טעויות נפוצות בעת חלוקת רכוש בגירושין שכדאי להימנע מהן

הגירושין עצמם הם סופה בים סוער.

אבל חלוקת הרכוש?

זו יכולה להיות מוקש שגורם לספינה לטבוע לגמרי… אלא אם כן יודעים איפה בדיוק המוקשים האלה נמצאים.

בואו נודה באמת: אף אחד לא נכנס לנישואין עם תוכנית גירושין.

ובטח שלא עם תוכנית איך מחלקים את הכל… מהכוסות ועד קרן הפנסיה.

תהליך גירושין הוא לא פיקניק, וכשמוסיפים לו את הצורך לפרוס את כל הנכסים והחובות של שנים ארוכות, העסק הופך להיות סבוך פי כמה.

האמוציות בשמיים.

הבלבול גדול.

והפיתוי לעשות טעויות יקרות הוא עצום.

אבל רגע לפני שאתם צוללים לתוך זה עם העיניים עצומות, עצרו.

המאמר הזה כאן כדי לפתוח לכם את העיניים.

להראות לכם את הטעויות הקלאסיות שכל כך הרבה אנשים עושים כשהם באים לחלק את העתיד הפיננסי של חייהם.

ולא פחות חשוב – איך להימנע מהן.

המטרה? לצאת מהתהליך הזה עם כמה שפחות כאב ראש פיננסי.

ולא לתת לכעס או לפחד לנהל לכם את הארנק.

בואו נתחיל.

פותחים את הקופה: מה בכלל נחשב "שלנו" אחרי הכל?

הטעות מספר אחת, הקלאסית מכולן, היא לא באמת להבין מה זה "רכוש משותף".

הרבה אנשים חושבים שרק מה שרשום על שם שניהם או נמצא בחשבון בנק משותף נכנס לחלוקה.

בום. טעות ענקית.

החוק בישראל, במסגרת "שיתוף בנכסים", רואה ברוב המוחלט של הדברים שצברתם *במהלך* הנישואין כרכוש משותף.

לא משנה על שם מי זה רשום.

לא רק חשבון הבנק המשותף: ההפתעות שאתם חייבים להכיר

אז מה בפועל נכלל בקלחת המשותפת?

• נדל"ן: הדירה בה גרתם, דירות להשקעה, מגרשים – גם אם רשומים על שם אחד מכם בלבד (בהנחה שנרכשו במהלך הנישואין מכספים משותפים או שהייתה כוונה לשתף).
• כספים ונכסים פיננסיים: חסכונות, קופות גמל, קרנות השתלמות, פנסיה (החלק שנצבר במהלך הנישואין! נושא מורכב בפני עצמו), תיקי השקעות, מניות, אגרות חוב.
• עסקים: עסק שהקמתם או רכשתם במהלך הנישואין, או מניות בחברות.
• מיטלטלין: ריהוט, מכוניות, תכשיטים, יצירות אומנות… בגדול, כל מה שקניתם יחד או במהלך חיי הנישואין לשימוש המשפחה.
• חובות: כן, גם המינוס בבנק, המשכנתא, ההלוואות וכרטיסי האשראי שנצברו במהלך הנישואין – גם הם חלק מה"רכוש" המשותף (אחרי הכל, צריך לחלק גם את העול).

 

הדבר היחיד שבדרך כלל לא נכלל (יש חריגים ותלוי בנסיבות כמובן) זה נכסים שהיו לכם לפני הנישואין, או כאלה שקיבלתם בירושה או כמתנה אישית במהלך הנישואין.

טעות קלאסית נוספת היא הזלזול בשלב הערכת שווי הנכסים.

"שווה בערך 2 מיליון", "לפנסיה שלו יש שם 'קצת' כסף", "העסק שווה מה שקונים אותו" – כל המשפטים האלה הם מתכון לאסון פיננסי.

הבית, העסק, הפנסיה: מי אמר שקל לדעת כמה זה שווה?

כל נכס, ובעיקר הגדולים והמורכבים שבהם, דורש הערכת שווי מקצועית ואובייקטיבית.

נכסי נדל"ן: חייבים שמאי מקרקעין שיעריך את שווי השוק האמיתי.

