כל הפוסטים בבלוג

חלוקת רכוש בגירושין – כיצד מתבצע בבית הדין הרבני?

חלוקת רכוש בגירושין – כיצד מתבצע בבית הדין הרבני?

חלוקת רכוש בגירושין
חלוקת רכוש בגירושין

חלוקת רכוש בגירושין כיצד יתבצע?

בכל פעם שבני זוג באים להתגרש עולה שאלת חלוקת הרכוש של בני הזוג, ומובן שכל אחד מהם סבור כי הרכוש שייך לו.

בכדי להסדיר את חלוקת הרכוש חוקקו בכנסת את חוק יחסי ממון. בחוק זה נקבע כי אין חילוק אם הבעל עבד והשתכר כדי להגיע לנכסים אלו או שהאישה עבדה והשתכרה, בכל מקרה יחלקו את הנכסים שווה בשווה, בכלל זה גם אם הנכס רשום על שם אחד מבני הזוג – הנכס יחולק בשווה בין בני הזוג.

אמנם יש מקרים היוצאים מהכלל, לדוגמה אם בני הזוג ערכו הסכם ממון אשר אושר בבית הדין או בבית המשפט, אזי החלוקה תתבצע בהתאם להסכם הממון שערכו בני הזוג.

חלוקת רכוש בגירושין לפי הדין העברי 

הדין העברי שולל חלוקת רכוש שווה בשווה בלא נתינת דעת מי הביא את הרכוש, כך שבדין העברי החלוקה תהיה לפי מי שהביא את הרכוש. לדוגמה, אם הבעל השתכר והרוויח כסף רב, ולעומתו האישה הייתה עקרת בית ולא עבדה אלא עסקה בצורכי הבית, בעת הגירושין ייטול הבעל את כל הכסף בלא שתהיה לאישה זכות בממון זה, כי החלוקה נקבעת לפי מה שהשתכר כל אחד מבני הזוג.

חוק יחסי ממון בבית הדין הרבני

באופן כללי, בית הדין הרבני דן לפי הדין העברי, כך שחלוקת הרכוש הייתה צריכה להתבצע בהתאם לדין העברי, כלומר כל אחד מבני הזוג נוטל את הכסף שצבר במשך שנות הנישואין. אלא שנקבע בחוק יחסי ממון כי בית הדין הרבני צריך לדון בהתאם לחוק, כך שהחלוקה תתבצע שווה בשווה בלא קשר להשתכרות אחד הצדדים.

חוק יחסי הממון אינו שולל את האפשרות שידונו בבית הדין הרבני בהתאם לדין העברי, וזאת כאשר שני הצדדים הביעו את רצונם לדון על פי דין זה. נמצא כי ניתנת הזכות לכל אחד מהצדדים לבקש שידונו על פי החוק יחסי ממון אף בבית הדין הרבני.

כפל מבצעים

בית הדין הרבני קבע שבמקרה שהאישה דורשת לדון לפי חוק יחסי הממון, והיא תובעת כתובה על פי הדין העברי, אשר אכן מגיעה לה על פי הדין, בית הדין ישלול את זכות הכתובה בהתאם לשיעור שנטלה האישה מכוח חוק יחסי ממון.

טעמו של דין זה הוא משום שבית הדין סבור כי אין לתת "כפל מבצעים", שבעוד שאת חיוב הכתובה תיטול האישה לפי הדין העברי, את חלוקת הרכוש תבצע האישה בהתאם לדין האזרחי.
עליה להחליט האם היא הולכת על פי הדין העברי בעזרת טוען רבני ואז תזכה למלוא כתובתה, או שמא היא הולכת על פי הדין האזרחי ואז תזכה בחלוקת הרכוש שווה בשווה אך תפסיד את כתובתה.

לסיכום:

  1. חוק יחסי ממון קובע כי הרכוש של בני הזוג המתגרשים יתבצע בחלוקה שווה בשווה.
  2. בית הדין הרבני מחויב לדון בהתאם לחוק זה כשאחד מבני הזוג דורש זאת.
  3. אישה שגבתה יותר מהשייך לה על פי הדין העברי, תפסיד את כתובתה בהתאם לשיעור שנטלה.
קרא עוד ←
טוען רבני מומלץ – מיהו?

טוען רבני מומלץ – מיהו?

טוען רבני מומלץ
טוען רבני מומלץ – יהודה אבלס

כשאנו מחפשים אחר טוען רבני מומלץ שידאג עבורנו שנקבל את הטוב ביותר, חשוב לשים לב ודגש על כמה דברים:

חשוב מאוד לבדוק כי יש לטוען הרבני רישיון והוא הוסמך לכך מטעם הנהלת בתי הדין הרבניים.
מניסיוני, פגשתי מפרסם אשר מצהיר כי הוא טוען רבני, ועוד מתהדר כי הוא טוען רבני מומלץ, ובאמת אין לו רישיון כלל.
דבר זה עלול לעלות לכם , מכיוון שטוען רבני שאין לו רישיון ככל הנראה לא עבר את המבחנים ואינו בקי מספיק בחומר, ולכן הוא עלול להיכשל ולהכשיל אתכם.
חשוב לא להתבייש לשאול האם יש לו רישיון מטעם הנהלת בתי הדין הרבניים.

