כל הפוסטים של יהודה אבלס

הליך גירושין בהסכמה – היתרונות והחסרונות

הליך גירושין בהסכמה – היתרונות והחסרונות

הליך גירושין בהסכמה הוא הליך בו שני בני הזוג רוצים להתגרש בהסכמה, ולאחר שהוסדר ביניהם כל חילוקי הדעות שבין הצדדים.

איך מגיעים להסכמה בגירושין?

בני זוג המעונים להתגרש עומדים ותוהים כיצד ניתן לעשות את הליך גירושין בהסכמה כך שהם לא ייאלצו לפנות להליכים משפטיים, איך באמת ניתן לגשר על הפערים.

הדבר הראשון שצריך הוא רצון כנה של שני בני הזוג לסיים את ההליכים בדרך של גישור, אין כל היתכנות להגיע להסכם כשצד אחד מתבצר בעמדתו.

לאחר שקיים בין בני הזוג רצון לסיים את ההליך של הגירושין בהסכמה יש לשבת על שולחן אחד ולראות כיצד מגיעים להסכם אשר לא יקפח אף אחד מבני הזוג, ישנם זוגות שיכולים לעשות זאת בעצמם וישנם זוגות שצריכים את הסיוע של מגשר/ת שיעזרו להם להגיע להסכמות.

חשוב מאוד בכל ההליך של הגישור להראות אכפתיות כלפי הצד השני, רק שיחה מכובדת יכולה להועיל לסיים את הליך הגירושין בכבוד.

אך צריך לדעת שלא בכל מקרה יש לעשות את הגירושין בהסכמה, במקרה בו אחד מבני הזוג רואה שאתם "לחוצים" להגיע להסכם, הוא עלול לפרש את רצונכם החיובי כצד חלש בתיק, דבר זה עלול להוביל את בן הזוג להערים קשיים במשא ומתן בכדי "לסחוט" ממכם דברים.

כך, שאם אתם מזהים כי נעשה ניסיון של "סחיטה" דעו לשמור על זכויותיכם והימנעו מוויתורים מפליגים רק בגלל שאתם רוצים לסיים במהירות את הליך הגירושין.

הליך גירושין בהסכמה כיצד מתבצע?

לאחר שבין בני הזוג קיימת תמימות דעים על כל הנושאים הכרוכים לגירושין כגון השאלה כמה מזונות משלמים לילד, מי יהיה המשמורן של הילדים ועוד, עליהם לערוך הסכם גירושין.

בהסכם גירושין על בני הזוג לפרט בהרחבה על גבי הכתב את ההסכמות של הצדדים. בהסכם יש ליתן התייחסות מפורטת לכל הנושאים שהוסכמו על ידי הצדדים.

הסכם גירושין הינו חוזה לכל דבר, כך שלכל מילה של ההסכם ישנה משמעות משפטית מחייבת, מסיבה זו מומלץ מאוד לפנות לטוען רבני מומלץ שבקיא בעריכת הסכמי גירושין בכדי שהוא יעלה את ההסכמות על גבי הכתב בצורה טובה.

לאחר שהטוען רבני ערך עבורכם את הסכם הגירושין יש להביא את הסכם הגירושין לאישור ביעת הדין. אישור הסכם גירושין הינו השלב הכמעט סופי של הגירושין.

אישור ההסכם יתבצע על ידי בית הדין הרבני לאחר שהדיינים יעברו אתכם על פרטי ההסכם בכדי לוודאות שאכן הבנתם על מה אתם חותמים וכן שהדבר נעשב ברצון.

הליך גירושין בהסכמה – היתרונות והחסרונות

גירושין בהסכמה – היתרונות

להליך גירושין בהסכמה קיימים מספר יתרונות על הליך גירושין שלא בהסכמה.

האחד, הצדדים חוסכים הרבה מתיחות ועוגמת נפש מהליך המשפטי המתיש בו כל צד טוען כנגד הצד השני, אין כל ספק שהשקט הנפשי בהם זוכים הצדדים שמצליחים להתעלות על חילוקי הדעות ביניהם יניבו לצדדים שקט ומרגוע נפשי.

השני, בני הזוג חוסכים עלויות גבוהות של הוצאות מחיר טוען רבני הוצאה שעלולה להגיע לעשרות אלפי שקלים.

השלישי, במקרה בו לבני הזוג ישנם ילדים קטנים, הרי שאין כל ספק שחלוקת רכוש בהסכמה מונעת את הקושי של עריכת חלוקת רכוש בגירושין עם ילדים בצורה שאינה מוסכמת אשר עלול לפגוע בטובת הילדים, כמו כן המריבות האין סופיות על משמורת הילדים עלולה להוביל במקרים קשים לניכור הורי.

