כל הפוסטים של יהודה אבלס

מתי אפשר לדרוש כתובה ולקבל?

מתי אפשר לדרוש כתובה ולקבל?

מתי אפשר לדרוש כתובה ומתי עדיף לוותר על הכתובה?

האם לשאלה מי פתח את תיק הגירושין ישנה השלכה לגבי הזכאות לקבלת הכתובה? על כך ועוד במאמר שלפנינו

מהי כתובה?

בראשית המאמר נסביר מהי כתובה? האם מדובר בנוסח סטנדרטי או שהוא נוסח שונה בכל בן זוג? מתי הזמן שאפשר לדרוש כתובה?

ובכן: הכתובה הינה שטר התחייבות בו הבעל מתחייב לאישה במעמד הנישואין שבמקרה וחלילה חיי הזוג יעלו על שרטון, והאיש ייתן גט לאישה הרי שהאישה תהיה זכאית לקבל את הסכום עליו התחייב האיש בכתובה.

הסכום אותו מתחייב האיש בכתובה אינו קבוע והוא משתנה בין בני הזוג, בני הזוג יכולים להגיע להסכמות לפני הנישואין מה הוא הסכום אותו מתחייב הבעל בכתובה, ובהתאם לכך הבעל יתחייב במעמד החופה את הסכום אותו נוקב בשטר הכתובה.

ככל ואכן חיי הנישואין יעלו על שרטון ישלם הבעל לשלם לאישה לאחר הגירושין את אשר התחייב בשעת הנישואין.

מקרים בהם האישה אינה זכאית לכתובה

הבעל חייב לשלם את הכתובה רק במקרה בו הגירושין יצאו ממנו, אך ככל והאישה היא האשמה בפירוק התא המשפחתי, הרי שהאישה תפסיד את כתובתה.

המקרים בהם האישה מפסידה את כתובתה הם רבים, כשבמאמר זה נציין מספר דוגמאות:

  • בגידת האישה. ככל והאישה בגדה בבעלה בחיי הנישואין הרי שהאישה תפסיד את כתובתה, חשוב להדגיש כי אין כל חילוק מתי האישה בגדה, בין אם המדובר בתחילת שנות הנישואין ובין אם המדובר לאחר שנפרדו בני הזוג (ועדיין הבעל לא נתן גט).
  • אלימות של האישה. ככל והאישה נקטה באלימות מילולית או פיזית כנגד הבעל, האישה תפסיד את כתובתה.
  • אישה מורדת. ככל והאישה על דעת עצמה החליטה להפסיק את חיי האישות בגלל ש"נמאס" לה או בגלל שהיא רוצה "לעצבן" את הבעל, הרי שהאישה אינה זכאית לכתובה.
  • האישה פתחה את תיק הגירושין. פתיחת תיק לגירושין יכולה להתפרש כרצון של האישה להתגרש כך שהדבר ייחשב שהאישה היא אשר גרמה לפרק התא המשפחתי ובכך תפסיד האישה את כתובתה.
מתי אפשר לדרוש כתובה ולקבל?

מתי אפשר לדרוש כתובה כשהאישה פתחה תיק גירושין?

במקרים מסוימים למרות שהאישה היא שפתחה את תיק הגירושין עדיין תוכל האישה לדרוש את הכתובה.

ככל והאישה תוכיח כי קיים סיבה מיוחדת לרצונה לפרק את התא המשפחתי זאת עקב מעשיו החמורים של האיש, הרי שהאישה תהיה זכאית לכתובה אף שהיא זו שפתחה את תיק הגירושין.

אלא שעדיין קיים הבדל מהותי בין מקרה בו האיש פתח את תיק הגירושין לבין מקרה בו האישה פתחה את תיק הגירושין, שכן בעוד שבמקרה בו האיש פתח את תיק הגירושין, הרי ש"חובת ההוכחה" שהאישה אשמה בפירוק תא המשפחתי רובצת על הבעל, ואילו במקרה בו האישה היא שפתחה את תיק הגירושין, "חובת ההוכחה" כי לא ניתן להמשיך לחיות עם הבעל עקב מעשיו הגורמים לפירוק תא המשפחתי מוטלים על האישה.

לכן אני ממליץ ללקוחותי במשרדי שככל ואין בידם הוכחות ברורות המצביעות כי הבעל הוא האשם בפירוק תא המשפחתי, להמתין עד שהבעל הוא שיגיש את תביעת הגירושין.

הכלל מתי אפשר לדרוש כתובה ומתי לא ניתן לדרוש כתובה!!!

כפי שאמרנו בתחילת המאמר בעת שמונחת בפני בית הדין תביעת גירושין, בית הדין יבדוק היטב בשל מי הסער הזה, מי הוא הגורם לפירוק התא המשפחתי, ככל ויתברר שהאיש הוא שגורם לפירוק התא המשפחתי בגין מעשיו הרעים, הרי שהאישה תהיה זכאית לדרוש כתובה, אך, ככל והאישה היא שגרמה לפירוק התא המשפחתי, האישה תפסיד את כתובתה.

מה קורה במצב בו שני בני הזוג רוצים להתגרש עקב חוסר התאמה, כך שלא ניתן להאשים את בן הזוג האחד יותר מבן הזוג השני, האם במקרה זה אפשר לדרוש כתובה?

כששני בני הזוג אינם רוצים את המשך חיי הנישואין הגדרתם בבתי הדין הוא "מורדים זה על זה" כלומר שני בני הזוג מורדים ואינם רוצים לחיות זה עם זה בלא שהקולר יהיה תלוי בצווארו של מי מהצדדים. במקרה זה האישה תהיה זכאית לעיקר הכתובה אך האישה לא תהיה זכאית לקבל תוספת כתובה.

מתי אפשר לדרוש כתובה לפני הגירושין?

מתי אפשר לדרוש כתובה עוד לפני הגירושין? ומתי ניתן לדרוש כתובה רק לאחר הגירושין?

לרוב, תשלום הכתובה ישולם רק לאחר הגירושין, שכן כל מהות חיוב הכתובה הוא לשלם לאישה את הכתובה במקרה בו הצדדים מתגרשים, אך במקרים מסויימים ניתן לדרוש את הכתובה עוד לפני שהבעל נתן גט לאישה.

בין המקרים בהם ניתן לדרוש את הכתובה עוד לפני הגירושין הוא במקרה בו בית הדין חייב את הבעל לגרש את האישה עקב מעשיו הרעים, אך האיש עומד במריו ומסרב לתת את הגט משיקוליו האישיים.

במקרים אלו יחייב בית הדין את הבעל לשלם לאלתר את הכתובה בלא כל קשר לנתינת הגט, שכן לא ייתכן שבגלל שהבעל "סרבן" גט יזכה באי תשלום הכתובה.

מתי אי אפשר לדרוש כתובה?

פעם נתקלתי במשרדי בו פנה אלי בעל לאחר שהוא ניהל הליכים ארוכים ומתישים בתביעת כתובה שהגישה האישה, כשלאחר פגישת ייעוץ התברר כי פשוט האישה אינה יכולה לדרוש כתובה משום "אין כפל מבצעים".

אז מה זה בעצם אומר אין כפל מבצעים?

ובכן בהתאם לחוק יחסי ממון חלוקת הרכוש בין בני זוג מתבצעים באופן שוויוני בלא כל קשר האם הזכויות או הנכס רשומים על שם בן הזוג או על שם שני בני הזוג, כשבכל מקרה חלוקת הרכוש תהיה באופן שוויוני.

זכות זו אף שהיא מנוגדת להלכה, בתי הדין הרבניים נוהגים לערוך חלוקה זו בהתאם לחוק, אלא שבמקרה זה בתי הדין לא ייתנו לאישה כתובה בנוסף לזכויות הרשומות על שם האיש מכוח חוק יחסי ממון.

נמצא שבמקרה בו אתם זכאים לקבל מחצית מזכויות פנסיוניות הרשומות על שם הבעל בסכום העודף על הסכום הרשום בכתובה, הרי שחבל לנהל מלחמות ודיונים לזכאותכם לקבל כתובה, שכן מחצית מהזכויות הרשומות על שם הבעל תזכו בלאו הכי, ומאידך אף אם באופן עקרוני אתן זכאיות לקבל כתובה, הרי שכיון שכבר קבלתם את מחצית זכויות הבעל אינכם זכאים לקבל כתובה שכן "אין כפל מבצעים".

קרא עוד ←
בעל מסרב לתת גט מה ניתן לעשות?

בעל מסרב לתת גט מה ניתן לעשות?

בעל מסרב לתת גט – לדמותו

בעל מסרב לתת גט הינו מקרה בו לאחר שבית הדין הרבני נתן החלטה כי הבעל חייב לתת גט לאישה, עדיין הבעל ממשיך בסירובו לתת גט.