ניסיון של טוען רבני מומלץ

לאחר שבררתם כי יש לו רישיון, חשוב לתת את הדעת על הניסיון שצבר,
כמה שנים הוא עובד בתחום זה, כמה הצלחות הצליח להשיג ללקוחותיו –
בזה תוכלו לקבל אינדיקציה על רמת מומחיותו וכך תוכלו להעריך נכון את הסיכויים שלכם להצליח.

לעיתים רבות אנשים מבקשים שאביא להם לקוחות אחרים שימליצו ,
בירור זה הינו מחשבה נכונה, מכיוון שבזה אנו אכן רואים את ההצלחה של הטוען הרבני.
אלא שלא תמיד זה נכון, תארו לעצמכם טוען רבני שבדרך כלל הוא מפסיד ללקוחותיו בדיון,
רק שלפעמים קרה ששיחק לו המזל והצליח, ובלקוחות אלו הוא מנפנף על הצלחתו,
כך שלא הייתי קובע שטוען רבני מומלץ הוא רק מי שיכול להביא לקוחות הממליצים עליו,
אבל בהחלט יש בדבר זה גם הוכחה מסוימת.

יש שטועים וחושבים כי מי שיודע להרים את קולו יותר ולדבר בחריפות,
הוא זה אשר ייחשב "מומלץ".
דבר זה לא רק שאינו נכון, אלא להיפך, אדם אשר אין לו תוכן בטענותיו ייתן את קולו ברמה שיישמע לכל עבר, דבר זה מעיד על חולשה.
תמיד עדיף טוען רבני שקול במילותיו, האומר את דברו בנחת וללא התלהמות.

טוען רבני או עורך דין?

במאמר זה לא הבאנו את החילוק בין טוען רבני לעורך דין, לשם כך ייחדנו מאמר נפרד.

כן חשוב שהטוען הרבני יילחם עבורכם בנחישות ובעקביות. כוחניות אינה מעידה על נחישות,
אלא העקביות והאמונה בצדקת דרכו, שמטרתו להשיג ללקוח את המגיע לו ביושר – הן אלו אשר מעמידות "טוען רבני מומלץ".

לאחר שביררתם ובחרתם לעצמכם את הטוען הרבני יש לתת את הדעת על המחיר שהוא גובה, מכיוון שהמחיר שונה מאוד בין טוען רבני לטוען רבני, וחשוב לבדוק האם אתם יכולים לעמוד בעלויות הגבוהות,
או שמא אתם נכנסים לבור ללא תחתית.
חשוב לדעת כי לא הטוען הרבני שגובה מחיר יקר אכן הוא טוען רבני מומלץ, לפעמים דווקא גביית מחיר זול יותר מתוך התחשבות בצרכי הלקוח יכולה להעיד הרבה על מידת האכפתיות של הטוען הרבני.

מה שנותר לי הוא לאחל לכם מכל הלב הצלחה רבה.

לקביעת פגישה עם טוען רבני במרכז יהודה אבלס התקשרו כעת או השאירו הודעתכם ותענו בהקדם.

קרא עוד ←
סרבן גט – מה אפשר לעשות?

סרבן גט – מה אפשר לעשות?

סרבן גט – מה אפשר לעשות?
סרבן גט – מה אפשר לעשות?

סרבן גט – מה יש לאישה לעשות? האם יש ברבנות הבדל בין גבר לאישה בסרבנות גט?

סרבן גט הוא אחד מהדברים הכואבים בגירושין, רק שלא כל סירוב של הבעל לתת גט נחשב כסרבנות גט. הרבה אנו מוצאים שהבעל או האישה מסרבים לתת גט, ואינם נחשבים כסרבני גט, זאת משום שבכדי שיהיה חיוב וכפייה לתת גט, צריכה להיות "עילת גירושין", בלא זה על אף רצונם של הדיינים היושבים בבית הדין לעזור ולסייע בפירוק החיים המשותפים – במקרה כזה אין לאל ידם להושיע. הסיבה לכך היא החשש מפני "גט מעושה" – גט הניתן בכפייה ולא מרצון חופשי, ולכן אינו תקף מבחינה הלכתית.

עם זאת, חשוב לא להרים ידיים ולהיעזר בטוען רבני מוסמך, אשר מבין את הכללים ההלכתיים שעל פיהם דנים ומתנהלים בבתי הדין הרבניים. במקרים מסוימים, כאשר יש לאישה "עילת גירושין", אכן ניתן לכפות על הבעל לגרש ואין בזה גט מעושה, ואם יסרב הבעל לתת את הגט ייחשב כ"סרבן גט".

הסנקציות כנגד סרבן גט

בית הדין מתוקף סמכותו יכול להטיל סנקציות כנגד סרבן גט עד כדי עיקול חשבון הבנק, נתינת מאסר בצינוק ועוד, כך שבמצב כזה הניסיון מוכיח שרוב סרבני הגט נשברים ונותנים גט במוקדם או במאוחר. כמובן, כפי שהסברנו, סנקציות אלו יוטלו אך ורק כאשר יש לאישה עילת גירושין, שבלא זה, על אף כל הכאב, בית הדין לא יכפה על אחד מהצדדים להתגרש.

הסנקציות כנגד סרבנית גט

כל זאת כשהבעל הוא המסרב לגרש את אשתו, מה קורה אם האישה היא זאת שמסרבת להתגרש, האם כנגדה גם אפשר להטיל סנקציות?

