגיד לכם.

איך כל הסכם כזה.

או כל חוב כזה.

ישפיע עליכם בשתי המערכות המשפטיות.

ולבנות את האסטרטגיה הנכונה.

כדי למזער נזקים כספיים ורגשיים.

ולהגן על העתיד הכלכלי שלכם ושל הילדים.

 

מי דואג למי? האם החובות פוגעים בילדים?

כשהורים מתגרשים.

טובת הילדים תמיד עומדת במרכז.

לפחות אמורה לעמוד.

וזה נכון גם כשמדברים על כסף וחובות.

למרות שהילדים עצמם לא "אחראים" לחובות של ההורים.

החובות האלה.

בהחלט יכולים להשפיע.

על היכולת הכלכלית של ההורים.

לדאוג לילדים.

למשל, תשלומי מזונות.

יכולים להיות מושפעים.

מנטל החובות של כל הורה.

בית המשפט או בית הדין.

כשהם קובעים גובה מזונות.

מסתכלים גם על ההוצאות ההכרחיות של ההורים.

כולל תשלומי חובות משותפים או אפילו אישיים שמשפיעים על ההכנסה הפנויה.

חובות ענק.

יכולים לנגוס קשה בהכנסה הפנויה של מי שמשלם אותם.

ולהקשות על היכולת לעמוד בתשלומי המזונות שנקבעו.

או אפילו לחיות ברמה סבירה.

שמאפשרת לדאוג לילדים.

לפעמים.

הצורך לסלק חובות גדולים.

אפילו על ידי מכירת נכסים משפחתיים (כמו הדירה).

יכול להיות לטובת הילדים בטווח הארוך.

כי זה מונע כדור שלג פיננסי שהיה יכול למוטט את המשפחה לגמרי.

ולאפשר התחלה חדשה עם פחות עול.

אבל בטווח הקצר.

זה יכול להיות כואב.

מאוד.

ניהול נכון של החובות.

וחלוקה הוגנת ושקופה שלהם בהסכם הגירושין.

הוא חלק קריטי ביותר.

משמירה על יציבות פיננסית.

של שני ההורים הנפרדים.

וזה ישליך ישירות על טובת הילדים.

על היכולת שלכם לדאוג לצרכים שלהם.

גם אם זה מרגיש שהוויכוח הוא רק על כסף קר ומנוכר.

בסוף.

הוא משפיע על כל המשפחה.

ועל העתיד של האנשים הכי חשובים בחיים שלכם.

ואם יש לכם טוען רבני מנוסה שהוא גם עורך רבני ועורך דין.

הוא יוכל להסביר לכם איך כל החלטה פיננסית.

משתלבת בתמונה הכוללת.

של הסדרי שהות (ראייה).

מזונות.

וכל מה שקשור לילדים ולרווחתם.

זו גישה הוליסטית.

שמביאה בחשבון את כל הזוויות.

המשפטית והאנושית.

 

מה שאלתם? ענינו על 7 שאלות בוערות על חובות בגירושין!

אספנו כמה שאלות נפוצות.

כי בטח יש לכם עוד מלא בראש ברגעים כאלה.

בואו ננסה לתת כמה תשובות קצרות וישירות.

ש: האם חוב שנוצר לפני הנישואין נחשב למשותף?

ת: בדרך כלל לא. חוב שנוצר לפני הנישואין נחשב אישי של מי שיצר אותו. אלא אם כן היה הסכם ממון שאמר אחרת במפורש, או במקרים ממש חריגים שבהם הוכח באופן חד משמעי שהחוב שולם או כוסה בפועל על ידי כספים משותפים שנוצרו בזמן הנישואין.

ש: מה קורה אם אחד מבני הזוג הכניס הרבה חובות למערכת היחסים?

ת: זו שאלה מורכבת מאוד. אם החובות נוצרו תוך כדי הנישואין לצורך צרכי המשפחה הרגילים, גם אם אחד היה בזבזן קצת יותר, הם בדרך כלל ייחשבו למשותפים. אם מדובר בחובות אישיים לחלוטין או בזבזנות קיצונית וחסרת אחריות שלא לצורך המשפחה – ייתכן שבית המשפט או בית הדין יראו בהם חובות אישיים של אותו צד בלבד. זה תלוי בהוכחות ובלקונה המשפטית.