השיקולים המנחים את הבעל לסרב לתת גט הינם רבות, לרוב מדובר משיקולים של "סחטנות" בו הבעל מנסה לבקש "כופר" תמורת מתן הגט, כשלפעמים ה"כופר" אותו דורש הבעל הוא "כסף" ולפעמים זכויות ב"הסדרי ראייה" של הילדים.

אך יש ומדובר בשיקולים באמת ובתמים מתוך רצון של הבעל לנסות ולשקם את חיי הנישואין, הבעל מתקשה להשלים עם העובדה כי חיי הנישואין תמו, ואין טעם להמשיך מצב זה לעד, כך שהוא מתקשה להפסיק את סירובו לתת גט.

במקרה בו בעל מסרב לתת גט הדבר גורם לאישה להיות "עגונה", האישה אינה יכולה להינשא לאיש אחר, כשלפעמים האישה עדיין לא זכתה ל"פרי בטן", כך שבכל יום בו הבעל עומד בסירובו לתת גט הדבר פוגע פגיעה אנושה באישה.

האם מותר לבעל לסרב לתת גט לאישה

טעות נפוצה בקרב נשים רבות הסוברות כי בעל מסרב לתת גט הינו בניגוד לחוק, כשלדעתם הבעל חייב לתת גט לאישה רק בגלל שהאישה רוצה להתגרש, דבר זה הינו טעות חמורה. אף במקרים בהם קיים "סיבה מוצדקת" לאישה לדרוש את הגט מהבעל, אך כל עוד שבית הדין הרבני לא נתן החלטה בה הוא מורה לאיש לתת גט לאישה, אין כל חיוב על הבעל לתת גט לאישה.

חשוב להדגיש בית הדין הרבני לא במהרה ייתן החלטה כי הבעל חייב לגרש את האישה, העובדה כי האישה רוצה גט מבעלה אינו מחייב את האיש לתת לאישה את מבוקשה.

כך שבהחלט ייתכן מצב בו בית הדין יידחה את תביעת הגירושין שהגשתם כנגד הבעל, והבעל לא יהיה מחויב לתת גט לאישה.

ככל והאישה רוצה להצליח בתביעתה עליה להציג בפני בית הדין הרבני "עילות גירושין", עילות אשר בגינם ראוי לחייב את הבעל לתת גט לאישה, רק לאחר שהאישה תצליח להוכיח את עילות הגירושין יחייב בית הדין את הבעל לתת גט.

בעל מסרב לתת גט

דרך עוקפת לבעל מסרב לתת גט

מה ניתן לעשות במקרה בו בית הדין הרבני קיבל את עמדתכם שהבעל חייב לתת גט אך הבעל מסרב בכל תוקף לתת גט לאישה? האם יש דרך "לעקוף" את נתינת הגט לאישה ובכך לצאת לחרות?

התשובה לכך אף שהתשובה לכך היא כואבת ביותר, אך לא ניתן "לעקוף" את נתינת הגט מהאיש לידי האישה, כך שככל והבעל יעמוד על סירובו לתת גט, האישה תמשיך להיות עגונה.

במקרים חריגים אכן ניתן "לעקוף" את מתן הגט מהבעל לאישה במקרה בו בית הדין הרבני מוצא כי הנישואין אינם בתוקף, אך המדובר במקרה חריג מאוד.

לרוב בית הדין הרבני אף שיעלה בפניו החשש כי הנישואין אינם בתוקף, הוא יעדיף שלא לעשות שימוש בביטול הנישואין אלא הוא יורה לבעל לתת גט.

עובדה חשובה לציין כי בדבר זה ישנה עדיפות לגבר על פני האישה, שכן בעוד שבמקרה בו אישה מסרבת לתת גט, ניתן "לעקוף" את אי הסכמתה על ידי שבית הדין יתיר לאיש להינשא לאישה נוספת על האישה הסרבנית, הרי שבמקרה בו האיש מסרב לתת גט לאישה, אין כל היתכנות להתיר לאישה להינשא לגבר נוסף, למעט מקרה בו הנישואין אינם בתוקף.

סנקציות כנגד בעל מסרב לתת גט

לאחר שהבנו כי לא ניתן לעקוף את הבעל בכדי שהאישה תהיה מותרת להינשא, עולה השאלה מאליה מה הם הכלים בהם ניתן לפעול בכדי לכפות את הבעל אשר מסרב לתת גט לאישה?

לשם כך קיימים בחוק מספר סנקציות כנגד האיש, החל מעונש קל ועד לעונש חמור כגון מאסר וצינוק.

בתחילה בית הדין "רק" ישלול לאיש את הרישיון וזכות יציאה מהארץ, לאחר שעונש זה לא עוזר יכריז בית הדין על חשבון הבנק של האיש הסרבן כ"חשבון מוגבל".

לרוב לאחר הטלת סנקציות אלו "נכנע" הבעל והינו מוכן לתת גט לאישה, אך במקרה בו עדיין הבעל מסרב לתת גט לאישה חרף כל הסנקציות הללו, יטיל עליו בית הדין הרבני עונש מאסר ממושך עד שהבעל יואיל בטובו לקיים את פסק הדין של בית הדין הרבני וייתן גט לאישה.

פיצויי נזיקין כנגד בעל מסרב לתת גט

רבים מהנשים סבורות כי אם תוגש לבית המשפט למשפחה תביעת "פיצויי נזיקין" בגין סרבנות הבעל לתת גט, הרי שהדבר יחיש במהרה את מתן הגט, טעות זו אינה נפוצה רק בקרב נשים אלא גם ובעיקר אצל העורכי דין אשר אינם בקיאים בדין העברי.

תביעה שכזו לא רק שלא תקרב את סידור הגט, אלא להיפך, ככל ותוגש תביעה שכזו לא רק שבית הדין הרבני מעתה לא יכפה על הבעל לתת גט לאישה, אלא אף אם הבעל יבקש מבית הדין הרבני לסדר גט, הרי שבית הדין יידחה את בקשתו.

לטענת בתי הדין ברגע בו בית המשפט "התערב" בנושא הגירושין כשהוא מנסה להכריח את הבעל המסרב לתת גט הגירושין על ידי עונש של "פיצויי נזיקין" הדבר נחשב כ"גט מעושה" כך שקיים חשש שהגירושין יהיו פסולים.

לכן חשוב לדעת טרם נקיטת צעד בו אתם פותחים תיק בבית המשפט למשפחה להתייעץ עם טוען רבני מוסמך המכיר היטב את ההלכות הנוהגות בבתי הדין הרבניים האם אכן במקרה שלכם מומלץ לפנות לבית המשפט ובכך תמנעו עגמת נפש מיותרת.

בעל מסרב לתת גט – היקף התופעה

בעוד שמקובל לחשוב שהתופעה בו בעל מסרב לתת גט נפוץ יותר על פני מקרה בו אישה מסרבת לתת גט, הרי שמהנתונים שמתפרסמים על ידי הנהלת בתי הדין עולה כי הדבר שונה לחלוטין.

לצורך הדוגמה בשנת 2017 מספר המקרים של בעל מסרב לתת גט עמד על 382, ואילו המקרים בהם האישה מסרבת לתת גט עמד על 427.

נתון מעניין נוסף שעולה מתוך הנתונים שפרסמו בהנהלת בתי הדין הוא שמספר המקרים בהם בית הדין הטיל עונשי מאסר על בעל מסרב לתת גט עומד על 69 עונשי מאסר ואילו כנגד אישה שמסרבת לתת גט לא הוטל אף לא עונש מאסר אחד.

הסיבה לכך נעוצה ככל הנראה מההפליה בו מופלים הגברים על פני הנשים, שכן בעוד שכנגד בעל מסרב לתת גט ניתן להטיל סנקציות מיד לאחר פסק הדין, הרי שכנגד האישה לא ניתן להחיל את הסנקציות רק לאחר אישורו של נשיא בית הדין הרבני הגדול לאחר שהוא ערך שימוע לאישה.

ההליך הנוסף של שימוע ואישור נשיא בית הדין הרבני הגדול יוצר "סרבול" בהליכים, ולאישה ניתנת האפשרות להמשיך בסירובה עד שנשיא בית הדין הרבני הגדול יאשר את הסנקציות.

צפו גם בסרטון בנושא סרבנות גט:

https://youtu.be/mkTWPhAqJWY
קרא עוד ←
אשה מסרבת לתת גט מה ניתן לעשות?

אשה מסרבת לתת גט מה ניתן לעשות?

אשה מסרבת לתת גט הינו אחד מהדברים שלצערנו לאחרונה יותר ויותר נהיה נפוץ, אין ספק כי לארגונים למען "זכויות הנשים" יש חלק גדול בכך.

