כל הפוסטים בבלג

אישה מורדת – מהם ההשלכות?

אישה מורדת – מהם ההשלכות?

אישה מורדת- מהם ההשלכות?

אישה מורדת – לא ברורה לכם משמעותה?

תוהים מהם ההשלכות שייגרמו מההכרזה על אישה כמורדת?

מהי אישה מורדת?

אישה מורדת היא אשר מסרבת לקיים יחסים עם בעלה בטענות שווא היא זו המוגדרת בדין העברי כ"מורדת". רק אם בית הדין התרה בה שתחדל ממעשיה ותחזור לחיות עם בעלה, ולאחר ההתראה עדיין האישה עומדת בעקשנותה – בית הדין יכריז על אישה זו כ"מורדת".

האם תביעת ההכרזה לאישה מורדת היא שיקול כלכלי לבעל?

תתפלאו לשמוע שאכן ברוב המקרים הכרזה על האישה כמורדת הוא שיקול נכון, מכיוון שעל ידי הכרזה זו יחסוך הבעל מלשלם את כתובתה ותוספת כתובתה, מה שחוסך לפעמים סכום גבוה של מאות אלפי שקלים. בנוסף, הכרזה על האישה כ"מורדת" פוטרת את הבעל מתשלום מזונות לאישה.

אך לפעמים דווקא ההכרזה על אישה מורדת יכולה לעמוד לבעל לרועץ, נראה מוזר?

בואו ונעשה סדר בנושא אישה מורדת:

אישה שבמהלך שנות נישואיה קיבלה דירת מגורים מתנה מאביה, ובדירה זו גרו בני הזוג בשלום ובשלווה, עד שהתערערו היחסים ביניהם עד כדי משבר. עתה באה האישה לבית הדין כשבפיה טענה שכיוון שהדירה שלה היא דורשת שבעלה ייצא מהדירה לאלתר. על פניו נראה שטענתה נכונה שכן הדירה שלה, דירה זו הגיעה במתנה, מה שמקנה לה זכות בלעדית בדירה גם לפי חוק יחסי ממון.

הבעל אינו יכול לבוא בטענה כי האישה חייבת לזון ולתת מדור לבעלה, שהרי חוב זה מוטל על הבעל בלבד, כך שנמצא כי אין לבעל כל זכות לשהות בדירתה הפרטית של האישה.

זכות אכילת פירות "נכסי מלוג"

העילה היחידה שבגינה יכול הבעל לדרוש את זכות השימוש בבית, היא מכוח הדין העברי הקובע ש"נכסי מלוג הבעל אוכל פירות" – כלומר לבעל יש זכות להשתמש בדירת אשתו כל זמן שהם נשואים, זכות זו קיימת אף כשהאישה קיבלה מתנות השייכות לה באופן בלעדי.

תביעת הבעל להכריז על האישה כמורדת שומטת את זכות השימוש בדירת האישה, שכן ההכרזה על האישה כמורדת מנתקת את כל היחסים הממוניים של בני הזוג, כך שאומנם אינו חייב לזון את אשתו מצד אחד, אך גם לא תהיה לו זכות בנכסי מלוג של אשתו מצד אחר.

כך שאם אינכם רוצים ליפול בבור שכריתם לעצמכם, מומלץ לכם לקבל ייעוץ מטוען רבני מוסמך, על מנת שתקבלו את המקסימום המגיע לכם.  

קרא עוד ←
שלום בית – סחיטה???

שלום בית – סחיטה???

 שלום בית – סחיטה???

המונח "שלום בית" מציג אידיליה, שלמות, מציאות חיים נינוחה ויפה – משאת חייו של כל זוג יהודי. מיום היוולדנו חונכנו והורגלנו לצדקת דרך השלום, ולאפשרות להשלים במקרה מריבה. השאיפה לחיות יחד באהבה ולהשיב את החיים ההרמוניים לבני הזוג גם לאחר משבר נראית האפשרות המושלמת, האומנם???

שלום בית – אמת או סחיטת בן הזוג?

"תביעת שלום בית", מונח שנשמע אידיליה בהתגלמותה, יכול להפוך לאמירה חסרת כנות ואמינות. לעיתים מטרתו אינה ניסיון לשקם בכנות את חיי הנישואין, אלא להיפך, כל מטרתו להשיג יתרונות בגירושין באמצעות "סחיטת" בן/בת הזוג החפץ/ה להתגרש.