הליך גירושין בהסכמה – החסרונות

להליך גירושין בהסכמה קיים חסרון בכך שאחד מבני הזוג מוותר על זכויותיו שמגיעות לו, לפעמים המדובר בכספים סכומים גבוהים, כך שככל ובני הזוג היו מנהלים הליך גירושין שלא בהסכמה, הם היו עלולים למצוא את עצמם עם החלטות שונות לגמרי מההסכם אליו הם הגיעו.

לכן המלצתי היא לקבל ייעוץ מטוען רבני לגירושין אשר יסביר לכם מה הם הזכויות המגיעות לכם ככל ותבחרו לנהל הליך גירושין שלא בהסכמה, רק לאחר שתדעו מה מגיע לכם מבחינת הלכה והחוק תוכלו לקבל החלטה מושכלת האם לסיים את הליך הגירושין שלא בהסכמה.

דבר נוסף שיש לתת עליו את הדעת הוא הביטחון שאכן דרישותיכם מופיעות על גבי ההסכם, כך שלא יהיה מצב בו אתם סבורים שדרישותיכם מוסכמים וכתובים בהסכם הגירושין, כשלאחר מכן תגלו שההסכם שחתמתם אינו משקף את רצונכם בהסכם.

חשוב לדעת כי לאחר שהסכם הגירושין קיבל תקף של פסק דין על ידי בית הדין הרבני או בית המשפט אין היתכנות סבירה לבטל את הסכם הגירושין, רק במקרי קיצון יהיה ניתן לבטל את ההסכם, לכן זכרו "סוף מעשה במחשבה תחילה".

הליך גירושין שלא בהסכמה

במקרים בהם אין דעות אחידות בין בני הזוג על הנושאים הכרוכים לגירושין או שאתם רואים שבן/ת הזוג מנסה "לסחוט", הרי שאין מנוס מאשר הליך גירושין שלא בהסכמה, אף שמדובר בהליך גירושין מסורבל, אך בעזרת טוען רבני תוכלו לעבור את ההליך בצורה קלה ונינוחה.

כל שעליכם לעשות בשלב ראשוני הוא לבצע פתיחת תיק גירושין ברבנות בו תפרטו את טענותיכם בהרחבה, בכתב הטענות יש לפרט מה הם לדעתכם עילות הגירושין בגינם ניתן לחייב את בן/ת הזוג בגירושין.

קרא עוד ←
אני רוצה להתגרש – מה עושים?

אני רוצה להתגרש – מה עושים?

אני רוצה להתגרש אך אינני יודע/ת כיצד לעשות זאת, במקרים רבים בני הזוג מבינים כי הנישואין באו אל קיצם וכי בדעתם להתגרש אינם יודעים לעשות כך שהם מוצאים את עצמם שואלים מה עושים במקרה שאני רוצה להתגרש? למי פונים?

שאלה מה עושים במקרה של רצון להתגרש נפוצה יותר בקרב בני זוג שלהם זה מקרה ראשון לחייהם שהם נאלצים לעבור את המשבר הקשה של פירוק התא המשפחתי, אך לא רק, לא פעם אני נתקל במקרים של גירושין מנישואין פרק ב' בו אחד מבני הזוג שפונה למשרדינו בשאלה איך מתחילים הליך גירושין ברבנות.

אני רוצה להתגרש – להודיע לבן/ת הזוג?

דילמה גדולה קיימת בקרב זוגות אשר רוצים להתגרש, האם להודיע על כך לבן/ת הזוג כי לדעתכם חיי הנישואין עלו על שרטון, או שמא עדיף שלא לערב את בן/ת הזוג בכדי למנוע מצב בו תהיה החמרה במצב היחסים.

שאלה זו אינה שאלה רק מבחינה פסיכולוגית כיצד להכין את בן/ת הזוג ברצון להתגרש, אלא לפעמים יש לכך השלכה מהותית.

מחד ניתן לומר כי בכך שבני הזוג מנהלים דו שיח על נושא הגירושין, הרי שקיימת אפשרות שהצדדים יגיעו להסכמות מלאות על מכלול הנושאים של הגירושין, דבר אשר ימנע התכתשות מיותרת בהליכים משפטיים, שכן אין ספק שדבר מונע מהליך גירושין מסורבל.