אך מה ניתן לעשות במקרה שאשה מסרבת לתת גט? האם יש דרך להכריח את האישה לתת גט? על הכל נסביר במאמר זה.

אשה מסרבת לתת גט אינה סרבנית בכל מקרה!

נפתח בטעות נפוצה המצויה בקרב רבים מהאנשים, כביכול בכל מקרה של סירוב האישה לתת גט הינה בניגוד לחוק.

חשוב לדעת כי דבר זה אינו נכון, לאישה יש זכות לסרב לתת גט כל עוד שלא ניתן פסק דין שעל האישה לתת גט, כלומר אשה נהיית סרבנית גט רק במקרה בו אישה מסרבת לתת גט לאחר שבית הדין פסק שהאישה חייבת לקבל גט.

משרדנו ייצג לא פעם נשים שבקשו לעשות שלום בית ולכן הן סרבו לתת את הגט, ובית הדין אכן נעתר לבקשת האישה כי אין לה כל חיוב לתת את הגט.

במקרה זה בוודאי שלא ניתן להחשיב את האישה כ"סרבנית", להיפך בית הדין בהחלטתו קיבל את עמדת האישה כי הינה זכאית לסרב לתת גט.

רק לאחר שבית הדין דחה את בקשת האישה שלא לתת גט והאישה עדיין מסרבת לתת גט, האישה תקבל מעמד של "סרבנית גט".

סרבנית גט- הסנקציות

לאחר שבית הדין נתן החלטה כי על האישה לתת גט והאישה מסרבת לתת גט יש לפתוח במזכירות בית הדין תיק ל"צווי הגבלה".

בעת פתיחת התיק עליכם לבקש מבית הדין שיטיל סנקציות על האישה זאת מתוך מטרה לגרום לאישה להסכים לתת גט.

אשה מסרבת לתת גט

הסנקציות שניתן להטיל על האישה הם רבים ונביא מספר דוגמאות:

  • צו עיכוב יציאה מהארץ, דבר זה יגביל את האישה לצאת מישראל לחו"ל, הגבלה זו אף שבמקרים מסויימים הינה אפקטיבית, אך לא בכל מקרה יש לכך משמעות, כיון שישנן נשים רבות שבין כך ובין כך אין להם מחשבה לצאת לחו"ל.
  • שלילת רישיון נהיגה, הגבלה זו מהווה פגיעה קשה בעיקר לנשים אשר משתמשות ברכבם לצורכי עבודה או לצרכים חיוניים אחרים, לאחר שהאישה הורגלה להגיע למקום עבודתה ברכב, קשה עד מאוד יהיה לאישה שמסרבת לתת גט להתרגל לנסיעות בתחבורה ציבורית.
  • הכרזה על האישה כ"לקוח מוגבל", במקרה זה האישה אינה יכולה לפתוח או להחזיק חשבון בנק קיים או למשוך צ'קים מחשבון הבנק, דבר זה על פי רוב מהווה פגיעה קשה באישה, שכן אין לה כל דרך להתנהל בחשבון בנק.
  • במקרי קיצון בו הגבלות אלו לא הועילו ועדיין האישה מסרבת לתת גט, האישה צפויה לעונשי מאסר ממושכים עד שהאישה תפסיק לסרב לתת גט, מקרים אלו אינם נפוצים לרוב, כיון שלרוב האישה "נשברת" לאחר שהוטל עליה סנקציות קלות מעונש של מאסר.

הטלת סנקציות רק באישור נשיא בית הדין הרבני הגדול

הטלת סנקציות כנגד אשה מסרבת לתת גט יכולה להיות רק לאחר שבית הדין הרבני הורה על הטלת סנקציות כנגד האישה ה"סרבנית" ולאחר שנשיא בית הדין הרבני אישר את הטלת הסנקציות.

נשיא בית הדין הרבני הגדול יאשר את הטלת הסנקציות רק לאחר שהוא יערוך "שימוע" לאישה, במהלך השימוע הוא ינסה לשכנע את האישה לקיים את הוראת בית הדין ולהפסיק את הסירוב לתת גט, אך ככל והאישה תמשיך בסירובה לתת גט, הרי שנשיא בית הדין הרבני הגדול יאשר את הטלת הסנקציות ומאותו הרגע יוטלו על האישה סנקציות.

היתר אישה שנייה למקרה בו אשה מסרבת לתת גט

במקרה בו אשה מסרבת לתת גט קיים דרך "עקיפה" בו אין כל צורך להכריח את האישה לקבל את הגט, אלא בית הדין נותן היתר נישואין אישה שנייה לבעל, כך שלבעל יהיה שתי נשים.

חשוב להדגיש כי בלא היתר מיוחד של נישואין לאישה שנייה, הרי שנישואין לאישה שנייה מהווה עבירה פלילית שעונשה מאסר.

לבני עדות אשכנז היתר נישואין לאישה שנייה מצריך מלבד היתר של בית הדין ואישור נשיא בית הדין הרבני הגדול הרי שיש צורך בהיתר שניתן על ידי 100 רבנים שכולם הסכימו שאכן לבעל מותר לישא אשה נוספת על האישה שמסרבת לתת גט, בעוד שלבני עדות המזרח היתר נישואין לאישה שנייה מצריך רק את אישורו של נשיא בית הדין הרבני הגדול.

היתר אישה שנייה או הטלת סנקציות

אז מה בעצם צריך לעשות במקרה בו אשה מסרבת לתת גט האם לבקש שיטילו עליה סנקציות או שעדיף לבחור בהיתר נישואין לאישה שנייה?

חשוב לדעת כי לשאלה זו ישנה השלכה מיוחדת, כיון שככל ובחרתם ב"מסלול" של הטלת סנקציות כנגד האישה הסרבנית לתת גט, הרי שלא תוכלו לבחור במסלול אחר של "היתר נישואין לאישה שנייה" רק לאחר שיחלפו 3 שנים מיום פתיחת התיק לצווי הגבלה כנגד האישה.

השיקול המרכזי בהחלטה האם להעדיף ללכת ב"מסלול" של "הטלת צווי הגבלה" או שמא עדיף ללכת ב"מסלול" של היתר נישואין לאישה שנייה, הוא מה לדעתכם יהיה אפקטיבי יותר, כיון שישנן נשים שנכנעות מהר ואזי עדיף ללכת במסלול של "הטלת צווי הגבלה" אך ככל ולדעתכם האישה "לא תיכנע" כל כך בקלות הרי שהאפשרות של היתר נישואין לאישה שנייה הינו טוב יותר.

אך צריך לדעת ששיקול זה אינו השיקול היחידי, כיון שלא בכל מקרה ניתן היתר נישואין לאישה שנייה, לכן חשוב מאוד שתיוועצו עם טוען רבני מוסמך המכיר היטב את ההליכים בבית הדין הרבני בכדי שהוא ייתן לכם ייעוץ מתאים למקרה הקונקרטי שלכם.

אשה מסרבת לתת גט לעומת איש מסרב לתת גט

ישנם שני חילוקים מהותיים בין מקרה בו איש מסרב לתת גא לביו מקרה בו אשה מסרבת לתת גט, כשמחד ישנה עדיפות לגבר ומאידך ישנה עדיפות לאישה.

  • הצורך באישור נשיא בית הדין הרבני הגדול. במקרה בו האישה מסרבת לתת לבעל גט ניתן להטיל כנגדה סנקציות רק לאחר אישור נשיא בית הדין הרבני הגדול, לא כן, ככל והבעל מסרב לתת גט לאישה, ניתן להטיל כנגדו סנקציות מיד עם פסק הדין של בית הדין הרבני.

היתר נישואין לאישה שנייה. היתר נישואין קיים רק במקרה בו האישה מסרבת לתת לבעלה גט, לא כן במקרה בו הבעל מסרב לתת גט לאישה אין כל היתכנות לאישה להינשא לבעל נוסף כל זמן שהיא לא קבלה את הגט לאישה.

צפו גם בסרטון בנושא סרבנות גט:

קרא עוד ←
איך להתכונן לגירושין בצורה הטובה ביותר

איך להתכונן לגירושין בצורה הטובה ביותר

עומדים בפני גירושין ולא יודעים איך להתכונן לגירושין? מה צריך לעשות בשלב הראשון? איך ניגשים להליך המורכב של הגירושין?

במאמר הזה נעשה לכם סדר בראש איך להתכונן לגירושין, כך שתגיעו לגירושין בצורה הטובה ביותר.

איך להתכונן לגירושין בצורה הטובה ביותר

הדברים החשובים לדעת על איך להתכונן לגירושין

הדבר הראשון שחייבים לדעת כשאתם מתכננים גירושין הוא לא לעשות דברים ב"פזיזות", לא פעם אני נתקל בבני זוג שמרוב לחץ ובלי ידיעה עשו דברים שעלו להם ביוקר.