לא אחת, ניתן לשמוע במסדרונות בית הדין את האישה אומרת לבעלה: "אתה רוצה גט? שלם לי כספים, ותר לי על הבית" וכיו"ב. כאשר בן הזוג אינו מסכים, האישה תובעת בבית הדין "רוצה אני בשלום בבית", ובכך מעכבת את הליך הגירושין. כך יוצא שבאמצעות טענות לשלום משיגים תוצאות של סחטנות ומרמה, וכל זאת בשם השלום והצדק.

לעיתים נתקלים בנישואין לא מוצלחים, ונראה שאין מנוס מפירוק הבית ואין שום סיכוי לשלום. והנה אחד מבני הזוג מעמיד את עצמו כשוחר שלום ורצונו כביכול לבוא לשלום, אף שיודע כי אין שום סיכוי להביא את הזוגיות לשלום, וכל מטרתו הינה לעכב את הליך הגירושין. כך נפתח פתח נרחב לסחיטת תנאים לא הגונים מבן/בת הזוג החפץ/ה להתגרש.

שימוש ב"שלום בית" לצורך עיכוב מכירת דירת המגורים

לשיטת בית הדין, בלי בית אין שלום בבית. לכן, כאשר אחד מבני הזוג טוען שהוא מעונין בשלום בית, בית הדין הרבני מחליט על עיכוב מכירת הדירה של בני הזוג, ובזה הוא מונע חלוקת רכוש, כל זאת על אף שניתן בבית המשפט פסק דין למכירת הבית המשותף. בית המשפט הגבוה לצדק מגבה אף הוא את החלטות בית הדין הרבני לעניין זה.

שימוש ב"שלום בית" לצורך קבלת כתובה

לעיתים האישה חפצה להתגרש מסיבות וטעמים שונים, אך מכיוון שהיא יודעת שבתביעתה לגירושין עלולה היא להפסיד את הכתובה, שהרי בדין העברי תביעה לגירושין מסכנת את הכתובה, היא מעמידה פנים כ"תמה" שחפצה בשלום בית, ובעלה הוא זה אשר חפץ בגירושין, כך שבתביעתה לשלום בית היא "מרוויחה" את הכתובה, שלפעמים עלולה להיות סכום נכבד מאוד.

 

תפקידו של טוען רבני

תפקיד הטוען רבני במקרה זה הוא לחשוף את הפנים השקריות של הטוען/ת טענת "שלום בית", ולהוכיח לבית הדין שהתביעה לשלום בבית אינה כנה. יש לציין כי לדבר זה נצרכת מומחיות רבה, מכיוון שבאופן טבעי בית הדין מנסה בכל מקרה להביא את הזוג לשלום.

 

לסיכום:

  1. תביעת שלום לבית כשהיא כנה ואמיתית, אין טוב יותר ממנה.

  2. תביעה לשלום בבית שאינה כנה מטרתה לסחוט כספים אשר אינם מגיעים לתובע על פי הדין.

  3. תפקיד הטוען הרבני הוא לסייע לכם, כך שלא יצליחו "לסחוט" מכם את המגיע לכם על פי הדין.

קרא עוד ←
תביעת כתובה אינה מחייבת? – מיתוס

תביעת כתובה אינה מחייבת? – מיתוס

תביעת כתובה אינה מחייבת?  – מיתוס

תביעת כתובה – שמעתם שבית הדין הרבני לא מתייחס לתביעת כתובה?

רציתם להגיש תביעת כתובה בבית המשפט לענייני משפחה?

באו ונעשה סדר בדברים!!!

תחילה יש לפתוח בהסבר הדברים, מהי בכלל שטר הכתובה? שטר כתובה הוא שטר חיוב הנישואין שמקורו בתלמוד. בכתובה מפורטות חובות הבעל כלפי אשתו, ובעיקר התחייבותו הכספית במקרה שתגורש או תתאלמן.

היכן מתבצעת תביעת כתובה?

בית הדין הרבני הוא בעל הסמכות הבלעדית לדון בעניין תביעת הכתובה, על אף ששטר כתובה הוא מסמך ככל השטרות, האפשרות להגיש תביעה היא אך ורק לבית הדין הרבני, כיון שהוא נכלל בענייני נישואין וגירושין המסורים לבית הדין הרבני.