כאן הדבר שונה, בית הדין אינו יכול להטיל סנקציות אלא רק לאחר אישורו של נשיא בית הדין הרבני שיקבע כי אכן יש מקום להטיל סנקציות כנגד האישה הסרבנית.

נמצא שאכן בבית הדין הרבני יש הבדל בין גברים לנשים, ולנשים ניתנות זכויות רבות יותר לעומת הגברים.

סיכום:

  1. כשלא קיימת עילת גירושין – בית הדין הרבני אינו יכול לכפות את אחד מהצדדים להתגרש.
  2. כשקיימת עילת גירושין – בית הדין הרבני יכול מכוח סמכותו לכפות על הבעל לגרש.
  3. שונה סרבן גט מסרבנית גט, על הסרבן אפשר להטיל סנקציות באופן מיידי, ועל סרבנית גט אפשר רק לאחר אישור נשיא בית הדין הרבני.
קרא עוד ←
משמורת ילדים – זכות או חובה?

משמורת ילדים – זכות או חובה?

משמורת ילדים
משמורת ילדים

משמורת ילדים – חושבים איך ניתן לזכות בה? מבינים מהם השיקולים העומדים בפני בית הדין בהחלטה על החזקת הילדים?

בואו ונעשה סדר בדברים:

יש טעות נפוצה בקרב רבים מהזוגות אשר מופיעים בבית הדין הרבני כשבפיהם טענה "זכותי כי הילד יימצא במשמורתי". כלומר, לטענתם, עצם ההורות מקנה להם את "הזכות" שהילד ימצא במשמורתם.

חשיבה זו אינה נכונה לדעת בית הדין הרבני ובית המשפט למשפחה.

מתוך פסקי דין רבים עולה כי משמורת הילדים אינה "זכות" של ההורה, כי אם "חובתו", חובת ההורה לדאוג לילדיו שיהיו תחת משמורתו.

השיקול היחיד שיעמוד לפתחם הוא – מה תהיה טובת הילד, האם טובתו היא שיהיה במשמורת האב או במשמורת האם. בית הדין ישקול על כף המאזניים מה תהיה טובת הילד, וסביב נושא זה ינוע כל מהלך הדיון.

משמורת ילדים – מהי טובת הילד?

לאחר שהשכלנו לדעת כי האפשרות לזכות בדין היא הוכחה לבית הדין כי טובת הילד להימצא תחת משמורתנו, נבדוק מהי "טובת הילד".

באופן הרווח מקובל לחשוב כי טובת הילד להיות תחת משמורת האם, וזאת משום שתכונות האם מתאימות יותר לגידול הילד מאשר תכונות האב, הרגש והרחמים החשובים כל כך לגידול הילד נמצאים אצל האם. מה עוד שהאב יוצא בבוקר להביא את לחמו, כך שהוא לא נמצא זמן רב בבית. לא כן האם אשר נמצאת בבית רוב הזמן.

כך היה מקובל לחשוב, אך לאחרונה אנו עדים לתופעה שונה, והיא "משמורת משותפת", כלומר החזקת האב והאם תהיה באופן שווה "דה פקטו", דבר זה נראה בעיני בית המשפט כתופעה מבורכת.

אלא, חשוב להדגיש כי בכל דיון בית הדין ישקול לגופו של מקרה מהי טובת הילד. לדוגמה, אם מדובר באם אשר אין באפשרותה להחזיק את הילד מסיבה בריאותית או מכל סיבה אחרת, במקרים אלו ודאי שבית הדין לא ייתן את הילד תחת משמורת האם כשהדבר אינו טובת הילד.

ניכור הורי במצב של משמורת ילדים

ניכור הורי הוא דבר שרבים טועים בו, כשחושבים כי אם ידברו עם הילד ויסיתו אותו כנגד ההורה השני הדבר יביא להם את המשמורת. אך טעות זו תעלה להם ביוקר, מכיוון שבתי הדין רואים את הדבר בעין חמורה מאוד, עד כדי שלילת המשמורת והסדרי הראייה לצד המנַכֵּר. לכן חשוב על אף הקושי להראות בנוכחות הילד בגרות ומכובדות כלפי ההורה השני.

לסיכום:

אם חשובה לכם משמורת הילד, אל תשכנעו את בית הדין כי זכותכם שהילד יהיה תחת משמורתכם, דבר זה לא יתרום מאום.
תפקידו של טוען רבני מומלץ הוא לשכנע את בית הדין כי "טובת הילד" היא זאת שעומדת לנגד עיניכם.
"משמורת משותפת" היא אופציה שקיימת בבתי המשפט.
ניכור הורי הוא טעות חמורה העלולה לגרום לאיבוד הזכות למשמורת הילד.

קרא עוד ←
אישה מורדת – מהם ההשלכות?

אישה מורדת – מהם ההשלכות?

אישה מורדת
אישה מורדת וההשלכות בבית הדין

אישה מורדת – לא ברורה לכם משמעותה?

תוהים מהם ההשלכות שייגרמו מההכרזה על אישה כמורדת?

מהי אישה מורדת?