לפעמים הסיבה שבני הזוג עושים דברים אשר אין ספק שהם פוגעים בהם לבסוף הוא מה שבני הזוג "קונים" את כל מה ש"יועצי אחיתופל" מוכרים להם.

חשוב לדעת שלפני כל צעד ושעל שאתם עושים בגירושין עליכם להתייעץ עם טוען רבני מוסמך איך להתכונן לגירושין, כך תוכלו לדעת שהצעד שאתם נוקטים הוא "שקול ומדוד".
בניית אסטרטגיה נכונה.

חשוב מאוד שהטוען הרבני שמייצג אתכם יבנה עבורכם אסטרטגיה נכונה ועקבית, כך שלא בכל רגע תשנו את ה"קו" שלכם.

עליכם לשתף את הטוען הרבני בכל הלבטים שלכם ולפרוס בפניו את התמונה המלאה, בכדי שאכן הוא יצליח לבנות עבורכם את האסטרטגיה הנכונה.

איך להתכונן לגירושין בלי לפגוע בטובת הילדים

בהליך גירושין יותר מאשר בכל הליך אחר יש משמעות מיוחדת להכנה בכדי שהדבר לא ייפגע בטובת הילדים.

מחקרים מוכיחים כי הליך גירושין שנעשה בצורה לא נכונה פוגע פגיעה אנושה בטובת הילדים.

חשוב להפריד בין חילוקי הדעות שיש בין בני הזוג לבין הנושאים הקשורים לטובת הילדים, דבר זה אף שמצריך מאמץ של שני בני הזוג, אבל מאמץ זה שווה בטווח הארוך.

הכנה לגירושין – איסוף מסמכים

לפני שאתם פותחים בהליך גירושין עליכם לדעת שלא כל מה שקרה באמת אכן יאושר על ידי בן/ת הזוג, ככל הנראה בן/ת הזוג לא ימהרו להודות במיוחס להם, כך שאתם חייבים להיות מוכנים לזה.

בכדי שתבואו מוכנים חשוב שתאספו כל בדל של ראייה.

ראייה יכולה להיות על ידי: מסמכים, הקלטות, הסרטות, הודעות, מסרונים, וכל חומר אחר אשר יכול לאשש את טענותיכם

לפעמים אף מומלץ להסתייע בחוקר פרטי בכדי שהוא יעקוב אחר הדברים שבן/ת הזוג מנסים להעלים.

לאחר שיהיה בידכם את הראיות לא יוכל בן/ת הזוג להתכחש לעובדות הקיימות.
איך להתכונן לגירושין נכון בפן הכלכלי

הצורך לדעת איך להתכונן לגירושין נכון כולל אף הכנה מבחינה כלכלית, שכן הליך גירושין גורר אחריו הוצאות גבוהות.

יש לקחת בחשבון שבכדי להתכונן לגירושין נכון לשכור טוען רבני מומלץ בכדי שיוכל לסייע לכם בהליך בו אתם נמצאים.

שכירת טוען רבני כרוך בהוצאות אשר יש להיערך לכך בהתאם.

מלבד זה יש לקחת בחשבון את ההוצאות שתצטרכו לשלם כתשלום מזונות ילדים, כתובה, וכדומה.

לסיכום, אין כל ספק שלפני שמתחילים את הליך הגירושין יש לחשוב היטב איך להתכונן לגירושין, כשכולי מלא תקווה שאכן תבואו להליך זה מוכנים רגשית וכלכלית.

קרא עוד ←
איך מתגרשים בהסכמה?

איך מתגרשים בהסכמה?

איך מתגרשים בהסכמה ובכך מונעים עוגמת נפש והוצאות גבוהות? מה עליכם לעשות לאחר שהגעתם להסכמות מלאות? למי פונים?

במאמר זה ניתן לכם מענה לשאלתכם איך מתגרשים בהסכמה, בכדי שתוכלו להתגרש בהסכמה בצורה הקלה והמהירה ביותר.

איך מתגרשים בהסכמה? השלבים הראשונים

הדבר הראשון שעליכם לעשות בעת תהליך גירושין הוא לדבר עם בן/ת הזוג ולנסות לשכנע אותו/ה שעדיף לגמור את הסכסוך מחוץ לכותלי בית משפט.

חשוב שתסבירו כי סיום הסכסוך מחוץ לכותלי בית המשפט ישמש את טובת שני בני הזוג, כיון שבכך שניכם חוסכים הוצאות שכר טירחה של מייצג בתיק והרבה עגמת נפש מהליך משפטי מתיש.

אך צריך לדעת כי לא בכל מקרה אכן ניתן להתגרש בהסכמה, לא פעם אני נתקל באחד מבני הזוג שהוא מזהה את הרצון של בן/ת הזוג לסיים את הסכסוך בהסכמה, דבר אשר גורר ניסיון "סחיטה" של בן/ת הזוג.

במקרים אלו לא הייתי מייעץ לכם להיות הצד ה"חלש" ולתת לבן/ת הזוג את התחושה כי אתם מסכימים בכל מחיר.

איך מתגרשים בהסכמה כשאין הסכמה?

לא פעם אני נתקל בשאלה של אחד מבני הזוג איך מתגרשים בהסכמה כשאין הסכמות בין בני הזוג, צריך לדעת שאף שאין הסכמות הדבר אינו סוף פסוק.

במקרה שניסיתם לשכנע את בן/ת הזוג והדבר לא עלה בידכם, קיימת אפשרות לפנות למגשר מקצועי בכדי שהוא ינסה להביא אתכם לעמק השווה.

הליכה למגשר אפקטיבית רק אם אכן קיים רצון כנה של שני בני הזוג להביא את הדבר לפתרון על דרך המלך, אך ככל ואחד מבני הזוג החליט שהוא רוצה לעשות מלחמה ויהי מה, אין כל טעם לפנות למגשר ולהוציא כספים מיותרים.

כבר אחרי מספר מפגשים בודדים ניתן לבחון האם קיימת התקדמות וניתן להתגרש בהסכמה או שמא אתם עומדים על אותו מקום.

ככל ואין התקדמות במשא ומתן, ואתם מרגשים שזה "תקוע" לא הייתי מייעץ לכם להמשיך את ניהול הגישור בשלב זה.

איך מתגרשים בהסכמה באמצע ההליכים?

בהרבה מהמקרים אף שאין הסכמות בתחילת ההליך, כך שלא ניתן להתגרש בהסכמה, לאחר שנפתח תיק גירושין בבית הדין הרבני וההליך המשפטי מתחיל להתיש את בני הזוג, קיים רצון של בני הזוג לנסות ולהגיע לפתרון מוסכם ובכך לסיים את הסאגה המשפטית.

הקושי להגיע להסכמות בשלב זה הוא שכל צד אינו רוצה להראות שהוא "הצד החלש" כביכול הוא חושש לתוצאה של פסק הדין ולכן הוא מסים "להתפשר" ומשום זה מעדיפים הצדדים להמשיך ולהתכתש בהליכים המשפטיים המייגעים את הצדדים.

קיימים מספר דרכים בהם ניתן להתגבר על הקושי כשלשם כך על הטוען הרבני שמייצג אתכם להיות "יצירתי" ולמצוא את הזמן המתאים בכדי להגיע להסכמה המיוחלת.

לפעמים ניתן לבקש את עזרת בית הדין הרבני שינסה לפשר ולהגיע להסכמות בין הצדדים מחוץ לפרוטוקול, לרוב בית הדין ייענה לבקשה זו כשהוא יודע היטב את הסבל בו נמצאים הצדדים בהליכים הארוכים.

עורכי דין מונעים גירושין בהסכמה?

יש דעה רווחת בין האנשים כי העורכי דין מנסים "לסכל" כל ניסיון של גישור מתוך חשש שהצדדים יגיעו להסכמתם ובכך תיפגע פרנסתם.

טענה זו אינה באה בחלל ריק, כשאכן ניתן לומר בצער רב כי קיימים בשוק עורכי דין שמתוך תאוות בצע כסף מוכנים לגרום סבל ללקוחותיהם ולהמשיך את ההליכים המיותרים בכדי שבכך הם יצליחו "לסחוט" מלקוחותיהם עוד ועוד כסף בגין התמשכות ההליכים.

אך חשוב לדעת כי כפי שבכל מקצוע ומקצוע הקיימים בשוק יש אנשים הגונים ויש שאינם הגונים, כך במקצוע של עריכת דין לא ניתן להכליל כביכול כל העורכי דין מנסים לפגוע בטובת לקוחותיהם בגלל "תאוות בצע".