מהו הסכום שמחייבת הכתובה?

הסכום שנקבע בתלמוד כשיעור מינימלי לכל כתובה הוא 200 זוז לאישה בתולה ו-100 זוז לאשה גרושה, או אלמנה. סכום זה הוא עבור מחיה לאדם במשך שנה שלימה, מעבר לסכום המינימאלי, יכול כל גבר להוסיף "תוספת כתובה", בהתאם לרצונו וללא הגבלה כלשהי. 

האם תביעת כתובה תשפיע על חלוקת הרכוש?

אין ספק, כי במידה והאישה זכתה לרכוש בזכות חוק יחסי ממון הנוגד בעיקרו את הדין העברי, אף שבית הדין הרבני מנוע מלדון בחלוקת הרכוש לפי הדין העברי אלא לפי חוק יחסי ממון, מכל מקום הדרישה לכתובה  ו"תוספת כתובה" תהיה מורכבת יותר. כך שככל הנראה אף שהכתובה הינה הליך נפרד בבית הדין הרבני מחלוקת הרכוש, אישה זו תזכה לנכסים רק מכוח חוק יחסי תשל"ג- 1973 ולא תזכה לחלק מהכתובה מכוח הדין העברי.

 מהן ההשלכות של סכום הכתובה על תביעת כתובה?

למרבה הצער, רוב הגברים אינם מבינים את המשמעות האמתית שיש לסכום שנקבו בו בעת החתימה על הכתובה ומתחייבים סכום עצום כדי להרשים אם הכלה או את הקהל. מכיוון שהכתובה היא מסמך משפטי מחייב, במעמד הגירושין, יכולה כל אישה לדרוש בבית הדין הרבני את הסכום המגיע לה, בכתובה.

כיום, יותר מאשר בעבר, נשים תובעות את הכתובה ולטוענים הרבניים ישנה משמעות רבה בתחום ההתנהלות בבית הדין. 

בית הדין הרבני יכול להתערב ולהפחית את הסכום?

בפועל, למרות היות הכתובה מסמך משפטי מחייב, הדיינים מבינים שהסכומים הנקובים בכתובה הינם מופרזים ונכתבו ללא מחשבה מעמיקה מצד הבעל. 
אך, מכיוון שהדיינים לא יבטלו את נושא הכתובה באשר היא חיוב הלכתי, נחלקים בזה דייני בית הדין הרבני כיצד לנהוג בזה, חלק מהפסיקות מראות כי בית הדין אינו מתחשב בסכומים גבוהים בכדי לחייב את הבעל, ומאידך מצינו בחלק מהפסיקות שחייבו את הבעל בסכומים מופרזים.

לסיכום:

  1. בית הדין הרבני הוא המוסמך הבלעדי לדון בתביעת הכתובה.

  2. אין לכתוב בכתובה סכום בלתי סביר.

        3.הכתובה הינה מסמך משפטי מחייב, ובתקופה האחרונה נשים חוזרות לתבוע את כתובתן ואת "תוספת כתובה".

  1. הכתובה הינה קלף מיקוח בעל משמעות בתהליך הגירושין. 

  2. מכאן תצא הקריאה לעוה"ד המטפלים בנושא הכתובה להיות מומחים גם במשפט העברי ובהתנהלות בבתי הדין הרבניים ובעת הצורך להתייעץ עם טוען רבני מוסמך.

קרא עוד ←
כמה דמי מזונות אצטרך לשלם לאחר הגירושין?

כמה דמי מזונות אצטרך לשלם לאחר הגירושין?

כמה דמי מזונות אצטרך לשלם לאחר הגירושין?

 

דמי מזונות – על פי ההלכה היהודית הבעל חייב בתשלום דמי מזונות, הן עבור אשתו עד זמן הגירושין והן עבור כל אחד מילדיו כל זמן שהם קטנים.

אמנם, גובה התשלום משתנה ממקרה אחד למשנהו, ויתכן שבמקרה אחד ישלם הבעל את רוב משכורתו החודשית למזונות ילדיו ואילו במקרה אחר לא יצטרך לתת אלא מעט משכרו.

במה תלוי גובה דמי המזונות? האם לדייני בית הדין ישנה אפשרות לקבוע את הסכום על פי שיקול דעת בלבד?

אם הנך עומד בפני הליך גירושין ותוהה עד כמה יכביד הדבר על מצבך הכלכלי, מאמר זה נועד בשבילך וייתן מענה לתהיותיך!