עסקים: כאן זה נהיה מסובך. שווי של עסק תלוי בהמון גורמים – רווחיות, מוניטין, שווי נכסים, חובות, פוטנציאל עתידי.

נדרשת הערכת שווי עסק על ידי רואה חשבון או שמאי עסקי מומחה.

ניסיון להעריך עסק לבד זה כמו לנסות לנתח לב עם סכין חמאה.

זכויות פנסיוניות וסוציאליות: פנסיה, קופות גמל, קרנות השתלמות, ביטוחי מנהלים, אופציות – אלו נכסים ששוויים הוא לא בהכרח מה שכתוב בדף היתרה העדכני.

הם דורשים חישוב אקטוארי שמביא בחשבון את החלק שנצבר במהלך הנישואין, את המס העתידי שישולם בעת המשיכה או הפרישה, ואת אופן חלוקתם (למשל, איזון משאבים שוטף לעומת קצבה עתידית).

אי הערכה נכונה של הנכסים הללו יכולה להוביל לחלוקה דרמטית לא שווה.

אתם יכולים לחשוב שקיבלתם נתח גדול כי קיבלתם נכס ששווה לכאורה הרבה, אבל בפועל שווי הנטו שלו אחרי מס, חובות או בעיות נזילות נמוך בהרבה.

כשהרגש פוגש את הארנק: הטעויות הכי יקרות

גירושין הם מטען רגשי כבד.

כעס, עלבון, פחד, עצב – כולם שם ובגדול.

הבעיה היא כשהרגשות האלה מתחילים לקבל את ההחלטות הפיננסיות.

"אני חייב/ת את הבית הזה!" – האם באמת?

הבית הוא לעיתים קרובות מרכז הסערה.

יש לו ערך סנטימנטלי אדיר.

הוא מסמל יציבות, הוא הזיכרונות של הילדים (אם יש).

הרבה פעמים, אחד מבני הזוג מתעקש להישאר בבית בכל מחיר.

אבל האם זה הגיוני כלכלית?

האם אתם באמת יכולים להחזיק אותו לבד? לשלם משכנתא (אם יש), ארנונה, חשבונות, תיקונים?

לפעמים, ההתעקשות על הבית באה על חשבון נכסים אחרים, נזילים יותר או בעלי פוטנציאל טוב יותר לעתיד.

אתם עלולים למצוא את עצמכם גרים בבית גדול ויקר לתחזוקה, אבל בלי כסף בצד, מותשים כלכלית.

נקמה פיננסית? זה תמיד עולה יותר לצד הנוקם.

הפיתוי להשתמש בחלוקת הרכוש כדי "להעניש" את הצד השני הוא עצום.

לנסות להסתיר נכסים.

לנפח חובות.

לדרוש נתח לא סביר מנכסים מסוימים רק כדי "שלא יהיה לו/לה".

זו טעות איומה.

ראשית, היא מנוגדת לחוק ולעקרונות הצדק.

שנית, היא גורמת לתהליך להיגרר.

הוא הופך למאבק ארוך, יקר ומתיש בבתי המשפט ובבתי הדין.

מי מרוויח?

רק עורכי הדין (ואנחנו מעדיפים שתצאו עם הכסף שלכם, תאמינו או לא).

הפסד הזמן, האנרגיה והכסף על מלחמות אגו עולה בדרך כלל פי כמה על הרווח המדומה מ"ניצחון" קטן בנקודה מסוימת.

כשאתם מחפשים עורך דין גירושין ומשפחה, חפשו מישהו שידע לכוון אתכם לקבלת החלטות שכלתניות ולא רגשיות.

חושבים קדימה: מסים, מזומנים ועוד כאבי ראש עתידיים.

טעות נפוצה היא להסתכל רק על שווי הנכס "על הנייר" כאן ועכשיו.

העולם הפיננסי מורכב יותר.

זה נשמע הרבה כסף, אבל… איפה המזומן?

חלוקת רכוש חייבת לקחת בחשבון את "נזילות" הנכסים.

דירה או עסק שווים הרבה, אבל הם "קירות" ו"ניירות".

אי אפשר לקנות איתם מצרכים בסופר או לשלם שכר דירה.