להיפך, קיימים בשוק עורכי דין הגונים שרואים אך ורק את טובת הלקוחות אל מול עיניהם, כשבמקרה בו הם יזהו כי ניתן לגשר על הפערים, הם ינסו בכל כוחם להביא את הצדדים לפתרון מוסכם.

לכן חשוב מאוד שלפני שאתם בחורים את המייצג שלכם תבדקו היטב את הגינותו ויושרו של המייצג, והאם אכן הוא רואה בראש ובראשונה את טובת עצמו או טובת הלקוחות.

הסכם גירושין לאחר גירושין בהסכמה

לאחר שהבנתם איך מתגרשים בהסכמה והצלחתם להגיע להסכמות על ידי ניהול משא ומתן בלי או עם סיוע של מגשר, עליכם לערוך הסכם גירושין בו אתם צריכים לעלות את הדברים המוסכמים על גבי הכתב.

בהמלצה אישית אוכל להמליץ לכם שאת הסכם הגירושין תערכו רק אצל טוען רבני מקצועי אשר יסייע לכם בעריכת הסכם הגירושין, שכן חשוב לדעת שהסכם גירושין הינו ככל חוזה אשר לכל מילה ישנה משמעות מיוחדת.

לאחר שערכתם את הסכם הגירושין על ידי טוען רבני מוסמך עליכם לאשר את הסכם הגירושין בבית הדין הרבני או בית המשפט למשפחה.

איך מתגרשים בהסכמה?

כולי תקווה כי לאחר שקראתם את המאמר אתם יודעים טוב יותר איך מתגרשים בהסכמה, ולי נותר רק לאחל לכם בהצלחה.

יהודה אבלס טוען רבני מוסמך

קרא עוד ←
איך להתכונן לגירושין בצורה הטובה ביותר?

איך להתכונן לגירושין בצורה הטובה ביותר?

עומדים בפני גירושין ולא יודעים איך להתכונן לגירושין? מה צריך לעשות בשלב הראשון? איך ניגשים להליך המורכב של הגירושין?

במאמר הזה נעשה לכם סדר בראש איך להתכונן לגירושין, כך שתגיעו לגירושין בצורה הטובה ביותר.

הדברים החשובים לדעת על איך להתכונן לגירושין

הדבר הראשון שחייבים לדעת כאשר מתכננים גירושין הוא לא לעשות דברים ב"פזיזות", לא פעם אני נתקל בבני זוג שמרוב לחץ ובלי ידיעה עשו דברים שעלו להם ביוקר.

לפעמים הסיבה שבני הזוג עושים דברים אשר אין ספק שהם פוגעים בהם לבסוף הוא מה שבני הזוג "קונים" את כל מה ש"יועצי אחיתופל" מוכרים להם.

חשוב לדעת שלפני כל צעד ושעל שאתם עושים בגירושין עליכם להתייעץ עם טוען רבני מוסמך איך להתכונן לגירושין, כך תוכלו לדעת שהצעד שאתם נוקטים הוא "שקול ומדוד".

בניית אסטרטגיה נכונה

חשוב מאוד שהטוען הרבני שמייצג אתכם יבנה עבורכם אסטרטגיה נכונה ועקבית, כך שלא בכל רגע תשנו את ה"קו" שלכם.

לבניית "קו" יציב בכל ההליך ישנו משמעות מיוחדת שכן ככל ואתם בכל רגע נתון צריכים לשנות את ה"קו" בהתאם להתפתחות בתיק, הדבר משדר חוסר אמינות.

לא פעם אני נתקל במקרים בהם אחד מבני זוג שינה את עמדתו במהלך ההליך, כשהסוף היה ידוע מתחילה, בית הדין דחה את תביעתו בנימוק שבן הזוג משדר חוסר אמינות.

לכן חובה עליכם לשתף את הטוען הרבני בכל הלבטים שלכם ולפרוס בפניו את התמונה המלאה, בכדי שאכן הוא יצליח לבנות עבורכם את האסטרטגיה הנכונה.

איך להתכונן לגירושין בלי לפגוע בטובת הילדים?

בהליך גירושין יותר מאשר בכל הליך אחר יש משמעות מיוחדת להכנה בכדי שהדבר לא ייפגע בטובת הילדים.

מחקרים מוכיחים כי כל הליך גירושין בהם לבני הזוג יש ילדים קטנים הרי שהדבר מהווה פגיעה קשה מאוד בהתפתחות תקינה של הילדים, אך הדברים חמורים שבעתיים עת ההליך גירושין נעשה בצורה לא נכונה כשבמקרה זה בראש ובראשונה הדבר פוגע פגיעה אנושה בטובת הילדים.

לא פעם משתמש בן/ת הזוג בילד כ"קלף מיקוח" במטרה "לסחוט" דבר מה מבן/ת הזוג. הדבר חמור מאוד ולאחר שבית הדין ייווכח כי בן/ת הזוג משתמשים בילד כ"קלף מיקוח" הרי שבית הדין יפעל בחומרה כנגד בן/ת הזוג.

לכן חשוב להפריד בין חילוקי הדעות שיש בין בני הזוג לבין הנושאים הקשורים לטובת הילדים, על בני הזוג לדעת שהמחלוקות המצויות ביניהם חמורות ככל שיהיו אינם שווים פגיעה בטובת הילד.

אך לפעמים אנו מוצאים בני זוג ש"סלע המחלוקת" ביניהם היא באמת ובתמים מה היא טובתו של הילד, כגון שיש חילוקי דעות בין ההורים האם נכון לעשות משמורת משותפת או שמא רק האם תהיה המשמורנית ואילו לאב יהיה הסדרי ראייה, כך שהוויכוח בין ההורים אינו על כסף אלא על טובת הילד.

במקרה זה אף שהדבר מצריך מאמץ של שני בני הזוג בו עליהם להשכיל כי הנזק שעלול להיגרר מחילוקי הדעות לרוב אינו מצדיק את ההליך המשפטי למען טובת הילד.

הכנה לגירושין – איסוף מסמכים

לפני שאתם פותחים בהליך גירושין עליכם לדעת שלא כל מה התרחש במציאות אכן יאושר על ידי בן/ת הזוג, ככל הנראה בן/ת הזוג לא ימהרו להודות במיוחס להם, כך שאתם חייבים להיות מוכנים לזה.

בכדי שתבואו מוכנים חשוב שתאספו כל בדל של ראייה.

ראייה יכולה להיות על ידי: מסמכים, הקלטות, הסרטות, הודעות, מסרונים, וכל חומר אחר אשר יכול לאשש את טענותיכם

לפעמים אף מומלץ להסתייע בחוקר פרטי בכדי שהוא יעקוב אחר הדברים שבן/ת הזוג מנסים להעלים.

החוקר הפרטי יוכל לסייע בידכם לחקור ולתהות על היקף נכסיו של בן הזוג כך שהוא לא יוכל להעמיד את עצמו כ"עני". בנוסף ניתן להסתייע בחוקר פרטי במקרה שעולה חשש כי בן/ת הזוג מנהל/ת חיים כפולים, במקרה זה החוקר יבצע מעקב בחשאי אחר התנהגות בן/ת הזוג.

לאחר שיהיו בידכם את הראיות לא יוכל בן/ת הזוג להתכחש לעובדות הקיימות.

אך יש לדעת שכפי שאתם מתכוננים לגירושין כך בן זוגכם מתכונן להליך הגירושין, לכן חשוב מאוד שכל דיבור שאתם מוציאים מפיכם יהיה שקול ומדוד.

איך להתכונן לגירושין נכון בפן הכלכלי?

הצורך לדעת איך להתכונן לגירושין נכון כולל אף הכנה מבחינה כלכלית, שכן הליך גירושין גורר אחריו הוצאות גבוהות.

קראו בהרחבה אודות חלוקת רכוש בגירושין

כשאתם באים לבחון כמה עולה להתגרש יש לקחת בחשבון שבכדי להצליח בתביעת גירושין מומלץ לשכור טוען רבני בכדי שיוכל לסייע לכם בהליך בו אתם נמצאים.

שכירת טוען רבני כרוך בהוצאות אשר אין להקל ראש בכך ועליכם להיות ערוכים לכך בהתאם. מחיר טוען רבני משתנה מטוען רבני אחד למשנהו וממקרה למקרה, אך בהחלט מדובר בהוצאה כספית גבוהה.

מלבד זה יש לקחת בחשבון את ההוצאות שתצטרכו לשלם בסוף ההליך אותו אתם מנהלים בבית הדין הרבני, בין ההוצאות ניתן למנות תשלום מזונות ילדים, כתובה, וכדומה.

הפתעה או הדברות קודמת

שאלה שחוזרת על עצמה בבני זוג אשר רוצים לדעת איך להתכונן לגירושין, האם מומלץ להודיע לבן/ת הזוג כי ברצונכם לפתוח תיק גירושין ברבנות או לעשות את הדבר בהפתעה.

