מה עושים כשהורה לא עומד בהסדרי ראייה? האמת שלא תמצאו בגוגל
רגע, מישהו פה שוכח שיש ילדים באמצע?
ברור לכולם שמה שקורה בין ההורים לא אמור להשפיע על הילדים. נכון? ובכן, כולנו יודעים שהמציאות פחות שואפת לאידיליה. כששני הורים נפרדים, הסכם הגירושין שנקבע – אם בהסכמה ואם בפסיקה – כולל לרוב הסדרי ראייה. כלומר, מתי כל אחד מההורים רואה את הילדים, איך, כמה ולמה. אבל מה עושים כשההורה השני מחליט שהוא לא "בעניין" של לעמוד בזה? שפתאום השבתות, החגים או אפילו האמצע שבוע – נעלמים מהיומן שלו?
לפני שנתחיל: יש פה מישהו שחושב שהוא "הגיבור הראשי"
הרבה פעמים הורה מפר הסדרי ראייה מרגיש שהוא עושה "צדק". בטח אחרי מערכת גירושין מתישה, הליך יקר ומתסכל, רגשות אשמה, פגיעה באגו ואולי גם איזה עורך דין שאמר לו "ננצח אותה בכיס שלה
" אבל תנו לי לגלות לכם סוד (וזה מהניסיון האישי שלי כטוען רבני ועורך דין בתחום):
מי שמפסיד בעתיד הוא הילד שלכם. לא אתם. והוא יזכור את זה.
אז מה עושים? הנה 5 מהלכים מחושבים בלי לצאת נפסד
- 1. כל תיעוד שווה זהב – הקלטות, הודעות, יומנים: אם ההורה השני לא מגיע לקחת את הילד, מאחר, מחליט פתאום ש"לא מתאים לו" – תתחילו לנהל תיעוד שיטתי. ההוכחות האלה יצילו אתכם כשהדברים יגיעו לבית המשפט או לבית הדין.
- 2. פנייה לעורך דין או טוען רבני עם ניסיון מוצהר בתחום: זה לא הזמן לקחת "עורך דין של המשפחה". אתם צריכים מישהו שעובד יום-יום עם מקרי גירושין מורכבים, שמבין את המבנה המשפטי והרגשי של התחום – ובעיקר, יודע איך לדבר בשפה של שופטים ודיינים.
- 3. הגשת בקשה לאכיפת הסדרי ראייה, כולל סעדים: אם יש הסכם או פסק דין מחייב, ניתן וצריך לבקש את אכיפתו. אפשר לבקש קנסות בגין הפרות חוזרות, ואף צווי עונשין במקרים חמורים (כן, גם על הורות יש סנקציות במדינה דמוקרטית).
- 4. לא לערב את הילד – גם אם אתם צודקים ב-300%: קשה, ברור. אבל אסור לגרום לילד להרגיש שהוא ב"בין כוחות" או, גרוע מזה, "בין עולמות". שימרו על תקשורת רגועה, הסבירו לו שהמבוגרים מסדרים את העניינים שלהם ושהוא אהוב – תמיד.
- 5. טקטיקה? כן, גם רגש צריך אסטרטגיה: לעיתים, תקשורת פאסיבית-אגרסיבית מצד ההורה השני מעידה על משהו עמוק יותר – כאב, עלבון, חרדות. טוען רבני מנוסה יידע גם מתי להשתמש בגישה משפטית – וגם מתי לנסות גישר רגשי.
שאלות ששואלים אותי כל שבוע (לפחות פעמיים)
1. הילד לא רוצה ללכת להורה השני – זו הפרת הסדרי ראייה?
זו שאלה טריקית. אם הילד בגיל קטן – בהחלט ייתכן שהאחריות היא על ההורה המשמורן שצריך להכין אותו, לתווך לו את המעבר. אבל אם מדובר בנער מתבגר שמתנגד בנחרצות, מערכת המשפט לפעמים מתחשבת ברצונו. תמיד עדיף לגשר לפני שמעמידים את הילד בקונפליקט.
2. יש קנסות על הפרת הסדרי ראייה?
בהחלט. בשנים האחרונות יותר ויותר שופטים ודיינים נוקטים בגישה של "אל תפר – ותשלם אם כן". זה לא תמיד קורה בהקלקת אצבע, אבל כן – זה קיים, כולל אפשרות שאותו הורה יישא בהוצאות משפטיות.
3. מותר לי לבוא עם שוטר לקחת את הילד?
בעיקרון – כן ככל ויש לכם ההחלטה שיפוטית של הסדרת הסדרי הראיה. אבל בפועל עדיף שתתייעצו קודם, תטעינו את עצמכם באורך רוח.
4. אני חושב על נקמה – זה רעיון טוב?
תראו, זה לא שמישהו שופט אתכם. אבל בית המשפט שופט – ואותו פחות מעניין מי התחיל כשהייתם בטיול בר מצווה באיטליה. כל התנהגות של נקמה (כמו להשאיר את הילד אצלכם "סתם") עלולה למחוק את כל מה שבניתם משפטית. תחשבו אסטרטגיה, לא רגש חולף.
5. ואם אני מרגיש שאני מאבד קשר אמיתי עם הילד?
זו שאלת מיליון הדמעות. והפתרון מתחיל בטיפול רגשי מקביל – לכם, לילד, אפילו להורה השני אם ניתן. כדאי שזה יבוא בשילוב עם פעולה משפטית מוגדרת, תחת עין של עו"ד שטיפל בלא מעט מקרים כאלה.
עורכ/ת דין, טוענ/ת רבני – אתם יודעים לפחות לכתוב גוגל דוק?
תבחרו עו”ד שלא רק חזק בכתבי טענות, אלא גם מבין מה עובר עליכם. אין מנוס – המשפטים האלה משפיעים על החיים שלכם, הילדים שלכם, וגם על האופן שבו תצאו מהסיפור הזה: מרוסקים או מחוזקים. עורך דין שטוחן את התחום שנים, שראה את כל סוגי ההפרות האפשריות, יציג לכם לא רק מה מותר ואסור – אלא גם "מה חכם יותר".
עו"ד ו-טוען רבני יהודה אבלס, למשל, מטפל יום-יום לא רק במאבקי משמורת מסובכים, אלא גם באינספור מקרי הפרות הסדר. הוא עושה זאת לא מתוך פסיביות ביורוקרטית, אלא מתוך רגישות שעטופה באסטרטגיה חכמה. ובינינו? העולם לא צריך עוד משפטים – הוא צריך פתרונות.
אז מה עכשיו? מחשבים מסלול מחדש
אם אתם מרגישים שההורה השני מפר את הסדרי הראייה באופן שיטתי, חוזר ואף מתריס – אל תשתקו. וגם אל תתפוצצו. תתחילו לתעד, תשקלו פנייה לייעוץ משפטי, תייצרו הלימה חכמה בין רגש לחוק. כי בסופו של דבר, זה לא עליכם – זה על הילד.
וזה גם משפט סיום שממש שווה להדפיס, לתלות במקרר ולשלוח להורה השני (עם סמיילי):
"ילדים לא צריכים לדעת שהזכויות שלהם נפגעות. הם צריכים לדעת שההורים שלהם נלחמים כדי להגן עליהן."
רוצים לדעת איך אפשר לפעול כבר עכשיו ולשנות את התמונה? עו"ד יהודה אבלס כאן כדי לדבר בגובה העיניים – אבל עם ניסיון שמגיע עד התקרה.
צפו בסרטון בנושא:
