כל הפוסטים של יהודה אבלס

האם כדאי להגיש תביעת נזיקין בגירושין?

האם כדאי להגיש תביעת נזיקין בגירושין?

תביעת נזיקין בגירושין מוגשת על ידי אחד מבני הזוג שנאלץ/ת לחוות הליך גירושין מסורבל בו בן/ת הזוג מתעקש/ת שלא להתגרש.

האם אכן מומלץ להגיש תביעת של נזיקין בגירושין? מה ההשלכות העלולות להיות בעקבות הגשת התביעה?

תביעת נזיקין בגירושין בגין סרבנות גט

סרבנות גט בהלכה הינה תופעה קשה אשר מביאה את בן/ת הזוג המצפה בכיליון עיניים להתגרש להיות מתוסכל/ת בכל יום שחולף ובן/ת הזוג ממשיך/ה בסירוב הגט.

בהרבה מהמקרים בו הבעל מסרב לתת גט בית הדין הרבני יכול להילחם בתופעה זו על ידי סנקציות קשות כנגד הסרבן גט, אך בחלק מהמקרים ידיו של בית הדין הרבני כבולות, ואין בידו אפשרות להושיע את בת הזוג הממתינה לרגע המיוחל להיות גרושה.

במקרים אלו קיימת נטייה של העגונה לאחר שהם מקבלת ייעוץ של עורך דין למשפחה לפנות לבית המשפט למשפחה ולהגיש תביעת נזיקין בגירושין בגין כל יום בו קיימת סרבנות גט.

תביעה של נזיקין יכולה להסתכם בסכומים גבוהים מאוד של מאות אלפי שקלים, כשהמטרה המרכזית בתביעה היא לנסות ולאלץ את הסרבן גט לתת את הגט בהקדם.

מתי ניתן להגיש תביעת נזיקין בגירושין?

תביעת נזיקין ניתן להגיש רק לאחר שבית הדין קבע כי בני הזוג חייבים להתגרש ואחד מבני הזוג מסרב לתת את הגט.

לא ניתן להגיש תביעת נזיקין בגין סרבנות גט לפני שבצעתם פתיחת תיק גירושין ברבנות תל אביב או ברבנות הקרובה לאזור מגוריכם.

יש לדעת כי בבתי המשפט קיימים הבדלי גישות האם ניתן לחייב בנזיקין במקרה בו בית הדין לא קבע שקיימת "חובה" לגרש, אלא הוא קבע כי יש רק "מצווה" לגרש.

חלק מבתי המשפט סבורים שבכל מקרה בו בית הדין הרבני דחה את תביעת שלום בית, והחליט כי הצדדים צריכים להתגרש, הרי שניתן לחייב בנזיקין, ויש בתי משפט אשר יחייבו בנזיקין רק במקרה בו בית הדין חייב בגט.

בכל מקרה בו סרבן הגט הסכים לתת את הגט מיד לאחר שבית הדין הרבני החליט כי צריך להתגרש, הרי שאין כל עילה להגיש תביעת נזיקין בגירושין בגין סרבנות גט.

תביעת נזיקין שתסכן את כשרות הגט

חשוב לדעת שאפילו שתביעה זו נראית לכם כ"אידיאלית" הרי שמדובר ב"עצת אחיתופל", הגשת תביעת נזיקין בבית משפט לא רק שלא תסייע לכם בהליך הגירושין, אלא אדרבה אתם עלולים למצוא את עצמכם בעיגון קשה מאוד.

הסיבה לכך שלאחר הגשת תביעת נזיקין בגירושין בבית משפט בגין סרבנות גט רק תרחיק מכם את הגט המיוחל, הינו משום שלדעת בתי הדין הרבניים התערבות בתי המשפט בנושא של גט יכולה להיחשב גט פסול.

מרגע בו הגשתם תביעת נזיקין בבית המשפט, בתי הדין הרבניים יסרבו לסדר לכם גט, אף במקרה בו שני בני הזוג יבקשו לערוך את סידור בגט זה משום החשש שהגט יהיה גט פסול.

חשוב לציין כי אין הבדל האם הבעל מסרב לתת גט והאישה היא שהגישה את תביעת הנזיקין או להיפך שמדובר במקרה בו האישה מסרבת לתת גט והבעל הגיש תביעת נזיקין בבית משפט, כך שבכל מקרה כל עוד קיימת התביעה בבית המשפט, בתי הדין לא יסדרו לכם את הגט.

לצערי הרב משרדנו נתקל לא פעם במקרים בהם האישה הגישה בתום לב תביעת נזיקין בבית משפט לאחר שהיא קיבלה ייעוץ מקצועי של עורך דין אשר אינו מכיר היטב את ההליכים בבית הדין הרבני, ולמעשה האישה נשארה "תקועה" כשהיא אינה יכולה לקבל גט בבית הדין הרבני.

מסיבה זו אני ממליץ לפני שאתם מחליטים להגיש תביעת נזיקין בגירושין בבית המשפט לפנות לטוען רבני לגירושין הבקיא היטב בהתנהלות של בתי הדין הרבניים, כך שלא תצאו ניזוקים מהתביעה.

תביעת נזיקין בגירושין בבית הדין הרבני

במקרה בו אחד מבני הזוג מסרב לתת גט למרות שבית הדין הרבני קבע כי קיים חובה להתגרש, ניתן בהחלט לשקול להגיש כנגד סרבנות גט פיצויים בבית הדין הרבני.

בתי הדין אכן ייעתרו לבקשתכם ויחייבו את הבעל המסרב לתת גט פיצויים שנקראים בשפה ההלכתית "מזונות אישה מעוכבת".

כלומר בגין כל חודש בו הבעל מסרב לתת גט, ישלם הבעל לאישה תשלום חודשי קבוע המסתכם באלפי שקלים בחודש.

תביעת פיצויים בגין עגמת נפש בגירושין

עד כה עסקנו על תביעת נזיקין בגירושין עקב סרבנות גט, אך מה קורה במקרה בו אין סרבנות גט, אלא שבכל זאת מבקש אחד מבני הזוג לתבוע תביעת נזיקין בגין עגמת נפש שקרה לו בכל ההליך הגירושין. (179 תווים)

תביעה זו תידחה בבית הדין הרבני, שכן בהתאם להלכה ניתן לתבוע תביעה כספית רק בגין נזק כלכלי שנגרם לנפגע, לא כן נזק של עגמת נפש שאינו עבור הפסד כספי לא ניתן לחייב. (159 תווים)

לכן ככל ובדעתכם להגיש תביעת פיצויים, הרי שעליכם לפרוס בפני בית הדין את הנזקים הכלכליים שנגרמו לכם, ולא להסתפק בנזק של "עגמת נפש". (129 תווים)

מלבד מקרה בו קיימת עילה מובהקת לכך שהאישה דורשת את הגירושין וסכום הכתובה הינו נמוך משמעותי, כך שעל פניו לא ניתן לדרוש כתובה ולקבל סכום נאות, במקרים אלו בתי הדין הרבניים יוסיפו על סכום הכתובה ויחייבו את האיש לשלם תשלום כתובה גבוה. (229 תווים)

קרא עוד ←
מה עושים כשיש ניכור הורי?

מה עושים כשיש ניכור הורי?

ניכור הורי הינה תופעה קשה בו הילד אינו מכיר באחד מהוריו, מדובר בתופעה קשה אשר הנזק שעלול להגרם להורה וליד הינו נזק בלתי הפיך, אך האם ניתן למנוע את תופעת הניכור ההורי או שעלינו להשלים עם כך.

מה זה ניכור הורי?

לפני שנצלול לעומק העניין של הפתרונות לניכור הורי, עלינו לדעת מה היא ניכור הורי? כיצד נוכל לאבחן שאכן מדובר בניכור הורי?

בניכור הורי קיימים מספר דרגות שונות אשר חמורים בעוצמתם, יש מקרים בהם הילד מתעלם התעלמות מוחלטת מאחד ההורים, במקרה זה הוא אינו מסכים להיפגש עם ההורה ובמקרה קיצון הוא אינו מעונין לשוחח שיחה טלפונית עם ההורה.

אך לא בכל מקרה מדובר בניכור הורי חמור שכזה, לפעמים מדובר בניכור הורי בעוצמה נמוכה, כגון שהילד אינו מכבד את אחד ההורים, הוראות של הורה זה אינם משפיעים מאומה על המשך מעשיו של הילד.

בכל מקרה מדובר בתופעה המקשה מאוד על ההורה שהשקיע רבות בילד, ולאחר הגירושין הוא מוצא את עצמו כשהילד בוגד בו.

למה יש ניכור הורי?

הסיבות לניכור הורי הם לרוב עקב המרדה של ההורה השני כנגד ההורה האחר, הילד ששומע "שטיפות מוח" כנגד ההורה השני נוטה בסופו של יום לקבל את הדברים.

ההורה שמנכר את ההורה השני עושה זאת מתוך מטרה ברורה להפריד בין ההורה השני לבין הילד, כשבין השיקולים לכך ניתן למנות מספר סיבות:

  • חשש שיתקיימו התנאים של משמורת משותפת, כשבכך שהוא ינכר את ההורה השני, הרי אפשרות שכזו תרד מהפרק.
  • לפעמים השיקול הוא בכלל כלכלי כגון שהאם אינה יודעת מתי לא משלמים מדור כשהילד לן בבית האב בחלק מהימים במהלך השבוע.
  • לפעמים השיקול העומד מאחורי הניכור הורי הוא המחשבה של האם כי הורות משותפת וטובת הילד אינם הולכים יחד, רק שהיא שוכחת שהנזק שנגרם לילדים הינו חמור שבעתיים.

מה עושים כשיש ניכור הורי?

ככל ועולה חשש שההורה השני מנסה לעשות ניכור הורי יש לטפל בתופעה בהקדם האפשרי כשעדיין מדובר בבעיה קלה, שכן ככל והניכור ההורי יחמיר, הרי שהדרך לפתור את התופעה הינה קשה שבעתיים.

הדבר הראשון שאני ממליץ לפונים למשרדנו הוא לברר היטב מהי הסיבה לניכור ההורי בכדי לנסות ולהגיע להסכמות מלאות.

ככל ואכן הצלחתם להגיע להסכמות ניתן לעשות הסכם גירושין ללא עורך דין אך בהחלט מומלץ להתייעץ עם טוען רבני מוסמך.

ככל והעומד מאחורי התופעה הקשה של ניכור הורי הוא השאלה עד מתי משלמים מדור, או כמה מזונות משלמים, הרי שיש להסדיר את נושא המזונות, ובכך הדבר יכול להשפיע על הפסקת ניכור ההורי.

אמנם במקרים קשים כשהמטרה של ההורה הוא "לנקום" או "לסחוט" מההורה השני הרי שאין מנוס מאשר להילחם בכל הכוח כנגד תופעה זו.

הגשת תביעת ניכור הורי

לאחר שהגעתם למסקנה כי ההורה השני דבק במטרה לנכר את ההורה השני מבן הזוג, הרי שיש לפתוח תיק מתאים בבית הדין הרבני או בבית המשפט למשפחה בתביעה לניכור הורי.

לא רבים יודעים איך להתגרש מבלי להישבר בדרך, ולכן לאחר שהם רואים שמדובר במאבק קשה הינם נשברים ובכך למעשה הם מפסידים את ילדיהם.

המלצתי במקרים אלו לפנות לטוען רבני מוסמך שיסייע לכם בהגשת תביעה מפורטת ומנומקת.

כתב התביעה חייב לכלול מה הם התופעות שנגרמות עקב הניכור ההורי ומה הסעד אותו אתם מבקשים מבית הדין הרבני או מבית המשפט למשפחה.

ככל והתביעה תהיה מפורטת ומנומקת ומלווה בתיעוד מהימן הרי שהסיכויים שיכריזו על ההורה השני שהינו מנכר הורי גדלים שבעתיים.

לאחר הגשת התביעה, בית הדין יזמן את הצדדים וישמע את טענות ההורים, ככל ובית הדין אכן ישתכנע כי קיים חשש לניכור הורי, הרי שהוא ימנה פקידת סעד בכדי לבחון את הדברים בצורה מקצועית.

מה עושים כשיש ניכור הורי?

הסעדים בניכור הורי

ככל והוכחתם לבית הדין כי קיים ניכור הורי הרי שניתן להגיש מספר סעדים כנגד ההורה השני:

  • תביעת נזיקין, ניתן להגיש כנגד ההורה המנכר תביעת נזיקין על הנזק הרב שנגרם להורה ולילד, בגין תביעה זו עלול ההורה המנכר לשלם סכומים גבוהים מאוד.
  • הוצאת הילד ממשמורת ההורה המנכר, ניתן לבקש להוציא את הילד מחזקת ההורה המנכר, אף שמדובר בצעד דרסטי וקשה, אך במקרים בהם בית הדין משתכנע כי זה הפתרון היחיד, הרי שהוא לא יהסס לעשות זאת.
  • הסדרי שהות רק במרכז קשר, במקרים בהם עולה חשש כי ההורה הזכאי להסדרי שהות הוא שעושה את הניכור ההורי, הרי שהוא עלול לראות את הילד רק תחת פיקוח של מרכז קשר, בכדי לוודאות שהוא אינו ממשיך במעשיו.

טוען רבני נלחם בניכור הורי

משרדינו דוגל כי יש לראות בראש ובראשונה את טובת הילד, ולכן ככל ועולה חשש של ניכור הורי, הרי שמשרדינו נלחם בתופעה בצורה הקשה ביותר.

מניסיוני אוכל לומר לכם כי אף שמדובר במלחמה קשה, אך בהחלט ניתן לראות את התוצאות, כך שבמקרה בו האם עשתה ניכור הורי קשה כנגד האב, משרדינו נלחם עד שהילד הוצא מחזקת האם.

בכל מקרה של התלבטות אתם מוזמנים לפנות וליצור קשר עם משרדינו.

קרא עוד ←
הכיצד מתבצע משמורת משותפת וחלוקת ימים?

הכיצד מתבצע משמורת משותפת וחלוקת ימים?

אין כל ספק שהדבר החשוב לבני הזוג בעת הליך הגירושין הוא איך להתגרש בלי לפגוע בילדים.

ברוב המקרים האב והאם שותפים לדעה כי יש להפריד בין ההליכים שמתנהלים בין ההורים לבין ההליכים הקשורים לטובת הילד, כך שההליך של טובת הילד עליו להיות במנותק לתביעות בין ההורים.

השאלה שמטרידה את ההורים הינה בנושא של משמורת משותפת וחלוקת ימים מה מהם עדיף, שכן מצד אחד קיימים מעלות למשמורת משותפת, ומצד שני לא ניתן להתעלם מחסרונות של משמורת משותפת.

משמורת משותפת וחלוקת ימים מה מהם עדיף

לרוב האב הוא אשר מבקש שתהיה משמורת משותפת ואילו האם מבקשת שהאב יהיה זכאי להסדרי שהות בימים מסוימים בלבד.

הסיבה לכך היא שלרוב האב מבקש להרחיב את הסדרי השהות למקסימום בכדי שלא להסתבך בשאלה עד איזה גיל משלמים מדור וכמה מזונות משלמים על 3 ילדים, מאידך האם תעדיף הסדרי שהות מופחתים לאב בכד שהאב לא ישלם דמי מזונות מינימליים.

אך לא פעם אנו מוצאים בני זוג שדווקא האם מבקשת שהאב יהיה משמורן ואילו האב מבקש חלוקת ימים בהם יהיו הסדרי שהות מופחתים.

הסיבה לכך הוא השיקול הנוסף שעומד מול ההורים כשהם באים להחליט בנושא של משמורת משותפת וחלוקת ימים, שהאם מבקשת שלא להיות כבולה לילדים ולגדל את הילדים בלא עזרת האב, מסיבה זו דווקא האבות מבקשים שלא להיות תלויים בילדים.

במשרדנו אנו מסבירים ללקוחות הפונים אלינו שלמרות שמדובר בשיקולים חשובים, הרי שהשיקול המרכזי שצריך להנחות את ההורים מה הוא טובתו של הילד, האם טובת הילד מחייבת משמורת משותפת או חלוקת ימים.

משמורת משותפת וחלוקת ימים מי הקובע?

מי יחליט האם יהיה משמורת משותפת או חלוקת ימים?

קיימים מספר אפשרויות בשאלה מי ייתן את ההחלטה על משמורת משותפת וחלוקת ימים, שכן ניתן לערוך הסכם גירושין ואז ההורים הם שיקבעו את הסדרי השהות, או לחילופין להותיר לערכאה שיפוטית את ההחלטה.

האפשרות הראשונה הוא בו בני הזוג מקבלים את ההחלטה על משמורת משותפת בהסכמה, כשבמקרה זה ההורים יישבו יחד ויגיעו להסכמות מלאות על עתיד ילדם ולאחר מיכן יערכו הסכם גירושין ויביאו לאישורו של בית הדין הרבני.

האפשרות השנייה במקרה בו בני הזוג אינם מצליחים להגיע להסכמות על הסדרי הראיה, במקרה זה אין מנוס ומי שיקבע את עתיד הסדרי הראייה היא ערכאה שיפוטית.

כשאנו בוחנים מי היא הערכאה המשפטית המוסמכת לתת החלטות בעניין משמורת ילדים, אנו נמצא כי במדינת ישראל קיימים שתי ערכאות שונות, האחד בית הדין הרבני, והשני בית המשפט למשפחה.

אך מי מבין הערכאות השונות הוא שיהיה מוסמך לתת החלטות בהסדרי השהות?

התשובה לכך היא שמי שיגיש הראשון את תביעת משמורת ילדים, הוא שיחליט האם ברצונו להגיש את התביעה בבית הדין הרבני, ואז הסמכות תהיה מסורה לבית הדין הרבני, או שהוא מעדיף להגיש לבית המשפט, ואז הסמכות תהיה מסורה לבית המשפט.

מסיבה זו אם אתם מעדיפים שבית הדין הרבני הוא שידון בהסדרי הראיה, יש להקדים ולבצע פתיחת תיק גירושין ברבנות תל אביב או ברבנות שבאזור מגוריכם.

מתי יהיה משמורת משותפת ומתי חלוקת ימים

ככל ובני הזוג לא הצליחו להגיע להסכמות בשאלה של משמורת משותפת וחלוקת ימים, כך שהשאלה האם להעדיף משמורת משותפת נמצאת לפתחו של בית הדין, איך בעצם ייקבע בית הדין את השאלה על משמורת משותפת וחלוקת ימים? מה יהיו השיקולים המנחים את בית הדין לקבוע האם יהיה משמורת משותפת או חלוקת ימים?

התשובה לכך היא שהשיקול היחיד שיעמוד בפני בית הדין הרבני הוא מה היא טובת הילד, כל שיקול אחר של שינוי בגובה המזונות לא ישפיעו על קביעת הסדרי השהות.

לשם כך בית הדין ימנה פקידת סעד שתכתוב תסקיר (חוות דעת) בו יהיה מפורט מה הם הסדרי השהות אשר לדעתה הינם לטובת הילד, ככל ופקידת הסעד תציין כי לדעתה עדיף משמורת משותפת, הרי שהסיכויים שאכן יהיה משמורת משותפת גדלים.

חשוב לציין כי אף במקרה בו פקידת הסעד המליצה על חלוקת ימים בצורה שלדעתכם היא פוגעת בטובת הילד, הרי שבהחלט ניתן להילחם כנגד התסקיר, שכן בית הדין אינו מחוייב לקבל את המלצותיה של פקידת הסעד.

משרדינו ייצג אב שמסיבה שאינה ברורה, פקידת הסעד כתבה בתסקיר כי לדעתה יש להפחית את הסדרי השהות בחלוקת הימים.

מתחילה בית הדין ביקש לאמץ את התסקיר ולהפחית בהסדרי השהות של האב, רק לאחר מלחמה עיקשת של משרדינו הוכח לבית הדין כי נפלה טעות בחוות הדעת של פקידת הסעד, בית הדין הותיר לאב את הסדרי הראיה המורחבים כפי שהיה נהוג עד לאותה תקופה.

חשוב להדגיש כי מדובר במלחמה קשה, כך שככל ואתם מבקשים לשכור את שירותיו של טוען רבני זול, הרי שככל הנראה לא תצליחו במערכה, מסיבה זו אני ממליץ לקחת טוען רבני מומחה לגירושין בכדי שטובת הילד לא תיפגע.

קרא עוד ←
האם ניתן לעשות הסכם גירושין ללא עורך דין?

האם ניתן לעשות הסכם גירושין ללא עורך דין?

הניתן לערוך הסכם גירושין ללא עורך דין? האם יש דרך לחסוך את העלות של עורך הדין בעריכת הסכם גירושין?

הסכם גירושין מה כולל?

בכדי שנוכל להשיב על השאלה האם ניתן לערוך הסכם גירושין ללא עורך דין צריכים קודם להבין מה הוא הסכם גירושין, ומה היא עיקר מטרתו.

הסכם גירושין נעשה לאחר ששני בני הזוג יודעים איך יודעים מתי צריך להתגרש וכי הם מבינים כי חיי הנישואין לא יחזרו לתיקונם עוד.

במקרה זה בני הזוג עורכים הסכם גירושין בו הם מסדירים את כל נושאי חילוקי הדעות שיש בין ההורים כמו האם הורות משותפת וטובת הילד ילכו יחדיו או שמא דווקא טובת הילד מכריחה שהאם תהיה המשמורנית.

את הסכמות הצדדים יש להעלות על גבי הכתב ולהביא זאת לאישור בית הדין הרבני או לאישור בית המשפט למשפחה.

עריכת הסכם גירושין ללא עורך דין

לאחר שהשכלנו להבין מה הוא הסכם גירושין, נראה האם ניתן לערוך הסכם גירושין ללא עורך דין, כשניווכח ששאלה זו מורכבת משני חלקים, האחד האם ניתן לערוך הסכם גירושין ללא עורך דין ושאלה נוספת האם ניתן לאשר את הסכם גירושין על ידי עורך דין.

ובכן, מבחינה חוקית אין כל מניעה לערוך הסכם גירושין ללא עורך דין, כל בני זוג יכולים לערוך הסכם גירושין לבדם, ובלבד שהסכם הגירושין יהיה כתוב בצורה ברורה בו יוסדרו הנושאים כמה מזונות משלמים עבור ילד אחד ונושאים נוספים.

אלא שכמו שהנכם מבינים שרכישת דירה אינה כדאית לעשות בלא סיוע וליווי של עורך דין, שכן אתם יכולים לגלות לאחר זמן שנפלתם בפח, עקב העובדה שסעיף חשוב מאוד עבורכם לא נכנס לחוזה, כך אין כל היגיון לערוך הסכם גירושין ללא עורך דין.

הסכם גירושין הינו חוזה לכל דבר אשר ילווה את בני הזוג במשך שנים רבות, כך שחיסור של פרט קטן עלול להיות מכריע בהמשך עתיד בני הזוג.

אכן אני נתקל בבני זוג שמעדיפים לחסוך את עלות עריכת ההסכם גירושין על ידי עורך דין, אך הם אינם יודעים כי המחיר היקר אותו הם יצטרכו לשלם לאחר שהם יבינו כי סעיף חשוב בטעות לא נכנס לתיק הינו גבוה ביותר.

מניסיוני אני יכול לספר לכם מקרה בו בעל העדיף לחסוך את עלות עריכת הסכם גירושין על ידי עורך דין, כשהבעל אינו רואה צורך לכתוב כי האישה מוותרת על תביעת כתובה לאחר הגירושין, כיון שהוא סבר כי לא ניתן לתבוע תביעה שכזו.

האישה שידעה היטב שתביעת כתובה אינה מחייבת הינה מיתוס הגישה לבית הדין הרבני לאחר אישור הסכם הגירושין וסידור הגט תביעת כתובה.

עם כל הצער הכרוך בכך משרדינו הודיע לבעל כי הוא ייאלץ לנהל הליך של תביעת כתובה בבית הדין הרבני כשאין צורך להכביר במילים על ההוצאות הרבות ועגמת הנפש שמגרמו לבעל, רק בגלל שהאיש ביקש לחסוך את עלות עורך הדין.

אישור הסכם גירושין ללא עורך דין

רבים מבני הזוגות טועים וסבורים שאם הסכם הגירושין נעשה על ידי עורך דין אין צורך לקבל אישור להסכם הגירושין בבית הדין הרבני.

המדובר בטעות, שכן אין כל נפקות אם נעשה הסכם גירושין ללא עורך דין או בליווי עורך דין, בכל מקרה אין כל תוקף לחתימת בני הזוג אלא רק לאחר שהסכם הגירושין קיבל תוקף פסק דין.

יש לציין כי הסכם ממון בין בני זוג שנעשה לפני הנישואין יכול להיות מאושר גם על ידי נוטריון, אם כי שהמלצתי שגם הסכם ממון לפני הנישואין לאשרו בבית הדין הרבני או בבית המשפט, אך הסכם גירושין מקבל תוקף רק לאחר אישור בית הדין.