בעל אשר הגיש תביעה לשלום בית לאחר שהאישה מסרבת לקיים יחסים עם בעלה בטענות שווא היא זו המוגדרת בדין העברי כ"מורדת". דבר זה מותנה בכך שבית הדין התרה בה שתחדל ממעשיה ותחזור לחיות עם בעלה, ולאחר ההתראה עדיין האישה עומדת בעקשנותה – בית הדין יכריז על אישה זו כ"מורדת".

האם תביעת ההכרזה לאישה מורדת היא שיקול כלכלי לבעל?

תתפלאו לשמוע שאכן ברוב המקרים הכרזה על האישה כמורדת הוא שיקול נכון, מכיוון שעל ידי הכרזה זו יחסוך הבעל מלשלם את כתובתה ותוספת כתובתה, מה שחוסך לפעמים סכום גבוה של מאות אלפי שקלים. בנוסף, הכרזה על האישה כ"מורדת" פוטרת את הבעל מתשלום מזונות לאישה.

אך לפעמים דווקא ההכרזה על אישה מורדת יכולה לעמוד לבעל לרועץ, נראה מוזר?

בואו ונעשה סדר בנושא אישה מורדת:

אישה שבמהלך שנות נישואיה קיבלה דירת מגורים מתנה מאביה, ובדירה זו גרו בני הזוג בשלום ובשלווה, עד שהתערערו היחסים ביניהם עד כדי משבר. עתה באה האישה לבית הדין כשבפיה טענה שכיוון שהדירה שלה היא דורשת שבעלה ייצא מהדירה לאלתר. על פניו נראה שטענתה נכונה שכן הדירה שלה, דירה זו הגיעה במתנה, מה שמקנה לה זכות בלעדית בדירה גם בעת חלוקת רכוש בגירושין הנעשה לפי חוק יחסי ממון.

הבעל אינו יכול לבוא בטענה כי האישה חייבת לזון ולתת מדור לבעלה, שהרי חוב זה מוטל על הבעל בלבד, כך שנמצא כי אין לבעל כל זכות לשהות בדירתה הפרטית של האישה.

זכות אכילת פירות "נכסי מלוג"

העילה היחידה שבגינה יכול הבעל לדרוש את זכות השימוש בבית, היא מכוח הדין העברי הקובע ש"נכסי מלוג הבעל אוכל פירות" – כלומר לבעל יש זכות להשתמש בדירת אשתו כל זמן שהם נשואים, זכות זו קיימת אף כשהאישה קיבלה מתנות השייכות לה באופן בלעדי.

תביעת הבעל להכריז על האישה כמורדת שומטת את זכות השימוש בדירת האישה, שכן ההכרזה על האישה כמורדת מנתקת את כל היחסים הממוניים של בני הזוג, כך שאומנם אינו חייב לזון את אשתו מצד אחד, אך גם לא תהיה לו זכות בנכסי מלוג של אשתו מצד אחר.

כך שאם אינכם רוצים ליפול בבור שכריתם לעצמכם, מומלץ לכם לקבל ייעוץ מטוען רבני מוסמך, על מנת שתקבלו את המקסימום המגיע לכם.  

קרא עוד ←
תביעת שלום בית – סחיטה???

תביעת שלום בית – סחיטה???

שלום בית
תביעת שלום בית

תביעת שלום בית – המונח "שלום בית" מציג אידיליה, שלמות, מציאות חיים נינוחה ויפה – משאת חייו של כל זוג יהודי. מיום היוולדנו חונכנו והורגלנו לצדקת דרך השלום, ולאפשרות להשלים במקרה מריבה. השאיפה לחיות יחד באהבה ולהשיב את החיים ההרמוניים לבני הזוג גם לאחר משבר נראית האפשרות המושלמת, האומנם???

תביעת שלום בית – אמת או סחיטת בן הזוג?

"תביעת שלום בית", מונח שנשמע אידיליה בהתגלמותה, יכול להפוך לאמירה חסרת כנות ואמינות. לעיתים מטרתו אינה ניסיון לשקם בכנות את חיי הנישואין, אלא להיפך, כל מטרתו להשיג יתרונות בגירושין באמצעות "סחיטת" בן/בת הזוג החפץ/ה להתגרש.

לא אחת, ניתן לשמוע במסדרונות בית הדין את האישה אומרת לבעלה: "אתה רוצה גט? שלם לי כספים, ותר לי על הבית" וכיו"ב. כאשר בן הזוג אינו מסכים, האישה תובעת בבית הדין "רוצה אני בשלום בבית", ובכך מעכבת את הליך הגירושין. כך יוצא שבאמצעות טענות לשלום משיגים תוצאות של סחטנות ומרמה, וכל זאת בשם השלום והצדק.

לעתים נתקלים בנישואין לא מוצלחים, ונראה שאין מנוס מפירוק הבית ואין שום סיכוי לשלום. והנה אחד מבני הזוג מעמיד את עצמו כשוחר שלום ורצונו כביכול לבוא לשלום, אף שיודע כי אין שום סיכוי להביא את הזוגיות לשלום, וכל מטרתו הינה לעכב את הליך הגירושין. כך נפתח פתח נרחב לסחיטת תנאים לא הגונים מבן/בת הזוג החפץ/ה להתגרש.