דמי מזונות לאשה ולילדים

על פי ההלכה היהודית וכן על פי החוק הישראלי, מוטל על הבעל לדאוג לתשלום "דמי מזונות" לאשתו כל זמן שהיא נשואה לו וכן לכל אחד מילדיו, בכדי שיוכלו להמשיך ולהתקיים בכבוד.

אמנם ישנם שני חילוקים מהותיים בין חיוב דמי המזונות לאישה ובין חיוב זה כלפי הילדים:

דמי מזונות עד הגירושין ולאחר הגירושין

א) החילוק הראשון הוא בזמן החיוב: כלפי האישה אין חוב מזונות אלא עד זמן הגירושין ולאחר מכן אין הבעל חייב במזונות גרושתו, ואילו כלפי ילדיו חייב האב במזונות כל אחד מילדיו עד שיגיע לגיל בגרות. כיום נקבע גיל המזונות על 18 שנה, כך שלאחר שמגיע כל ילד לגיל זה האב אינו חייב עוד בתשלום מזונות עבורו.

על פי מה נקבע גובה דמי מזונות?

ב) החילוק השני בין מזונות האישה למזונות הילדים הוא לעניין גובה החיוב: חיוב המזונות לאישה נקבע על פי רמת החיים של הבעל, ואילו חיוב המזונות לילדים נקבע על פי צורכי כל ילד ורמת החיים שהוא הורגל בה קודם הגירושין.

כיצד מתבטא הבדל זה בפועל? – נבאר זאת במקרה לדוגמא:

בני זוג שחיי הנישואין שלהם היו ברמת חיים גבוהה מחמת השכר הגבוה שמקבל הבעל בעבודתו ובזמן הגירושין ילדיהם קטנים ועדיין לא הורגלו ברמת החיים של הוריהם. במקרה זה, "דמי המזונות" עבור האישה יהיו גבוהים מאחר שבעלה עשיר, ואילו לילדים ייקבעו מזונות מופחתים יותר מאחר שבזמן הגירושין הם עדיין לא חשו בצורך לחיות ברמת חיים גבוהה.   

טווח שיקול הדעת של הדיינים

כל האמור הוא לעניין הנושא העקרוני, אך רבים שואלים מה הסכום המדויק שבית הדין יפסוק בפועל עבור הילדים עד שיתבגרו?

התשובה על כך אינה חד משמעית, אך ישנו טווח סביר על פיו דנים בדרך כלל בבית הדין הרבני: בין 1200 ₪ ל- 1800 ₪ לכל ילד בכל חודש.

שיקול הדעת של הדיינים הוא קביעת הסכום בתוך טווח זה, כך שילד המורגל ברמת חיים גבוהה יקבע עבורו סכום הקרוב יותר ל- 1800 ₪ ואילו מי שאינו מורגל בכך יקבע עבורו סכום ברף הנמוך יותר.   

(יש לציין שסכומים אלו אינם אמורים באופן שדנים גם על חיוב הבעל ב"מדור", שכאשר דנים אף בזה סכום המזונות גבוה יותר בהתאם לנסיבות ובכל מקרה לגופו).

המסקנה: אף על פי שלא ניתן לדעת מראש כמה "דמי המזונות" ייפסק בכל תיק גירושין, מכל מקום ישנן שתי מוסכמות עקרוניות: א) הסכום תלוי ברמת החיים של הבעל וברמת החיים אליה הורגלו הילדים. ב) טווח דמי המזונות לכל ילד הינו בין 1200 ₪ ל-1800 ₪, והסכום הסופי תלוי בנסיבות.

   אם גם אתה חושש מגובה דמי המזונות שיושתו עליך, צלצל עוד היום ל"טוען רבני" יהודה אבלס שייצג אותך כראוי ויעשה כל שביכולתו בכדי להפחית סכום זה!

קרא עוד ←
כמה "דמי מזונות" אצטרך לשלם לאשתי לאחר הגירושין?

כמה "דמי מזונות" אצטרך לשלם לאשתי לאחר הגירושין?

כמה דמי מזונות אצטרך לשלם לאשתי לאחר הגירושין?

כמה דמי מזונות משלמים?

על פי ההלכה היהודית הבעל חייב בתשלום "דמי מזונות", הן עבור אשתו עד זמן הגירושין והן עבור כל אחד מילדיו כל זמן שהם קטנים.