קבלת נכס ששווה הרבה אבל אינו נזיל יכולה להשאיר אתכם במצוקה תזרימית קשה.

צריך לוודא שהחלוקה כוללת איזון נכון בין נכסים נזילים (מזומן, חסכונות קצרי טווח) לנכסים לא נזילים (נדל"ן, פנסיה).

רגע, כמה מזה הולך למס הכנסה?

היבט קריטי שלעיתים קרובות נשכח הוא השלכות המס.

משיכת כספים מקופות פנסיה או השתלמות לפני הזמן כרוכה במס משמעותי.

מכירת נכסי נדל"ן כרוכה לפעמים במס שבח (למרות שיש פטורים במכירת דירת מגורים). גם העברת נדל"ן בין בני זוג גרושים דורשת התייחסות מסית.

הסכם חלוקת רכוש חייב להתייחס לכל השלכות המס העתידיות.

אחרת, אתם עלולים לגלות שנתח ה"רכוש" שלכם שווה הרבה פחות ממה שחשבתם.

"אני אסתדר לבד": הסיפור העצוב של מי שחשב לחסוך.

הטעות היקרה ביותר, כנראה, היא ניסיון לנהל את חלוקת הרכוש לבד או עם ייעוץ חלקי.

החוק מורכב, הפרטים הקטנים קטלניים, והמערכת (גם בית המשפט לענייני משפחה וגם בית הדין הרבני) היא בירוקרטית ומאתגרת.

ניסיון לחסוך בשלב הזה עולה לרוב ביוקר.

בגלל טעויות בהערכת שווי.

בגלל אי גילוי נכסים.

בגלל הסכמה לחלוקה לא הוגנת מלחץ או מחוסר הבנה.

בגלל תשלום מס מיותר.

ובעיקר, בגלל מריבות מיותרות שנובעות מחוסר ידע וליווי מקצועי.

למה עורך רבני ועורך דין זה ה-שילוב המנצח?

תהליך הגירושין בישראל מתנהל לרוב בשני מישורים מקבילים: האזרחי (בית המשפט לענייני משפחה) והדתי (בית הדין הרבני).

חלוקת רכוש יכולה להתנהל בשניהם, או לעבור אישור בשניהם גם אם הוסכמה במקום אחד.

מכאן מגיע היתרון העצום של ליווי על ידי איש מקצוע שהוא גם טוען רבני מקצועי וגם עורך דין לענייני משפחה, כמו יהודה אבלס.

הוא מביא לשולחן הבנה מעמיקה של שתי המערכות – ההלכה והחוק.

זה מאפשר לו לבנות אסטרטגיה שמתאימה לשני המקומות, לראות את התמונה המלאה, ולמנוע מצב שבו מה שטוב בצד אחד פוגע בצד השני.

הליווי הכפול הזה מייעל את התהליך, חוסך לכם זמן וכסף (במקום לשלם לשני אנשי מקצוע נפרדים שמנסים לתאם ביניהם).

ויותר מהכל – הוא מבטיח שתקבלו את הייצוג המקיף והמבין ביותר לצרכים הייחודיים שלכם.

הוא גם יוכל לעזור לכם לנווט בנושאים אחרים שעולים בגירושין, כמו למשל לדעת מה זה ניכור הורי או איך להתמודד עם תופעה של סרבנות גט, נושאים שלעיתים קרובות שלובים בתהליך.

היתרון המשולב הזה מספק טוען רבני ועורך דין שמכיר את המורכבות על בוריה.

כשאתם בוחרים עו"ד גירושין שמכיר גם את ההליכים ברבנות, אתם בונים לעצמכם גשר חזק ויציב מעל התהליך הסוער הזה.

ליווי של טוען רבני מנוסה הוא קריטי.

שאלות נפוצות (כי כנראה שאלתם את עצמכם את זה עכשיו)

מה קורה עם נכס שקיבלתי בירושה?

בדרך כלל, נכס שקיבלתם בירושה או כמתנה אישית נחשב רכוש נפרד שלכם, ולא רכוש משותף לחלוקה בגירושין.

אבל!