שימוש ב"תביעת שלום בית" לצורך עיכוב מכירת דירת המגורים

לשיטת בית הדין, בלי בית אין שלום בבית. לכן, כאשר אחד מבני הזוג טוען שהוא מעוניין בשלום בית, בית הדין הרבני מחליט על עיכוב מכירת הדירה של בני הזוג, ובזה הוא מונע חלוקת רכוש, כל זאת על אף שניתן בבית המשפט פסק דין למכירת הבית המשותף. בית המשפט הגבוה לצדק מגבה אף הוא את החלטות בית הדין הרבני לעניין זה.

שימוש ב"שלום בית" לצורך קבלת כתובה

לעתים האישה חפצה להתגרש מסיבות וטעמים שונים, אך מכיוון שהיא יודעת שבתביעתה לגירושין עלולה היא להפסיד את תביעת הכתובה, שהרי בדין העברי תביעה לגירושין מסכנת את הכתובה, היא מעמידה פנים כ"תמה" שחפצה בשלום בית, ובעלה הוא זה אשר חפץ בגירושין, כך שבתביעתה לשלום בית היא "מרוויחה" את הכתובה, שלפעמים עלולה להיות סכום נכבד מאוד.

חשוב להדגיש כי לתביעת שלום בית ישנה חשיבות מיוחדת גם בשביל להכריז על האישה כמורדת כשלשם כך הקדנו מאמר בפנרד

תפקידו של טוען רבני

תפקיד הטוען רבני במקרה זה הוא לחשוף את הפנים השקריות של הטוען/ת טענת "שלום בית", ולהוכיח לבית הדין שהתביעה לשלום בבית אינה כנה. יש לציין כי לדבר זה נצרכת מומחיות רבה, מכיוון שבאופן טבעי בית הדין מנסה בכל מקרה להביא את הזוג לשלום.

לסיכום:

תביעת שלום לבית כשהיא כנה ואמיתית, אין טוב יותר ממנה.
תביעה לשלום בבית שאינה כנה מטרתה לסחוט כספים אשר אינם מגיעים לתובע על פי הדין.
תפקיד הטוען הרבני הוא לסייע לכם, כך שלא יצליחו "לסחוט" מכם את המגיע לכם על פי הדין.

קרא עוד ←
תביעת כתובה אינה מחייבת? – מיתוס

תביעת כתובה אינה מחייבת? – מיתוס

תביעת כתובה
תביעת כתובה

תביעת כתובה – שמעתם שבית הדין הרבני לא מתייחס לתביעת כתובה? רציתם להגיש תביעת כתובה בבית המשפט לענייני משפחה? באו ונעשה סדר בדברים!!!

תחילה יש לפתוח בהסבר הדברים, מהי בכלל שטר הכתובה? שטר כתובה הוא שטר חיוב הנישואין שמקורו בתלמוד. בכתובה מפורטות חובות הבעל כלפי אשתו, ובעיקר התחייבותו הכספית במקרה שתגורש או תתאלמן.

היכן מתבצעת תביעת כתובה?

בית הדין הרבני הוא בעל הסמכות הבלעדית לדון בעניין תביעת הכתובה, על אף ששטר כתובה הוא מסמך ככל השטרות, האפשרות להגיש תביעה היא אך ורק לבית הדין הרבני, כיון שהוא נכלל בענייני נישואין וגירושין המסורים לבית הדין הרבני.

מהו הסכום שמחייבת הכתובה?

הסכום שנקבע בתלמוד כשיעור מינימלי לכל כתובה הוא 200 זוז לאישה בתולה ו-100 זוז לאשה גרושה, או אלמנה. סכום זה הוא עבור מחיה לאדם במשך שנה שלימה, מעבר לסכום המינימאלי, יכול כל גבר להוסיף "תוספת כתובה", בהתאם לרצונו וללא הגבלה כלשהי.

האם תביעת כתובה תשפיע על חלוקת הרכוש?

אין ספק, כי במידה והאישה זכתה לרכוש בזכות חוק יחסי ממון הנוגד בעיקרו את הדין העברי, אף שבית הדין הרבני מנוע מלדון בחלוקת הרכוש בגירושין לפי הדין העברי אלא לפי חוק יחסי ממון, מכל מקום הדרישה לכתובה  ו"תוספת כתובה" תהיה מורכבת יותר. כך שככל הנראה אף שהכתובה הינה הליך נפרד בבית הדין הרבני מחלוקת הרכוש, אישה זו תזכה לנכסים רק מכוח חוק יחסי תשל"ג- 1973 ולא תזכה לחלק מהכתובה מכוח הדין העברי.

מהן ההשלכות של סכום הכתובה על תביעת כתובה?

למרבה הצער, רוב הגברים אינם מבינים את המשמעות האמתית שיש לסכום שנקבו בו בעת החתימה על הכתובה ומתחייבים סכום עצום כדי להרשים אם הכלה או את הקהל. מכיוון שהכתובה היא מסמך משפטי מחייב, במעמד הגירושין, יכולה כל אישה לדרוש בבית הדין הרבני את הסכום המגיע לה, בכתובה.

כיום, יותר מאשר בעבר, נשים תובעות את הכתובה ולטוענים הרבניים ישנה משמעות רבה בתחום ההתנהלות בבית הדין.

בית הדין הרבני יכול להתערב ולהפחית את הסכום?