אמנם, גובה התשלום משתנה ממקרה אחד למשנהו, ויתכן שבמקרה אחד ישלם הבעל את רוב משכורתו החודשית למזונות ילדיו ואילו במקרה אחר לא יצטרך לתת אלא מעט משכרו.

במה תלוי גובה דמי המזונות? האם לדייני בית הדין ישנה אפשרות לקבוע את הסכום על פי שיקול דעת בלבד?

אם הנך עומד בפני הליך גירושין ותוהה עד כמה יכביד הדבר על מצבך הכלכלי, מאמר זה נועד בשבילך וייתן מענה לתהיותיך!

כמה דמי מזונות לאשה ולילדים

על פי ההלכה היהודית וכן על פי החוק הישראלי, מוטל על הבעל לדאוג לתשלום "דמי מזונות" לאשתו כל זמן שהיא נשואה לו וכן לכל אחד מילדיו, בכדי שיוכלו להמשיך ולהתקיים בכבוד.

אמנם ישנם שני חילוקים מהותיים בין חיוב דמי המזונות לאישה ובין חיוב זה כלפי הילדים:

כמה דמי מזונות עד הגירושין ולאחר הגירושין

החילוק הראשון הוא בזמן החיוב: כלפי האישה אין חוב מזונות אלא עד זמן הגירושין ולאחר מכן אין הבעל חייב במזונות גרושתו, ואילו כלפי ילדיו חייב האב במזונות כל אחד מילדיו עד שיגיע לגיל בגרות.
כיום נקבע גיל המזונות על 18 שנה, כך שלאחר שמגיע כל ילד לגיל זה האב אינו חייב עוד בתשלום מזונות עבורו.

על פי מה נקבע גובה המזונות?

החילוק השני בין מזונות האישה למזונות הילדים הוא לעניין גובה החיוב: חיוב המזונות לאישה נקבע על פי רמת החיים של הבעל, ואילו חיוב המזונות לילדים נקבע על פי צורכי כל ילד ורמת החיים שהוא הורגל בה קודם הגירושין.

כיצד מתבטא הבדל זה בפועל? – נבאר זאת במקרה לדוגמא:

בני זוג שחיי הנישואין שלהם היו ברמת חיים גבוהה מחמת השכר הגבוה שמקבל הבעל בעבודתו ובזמן הגירושין ילדיהם קטנים ועדיין לא הורגלו ברמת החיים של הוריהם.
במקרה זה, "דמי המזונות" עבור האישה יהיו גבוהים מאחר שבעלה עשיר, ואילו לילדים ייקבעו מזונות מופחתים יותר מאחר שבזמן הגירושין הם עדיין לא חשו בצורך לחיות ברמת חיים גבוהה.   

טווח שיקול הדעת של הדיינים כמה דמי מזונות

כל האמור הוא לעניין הנושא העקרוני, אך רבים שואלים מה הסכום המדויק שבית הדין יפסוק בפועל עבור הילדים עד שיתבגרו?

התשובה על כך אינה חד משמעית, אך ישנו טווח סביר על פיו דנים בדרך כלל בבית הדין הרבני: בין 1200 ₪ ל- 1800 ₪ לכל ילד בכל חודש.

שיקול הדעת של הדיינים הוא קביעת הסכום בתוך טווח זה, כך שילד המורגל ברמת חיים גבוהה יקבע עבורו סכום הקרוב יותר ל- 1800 ₪ ואילו מי שאינו מורגל בכך יקבע עבורו סכום ברף הנמוך יותר.   

(יש לציין שסכומים אלו אינם אמורים באופן שדנים גם על חיוב הבעל ב"מדור", שכאשר דנים אף בזה סכום המזונות גבוה יותר בהתאם לנסיבות ובכל מקרה לגופו).

המסקנה: אף על פי שלא ניתן לדעת מראש כמה "דמי המזונות" ייפסק בכל תיק גירושין, מכל מקום ישנן שתי מוסכמות עקרוניות: א) הסכום תלוי ברמת החיים של הבעל וברמת החיים אליה הורגלו הילדים. ב) טווח דמי המזונות לכל ילד הינו בין 1200 ₪ ל-1800 ₪, והסכום הסופי תלוי בנסיבות.