מתי ניתן לעשות הסכם גירושין ללא עורך דין?

במקרה בו בני הזוג נישאו במשך תקופה קצרה של מספר חודשים, כך שלבני הזוג אין ילדים וחלוקת רכוש שהם צריכים להסדיר בעריכת הסכם גירושין, אכן ניתן לשקול בחיוב לערוך הסכם גירושין ללא עורך דין.

מקרה נוסף בו ניתן להמליץ לבני הזוג לערוך הסכם גירושין ללא עורך דין במקרה בו בני הזוג ערכו הסכם ממון לאחר הנישואין בו הוסדרו כל הנושאים השנויים במחלוקת.

במקרים אלו ניתן להוריד הסכם גירושין סטנדרטי מהאינטרנט ולמלאות את פרטי בני הזוג.

אמנם למרות זאת אוכל לציין שבני זוג שאינם חוששים איך מתגרשים כשאין כסף, מעדיפים לשכור את שירותיו של העורך דין בכדי שהוא יערוך עבורם הסכם גירושין, וזאת במטרה שבני הזוג יוכלו להיות רגועים ושלוים שההסכם נעשה כמו שצריך.

הסכם גירושין על ידי טוען רבני או עורך דין

שאלה שחוזרת על עצמה רבות האם עדיף לערוך את הסכם גירושין ללא עורך דין אלא בליווי טוען רבני או שמא עדיף עורך דין.

חשוב לציין כי בעוד שלעניין ייצוג אכן יש מקרים בהם תהיה עדיפות לעורך דין וכמו שהרחבנו במאמר טוען רבני או עורך דין, הרי שבעריכת הסכם גירושין קיים יתרון משמעותי לטוען רבני על פני עורך דין.

לא פעם אנו מוצאים מקרים בהם הסכם גירושין שאושר בבית המשפט ולאחר מכן הסכם זה מבוטל בבית הדין הרבני, כיון שההסכם לא נכתב בצורה הלכתית, מחדל חמור שכזה ככל הנראה לא יקרה במקרה בו טוען רבני שבקיא בדין העברי יערוך לכם את ההסכם גירושין.

קרא עוד ←
מה הם התנאים של משמורת משותפת?

מה הם התנאים של משמורת משותפת?

תנאים של משמורת משותפת הינם תנאים שחייב כל הורה המבקש שתהיה משמורת משותפת לדעת אותם לפני הגשת תביעה למשמורת משותפת.

משמורת משותפת מה היא?

לפני שאנו נבחן מה הם התנאים של משמורת משותפת אנו חייבים לדעת מה היא בכלל משמורת משותפת, מה הם יתרונותיה ומה הם החסרונות של משמורת משותפת.

משמורת משותפת בעיקרו בא להסדיר את הנושאים של הורות משותפת וטובת הילד, כלומר במקרה בו ההורים סבורים כי טובת הילד היא שהילד יהיה בהסדרי שהות שווים בין ההורים, הרי שלמעשה ההורים מבקשים שתהיה משמורת משותפת.

משמורת משותפת היא דבר מבורך ברוב המקרים, אם כי שלא ניתן להתעלם מהעובדה כי לפעמים אבות מבקשים משמורת משותפת ומזונות מופחתים כשעיקר מטרתם הוא להפחית מדמי המזונות.

אך כעת עולה השאלה האם יהיה נכון לומר כי בכל מקרה ניתן לעשות משמורת משותפת?

השיקולים המרכזיים של משמורת משותפת

אין כל ספק שהשיקול המרכזי שההורים צריכים לקחת בחשבון בבואם לבחון את הסדרי הראיה של הילדים הוא בראש ובראשונה מה הוא טובת הילד.

אך בהרבה מהקרים השיקול המרכזי של ההורים הוא אינו "רק" טובת הילד, אלא השיקול המרכזי הוא כמה מזונות משלמים עבור ילד אחד אם יהיה הסדרי שהות שווים, וכמה מזונות ישלם האב במקרה בו לא יהיה הסדרי שהות שווים.

בית הדין הרבני בעת הגשת הבקשה למשמורת משותפת או התנגדות למשמורת משותפת, יבחן היטב את טענות ההורים, האם השיקול המרכזי בעניין המשמורת הוא מזונות או טובת הילד, שכן ככל והשיקול של ההורים הוא אינו טובת הילד, הרי שהבקשה תידחה על הסף.

תנאים של משמורת משותפת בבית הדין הרבני

באופן כללי ניתן לומר שבית הדין הרבני סבור כי טובת הילד שהאם תהיה המשמורנית ואילו בתי המשפט למשפחה יותר דוגלים בעיקרון ה"שיוויון" ולכן הם יותר ימהרו לתת משמורת משותפת.

מסיבה זו לרוב אם שאינה רוצה שיהיה משמורת משותפת הרי שעורכי דינה ימליצו לה שלא לבצע את פתיחת תיק גירושין ברבנות תל אביב, אלא בבית המשפט למשפחה.

חשוב לציין כי אף שאכן באופן כללי קיים פערים בין הגישות של בית הדין הרבני לעומת בתי המשפט, הרי שבמקרה בו יוכח כי טובת הילדים היא כי הסדרי הראיה בין ההורים הינו משמורת משותפת, הרי שבית הדין הרבני יאמץ את הסדרי ראיה אלו למען טובת הילדים.

טובת הילד השיקול המרכזי בתנאים של משמורת משותפת

בבואנו לבחון מה הם התנאים של משמורת משותפת הרי שהנרטיב המרכזי הוא מה הוא טובת הילד, השיקולים של "יש לאב זכות" או "יש לאם זכות" אינם מעלים ומורידים.

בתי המשפט יוצאים מנקודת הנחה כי הזכות היסודית היא של הילד, ולכן חובה לדאוג בראש ובראשונה לטובת הילד.

אלא שכאן עלינו לבדוק מה הם הפרמטרים שעל פיהם ייקבע מה היא טובת הילד.

  • גיל הילד- אין כל ספק שלגילו של הילד יש השפעה ניכרת להחלטה האם תהיה משמורת משותפת או שהאב יסתפק בהסדרי ראיה, שכן ככל וגילו של הילד הוא קטן יותר ובפרט אם מדובר ביונק, הרי שהאם תהיה המשמורנית.
  • מרחק מקום מגורי ההורים – מגורי ההורים אף הוא מהווה שיקול האם אכן טובת הילד הינה משמורת משותפת, שכן ככל והמרחק הגאוגרפי של ההורים הינו רחוק, הרי שלא יהיה ניתן לעשות משמורת משותפת.
  • מסוגלות הורית – לא פעם משרדנו נתקל במקרה בו האב מבקש להיות משמורן, אך התנאי הבסיסי של משמורת משותפת לא מתקיים אצלו, כיון שהאב אינו מסוגל להיות הורה משמורן.
  • קשר טוב בין ההורים – תנאי נוסף של משמורת משותפת היא שיהיה קשר מינימלי בין ההורים בו הם יוכלו לשוחח ולבחון את טובת הילד במשותף, שכן לא תיתכן אפשרות של משמורת משותפת והליכה לערכאות בכל עת לבחון מה היא טובת הילד.

מה עושים במקרה שאין תנאים של משמורת משותפת?

במקרה בו לא מתקיימים התנאים של משמורת משותפת עדיין יש לבחון את הסיבה לאי התקיימות התנאים של המשמורת המשותפת, שכן ככל והסיבה לכך היא באשמת האם, הרי שהדבר עלול לפגוע בזכות האם לקבל דמי מזונות.

לכן במקרים בהם אתם נתקלים שהאם אינה משתפת פעולה ומנסה לחבול בטובת הילד משיקולים זרים הרי שיש לכם להציג את ראיותיכם בפני בית הדין.

לצערי אני נתקל במקרים בהם אבות אינם יודעים מה צריך להביא לפתיחת תיק ברבנות ולכן הם מפסידים את זכויותיהם, לכן חשוב מאוד שתתייעצו עם טוען רבני לגירושין בכדי שהוא יסייע לכם לעשות את הדבר בצורה הטובה ביותר.

אפוטרופסות משותפת לעומת משמורת משותפת

חשוב לציין כי גם במקרים בהם אין את התנאים של משמורת משותפת, עדיין אין הדבר אומר כי האם הינה האפוטרופסית היחידה, להיפך הסדרי השהות אינם משפיעים מאומה על אפוטרופסות הילד.