מחד קיים יתרון בניסיון הדברות בין בני הזוג כשבכך קיים סיכוי שלא יהיה כלל צורך במלחמות ותוכלו לעשות גירושין בהסכמה, מאידך אין להתעלם כי קיים יתרון לפתוח את התיק הגירושין בהפתעה ובכך בן/ת הזוג ימצאו את עצמם לא מוכנים.

לשאלה זו כמו לשאלות רבות אין מענה אחיד, וכל מקרה יש לבחון את טובת העניין, אין ספק שהטוען הרבני שישמע את כל הלבטים והספקות במקרה הקונקרטי שלכם ייתן לכם מענה הולם.

לסיכום, אין כל ספק שלפני שמתחילים את הליך הגירושין יש לחשוב היטב איך להתכונן לגירושין, כשכולי מלא תקווה שאכן תבואו להליך זה מוכנים רגשית וכלכלית.

בהצלחה!

יהודה אבלס, טוען רבני מוסמך

קרא עוד ←
משמורת משותפת ומזונות בבית הדין הרבני ובבית המשפט

משמורת משותפת ומזונות בבית הדין הרבני ובבית המשפט

משמורת משותפת ומזונות בבית הדין הרבני ובבית המשפט

משמורת משותפת ומזונות במהותם הם שני עניינים שונים אשר באופן עקרוני שייך שיידונו בשתי ערכאות משפטיות שונות, אך בכל זאת לא ניתן להפריד בין הדברים, כך שלמשמורת משותפת ישנה השלכה על גובה המזונות, אבל כיצד בדיוק ישנה השלכה על כך נדון במאמר זה.

משמורת משותפת יתרונות וחסרונות

לפני שנתייחס לנושא של משמורת משותפת ומזונות חובה להקדים הקדמה קצרה:

אין ספק שלמשמורת משותפת ישנם יתרונות רבים על פני משמורת של האם והסדרי ראייה לאב.

במשמורת משותפת הילד מרגיש שהבית לא חרב עליו בעולמו, הוא ממשיך את הקשר הטוב שהיה לו מלפני הגירושין עם האב, דבר אשר חשוב עד למאד.

הילד מרגיש שיש לו אב ואם שותפים פעילים בחייו כשהם נושאים בנטל גידולו באופן שווה בשווה.

חשוב להדגיש כי אף שמשמורת משותפת מועילה לילד, הרי שגם האם נהנית ממשמורת משותפת, האם יכולה להתפנות לעיסוקיה במשך מחצית השבוע כשהיא יודעת שהילד נמצא ב"ידיים טובות".

מסיבה זו הדבר נהיה נפוץ יותר ויותר, כשהבקשה להיות במשמורת משותפת מגיעה משני בני הזוג.

אך למשמורת משותפת לפעמים ישנן גם חסרונות, לפעמים לא באמת האב רוצה משמורת משותפת, אלא האב רוצה להיפטר מתשלום מזונות ולכן הוא מסכים "להתפשר" ולהיות הורן משמורן יחד עם האם הכל בכדי להיפטר מתשלום מזונות.

במקרים אלו בוודאי שאין הרבה תועלת ממשמורת משותפת, שכן האב לא באמת רוצה להתמסר בגידול הילד באופן שויוני, כל מטרת האב הוא להשתמש בהסדרי הראיה המורחבים של הילד בכדי להפטר מתשלום מזונות.

מלבד שגישה זו הינה גישה פסולה, שכן החשיבה של הסדרי השהות בין ההורים לילדים צריכה להיות אך ורק מה היא טובתו של הילד, כל השיקולים על "כסף" שעה שמתעסקים בטובת הילד חוטאת למטרה האמתית, הרי שאין כל ספק שתוך זמן קצר הילד יבין כי הוא ב"טעות" נמצא בבית האב, דבר אשר יגרור "התנגדות" אצל הילד להמשיך בהסדרי ראייה אלו.

לכן בכל מקרה בו עולה שאלת משמורת משותפת ומזונות יש לבדוק היטב האם עיקר רצונו של האב הוא משמורת משותפת ומזונות מופחתים, או שעיקר מטרתו הוא אכן לדאוג לטובת הילדים ולהיות הורה משמורן לצד האם.

משמורת משותפת ומזונות – פסיקת בית המשפט העליון

עד לפני מספר שנים היה מקובל לפסוק כי האב הוא היחיד המחוייב לדאוג לתשלום מזונות ילדים, ואילו לאם אין כל חיוב לדאוג לתשלומים אלו, חובת האב לא הייתה תלויה בכושר השתכרותו של האב לעומת האם, כשבכל מקרה חובת המזונות מוטלים על כתפיו בלבד, כמו כן לא הייתה כל השלכה לגילו של הילד.

אלא שבפסק דין חדשני שניתן בבית המשפט העליון בע"מ 919/15 נקבע כי בילדים מעל גיל 6 שמתקיים משמורת משותפת בין ההורים וגובה ההכנסות בין האב לאם זהים, האב יהיה פטור מתשלום מזונות.

פסיקת בית המשפט העליון בע"מ 919/15

בפסק דין ארוך ומנומק שניתן בבית המשפט העליון נקבעו מספר יסודות:

  • האם מחויבת במזונות הילדים מעל גיל 6 מדין "צדקה" וחוב זה מוטל על האם בדיוק כשם שהוא מוטל על האב.
  • הדרך לקבוע את זהות המחויב במזונות ילדים נקבע לפי פרמטר למי יש את היכולת הכלכלית לשאת בנטל גידול הילדים.

התוצאה הנגזרת מפסק דין זה שבמקרה בו הילדים מעל גיל 6 וחיוב מזונות הילדים הינו מדין "צדקה" חובת המזונות מוטלים על מי שיש ביכולתו לשאת בעול הכלכלי.

במקרה בו הכנסות בני הזוג שווים, כך שהיכולת הכלכלית בין האב לאם הינה שוויונית, הרי שחובת המזונות ילדים מוטלת על שני ההורים באופן שווה בשווה.

לפיכך ככל ומתקיים הורות משותפת בו הילד נמצא במחצית השבוע אצל כל אחד מההורים הרי שהאב והאם נושאים בנטל הכלכלי באופן שוויוני, והאב פטור מתשלום מזונות ילדים עבור מחצית השבוע בהם הילדים נמצאים אצל האם.

פסק דין זה נקבע לילדים מגיל שש ומעלה, כיון שבמקרה זה חובת האב לזון את ילדיו הוא מדין "צדקה" אך אין ספק כי בעתיד הקרוב יהיה ניתן לראות פסיקות זהות אף בקטנים מתחת לגיל שש.

דבר זה מהווה שוויון בין האב לאם, כך שבין ההורים יהיה משמורת משותפת ומזונות שווים.

משמורת משותפת ומזונות – פסיקת בית הדין הרבני

במספר פסקי דין שניתנו בבתי הדין הרבניים לאחר פסיקת בית המשפט העליון, ניתן ללמוד שבתי הדין אינם ששים מהלכה זו, וכי לדעתם מדובר בהחלטה שניתנה בטעות.

לדעתם של בתי הדין הרבניים, החובה לזון את הילדים מעל גיל 6 מוטלת על האב לבד ואילו לאם אין כל חובה לזון את ילדיה, חיוב זה אף שהוא מדין "צדקה" הרי שחיוב זה מוטלת בראש ובראשונה על האב.

להשתכרות ההורים אין כל השלכה על חיוב המזונות שמוטלים על האב, כך שאף שהאב ואם ישתכרו בשכר זהה, האב הוא יהיה המפרנס היחיד, ואילו האם לא תצטרך לשאת בעול תשלום המזונות.

חשוב לציין כי אף לדעתם של בתי הדין הרבניים במקרה בו לאב יש הכנסה מועטה ואין באפשרותו יכולת כלכלית לשאת בנטל חיוב המזונות ואילו האם משתכרת בשכר נאה אשר מקנה לה את האפשרות לשאת בנטל הכלכלי, בתי הדין הרבניים יאמצו את עמדת בית המשפט העליון וייקבעו כי חיוב המזונות מוטלים על האם.

דבר נוסף שיש לתת עליו את הדעת היא שאין ספק שלעובדה שמתקיימת משמורת משותפת תהיה השלכה על גובה תשלום המזונות, שכן אין סיבה שהאם תקבל תשלום מזונות המשולמים לאם משמורנית מלאה בזמן שהילדים נמצאים מחצית מהשבוע אצל האב, כשבמחצית השבוע האב דואג למזונות הילדים בלא אמצעות האם.

