האם דרשה הערכה פסיכיאטרית כתנאי לקשר בין האב לבנו – ובית המשפט דחה זאת ופסק לינה!

האם ניסתה לחסום את הרחבת הקשר בין האב לבנו הקטין, בן שנתיים וחצי, בטענות שיש לערוך לאב הערכה פסיכיאטרית לפני שהוא ילון עם בנו. בית המשפט לענייני משפחה בירושלים דחה את כל הטענות, קבע שאין כל תשתית ראייתית לדרישה זו – ואישר ללא היסוס הרחבת זמני שהות הכוללת לינה שבועית של הקטין בבית האב.

הטיעונים המנצחים

1. פירוק הדרישה לאבחון פסיכיאטרי ביססנו שהטענות שעמדו בבסיס הדרישה אינן מבוססות ואינן רלוונטיות לתפקוד ההורי. בית המשפט קבע מפורשות: "אין בפני תשתית בשלב זה לטענה כי האב זקוק להערכה פסיכיאטרית".
2. סתירת האם מפי עצמה הצגנו לבית המשפט שהאם עצמה הסכימה לשני מפגשים שבועיים – ובכך הפריכה את הטענה שהאב מסכן את הקטין. בית המשפט ציין זאת מפורשות: אם היא עצמה לא סברה ששהות האב עם הקטין פוגעת בו, לא ניתן לטעון את ההיפך.
3. הפרדת מה שלא רלוונטי מהשאלה ההורית הוגשו לבית המשפט מסמכים שנועדו "לצבוע" את האב לרעה. הוכחנו שאין כל קשר בין ההתנהלות הפרטית המתוארת לבין תפקודו כאב – ובית המשפט אימץ זאת: "מדובר בהתנהלות בתחום האינטימי הפרטי המובהק, ואיני רואה מדוע הדבר משליך על תפקודו כאב."
4. השגת לינה שבועית למרות גיל הקטין אפילו לנוכח גיל הקטין הרך וטענת האם על עיכוב התפתחותי בשפה, הצלחנו לשכנע את בית המשפט לאשר לינה שבועית בבית האב – דבר שאינו מובן מאליו בגיל שנתיים וחצי.

התוצאות שהושגו

ניצחון מהותי

• דחיית הדרישה לאבחון פסיכיאטרי – כתנאי לקשר
• קביעת לינה שבועית: האב אוסף את הקטין כל יום חמישי ומחזירו למחרת
• פגישה שבועית נוספת: כל יום שני 16:00–18:00
• הרחבה לסוף שבוע – שמורה להמשך לאחר תסקיר

חשיבות המקרה

פסיקה חשובה של בית המשפט לענייני משפחה בירושלים (כב' השופטת מיכל ברדנשטיין): דרישה לאבחון פסיכיאטרי כתנאי להרחבת זמני שהות אינה נשמעת ללא תשתית ראייתית ממשית. הניסיון להכביד על קשר הורי באמצעות דרישות מקצועיות ללא בסיס – לא יצלח.