ש: האם אפשר "לברוח" מחוב משותף אם אני לא חתום עליו?

ת: לא בהכרח. כפי שהסברנו, גם אם רק צד אחד חתום פורמלית על החוב (כמו הלוואה או מינוס), אם החוב שימש לצורך ניהול משק הבית המשותף בזמן הנישואין, הוא עשוי להיחשב למשותף על פי החוק האזרחי וגם יותר ויותר בבתי הדין הרבניים. זה תלוי בנסיבות הספציפיות של כל חוב וחוב.

ש: מה אם אני חושש שבן הזוג יצבור עוד חובות עכשיו, כשאנחנו בתהליך גירושין?

ת: הדבר הכי חשוב זה ליווי משפטי מיידי. אסור לחכות. אפשר לבקש מבית המשפט או בית הדין צו שיאסור על יצירת חובות חדשים על ידי כל אחד מהצדדים ללא הסכמת הצד השני, או שיורה על סגירת חשבונות בנק משותפים. אבל חייבים לעשות את זה נכון, עם איש מקצוע שיודע איך ומתי לבקש צווים כאלה.

ש: האם משכנתא נחשבת תמיד לחוב משותף?

ת: כמעט תמיד, כן. אם המשכנתא נלקחה על הדירה ששימשה למגורי המשפחה בזמן הנישואין, היא תיחשב לחוב משותף של שני בני הזוג, גם אם הדירה או המשכנתא היו רשומות רק על שם אחד מהם. החלוקה שלה (מי ממשיך לשלם וכמה) תהיה חלק בלתי נפרד מהסכם הגירושין או פסק הדין שנוגע לדירה עצמה.

ש: מה עדיף קודם – לחלק את החובות או את הרכוש?

ת: לרוב, כל הסוגיות הפיננסיות (נכסים וחובות) נפתרות יחד באותו הסכם או באותו פסק דין. אי אפשר להפריד אותן זו מזו. ההחלטה על איך לחלק את הנכסים (דירה, כסף, רכבים, חסכונות) תלויה גם בנטל החובות שכל צד לוקח על עצמו, ולהיפך. לכן חשוב שתהיה ראייה כוללת של כל המצב הכלכלי המשותף והאישי.

ש: מי יכול לעזור לי באמת להבין את כל הבלגן הפיננסי הזה ולצאת ממנו בשלום?

ת: רק איש מקצוע שמכיר היטב את שתי המערכות המשפטיות הרלוונטיות – האזרחית (בית המשפט לענייני משפחה) והדתית (בית הדין הרבני). טוען רבני שהוא גם עו"ד גירושין מומלץ יכול לתת לכם את הייעוץ המקיף ביותר, לבנות איתכם אסטרטגיה חכמה, ולייצג אתכם בשתי הזירות כדי להבטיח את התוצאה הטובה ביותר מבחינה פיננסית.

התמודדות עם חובות משותפים בזמן גירושין זה אף פעם לא קל.

זה מלחיץ.

זה מורכב.

וזה דורש המון ידע.

והבנה.

אבל זה ממש לא סוף העולם.

עם הגישה הנכונה.

המידע הנכון (מקווים שזה עזר קצת!).

והליווי המקצועי הנכון.

אפשר לעבור את המשוכה הזאת בצורה מסודרת.

לייצר הסכם הוגן.

ולא פחות חשוב.

אפשרי לביצוע.

ולהבטיח.

שאתם יכולים להתחיל פרק חדש בחיים.

בלי שמטעני העבר יסחבו אתכם למטה.

ובלי שתצטרכו לשלם על טעויות (או חובות) של אחרים.

זכרו.

מידע הוא כוח (במיוחד כשמדובר בכסף).

וייצוג מקצועי הוא המפתח.

תדאגו לעצמכם.

ולעתיד הכלכלי שלכם.

זה אפשרי.

ואתם לא חייבים לעבור את זה לבד.