אם גם אתה חושש מגובה דמי המזונות שיושתו עליך, צלצל עוד היום לטוען רבני יהודה אבלס שייצג אותך כראוי ויעשה כל שביכולתו בכדי להפחית סכום זה!

בהצלחה!!!

קרא עוד ←
טוען רבני או עורך דין?

טוען רבני או עורך דין?

טוען רבני או עורך דין?

 

טוען רבני או עורך דין? שוקלים להגיש תביעה בבית דין רבני? זקוקים להגנה טובה?

חשוב מאוד שתשקלו קודם פתיחת התיק את מי לשכור על מנת שייצג את טענותיכם בבית הדין!

עשו זאת בכובד ראש! החלטה זו עלולה להשפיע מאוד על פסק הדין הסופי!!

 

במאמר שלפנינו נתמקד בעקרונות הייצוג בבית הדין הרבני, ואת מי כדאי לבחור כמייצג – "טוען רבני" או "עורך דין":

"עורך דין" בבית משפט – "טוען רבני" בבית דין רבני

כשם שבבית המשפט האזרחי ניתן לשכור "עורך דין" על מנת שייצג אתכם במהלך הדיונים ויטען עבורכם את הטענות הנכונות, כך בבית הדין הרבני הדן בענייני משפחה ואישות, תוכלו לשכור "טוען רבני" שייצג אתכם ויטען עבורכם את הטענות הנכונות מבחינת ההלכה היהודית.

מי הוא ה"טוען הרבני"?

"טוען רבני" הוא אדם דתי או חרדי, בעל ידע מקיף ביותר בתחומי המשפט העברי, התלמוד וכללי הפסיקה היהודית. ל"טוען רבני" ישנה הסמכה רשמית המעידה על היותו בקיא הן בחוקי המדינה והן בפסיקת ההלכה בדיני אישות ומשפחה בהם דנים כיום בבתי הדין הרבניים.

מעלות הייצוג על ידי "עורך דין"

לשכירת "עורך דין" כמייצג ישנה מעלה גדולה, מאחר שבמקרים רבים במקביל לדיוני הגירושין עצמם בבית הדין הרבני מתנהל הליך נוסף בבית המשפט האזרחי לענייני משפחה על חלוקת הרכוש ועוד, ול"עורך הדין" יש רשיון לייצג בשני המקומות גם יחד, וכך הייצוג אינו מתחלק לשני אנשים שונים, מה שעלול לגרום "כאב ראש" ובלבול לא מבוטל.

בנוסף, גם כאשר דיוני חלוקת הרכוש וחיוב המזונות מתנהל בבית הדין הרבני, ישנה מעלה מסויימת ל"עורך דין", מחמת התמחותו הרבה בדין האזרחי הנוגע לחלוקת הרכוש, ויכולתו לטעון טענות הנוגעות לסתירה בין החוק האזרחי להלכה היהודית.

עדיפות "הטוען הרבני" לייצוג בבית הדין הרבני

מאידך, ישנה עדיפות גדולה בשכירת "טוען רבני" כמייצג בבית דין רבני, מאחר שהוא מכיר מגיל צעיר את החומר התלמודי וההלכתי ואת ה"שפה" התלמודית בה משתמשים דייני בית הדין, זאת מלבד התמחותו והתמקדותו המקצועית בדיני המשפחה, לכן יש לו יכולת גבוהה משמעותית להבין את המתרחש בדיונים ולטעון טענות נכונות שיתקבלו על ידי דייני בית הדין.

אצל "עורך דין" מעלות אלו אינן קיימות, מאחר שהחלק הנוגע למשפט העברי הינו חלק זניח במבחני ההסמכה לעריכת דין, ובוודאי אין לו את הבקיאות בנבכי התלמוד והפוסקים הדרושה מאוד עבור הייצוג בבית הדין!

ואכן, ברוב מוחלט של המקרים, תיק המתנהל בבית הדין ומיוצג על ידי "טוען רבני", מביא תוצאות טובות יותר עבור המיוצג מתיק המיוצג על ידי "עורך דין"!

כפיפות טוען רבני או עורך דין לכללי האתיקה

אמנם, שניהם – הן "טוען רבני" והן "עורך דין" – כפופים בצורה שווה לכללי האתיקה וההתנהגות מול המיוצג ומול מערכת השפיטה. בנושא זה אין שום הבדל ביניהם! 