כך למשל זהות מוסד הילד או ככל וחלילה הילד נצרך לעבור טיפול רפואי, הרי שהדבר ייעשה רק בהסכמה משותפת של שני ההורים בלא שתהיה כל השלכה להסדרי השהות בין ההורים.

קרא עוד ←
מה צריך להביא לפתיחת תיק ברבנות?

מה צריך להביא לפתיחת תיק ברבנות?

שאלה מאוד נפוצה שנשאלת על ידי בני הזוג אשר הגירושין הוא הפעם הראשונה בחייהם מה צריך להביא לפתיחת תיק ברבנות?

מה צריך להביא לפתיחת תיק ברבנות? תלוי בסוג התיק

השאלה מה צריך להביא לפתיחת תיק ברבנות משתנה בתיקים אותם אתם מתעדים לפתוח, שכן בהתאם לתיק שאותו אותם מבקשים לפתוח יש להביא את הציוד הנצרך.

באופן כללי ניתן לומר שקיימים שני סוגים של תיקים עיקריים עליהם נתמקד במאמר זה, האחד פתיחת תיק גירושין שלא בהסכמה, והשני פתיחת תיק גירושין בהסכמה.

מלבד זה ניתן לפתוח תיק לאישור הסכם ממון לאחר נישואין בו בני הזוג אינם מבקשים להתגרש, אלא הם מבקשים להסדיר את הנושא הרכושי, כשבמקרה זה עליהם להביא את הסכם הממון לאישורו של בית הדין הרבני.

מה צריך להביא לפתיחת תיק ברבנות לגירושין שלא בהסכמה?

פתיחת תיק גירושין ברבנות שלא בהסכמה נצרכת למקרה בו אין לבני הזוג הסכמות על הגירושין או על שאלות אחרות הקשורות בעתיד חייהם של בני הזוג וילדיהם, כגון האם בני הזוג מבקשים שתהיה משמורת משותפת או שהם חוששים לחסרונות של משמורת משותפת.

במקרה זה בהתאם לחוק טרם פתיחת תיק גירושין על בני הזוג להגיש בקשה ליישוב סכסוך, המדובר בטופס פשוט בו ממלאים את פרטי בני הזוג.

לאחר פתיחת תיק הליך ליישוב סכסוך תקבלו הזמנה ממזכירות בית הדין הרבני להופיע בפני יחידת הסיוע בניסיון לסיים את הסכסוך על ידי הליך גירושין בהסכמה.

לפגישת המהו"ת הראשונה שתקיים ביחדת הסיוע לא תועלו להביא מייצג, כך שאם שכרתם טוען רבני או עורך דין, הרי שהוא לא יוכל להופיע עמכם לפגישה, אלא הוא יוכל להדריך אותכם "מרחוק".

ככל ולא הצלחתם להגיע להסכמות בפגישת המהו"ת, תוכלו לפתוח תיק גירושין שלא בהסכמה וזאת לאחר שחלפו 60 יום מעת הגשת הבקשה ליישוב סכסוך.

מה צריך להביא לפתיחת תיק גירושין בהסכמה?

ככל והצלחתם להגיע להסכמות במכלול הנושאים הקשורים לגירושין עליכם לפתוח תיק לגירושין בהסכמה.

אלא שבניגוד להליך גירושין שלא בהסכמה בו אתם נזקקים לפתוח תיק יישוב סכסוך טרם פתיחת תיק גירושין, הרי שבמקרה של הסכמה ניתן לפתוח את תיק הגירושין לאלתר.

רק חשוב שתדעו מה צריך להביא לפתיחת תיק ברבנות בכדי שלא יהיה מצב בו החסרתם פריטים ואתם נאלצים לחזור ריקם לביתכם.

במקרה זה עליכם להביא תעודת זהות וספח המעיד על מקום מגוריכם, וכן הסכם גירושין בו העליתם על גבי הכתב את ההסכמות שהגעתם על מכלול הנושאים בכדי שבית הדין יעשה עבורכם את אישור הסכם הגירושין.

מה חשוב לדעת לפני פתיחת תיק גירושין שלא בהסכמה?

לפני שאתם בודקים מה צריך להביא לפתיחת תיק ברבנות כדאי שתשימו לב למספר דברים טרם פתיחת תיק הגירושין.

האחד, האם בן/ת הזוג לא פתחו כבר תיק בבית המשפט למשפחה, שכן ככל ונפתח כבר תיק לנושאים הכרוכים לגירושין בבית משפט למשפחה לא תוכלו לפתוח תיק ברבנות בהתאם להלכה יש בגירושין ברבנות מאבק סמכויות.

דבר נוסף שעליכם לדעת שעלות ניהול הליך גירושין אינו הליך זול, ולכן ככל ואין בידכם אמצעים כלכליים כדאי להיות ערוכים איך מתגרשים כשאין כסף.

בכל מקרה שיש לכם ספיקות מה צריך להביא לפתיחת תיק ברבנות כדאי לקבל ייעוץ מקצועי של טוען רבני לגירושין, חשוב מאוד שכשאתם בוחרים טוען רבני לבדוק שהוא אכן טוען רבני לגירושין ולא מדובר בטוען רבני לדיני ממונות.

מה לא צריך להביא לפתיחת תיק ברבנות?

בבתי הדין הרבניים אין חובה להביא את כל האסמכתאות והראיות שיש לכם כנגד בן/ת הזוג בפתיחת התיק, כך שניתן לשמור את הראיות להמשך ההליך.

כמובן בכל מקרה יש לבחון את כדאיות הדברים, האם יהיה נכון להביא את הראיות בפתיחת התיק ברבנות או שמא עדיף להמתין עד לדיון, אך אין כל חובה להציג זאת מיד בפתיחת ההליך.

כמו כן אין צורך לחתום על תצהיר בהגשת התביעה, אלא די להגיש את כתב התביעה כשהיא אינה חתומה בתצהיר.

חשוב לציין כי בכך בתי הדין הרבניים שונה מבתי המשפט, שכן בבית המשפט חובה להגיש את התביעה חתומה בתצהיר, כמו כן קיימת חובה לפרוס בכתב התביעה את מכלול הראיות שיש בידכם.

טוען רבני מה צריך להביא לפתיחת תיק ברבנות?

במידה ובחרתם לשכור את שירותיו של טוען רבני אין לכם כלל "דאגות" מה צריך להביא לפתיחת תיק ברבנות, שכן הטוען הרבני הוא יפתח לכם את התיק בצורה הטובה ביותר.

רק חשוב לבדוק לפני שאתם סוגרים את ההתקשרות עם הטוען הרבני האם מחיר טוען רבני כולל גם את פתיחת התיק והגשת בקשות לבית הדין או שהוא גובה בגין זה תשלום נוסף.

מניסיוני אני יכול לומר לכם שהרבה מהפונים למשרדינו מעדיפים לשכור את שירותינו מהסיבה שהם מעדיפים להיות בראש שקט ולא להסתפק מה צריך להביא לפתיחת תיק ברבנות ומה לומר במהלך הדיון.

קרא עוד ←
מתי לא משלמים מדור?

מתי לא משלמים מדור?

מתי לא משלמים מדור ומתי משלמים חלק מתשלום מדור? על הכל ועוד במאמר שלפנינו.

כבר בראשית המאמר אציין שישנם שני חיובים שונים בתשלום המדור אשר הם שונים במועד החיוב ובגובה התשלום, האחד הוא תשלום מדור בגין מזונות אישה והשני מדור ילדים בגין תשלום מזונות ילדים.

מתי לא משלמים מדור אישה?

מדור אישה הינו חלק מתשלום מזונות אישה שהבעל חייב לפרנס את האישה כל זמן שהיא נשואה אליו, ולכן כל עוד שהאישה לא קבלה את גיטה האישה זכאית למזונות אישה ובלבד שאין מדובר באישה מורדת.

תשלום מדור בגין מזונות אישה הוא תשלום מלא על עלות השכירות או המשכנתא של הדירה בה מתגוררת האישה.

מסיבה זו אנו נתקלים במקרים בהם האישה מעדיפה שלא לקבל את גיטה ובכך למעשה מדובר בסרבנות גט בהלכה.