אם הכנסתם אותו "לקלחת המשותפת" – למשל, הכנסתם כספי ירושה לחשבון בנק משותף, או השתמשתם בכספי ירושה לשיפוץ הדירה המשותפת – ייתכן שבית המשפט או בית הדין יראו בכך כוונת שיתוף.

לכן, חשוב להתייעץ.

האם אני חייב/ת למכור את הבית?

לא בהכרח.

יש כמה אפשרויות: אחד מבני הזוג יכול "לקנות" את חלקו של השני (בדרך כלל על ידי איזון נכסים אחרים או באמצעות משכנתא חדשה).

אפשר להסכים על מכירת הבית במועד עתידי (למשל, כשהילד הקטן יסיים בית ספר).

אפשר להסכים על חלוקה פיזית (אם מדובר בבית דו-משפחתי או עם יחידות נפרדות).

הכל תלוי בהסכמות, ביכולות הכלכליות ובטובת הילדים.

איך מחלקים עסק משפחתי?

זה אחד הנושאים המורכבים ביותר.

זה דורש הערכת שווי מקצועית של העסק.

האפשרויות כוללות שאחד מבני הזוג ירכוש את חלקו של השני, מכירת העסק לצד שלישי, או במקרים נדירים המשך הפעלה משותפת לאחר הגירושין (מאוד לא מומלץ בדרך כלל).

זה נושא שדורש ליווי מקצועי צמוד של עורך דין מומחה בתחום הגירושין.

מה עם חובות שרק אחד מבני הזוג עשה?

חובות שנצברו במהלך חיי הנישואין, גם אם רק על שם אחד מבני הזוג, נחשבים בדרך כלל חובות משותפים.

החריג הוא חובות אישיים מובהקים שלא קשורים להתנהלות המשפחתית השוטפת או לצרכים משותפים (למשל, הימורים, חובות מלפני הנישואין שלא שולמו).

גם כאן, כל מקרה לגופו ודורש בדיקה מדוקדקת.

האם כדאי למהר לחלק את הרכוש?

לא. מהירות על חשבון דיוק והבנה היא טעות.

קחו את הזמן הנחוץ (בלי למרוח כמובן!) כדי לאסוף את כל המידע הפיננסי, לקבל הערכות שווי מקצועיות, ולהבין את ההשלכות של כל החלטה.

הסכם רכוש חפוז הוא לרוב הסכם רע.

האם אפשר לשנות הסכם רכוש אחרי שהוא נחתם ואושר?

קשה מאוד עד בלתי אפשרי.

הסכמי גירושין וחלוקת רכוש שאושרו בבית המשפט או בבית הדין מקבלים תוקף של פסק דין מחייב.

ניתן לערער עליהם רק בנסיבות קיצוניות ונדירות (למשל, אם הוכח שההסכם הושג במרמה, בכפייה, או שנכסים מהותיים הוסתרו במכוון).

זה מדגיש שוב את החשיבות של לעשות את זה נכון בפעם הראשונה.

בשורה התחתונה: זה אפשרי לצאת מזה בשלום (פיננסי).

תהליך חלוקת הרכוש בגירושין הוא אכן מאתגר.

יש בו הרבה מוקשים פיננסיים ורגשיים.

אבל הוא ממש לא חייב להיות אסון כלכלי.

הבנה של הטעויות הנפוצות – אי הכלה של נכסים, הערכות שווי שגויות, החלטות שמבוססות רק על רגש, הזנחת היבטי מס ונזילות, וויתור על ליווי מקצועי – היא הצעד הראשון להימנע מהן.

הצעד השני והקריטי לא פחות הוא להיעזר באיש מקצוע שמבין את המורכבות של התמונה המלאה.

מי שמכיר גם את החוק האזרחי וגם את ההלכה היהודית.

מי שיכול לבנות אסטרטגיה פיננסית ומשפטית חכמה.

מי שיכול לעזור לכם לשים את הרגשות בצד לרגע ולקבל החלטות שקולות שיאפשרו לכם לבנות עתיד פיננסי יציב.

זכרו, המטרה היא לא לנצח מלחמה, אלא להגיע להסכם הוגן ושקוף שיאפשר לכם ולמשפחתכם להמשיך הלאה.

עם כמה שפחות נזק.

וכמה שיותר שקט נפשי (וכיס!).