 

המסקנה: אם אתם צריכים לשכור מייצג עבור תביעה או הגנה בתיקי משפחה ואישות בבתי הדין הרבניים, ניתן לשכור "עורך דין", לו מעלות מסוימות, ומאידך – ניתן גם לשכור "טוען רבני" שייתן לכם ייצוג ממוקד ותחושה טובה ומועילה!

קרא עוד ←
פתיחת תיק גירושין – איך נעשה זאת נכון?

פתיחת תיק גירושין – איך נעשה זאת נכון?


פתיחת תיק גירושין – איך נעשה זאת נכון?

פתיחת תיק גירושין – רבים מבני הזוג המחליטים לפרק את חיי הנישואים ולהתגרש, עומדים מבולבלים ואינם יודעים כיצד להתחיל את התהליך.
באיזה אופן יש להגיש את "כתב התביעה"? לאיזה בית דין יש להגישו? מי המוסמכים לכך? מה מומלץ ונכון לעשות וממה צריך להימנע לחלוטין בזמן פתיחת תיק גירושין?

אם גם אתם עומדים נבוכים במצב זה ומלאים בשאלות ללא מענה, המשיכו וקראו בשורות הבאות מהי הדרך הנכונה להתחיל הליך פתיחת תיק גירושין.
במאמר שלפנינו נסקור את הדרך הפשוטה להגיש כתב תביעה בבית דין רבני.

לאחר קריאת המאמר שאלות רבות ייעלמו מאליהן והתהליך כולו יהיה פשוט יותר!

מקום הגשת כתב תביעה לגירושין, פתיחת תיק גירושין

את כתב התביעה לגירושין יש להגיש דווקא בבית הדין הרבני הקרוב לאזור המגורים המשותף של בני הזוג.
לדוגמא: בני זוג שהתגוררו יחד בעיר תל אביב, אף אם לאחר מכן אחד מבני הזוג עזב את הדירה המשותפת ועבר לגור בעיר באר שבע ובן הזוג השני עזב גם הוא את הדירה ועבר לגור בירושלים,
יצטרך כל אחד מהם להגיש את תביעת הגירושין דווקא בבית הדין בתל אביב מאחר ששם הוא מקום המגורים המשותף שלהם כבני זוג נשוי.

המגישים את כתב התביעה, פתיחת תיק גירושין

הרשאים להגיש את כתב התביעה הם שלשה:
א. התובע עצמו.
ב. טוען רבני מוסמך מטעם הרבנות הראשית.
ג. עורך דין מוסמך מטעם משרד המשפטים.

שלשה אלו בלבד מוסמכים להגיש כתב תביעה!
התובע אינו רשאי לשלוח אדם אחר במקומו לצורך כך, אף לא עם כתב ייפוי כוח.

מה כולל "כתב התביעה"?

כל "כתב תביעה" חייב להכיל את הדברים הבאים:
א. שם התובע ובן זוגו / בת זוגתו.
ב. פירוט הבקשה אותה מבקש התובע מבית הדין, לדוגמא: תביעת גירושין וחלוקת הרכוש המשותף. ג. מה היסוד לתביעה, כלומר: מה המניע המרכזי לתביעה.

בשלב הגשת "כתב תביעה" אין צורך לפרט הוכחות וראיות להצדקת התביעה!
במקרים רבים מומלץ דווקא להמתין עם הגשת ההוכחות בכדי להפתיע ולהציגם במהלך הדיונים בתיק, כך הצד השני יופתע ולא יהיה מוכן להשיב עליהם כראוי.

אחד מהתפקידים של טוען רבני הוא להפעיל שיקול דעת אילו דברים לכלול בכתב התביעה ומה מומלץ לשמור ולהציגם בזמן מאוחר יותר.

הליך פתיחת תיק גירושין

בזמן הגשת "כתב תביעה" יש להיות מצויד בתעודת זהות הכולל ספח בו מצוינים הפרטים האישיים של התובע ובני משפחתו.

בשלב זה מזכיר בית הדין הרבני פותח "תיק גירושין" וקובע זמן לדיון על פי לוחות הזמנים המצויים ביומן מזכירות בית הדין, ומיד לאחר מכן נשלח כתב התביעה על ידי בית הדין לנתבע / נתבעת, עם הזמנה לדיון הראשון בתאריך שנקבע.

במקרים מסוימים ניתן לזרז ולהקדים את הדיונים על ידי פניה מיוחדת במכתב לבית הדין על ידי הטוען הרבני.