בפועל, למרות היות הכתובה מסמך משפטי מחייב, הדיינים מבינים שהסכומים הנקובים בכתובה הינם מופרזים ונכתבו ללא מחשבה מעמיקה מצד הבעל.
אך, מכיוון שהדיינים לא יבטלו את נושא הכתובה באשר היא חיוב הלכתי, נחלקים בזה דייני בית הדין הרבני כיצד לנהוג בזה, חלק מהפסיקות מראות כי בית הדין אינו מתחשב בסכומים גבוהים בכדי לחייב את הבעל, ומאידך מצינו בחלק מהפסיקות שחייבו את הבעל בסכומים מופרזים.

תביעת כתובה – לא תמיד!!!!

חשוב להדגיש כי ישנם מקרים בהם הבעל לא ישלם את הכתובה כגון באישה מורדת, או אישה אשר היא פתחה תיק גירושין בלא שהיה לה עילת גירושין צודקת. תלונות שווא במשטרה אף הם עלולים לגרום לאישה להפסיד כתובה.

כך שנכון יהיה לומר שאף שהכתובה הינו ככל חוזה המחייב את הבעל לעמוד בהתחייבותו, הרי שבתי הדין הרבניים לפעמים פוטרים את האיש מתשלום הכתובה בהתאם לכללים בדין העברי.

לסיכום:

  1. בית הדין הרבני הוא המוסמך הבלעדי לדון בתביעת הכתובה.
  2. אין לכתוב בכתובה סכום בלתי סביר.
  3. הכתובה הינה מסמך משפטי מחייב, ובתקופה האחרונה נשים חוזרות לתבוע את כתובתן ואת "תוספת כתובה".
  4. הכתובה הינה קלף מיקוח בעל משמעות בתהליך הגירושין.
  5. מכאן תצא הקריאה לעוה"ד המטפלים בנושא הכתובה להיות מומחים גם במשפט העברי ובהתנהלות בבתי הדין הרבניים ובעת הצורך להתייעץ עם טוען רבני מוסמך.
קרא עוד ←
כמה דמי מזונות אצטרך לשלם לאחר הגירושין?

כמה דמי מזונות אצטרך לשלם לאחר הגירושין?

דמי מזונות
דמי מזונות

דמי מזונות – על פי ההלכה היהודית הבעל חייב בתשלום דמי מזונות, הן עבור אשתו עד זמן הגירושין והן עבור כל אחד מילדיו כל זמן שהם קטנים.

אמנם, גובה התשלום משתנה ממקרה אחד למשנהו, ויתכן שבמקרה אחד ישלם הבעל את רוב משכורתו החודשית למזונות ילדיו ואילו במקרה אחר לא יצטרך לתת אלא מעט משכרו.

במה תלוי גובה דמי המזונות? האם לדייני בית הדין ישנה אפשרות לקבוע את הסכום על פי שיקול דעת בלבד?

אם הנך עומד בפני הליך גירושין ותוהה עד כמה יכביד הדבר על מצבך הכלכלי, מאמר זה נועד בשבילך וייתן מענה לתהיותיך!

דמי מזונות לאשה ולילדים

על פי ההלכה היהודית וכן על פי החוק הישראלי, מוטל על הבעל לדאוג לתשלום "דמי מזונות" לאשתו כל זמן שהיא נשואה לו וכן לכל אחד מילדיו, בכדי שיוכלו להמשיך ולהתקיים בכבוד.

אמנם ישנם שני חילוקים מהותיים בין חיוב דמי המזונות לאישה ובין חיוב זה כלפי הילדים:

דמי מזונות עד הגירושין ולאחר הגירושין

א) החילוק הראשון הוא בזמן החיוב: כלפי האישה אין חוב מזונות אלא עד זמן הגירושין ולאחר מכן אין הבעל חייב במזונות גרושתו, ואילו כלפי ילדיו חייב האב במזונות כל אחד מילדיו עד שיגיע לגיל בגרות. כיום נקבע גיל המזונות על 18 שנה, כך שלאחר שמגיע כל ילד לגיל זה האב אינו חייב עוד בתשלום מזונות עבורו.

על פי מה נקבע גובה דמי המזונות?

ב) החילוק השני בין מזונות האישה למזונות הילדים הוא לעניין גובה החיוב: חיוב המזונות לאישה נקבע על פי רמת החיים של הבעל, ואילו חיוב המזונות לילדים נקבע על פי צורכי כל ילד ורמת החיים שהוא הורגל בה קודם הגירושין.

כיצד מתבטא הבדל זה בפועל? – נבאר זאת במקרה לדוגמא:

בני זוג שחיי הנישואין שלהם היו ברמת חיים גבוהה מחמת השכר הגבוה שמקבל הבעל בעבודתו ובזמן הגירושין ילדיהם קטנים ועדיין לא הורגלו ברמת החיים של הוריהם. במקרה זה, "דמי המזונות" עבור האישה יהיו גבוהים מאחר שבעלה עשיר, ואילו לילדים ייקבעו מזונות מופחתים יותר מאחר שבזמן הגירושין הם עדיין לא חשו בצורך לחיות ברמת חיים גבוהה.

טווח שיקול הדעת של הדיינים

כל האמור הוא לעניין הנושא העקרוני, אך רבים שואלים כמה מזונות משלמים עד שהילדים יתבגרו?

התשובה על כך אינה חד משמעית, אך ישנו טווח סביר על פיו דנים בדרך כלל בבית הדין הרבני: בין 1,000 ₪ ל- 1,400 ₪ לכל ילד בכל חודש.