במקרים אלו בית הדין הרבני לא יסכים להמשך התעקשותה של האישה להותיר את חיי הנישואין "על הנייר" רק בכדי שלאישה יהיה בית שלם, כשבמקרה זה יורה בית הדין שהאישה חייבת לקבל את הגט והיא רשאית לתבוע כתובה לאחר הגירושין.

ככל והאישה תמשיך להתעקש ולא להסכים לקבל את גיטה הרי שתהיו זכאים להגיש בבית הדין הרבני תביעה כנגד סרבנות הגט פיצויים נאותים, זאת מלבד האפשרות שישללו לאישה את המשך תשלום המדור.

כך שלמעשה אם נבחן את השאלה מתי לא משלמים מדור אישה ניתן להשיב שהאישה אינה זכאית לאחר שהאישה מורדת או לאחר שבית הדין חייב את האישה להתגרש.

מתי משלמים מדור ילדים?

מדור ילדים בניגוד למדור אישה ישולם על ידי האב, כשאין כל חילוק אם בני הזוג נשואים זה לזה או שמא הם כבר התגרשו, כמו כן אין כל חילוק אם הבעל מסרב לתת גט או האישה מסרבת לתת גט.

מאידך קיים הבדל מהותי בין תשלום מדור ילדים למדור אישה בגובה התשלום שעל האב לשלם, שכן בעוד שמדור אישה הבעל חייב לשלם באופן מלא, הרי שתשלום בגין מדור ילדים האב חייב בתשלום חלקי של דמי המדור.

המנהג הרווח הוא כי עבור ילד אחד משלם האב תשלום של כ-30% ועבור שני ילדים ישלם האב תשלום מדור של כ-40%, ואילו כשמדובר ב-3 ילדים והשאלה כמה מזונות משלמים על 3 ילדים מתעצמת, הרי שהמנהג המרווח שהאב ישלם מחצית מדמי המדור.

הסיבה שהאב אינו חייב לשלם את מלוא תשלום המדור של הילדים, הוא כיון שהאם מתגוררת יחד עם הילדים בדירה, ואף שלאב יש חובה לפרנס ולזון את הילדים, הרי שהאב אינו מחוייב לשלם עבור מדור האישה הגרושה.

כך שלמעשה מתגוררים בדירה האישה – שהבעל אינו חייב לזונה, והילדים – שהאב חייב לזונם, ולכן האב ישלם את חלק מעלות המדור ואילו האם תשלם את חלקה במדור.

מתי לא משלמים מדור ילדים?

האם ישנם מקרים שבהם לא משלמים מדור ילדים? מתי לא משלמים מדור ילדים?.

באופן עקרוני חיוב מדור הילד הינו חיוב ככל דמי מזונות, כך שכמו שלעניין חובת מזונות ילדים אין שאלה מתי לא משלמים מזונות ילדים, כך בדרך כלל לא תהיה שאלה מתי לא משלמים מדור ילדים.

אך אבות שרוצים לחמוק מתשלום מדור ילדים יכולים לעשות זאת על ידי כך שהם ייתנו לילד להמשיך ולהתגורר בדירת הצדדים עד שהילד יגיע לגיל 18.

הדרך לעשות כך, הוא בעת עריכת חלוקת רכוש בגירושין בבית הדין הרבני האב יסכים לוותר על פירוק השיתוף ולהותיר את הדירה לטובת האישה עד שיגיעו הילדים לגיל 18, ובכך הילד ימשיך להתגורר בדירת הצדדים.

אלא שמקרה זה אינו פתרון יעיל בכל המקרים, שכן במקרה בו האב לא יודע איך מתגרשים כשאין כסף, הרי שהוא לא יכול לוותר על הדירה ולהמתין למכירת הדירה עד שהילד יגיע לגיל 18.

מתי לא משלמים מדור בהסכם גירושין?

מקרה נוסף בו ניתן להשיב בחיוב לשאלה מתי לא משלמים מדור, הוא במקרה בו בני הזוג ביצעו הליך גירושין בהסכמה, בו הם הסדירו שהאב לא ישלם את מדור הילדים.

קיימים מספר סיבות לכך שהאם מסכימה לוותר על דמי המדור של הילדים, בין הסיבות ניתן למצוא מקרה בו לאב אין יכולת כלכלית ואילו האם יכולה לעמוד בתשלום המדור, או משום שהאב משלם על מזונות הילדים תשלום גבוה.

אך יש לדעת שלא בכל מקרה בו הוסכם על בני הזוג שלא ישולם המדור, אכן יהיה ניתן להשיב בחיוב לשאלה מתי לא משלמים מדור, שכן ככל וחלו שינויים מהותיים אצל בני הזוג, האם רשאית לפתוח את ההסכם מחדש.

מתי לא משלמים מדור במשמורת משותפת?

מקרה נוסף ואחרון במאמר זה בו לא משלמים מדור של הילד, הוא במקרה בו קיים משמורת משותפת והכנסות ההורים שוות.

בהתאם להלכת בית משפט העליון אין לאב חובה לזון את הילד יותר מהאם כשמדובר במשמורת משותפת.

מסיבה זו אנו עדים לתופעה שהולכת וגוברת בו האבות דורשים משמורת משותפת, ואילו האימהות יטענו שישם חסרונות של משמורת משותפת בילדיהם.

המלצתי הוא להעדיף בראש ובראשנה מה הם טובת הילד, כשרק לאחר מכן לבחון האם הדבר כלכלי בשבילי אם לאו.

קרא עוד ←
פתיחת תיק גירושין ברבנות תל אביב

פתיחת תיק גירושין ברבנות תל אביב

פתיחת תיק גירושין ברבנות תל אביב הוא דבר האחרון שבני הזוג חשבו שהם יאלצו לעשות, מסיבה זו אנו נתקלים במקרים בהם בני הזוג לא יודעים איך יודעים מתי צריך להתגרש.

לפעמים לאחר שהזוגיות של בני הזוג הגיעה למבוי סתום, אין כל מנוס מאשר פתיחת תיק גירושין ברבנות תל אביב.

החששות בפתיחת תיק גירושין ברבנות תל אביב

אין ספק כי קיים חשש בקרב בני הזוגות שנאלצים לפתוח תיק ברבנות בפרט אם המדובר בפעם הראשונה לחייהם בו הם נאלצים לחוות את החוויה הלא נעימה.

בין החששות של בני הזוג ניתן להבחין בחשש של איך להתגרש מבלי להישבר בדרך, או חששות נוספים של איך מתגרשים נכון וכדומה.

במקרה ועולה חשש שכזה מומלץ לקרוא חומר על הגירושין בבית הדין הרבני, לשם כך אתם יכולים להיעזר מהבלוגים שלי ומבלוגים נוספים.

כמובן אין תחליף לקבלת ייעוץ מקצועי המתאים למקרה הקונקרטי שלכם.

פתיחת תיק ברבנות תל אביב או בבית המשפט

לאחר שבני הזוג מבקשים להתגרש עליהם לפתוח תיק גירושין, אלא שלפעמים בני הזוג אינם יודעים האם גירושין ברבנות או בבית משפט.

יש לדעת, כי אף שבענינים הכרוכים לגירושין כגון חלוקת רכוש בין בני הזוג, או עניין משמורת הילדים קיים מאבק סמכויות בין בית הדין הרבני לבית משפט, כך שבהחלט קיים בלבול מי היא הערכאה המוסמכת לדון, הרי שאין כל מאבק סמכויות בגירושין ברבנות, שכן רק לבית הדין הרבני ישנה את הסמכות לעשות את הגירושין.

לכן כל המעוניין/ת להתגרש עליו/ה לפתוח תיק גירושין ברבנות בלבד.

פתיחת תיק גירושין ברבנות תל אביב או בירושלים

לאחר שהבנו כי ניתן לפתוח תיק גירושין ברבנות בלבד, עולה השאלה האם ניתן לפתוח תיק גירושין ברבנות בירושלים או שצריך דווקא לבצע פתיחת תיק גירושין ברבנות תל אביב.

התשובה לכך שיש לפתוח את תיק הגירושין במקום הסמוך לאזור המגורים האחרון בו התגוררו בני הזוג.

לדוגמה ככל ודירת בני הזוג האחרון לחייהם המשותפים היה בתל אביב, הרי שאת פתיחת תיק גירושין עליהם לעשות ברבנות תל אביב, ואילו בני הזוג שהתגוררו לאחרונה בירושלים עליהם לפתוח תיק גירושין ברבנות ירושלים.