לסיום, כפי שהנכם רואים משמורת משותפת ומזונות ילדים הינו דבר מורכב מאוד ומשתנה ממקרה למקרה, ואין לראות במאמר זה כייעוץ משפטי, לשם כך יש לפנות לטוען רבני מומלץ הבקיא היטב בדיני משפחה, בכדי שייתן עבורכם את הייעוץ למקרה הקונקרטי המיוחד שלכם.

קרא עוד ←
לפני שמתגרשים כדאי שתדעו על טוען רבני לגירושין

לפני שמתגרשים כדאי שתדעו על טוען רבני לגירושין

לאחרונה יותר ויותר אנשים מעדיפים לקחת טוען רבני לגירושין מאשר לקחת עורך דין לגירושין.

במאמר הזה נסקור מי היא טוען רבני לגירושין, ובמה הוא עדיף על פני עורך דין לגירושין.

טוען רבני לגירושין קווים לדמותו

טוען רבני לגירושין הוא מי שהוסמך לכך על ידי הנהלת בתי הדין הרבניים לאחר שעבר מספר מבחנים מעמיקים בדין העברי ובחוק האזרחי הנוגעים לדיני משפחה.

בכדי להיות טוען רבני מוסמך יש ללמוד מספר שנים במוסד לימוד מתאים כשרק לאחר הלימודים ניתן להתחיל את ההליך הארוך של המבחנים הקשים.

החומר אותו נבחנים המועמדים להיות טוענים רבניים כוללים חומרים גם בפן ההלכתי וגם בפן החוקי הרלוונטי הנוגע לייצוג בבתי הדין הרבניים בדיני משפחה.

עקב הקושי הרב במבחנים אותם נאלצים מי שמתעדים להיות טוענים רבניים לגירושין לעבור, רק מספר מועט מצליחים "לשרוד" את המבחנים, מסיבה זו מספר הטוענים הרבניים הינו נמוך מאוד.

לפני שמתגרשים כדאי שתדעו על טוען רבני לגירושין

עורך דין לגירושין קווים לדמותו

עורך דין לגירושין הינו מי שלמד באוניברסיטה או במכללה ללימודי תואר ראשון במשפטים 3 שנים ועשה התמחות ולאחר מכן עבר את הבחינה של לשכת עורכי הדין בהצלחה.

הלימודים הקשורים לדיני משפחה המועברים בלימודי תואר ראשון במשפטים מסתכמים בסך הכל בקורס אחד ורק בסמסטר אחד, מדובר בחומר לימודי זניח ביחס להיקף הרב שהיה נצרך בכדי להקדיש ללימוד נושא כה חשוב, כך שבהחלט ניתן לומר שבלימודי תואר ראשון במשפטים לא מצליחים להקיף את החומר הנצרך לדיני משפחה.

יתירה מכך, בתי הדין הרבניים נוהגים לפסוק בהתאם לדין העברי ובניגוד לחוק האזרחי, כך שבכדי להצליח בבית הדין הרבני חובה ללמוד היטב את הדין העברי, דבר אשר לצערי לא מלמדים זאת בלימודי תואר ראשון במשפטים.

על הצורך בהכשרה מתאימה לעורכי דין כבר עמד בית הדין הרבני הגדול כשביקש לחייב את עורכי דין לעבור הכשרה מתאימה בכדי לייצג בבתי הדין הרבנים אלא שלשכת עורכי הדין לא נתנו לכך יד.

דבר זה גורם בלא כל ספק פגיעה בטובת המתדיינים בבתי הדין אשר הם סבורים לתומם כי בוודאי העורך דין אותו הם שכרו לייצגם משפט הינו בקיא בדין העברי, כשהם אינם מודעים כלל כי עורך דינם אינו יודע כלל בדין העברי.

בעבר פניתי לעורך דין מסויים ושאלתיו האם אתה מבין את נימוקי פסק הדין שניתן בבתי הדין הרבניים המלאים במקורות מהדין העברי, אך תתפלאו לשמוע העורך דין בהגינותו הודה לי כי הוא אינו מבין כלל מה נימוקי פסק הדין, אלא שלטענתו כולם לא מבינים, אז למה ייגרע חלקו משאר עורכי הדין.

אם כי אינני מקבל את תשובתי כביכול "כולם" אינם יודעים, אך בהחלט ניתן ללמוד מכך שקיימים עורכי דין בשוק אשר לפעמים הם גובים שכר טירחה מפולפל כשאין להם כל מידע במקורות ההלכתיים.

סיוע טוענים רבניים לעורכי דין

עורכי דין המזהים את חולשתם כי הם אינם בקיאים בדין העברי וכי עליהם להגיש נימוקים משכנעים לבתי הדין לפי ההלכה, מבקשים את עזרת הטוען הרבני לגירושין בכדי שיסייע להם בהבאת המקורות.

לרוב הלקוחות אותם מייצג עורך הדין אינם מודעים כי הטענות ההלכתיות שנכתבו בטוב טעם ודעת אינם פרי היוצר של העורך דין, אלא של הטוען הרבני הנמצא "מאחורי הקלעים".

דבר זה אף שהוא מהווה פתרון מסוים לבעיה שעורכי הדין אינם בקיאים בדין העברי, הרי שאין בו בכדי לפתור את הבעיה בשלמות, שכן לעיתים טענות הלכתיות צריכות להישמע תוך כדי הדין ואילו אז הטוען הרבני אינו נמצא בשטח.

טוען רבני לדיני ממונות

טוען רבני מוסמך בנוסף להסמכתו לייצג בתיקים המנהלים בבתי הדין הרבניים בנושא של דיני משפחה, לייצג אנשים הנמצאים בסכסוך ממוני כשהתיק מתנהל בבתי דין צדק פרטיים הפוסקים בהתאם לדין העברי.

חשוב לציין כי מי שעוסק בדיני ממונות לא בהכרח מודע לפסיקות בדיני משפחה הניתנים בבית הדין הרבני, כך שככל ואתם צריכים ייצוג בדיני משפחה, יש לבחור בטוען רבני לגירושין הבקיא בדיני משפחה.

העובדה כי הטוען הרבני מייצג גם בדיני ממונות וגם בדיני משפחה אינה מוכיחה כי המדובר ב"טוען רבני מומלץ", להיפך ככל ולטוען הרבני אין התמחות ספציפית בנושא מסוים, הרי שהדבר מעיד כי אין לו התמחות מיוחדת בנושא אותו אתם צריכים.

גירושין טוען רבני או עורך דין

אם אתם עומדים בפני גירושין בוודאי אתם שואלים את עצמכם מה עדיף טוען רבני לגירושין או שמא עורך דין לגירושין?

מחד ניתן לקבוע בוודאות כי ההתמצאות של טוען רבני בבתי הדין הרבנים הינה בהרבה יותר מאשר עורך דין לגירושין כאשר במקרה הטוב העורך דין יש לו מושגי יסוד בדין העברי ואילו הטוען הרבני עבר מבחנים מקיפים בדין העברי.

מאידך טוען רבני מוסמך לייצג אך ורק בבתי הדין הרבניים בניגוד לעורכי דין אשר הם יכולים לייצג בין בבתי הדין הרבניים ובין בבתי המשפט.

דבר זה נותן ללא ספק יתרון לעורכי דין כיון שבהרבה מהמקרים חלק מהנושאים המתנהלים בין בני הזוג נמצאים בבתי הדין הרבני וחלק נוסף נמצא בבתי המשפט, כך שלפעמים למרות ששכרתם את שירותיו של הטוען הרבני תצטרכו להזדקק לשירותיו של עורך הדין בתיקים המתנהלים בבתי המשפט למשפחה.

טוען רבני לגירושין בשילוב עורך דין

מסיבה זו במשרדנו עומדים לשרות הלקוחות עורכי דין המומחים בדיני משפחה, כך שהכל נמצא תחת מטריה אחת.

אז אם אתם עומדים בפני הליך גירושין, אל תהססו ליצור קשר עם משרדנו בכדי שניתן לכם את מה שמגיע לכם באמת.

קרא עוד ←
תביעת כתובה לאחר גירושין

תביעת כתובה לאחר גירושין

תביעת כתובה לאחר גירושין הינו הליך בו האישה אינה מוותרת על הכתובה שהבעל התחייב לאישה במעמד החופה, כשהצדדים הסכימו שתביעת הכתובה תידון רק לאחר הגירושין.

תביעת כתובה לאחר גירושין או לפני גירושין

בהרבה מהמקרים בית הדין הרבני מציע שהצדדים יתגרשו לאלתר ורק לאחר הגירושין ידון בית הדין הרבני בתביעת הכתובה.

השאלה שנשאלת האם הדבר הזה אכן הוא טוב או שמא יש להתעקש שתביעת הכתובה תידון לפני הגירושין.