שיקול הדעת של הדיינים הוא קביעת הסכום בתוך טווח זה, כך שילד המורגל ברמת חיים גבוהה יקבע עבורו סכום הקרוב יותר ל- 1400 ₪ ואילו מי שאינו מורגל בכך יקבע עבורו סכום ברף הנמוך יותר.

(יש לציין שסכומים אלו אינם אמורים באופן שדנים גם על חיוב הבעל ב"מדור", שכאשר דנים אף בזה סכום המזונות גבוה יותר בהתאם לנסיבות ובכל מקרה לגופו).

המסקנה: אף על פי שלא ניתן לדעת מראש כמה "דמי המזונות" ייפסק בכל תיק גירושין, מכל מקום ישנן שתי מוסכמות עקרוניות: א) הסכום תלוי ברמת החיים של הבעל וברמת החיים אליה הורגלו הילדים. ב) טווח דמי המזונות לכל ילד הינו בין 1,200 ₪ ל-1,400 ₪, והסכום הסופי תלוי בנסיבות.

  אם גם אתה חושש מגובה דמי המזונות שיושתו עליך, צלצל עוד היום ל"טוען רבני" יהודה אבלס שייצג אותך כראוי ויעשה כל שביכולתו בכדי להפחית סכום זה!

קרא עוד ←
טוען רבני או עורך דין?

טוען רבני או עורך דין?

טוען רבני או עורך דין
טוען רבני או עורך דין?

טוען רבני או עורך דין? שוקלים להגיש תביעה בבית דין רבני? זקוקים להגנה טובה? חשוב מאוד שתשקלו קודם פתיחת התיק את מי לשכור על מנת שייצג את טענותיכם בבית הדין!

עשו זאת בכובד ראש! החלטה זו עלולה להשפיע מאוד על פסק הדין הסופי!!

במאמר שלפנינו נתמקד בעקרונות הייצוג בבית הדין הרבני, ואת מי כדאי לבחור כמייצג.

"עורך דין" בבית משפט – "טוען רבני" בבית דין רבני

כשם שבבית המשפט האזרחי ניתן לשכור "עורך דין" על מנת שייצג אתכם במהלך הדיונים ויטען עבורכם את הטענות הנכונות, כך בבית הדין הרבני הדן בענייני משפחה ואישות, תוכלו לשכור "טוען רבני" שייצג אתכם ויטען עבורכם את הטענות הנכונות מבחינת ההלכה היהודית.

מי הוא ה"טוען הרבני"?

"טוען רבני" הוא אדם דתי או חרדי, בעל ידע מקיף ביותר בתחומי המשפט העברי, התלמוד וכללי הפסיקה היהודית. ל"טוען רבני" ישנה הסמכה רשמית המעידה על היותו בקיא הן בחוקי המדינה והן בפסיקת ההלכה בדיני אישות ומשפחה בהם דנים כיום בבתי הדין הרבניים.

מעלות הייצוג על ידי "עורך דין"

לשכירת "עורך דין" כמייצג ישנה מעלה גדולה, מאחר שבמקרים רבים במקביל לדיוני הגירושין עצמם בבית הדין הרבני מתנהל הליך נוסף בבית המשפט האזרחי לענייני משפחה על חלוקת הרכוש ועוד, ול"עורך הדין" יש רשיון לייצג בשני המקומות גם יחד, וכך הייצוג אינו מתחלק לשני אנשים שונים, מה שעלול לגרום "כאב ראש" ובלבול לא מבוטל.

בנוסף, גם כאשר דיוני חלוקת הרכוש וחיוב המזונות מתנהל בבית הדין הרבני, ישנה מעלה מסויימת ל"עורך דין", מחמת התמחותו הרבה בדין האזרחי הנוגע לחלוקת הרכוש, ויכולתו לטעון טענות הנוגעות לסתירה בין החוק האזרחי להלכה היהודית.

עדיפות "הטוען הרבני" לייצוג בבית הדין הרבני

מאידך, ישנה עדיפות גדולה בשכירת "טוען רבני" כמייצג בבית דין רבני, מאחר שהוא מכיר מגיל צעיר את החומר התלמודי וההלכתי ואת ה"שפה" התלמודית בה משתמשים דייני בית הדין, זאת מלבד התמחותו והתמקדותו המקצועית בדיני המשפחה, לכן יש לו יכולת גבוהה משמעותית להבין את המתרחש בדיונים ולטעון טענות נכונות שיתקבלו על ידי דייני בית הדין.

אצל "עורך דין" מעלות אלו אינן קיימות, מאחר שהחלק הנוגע למשפט העברי הינו חלק זניח במבחני ההסמכה לעריכת דין, ובוודאי אין לו את הבקיאות בנבכי התלמוד והפוסקים הדרושה מאוד עבור הייצוג בבית הדין!

טוען רבני או עורך דין

למעשה ניתן לסכם כי בכל אחד קיים יתרון על פני השני אך יחד עם זאת ברוב מוחלט של המקרים, תיק המתנהל בבית הדין ומיוצג על ידי "טוען רבני", מביא תוצאות טובות יותר עבור המיוצג מתיק המיוצג על ידי "עורך דין"!