יש לציין כי במקרה בו קיים קושי לפתוח את תיק הגירושין בתל אביב, ניתן להגיש בקשה מתאימה לבית הדין להעביר את תיק הגירושין לעיר אחרת, כשלבקשה יש לצרף את הסיבה לקושי וכן אסמכתאות המעידות על הקושי.

בית הדין הרבני יבחן את הבקשה להעביר את מקום הדיון לעיר אחרת ובהתאם לכך תינתן החלטה האם הדיון יועבר לעיר אחרת כבקשתכם.

כמה עולה לפתוח תיק ברבנות?

לאחר שהבנו כי ניתן לפתוח תיק גירושין באזור הקרוב למקום מגורי הזוג, עולה השאלה כמה עולה לפתוח תיק ברבנות.

התשובה לכך מחולקת בין העלות האגרה אותה יש לשלם במזכירות בית הדין בתל אביב, אשר עלות האגרה יכולה לנוע בסביבות 300 ₪, לבין תשלום טוען רבני.

לא הרבה יודעים מה זה טוען רבני, אך לאחרונה בעקבות מקרים רבים בהם עורכי הדין לא הביאו את התוצאה המיוחלת ללקוחותיהם יותר ויותר פונים לקבל סיוע מטוען רבני לגירושין.

עלות טוען רבני יכול לנוע מסכום נמוך ככל ומדובר בטוען רבני זול אשר לרוב הוא אינו מהטוענים הרבניים המבריקים לבין טוען רבני מומלץ אשר שמו הולך לפניו כשהייצוג יכול להיות עשרות אלפי שקלים.

פתיחת תיק גירושין בהסכמה או שלא בהסכמה?

בכל מקרה של חילוקי דעות בין בני הזוג מומלץ להעדיף לערוך גירושין בהסכמה מאשר לבצע את הליך הגירושין שלא בהסכמה.

להליך גירושין בהסכמה ישנם מספר מעלות, הן מהפן הכלכלי שכן מדובר בעלויות נמוכות משמעותית על פני הליך גירושין שלא בהסכמה, והן מפני שבכך ישנו רוגע לבני הזוג אשר אינם נאלצים לחיות במתח משפטי.

במקרה בו בני הזוג אינם יודעים איך מתגרשים בהסכמה, מומלץ להתייעץ עם מגשר/ת שיסייעו בהגעה להסכמות במכלול הנושאים של בני הזוג.

אלא שלא בכל המקרים ניתן להגיע להסכמות על הגירושין, כשלפעמים הבעל מסרב לתת גט באופן נקמני, במקרה זה הרי שאין כל מנוס מאשר פתיחת תיק גירושין שלא בהסכמה.

מה צריך להביא לפתיחת תיק גירושין ברבנות תל אביב?

לפתיחת תיק גירושין ברבנות תל אביב יש להביא צילום תעודת זהות וספח ואמצעי תשלום עבור האגרה של פתיחת התיק ברבנות.

בנוסף, ככל ואתם מגישים בקשה משותפת לסידור גט, עליכם להביא את הסכם הגירושין לאישור בית הדין הרבני, וככל ואין ביניכם הסכמות, עליכם לפתוח תיק להליך ליישוב סכסוך בבית הדין הרבני.

במקרה בו בחרתם לשכור את שירותיו של טוען רבני או עורך דין הרי שהוא יבצע עבורכם את פתיחת תיק הגירושין ברבנות בתל אביב ולא תצטרכו לטרוח לפתוח את תיק הגירושין.

לאחר פתיחת התיק גירושין מזכירות הרבנות תקבע לכם מועד בו עליכם יהיה להופיע בפני הדיינים.

קרא עוד ←
עד איזה גיל משלמים מדור?

עד איזה גיל משלמים מדור?

עד איזה גיל משלמים מדור עבור הילדים? האם ישנו הבדל בין חיוב מזונות הילדים לבין חיוב מדור? ובכלל מה הוא תשלום מדור המשולם בנוסף לתשלום מזונות הילדים.

מתי משלמים מדור?

לפני שנבחן את השאלה עד איזה גיל משלמים מדור, יש צורך לבדוק בראשית הדברים מה הוא תשלום מדור? והאם ניתן לחמוק מתשלום מדור.

תשלום מדור ישולם על ידי האב לאם במקרה בו האם מתגוררת עם הילדים בדירה שכורה או לחילופין בדירה אשר האם משלמת משכנתא עבור הדירה בו הם מתגוררים.

הסיבה לתשלום המדור נובע מהשיקול שכשם שהילדים צריכים אוכל ובגדים שבגינם משלם האב את תשלום המזונות, כך הילדים צריכים קורת גג בכדי להתגורר, כשתשלום זה הוא חלק בלתי מבוטל מהוצאות שעל האב לשאת.

מסיבה זו לפני שאתם עורכים פירוק שיתוף בדירת מגורים והאישה נאלצת לשכור דירה, חשוב שתשקלו היטב איך עורכים חלוקת רכוש בגירושין עם ילדים. שכן ככל ותעשה זאת בצורה מושכלת והאישה תישאר לגור בדירת הצדדים הרי שתצליחו לחמוק מתשלום המדור.

עד איזה גיל משלמים מדור בבית הדין הרבני?

הגיל שעל האב לשלם מדור ילדים חלוק בין בתי המשפט לבתי הדין הרבנים, ונעשה סדר בדברים.

ילד עד גיל 6, חובת האב לפרנס ולתת מדור הינו חוב אבסולוטי, כלומר אין כל השפעה להיקף הכנסות האם לעומת הכנסות האב, כמו כן אין הבדל אם מתקיים הורות משותפת או שהאם הינה משמורנית בלבד.

ילד מגיל 6-18, קיים הבדל בין הגישות של בתי הדין הרבניים לעומת בתי המשפט למשפחה בשאלה כמה משלמים מזונות, שכן בעוד שבתי הדין הרבניים לא ייתנו משקל משמעותי להיקף הכנסות של האם, הרי שבתי המשפט יינתנו לכך משקל בגובה חיוב המזונות.

כמו כן במקרה בו יש משמורת משותפת מזונות הילדים בבית הדין הרבני תהיה די דומה למקרה בו האם הינה משמורנית, הרי שבבתי המשפט ייתכן והאב לא ישלם שקל עבור מזונות הילד, כשהאחריות הכלכלית של מזונות הילד תיפול על ההורים בשווה.

ילד מעל גיל 18, אין כל חובה לאב מדור על הילד, אם כי שהנוהג הוא שהאב משלם תשלום של שליש ממה ששילם האב בטרם הגיע הילד לגיל 18.

סיכומו של דבר כשאנו מבקשים לבחון עד איזה גיל משלמים מדור ניתן לומר שהחובה היא עד שהילד מגיע לגיל 18.

עד איזה גיל משלמים מדור בהסכם גירושין?

בהסכם גירושין לא ניתן לקבוע באופן ברור עד איזה גיל משלמים מדור והדבר משתנה ממקרה בהתאם לסיכומי הצדדים.

לפעמים האב דורש שתהיה משמורת משותפת בכדי לחסוך בעלות המדור והמזונות של הילד, ואילו האם שמבינה את החסרונות של משמורת משותפת מסכימה לוותר על המדור או כל ויתור אחר.

מאידך ישנם מקרים בהם ההורים רק דואגים איך להתגרש בלי לפגוע בילדים ולכן הם מגיעים להסכמות מושכלות אשר מחד ייתנו לילדים את שמגיע להם, ומאידך האב יוכל להמשיך ולהתכלכל.

בכל מקרה את הסכמות ההורים על עניין גובה דמי המזונות והמדור יש להעלות על גבי הכתב ולהביא לאישור הסכם הגירושין בבית הדין הרבני או בבית המשפט.

תשלום מזונות לעומת תשלום מדור

חשוב להדגיש כי קיים הבדל מהותי בין תשלום מזונות לבין תשלום עבור המדור בפרט כשהמדובר בהרבה ילדים.

כשאנו באים לבחון כמה מזונות משלמים על 3 ילדים לעומת כמה מזונות משלמים עבור ילד אחד, הרי שהתפיסה המקובלת שעל 3 ילדים ישלם האב כפול 3 מהמזונות שמשולמים על ילד אחד.

אך הדבר אינו נכון, שכן התפיסה המקובלת בבתי הדין שככל וישנם יותר ילדים כך תשלום המזונות הבסיסי עבור כל ילד יופחת עד שבמקרים מסוימים ייפסקו דמי מזונות מינימליים.