לשאלה זו אין תשובה ברורה, כך שבכל מקרה יש לבחון את המקרה לאשורו על ידי טוען רבני הבקיא היטב בדין העברי.

טרם קבלת ההחלטה יש לשקול את האפשרות בו לאחר שהאיש "מגלה" שהוא חייב בכתובה הוא מנסה "לסחוט" את האישה ומסרב לתת לה גט עד שהאישה תסכים "להיכנע" ותוותר על הכתובה.

במקרים מעין אלו הרי שברורה העדיפות לסדר את הגט עוד טרם התקיים ההליך של תביעת כתובה.

מאידך, יש לדעת כי לאחר הגירושין בתי הדין לא יחייבו את האיש ב"פיצויים" בנוסף לתביעת הכתובה.

אז כמו שאתם רואים אין תשובה אחידה לשאלה האם עדיף לנהל תביעת כתובה לאחר הגירושין או שעדיף לנהל זאת לפני הגירושין.

העילות לחייב את הבעל בתביעת כתובה אחרי הגירושין

באופן כללי ניתן לומר כי ההנחה הראשונה היא כי הבעל חייב בכתובה לאחר הגירושין, התחייבות זו הינה ככל התחייבות שאדם מתחייב לחברו.

לכן אני קורא לכל החתנים שמתחייבים על סכום גבוה בכתובה לפני הנישואין, לשקול זאת היטב בכדי שלא יווצר מצב בו אתם עלולים להיות חשופים לתביעת כתובה לאחר גירושין בסכומים מופרזים.

תביעת כתובה לאחר גירושין

תביעת כתובה לאחר גירושין – העילות לדחיית התביעה

יחד עם האמור חשוב לדעת כי בהרבה מהמקרים בית הדין הרבני יפטור את הבעל מתשלום כתובה ולפעמים יחייבו רק בחלק מהסכום הנקוב בכתובה.

בין מקרים אלו ניתן למנות את המקרים כדלהלן:

  • אישה מורדת – ככל והאישה היא אשר גרמה לפירוק התא המשפחתי, בכך שהאישה החליטה בלא כל סיבה מוצדקת לעזוב את ה"תא המשפחתי.
  • אישה מקללת – ככל והאישה נוהגת להקניט את הבעל ב"צעקות" קללות" איומים".
  • אישה אלימה – אלימות של האישה אף היא מהווה סיבה לפטור את הבעל מתשלום הכתובה.
  • בגידה – ככל והוכח כי האישה בגדה בבעלה או למצער היא מנהלת קשר עם גבר זר באופן שאינה הולמת התנהגות של אישה נשואה.
  • כתובה מוגזמת – בחלק מההרכבים בבתי הדין הרבניים לא יחייבו את הבעל בתשלום מלוא הכתובה ככל והמדובר בסכום גבוה מאוד, אלא יסתפקו בסכום נמוך יחסית..

אין כפל מבצעים

חשוב לדעת לפני שפותחים תיק של תביעת כתובה לאחר גירושין את הכלל הנפוץ אותו תשמעו בבית הדין הרבני "אין כפל מבצעים".

המשמעות שבית הדין הרבני לא נותן לאישה ליהנות "משני עולמות", כשמחד האישה תקבל את זכויות הפנסיוניות של הבעל בניגוד לדין העברי זאת רק מכוח "חוק יחסי ממון" הקובע שהזכויות הפנסיוניות שצברו בני הזוג שייכים לשניהם במשותף כשאין כל השפעה מי הוא שצבר, ומאידך תיהנה האישה מכתובה לה היא זכאית מהדין העברי.

כך שעל האישה לבחור האם היא מעדיפה ללכת ב"מסלול" של תביעת כתובה לאחר גירושין, ואזי תזכה האישה בכתובה, או שמא עדיף לה ללכת ב"מסלול" של חלוקת רכוש באופן שוויוני ולכן מומלץ לפני תחילת הדרך להתייעץ בטוען רבני.

קרא עוד ←
איך עורכים חלוקת רכוש בגירושין עם ילדים?

איך עורכים חלוקת רכוש בגירושין עם ילדים?

חלוקת רכוש בגירושין עם ילדים הינו הליך מורכב יותר מאשר חלוקת רכוש בגירושין בלי ילדים, שכן אין ספק שחלוקת רכוש עם ילדים עלול להשפיע על טובת הילדים.

במאמר זה נביא כיצד לבצע את חלוקת רכוש בגירושין עם ילדים בצורה טובה יותר.

פירוק שיתוף בדירת הצדדים

"פירוק שיתוף" הינו מקרה בו אחד מבני הזו דורש לפרק את השיתוף בין בני הזוג, לרוב המדובר במקרה בו לבני הזוג יש דירה משותפת ואחד מבני הזוג מבקש לפרק את השיתוף ולהוציא את הדירה למכירה ל"כל המרבה במחיר".

במקרה בו מוגשת תביעה ל"פירוק שיתוף" דירת בני הזוג, לא תועיל כל התנגדות של בן/ת הזוג והדירה תצא למכירה לכל המרבה במחיר, כשכמובן על אף הוצאת הדירה למכירה, לבני הזוג יהיה "זכות ראשונית" לרכוש את הדירה.

ככל ומי מבני הזוג יערים קשיים במכירת הדירה על ידי הברחת קונים או כל קושי אחר, יורה בית הדין הרבני או בית המשפט על הוצאת הדירה בצורה של "כינוס נכסים", לשם כך, בית הדין הרבני או בית המשפט ימנה את באי כוח הצדדים או עורך דין אחר מטעם בית הדין בכדי שישמשו "כונסי נכסים".

"תענוג" זה לא יהיה ב"חינם" כשעל התענוג הזה תצטרכו לשלם בין 1% ל2% ממחיר הדירה, כשבית הדין או בית המשפט עלול להטיל את התשלום על מי שהקשה ופגע בהוצאת הדירה למכירה.

איך עורכים חלוקת רכוש בגירושין עם ילדים?

פירוק שיתוף במקרה של חלוקת רכוש בגירושין עם ילדים

חלוקת רכוש בגירושין עם ילדים אינה מהווה סיבה לשלול את זכות "פירוק השיתוף" מבן/ת הזוג, כך שאף אם לצורך הדוגמה האם מתגוררת עם הילדים בדירת הצדדים, יכול האב לעתור לבית הדין להוציא את הדירה למכירה לאלתר.

במקרה זה אף שבית הדין יוציא את הדירה למכירה בשיטת "כל המרבה במחיר" הרי שבית הדין ידאג למצוא מקום מתאים הולם לילדים, בכדי שלא יהיה מצב בו הילדים "ייזרקו לרחוב".

חשוב להדגיש כי ככל והמדובר בחלוקת רכוש בגירושין עם ילדים יש לשקול היטב את הבקשה לפירוק השיתוף, שכן אין כל ספק שהוצאת הדירה למכירה עלולה לפגוע בראש ובראשונה בילדים הרכים, אשר בלאו הכי הם מרגישים "חוסר ביטחון" בגירושי ההורים, הוצאת הדירה למכירה בוודאי שלא תקנה להם "שקט נפשי".

דבר נוסף שכדאי לקחת בחשבון לפני הגשת תביעה לפירוק שיתוף הוא שכל זמן שהאם גרה עם הילדים בדירת הצדדים האב אינו משלם הוצאות מדור, ואילו לאחר מכירת הדירה תאלץ האם לשכור דירה חדשה דבר אשר בהכרח יגרור הוצאות מיותרות.

הדרך הטובה לערוך חלוקת רכוש בגירושין עם ילדים

המלצתי היא במקרה בו אתם נאלצים לעשות חלוקת רכוש בגירושין כשיש ילדים הוא לנסות ולאזן מחד את "טובת הילדים" ומאידך לדאוג שהאב לא ייפגע מכך שהאם תמשיך ליהנות בדירה בחינם.

בכל מקרה ומקרה יש לבדוק את ה"איזון" שבין הדברים, לפעמים ניתן לעשות זאת בכך שהאם תוותר על כל זכויותיה הפנסיוניות והאב יקבל את כל הזכויות הפנסיוניות במקום הזכויות בדירה, אך כמובן שהצעה זו אינה מתאימה בכל המקרים, שכן בהרבה מהמקרים ערכו של הדירה עולה כמה מונים מערכם של הזכויות הפנסיוניות.

אך דבר אחד ברור בלי רצון טוב של שני בני הזוג הרי ש"כולם יפסידו".

לסיכום אני יכול לומר לכם כשאתם עומדים בפני חלוקת רכוש בגירושין עם ילדים, אין יותר טוב מניסיון של שני בני הזוג להתעלות על חילוקי הדעות ולראות בראש ובראשנה את טובת הילדים.

קרא עוד ←