המסקנה: הגשת כתב תביעה ופתיחת תיק גירושין בבית דין רבני הוא הליך שניתן לעבור אותו בקלות, בעיקר אם אנו מלווים על ידי טוען רבני מוסמך ובעל נסיון!

כעת, לאחר שעשיתם את כל המוטל עליכם, נותר לכם להמתין לדיון הראשון, בתקוה שההליך יהיה מהיר וללא עיכובים. מעתה אין לי אלא לאחל לכם – בהצלחה!

קרא עוד ←
זכויות האישה בגירושין רק בבית המשפט ? – מיתוס, לא מציאות!

זכויות האישה בגירושין רק בבית המשפט ? – מיתוס, לא מציאות!

 

זכויות האשה בגירושין רק בבית המשפט ? – מיתוס, לא מציאות!

זכויות האישה בגירושין – רבים וטובים חושבים שמוסד בית הדין הרבני מפלה זכויות נשים לרעה בפסיקותיו. על פי סקרים שונים, רוב הציבור בישראל חושב כך. אך האם הדבר כאמת נכון? האם זו מציאות חיינו או שמא אין זה אלא מיתוס שרווח כאן בשנים האחרונות ותו לא?  

בחינה מעמיקה של הנושא תוכיח שבית הדין הרבני מיטיב במקרים רבים דווקא עם צד הנשים! נראה לכם פלא? הבה ונבחן את הדברים:

זכויות האישה בגירושין בדירת המגורים המשותפת

פעמים רבות כאשר מתרחשת מריבה בין בני זוג והגבר נוקט בטקטיקת "סחיטה" כלפי האישה על ידי הגשת תביעה בבית משפט אזרחי לחלוקת רכוש הדירה המשותפת, מטרת התביעה למכור את הדירה ולהשאיר את האישה עם חצי מסכום שווי הדירה ללא קורת גג.

נסו לדמיין אישה עם חמשה ילדים ללא קורת גג מתאימה וללא יכולת כלכלית לקנות דירה במחצית מסכום המכירה… מה היא תעשה, היכן תתגורר?

ואכן בבית משפט אזרחי הבעל יצליח לבצע את זממו כך שדירת המגורים המשותפת תימכר והאישה תמצא את עצמה ללא דירה משלה, זאת מכוח "חוק המקרקעין" הקובע שכל שותף יכול לבקש את פירוק השותפות בכל זמן נתון.

מאידך, אם האישה תשכיל לבוא להתדיין בבית הדין הרבני היא תרוויח ובגדול, משום שעל פי המשפט העברי יש בכוחה לעכב את הליך הפירוק השותפות על הדירה. בית הדין הרבני אינו דן על פי "חוק המקרקעין" אלא על פי ההלכה ותורת ישראל, ובהלכה נקבע שלאשה יש זכות לקבל מדור ספציפי כאשר תובעת מזונות מבעלה ואין ביכולתו לשלם, כלומר יש לה זכות לגור באותו מדור שהורגלה לגור בו ואין לגבר זכות לטלטל אותה ממקום למקום ללא הסכמתה.

זכויות האישה בגירושין או אי-זכות הגבר בדירה משותפת מחמת תביעת מזונות

זכות זו הוקנתה לאישה בלבד, ואילו לגבר לא הוקנתה זכות במדור מחמת תביעת מזונות, שהרי האישה אינה חייבת במזונות כלל! לכן אילו האישה תגיש תביעה לפירוק שותפות בבית משפט אזרחי, הגבר יתקשה יותר למצוא סעד בבית הדין הרבני, ומאחר שבדרך כלל לבעל אין תביעות ממוניות על אשתו, הן בית המשפט והן בית הדין יפסקו לפירוק השותפות כשהמשמעות המעשית היא מכירת הדירה המשותפת והשלכת הגבר לרחוב עם מחצית משווי הדירה.

המסקנה: בית הדין נותן זכויות ייתר לאישה בתביעה על פירוק מדור משותף, מה שבית משפט אזרחי אינו נותן!

מעוניינים לקרוא על נושאים נוספים בהם בית הדין הרבני מפלה את זכויות הגבר בגירושין?

על כך ועל עוד נושאים מרתקים בערך המוסף של טוען רבני – תקראו במאמרים הבאים.

קרא עוד ←