אלא שבעוד שבתשלום מזונות ההפחתה בתשלום המזונות עבור כל ילד תהיה נמוכה, הרי שבתשלום המדור יהיה לכך השפעה גדולה יותר.

בהתאם לפסיקה האב חייב לשלם מדור עבור ילד אחד 30% מדמי המדור ואילו עבור 3 ילדים ויותר ישלם האב 50% מדמי המדור.

כך שבהחלט ניתן לקבוע כי מלבד השאלה עד איזה גיל משלמים מדור, יש לבחון בכמה ילדים מדובר, שכן תשלום דמי המדור עבור הילד הראשון גבוה בהרבה מתשלום דמי המדור עבור הילדים הבאים.

עד איזה גיל משלמים הוצאות אחזקת מדור?

מאמר זה עוסק בתשלום המדור, קרי תשלום השכירות או המשכנתא שמשולם בגין הדירה בהם מתגוררים הילדים, אך כיון שאני שומע שאלות עד איזה גיל משלמים הוצאות אחזקת המדור, נתייחס לכך בקיצור.

בבתי הדין הרבניים לרוב תשלום דמי המזונות כולל בתוכו את תשלום הוצאות אחזקת המדור, כך שאין חיוב נוסף עבור אחזקת המדור.

מאידך בבתי המשפט למשפחה התשלום עבור הוצאות אחזקת המדור לעיתים מחושב בנפרד לתשלום דמי המזונות.

תשלום הוצאות אחזקת המדור זהה לתשלום המדור, כך שמאותו היום שהאב יפסיק לשלם עבור המדור, הרי שהוא ייפטר גם מתשלום אחזקת המדור.

קרא עוד ←
האם ניתן להגיש תביעת מזונות רטרואקטיבית?

האם ניתן להגיש תביעת מזונות רטרואקטיבית?

תביעת מזונות רטרואקטיבי מוגשת על ידי האם בה היא דורשת מהאב לשלם את תשלום דמי המזונות שלא שולמו במשך תקופה ארוכה.

לרוב תביעה זו תהיה לאחר שבית הדין הרבני יקבע כמה משלמים מזונות עבור כל ילד החל ממתן ההחלטה, כשתטען האם כי לא די בכך שהאב מחויב בתשלום מזונות ממתן ההחלטה, אלא עליו לשלם את מזונות הילדים החל מהיום שהוא הפסיק לשלם עבור הילדים.

על פניו מדובר בתביעת מזונות הוגנת אשר אין ספק כי האם אכן זכאית לקבל את דמי המזונות שלא שולמו על ידי האב במשך כל התקופה.

אלא שמדובר רק בדבר "לכאורה" שכן בהתאם להלכה ככל והאם לא תבעה מזונות במשך כל התקופה, אנו מפרשים את שתיקתה כהסכמה ומחילה על תביעת מזונות, כך שאין אפשרות להגיש תביעת מזונות רטרואקטיבית.

מתי ניתן להגיש תביעת מזונות רטרואקטיבית?

ניתן להגיש תביעה מזונות רטרואקטיבית במקרה בו לא התאפשר לאם להגיש תביעת מזונות ילדים, כגון בזמן בו הצדדים היו בהליך ליישוב סכסוך.

האם ניתן להגיש תביעת מזונות רטרואקטיבית?

מקרה נוסף ומעניין שניתן להגיש תביעת מזונות רטרואקטיבית ניתן ללמוד מהמקרה הבא:

בני זוג ערכו הסכם ממון לפני הנישואין כשבהסכם הוסדרו מספר נושאים כגון איך עורכים חלוקת רכוש בגירושין עם ילדים, וכן הסכמת הצדדים שהאישה תישא במחצית מעלות המשכנתא של דירת הצדדים.

למעשה בכל שנות הנישואין האישה לא שילמה את המשכנתא, כשהעלות של המשכנתא נפלה על הבעל בלבד, כשרק לאחר שבני הזוג התגרשו נזכר האיש לתבוע את תשלום המשכנתא ששילם בכל שנות הנישואין.

בית המשפט הורה כי האיש צודק ועל האישה לשלם לאיש מחצית תשלומי המשכנתא כשהמדובר היה בסכומים גבוהים של עשרות אלפי שקלים.

משרדינו הגיש תביעת מזונות אישה רטרואקטיבי על כל התקופה שהצדדים היו נשואים כשתשלום המשכנתא הינו חלק מתשלום מזונות שהאיש חייב.

בית הדין הרבני קיבל את התביעה כשהוא מורה שלא ניתן לומר שהאישה מחלה על דמי המזונות, שכן האישה לא הגישה את תביעת מזונות אישה לאור העובדה שהבעל שילם את המשכנתא, אך לאחר שהבעל "נזכר" לדרוש את תשלום המשכנתא, עומדת לאישה זכות להגיש תביעת מזונות רטרואקטיבית.

מה כולל תביעת מזונות רטרואקטיבית?

תביעת מזונות רטרואקטיבית יכולה להיות בגין תביעת מזונות אישה ויכולה להיות בגין תביעת מזונות ילדים.

אלא שישנו הבדל בין תביעת מזונות אישה למזונות ילדים, שכן בעוד תביעת מזונות אישה ניתן רק במקרה בו האישה נשואה לבעל וכי היא לא הוכרזה כאישה מורדת, לא כן מזונות ילדים האב חייב במזונות הילד בלא שתהיה כל השפעה האם בני הזוג נשואים או אינם נשואים.

אך לגבי תביעת מזונות רטרואקטיבי אין השפעה אם מדובר בתביעת מזונות אישה או שמדובר בתביעת מזונות ילדים, כאשר בין כך ובין כך לרוב לא יהיה ניתן לחייב עבור מזונות רטרואקטיביים.

ביטול מזונות רטרואקטיבי – מתי?

עד כה עסקנו בשאלה האם ניתן להגיש תביעת מזונות רטרואקטיבית, אך לפעמים השאלה היא האם ניתן לבטל חיוב מזונות באופן רטרואקטיבי.

לא פעם אנו נתקלים במקרה בו האישה מגישה תביעת מזונות אישה כשהיא טוענת שאין לה מה לאכול, ובית הדין הרבני נעתר לבקשת האישה כסעד דחוף ומורה כי בינתיים האיש ישלם לאישה מזונות אישה עד לבירור תביעתה.

לאחר שבית הדין דן בתביעת האישה נמצא כי האישה אינה זכאית למזונות אישה בגלל שהאישה הודיע לכולם אני רוצה להתגרש.

האיש מגיש תביעה לבית הדין להורות כי האישה תחזיר את כל תשלום המזונות אישה ששולמו על ידו בטעות.

מקרה זה הינו המקרה הקלאסי בו מוגשת תביעת ביטול מזונות אישה רטרואקטיבי.

ביטול מזונות רטרואקטיבי לא תמיד

תביעת ביטול מזונות רטרואקטיבית משתנה בין מקרה בו בית הדין קובע בוודאות כי האישה אינה זכאית למזונות אישה לבין מקרה בו לבית הדין ישנו ספק האם האישה זכאית למזונות אישה, ומכוח הספק הוא לא מחייב את האיש.

במקרה בו בית הדין קובע בוודאות כי האישה אינה זכאית למזונות אישה הרי שהאישה תחזיר את תשלום המזונות ששולמו, לא כן במקרה בו אין וודאות האם האישה זכאית למזונות אישה, הרי שהאישה לא תחזיר את אשר שולם.

כלל זה אינו מדויק ואחיד בכל המקרים, שכן תתכן אפשרות בו האישה לא תהיה זכאית לקבל מזנות מחמת הספק ובכל זאת האישה תחזיר את דמי המזונות ששולמו בטעות.

תביעת מזונות רטרואקטיבית רק על ידי טוען רבני

כפי שנוכחתם לקרוא הרי שתביעת מזונות רטרואקטיבית הינו דבר מורכב, אשר ברוב המקרים תביעה זו לא תתקבל.

לכן המלצתי לפני שהנכם מגישים תביעת מזונות אישה או ילדים רטרואקטיבית לפנות לטוען רבני שבקיא היטב בדין העברי בכדי שהוא יוכל לאמוד את הסיכוי להצלחתכם.

חשוב מאוד לא להתפתות ולפנות לטוען רבני לדיני ממונות, אשר מטבע הדברים הוא אינו יודע את הדין העברי, אלא לפנות אך ורק לטוען רבני לגירושין.

קרא עוד ←