כפיפות טוען רבני או עורך דין לכללי האתיקה

אמנם, שניהם – הן "טוען רבני" והן "עורך דין" – כפופים בצורה שווה לכללי האתיקה וההתנהגות מול המיוצג ומול מערכת השפיטה. בנושא זה אין שום הבדל ביניהם!

 המסקנה: אם אתם צריכים לשכור מייצג עבור תביעה או הגנה בתיקי משפחה ואישות בבתי הדין הרבניים, ניתן לשכור "עורך דין", לו מעלות מסוימות, ומאידך – ניתן גם לשכור "טוען רבני" שייתן לכם ייצוג ממוקד ותחושה טובה ומועילה!

קרא עוד ←
פתיחת תיק גירושין ברבנות- איך נעשה זאת נכון?

פתיחת תיק גירושין ברבנות- איך נעשה זאת נכון?

פתיחת תיק גירושין
פתיחת תיק גירושין ברבנות

פתיחת תיק גירושין ברבנות – רבים מבני הזוג המחליטים לפרק את חיי הנישואים ולהתגרש, עומדים מבולבלים ואינם יודעים כיצד להתחיל את התהליך.
באיזה אופן יש להגיש את "כתב התביעה"? לאיזה בית דין יש להגישו? מי המוסמכים לכך? מה מומלץ ונכון לעשות וממה צריך להימנע לחלוטין בזמן פתיחת תיק גירושין ברבנות?

אם גם אתם עומדים נבוכים במצב זה ומלאים בשאלות ללא מענה, המשיכו וקראו בשורות הבאות מהי הדרך הנכונה להתחיל הליך פתיחת תיק גירושין ברבנות.
במאמר שלפנינו נסקור את הדרך הפשוטה להגיש כתב תביעה בבית דין רבני.

לאחר קריאת המאמר שאלות רבות ייעלמו מאליהן והתהליך כולו יהיה פשוט יותר!

מקום פתיחת תיק גירושים

יש לפתוח תיק גירושים דווקא בבית הדין הרבני הקרוב לאזור המגורים המשותף של בני הזוג.
לדוגמה: בני זוג שהתגוררו יחד בעיר תל אביב, אף אם לאחר מכן אחד מבני הזוג עזב את הדירה המשותפת ועבר לגור בעיר באר שבע ובן הזוג השני עזב גם הוא את הדירה ועבר לגור בירושלים,
יצטרך כל אחד מהם להגיש את תביעת הגירושין דווקא בבית הדין בתל אביב מאחר ששם הוא מקום המגורים המשותף האחרון שלהם כבני זוג נשוי.

מי פותח תיק גירושין ברבנות

הרשאים לפתוח תיק גירושין ברבנות הם שלשה:
א. התובע עצמו.
ב. טוען רבני מוסמך מטעם הנהלת בתי הדין הרבניים.
ג. עורך דין מוסמך .

שלשה אלו בלבד מוסמכים לפתוח תיק גירושין!
התובע אינו רשאי לשלוח אדם אחר במקומו לצורך כך, אף לא עם כתב ייפוי כוח.

מה כולל " פתיחת תיק גירושין ברבנות "?

כל פתיחת תיק גירושים חייב להכיל את הדברים הבאים:
א. שם התובע ובן זוגו / בת זוגתו.
ב. פירוט הבקשה אותה מבקש התובע מבית הדין, לדוגמה: תביעת גירושין וחלוקת הרכוש המשותף. ג. מה היסוד לתביעה, כלומר: מה המניע המרכזי לתביעה.

בשלב פתיחת תיק גירושים אין צורך לפרט הוכחות וראיות להצדקת התביעה!
במקרים רבים מומלץ דווקא להמתין עם הגשת ההוכחות בכדי להפתיע ולהציגם במהלך הדיונים בתיק, כך הצד השני יופתע ולא יהיה מוכן להשיב עליהם כראוי.

אחד מהתפקידים של טוען רבני הוא להפעיל שיקול דעת אילו דברים לכלול בכתב התביעה ומה מומלץ לשמור ולהציגם בזמן מאוחר יותר.

הליך פתיחת תיק גירושין ברבנות

בזמן פתיחת תיק גירושין יש להיות מצויד בתעודת זהות הכולל ספח בו מצוינים הפרטים האישיים של התובע ובני משפחתו.

בשלב זה מזכיר בית הדין הרבני פותח "תיק גירושין" וקובע זמן לדיון על פי לוחות הזמנים המצויים ביומן מזכירות בית הדין, ומיד לאחר מכן נשלח כתב התביעה על ידי בית הדין לנתבע / נתבעת, עם הזמנה לדיון הראשון בתאריך שנקבע.

במקרים מסוימים ניתן לזרז ולהקדים את הדיונים על ידי פניה מיוחדת במכתב לבית הדין על ידי הטוען הרבני.

המסקנה: הגשת כתב תביעה ופתיחת תיק גירושין בבית דין רבני הוא הליך שניתן לעבור אותו בקלות, בעיקר אם אנו מלווים על ידי טוען רבני מוסמך ובעל נסיון!

כעת, לאחר שעשיתם את כל המוטל עליכם, נותר לכם להמתין לדיון הראשון, בתקוה שההליך יהיה מהיר וללא עיכובים. מעתה אין לי אלא לאחל לכם – בהצלחה!

קרא עוד ←