מאידך, אין להתעלם מהעובדה כי לפעמים לאחר שתודיעו על רצונכם לסיים את חיי הנישואין, הרי שמעתה ואילך בן/ת הזוג ידאג להסתיר ולהעלים דברים אשר חשוב מאוד להיות חשופים אליו, כגון הוכחות לבגידה, אלימות, ועוד.

לכן המלצתי לא לעשות שום דבר בפזיזות, שכן הפזיזות הינה אסון חמור לתיק שלכם, הדבר החשוב ביותר הוא לפנות לטוען רבני לגירושין אשר מכיר היטב את החוקים וההלכות בכדי שייתן לכם מענה מקצועי למקרה הקונקרטי שלכם.

חשוב מאוד לא להתפתות לחסוך בעלות פגישת ייעוץ, שכן "חיסכון" זה עלול לעלות לכם בכספים רבים.

איך מתגרשים?

לאחר שהגעתם למסקנה סופית כי הגיע העת להתחיל בהליך גירושין בהסכמה או שלא בהסכמה עליכם לפתוח תיק גירושין ברבנות.

בפתיחת התיק חובה עליכם להביא צילום תעודת זהות וספח בכדי שמזכירות בית הדין אכן תוודא שמקום מגוריכם הינו באזור הסמוך לבית הדין הרבני.

לאחר תשלום אגרה כחוק מזכירות בית הדין הרבני תפתח עבורכם תיק מתאים ותקבע לכם מועד לדיון לשמיעת טענותיכם או בכדי לסדר לכם גט בהסכמה.

אני רוצה להתגרש רק בבית משפט

לפעמים אחד מבני הזוג אומר אני רוצה להתגרש אבל רק בבית משפט למשפחה, האם הדבר אפשרי?

התשובה לכך הינה חד משמעית הטקס של הגירושין חייב להתבצע אך ורק בבית הדין הרבני, לא ניתן לערוך את טקס הגירושין בבית המשפט למשפחה, כך שעל אף הרצון להתגרש בבית המשפט, אין כל היתכנות לכך באופן חוקי.

יש לציין שהדברים אמורים אך ורק לנושא של טקס הגירושין, אך בעניינים כגון הדיון כמה מזונות משלמים על ילד בהחלט ניתן להותיר לשיקול דעתו של בית המשפט למשפחה.

כך שאם נרצה נוכל לסכם זאת שכל הנושאים הקשורים ל"ענינים דתיים" ידונו אך ורק בבית הדין הרבני, לא כן נושאים נוספים שקשורים לגירושין יכולים להיות נידונים בבית משפט למשפחה.

אני רוצה להתגרש – מה עושים?

אני רוצה להתגרש ולא להפסיד כתובה

חשוב לדעת כי לרצון להתגרש עלולה להיות השלכה לעניין תביעת הכתובה, כך שככל והבעל הוא אשר ידרוש וירצה את הגירושין ואילו האישה תגיש תביעת שלום בית, הדבר עלול לעלות לבעל בתשלום כתובה, כאשר במקרים מסוימים חיוב זה מסתכם במאות אלפי שקלים.

כמו כן האישה שאומרת אני רוצה להתגרש הדבר עלול להשליך להפסד כתובתה ובפרט כאשר אין לאישה עילות גירושין אשר מצדיקים את הסיבה לכך שהיא רוצה להתגרש.

אך יחד עם זאת יש לדעת כי בהחלט במקרים מסוימים אף שאחד מבני הזוג אומר אני רוצה להתגרש הדבר לא ישפיע על תביעת כתובה זאת לאחר שבידי בן הזוג שרוצה להתגרש הוכחות מוצקות לטענות חמורות כנגד בן/ת הזוג כגון אלימות, בגידה, ועוד.

אני לא רוצה להתגרש מה עושים?

במקרה בו אחד מבני הזוג אומר שהוא בשום אופן אינו רוצה להתגרש מוטלת עליו חובה להסביר למה הוא אינו מסכים להתגרש, האם הסיבה בגלל שהוא רוצה לנסות ולשקם את חיי הנישואין הרי שהדבר יכול להתקבל, אך ככל והסיבה לסירוב הגירושין נובע כ"נקמה" או כניסיון "סחיטה" הרי שבית הדין הרבני ייקבע כי מוטלת חובה על בני הזוג להתגרש.

החלטת בית הדין הרבני כי קיימת חובה לבני הזוג להתגרש הינה מחייבת, כך שככל והבעל יסרב לתת גט למרות החלטת בית הדין הרבני הרי שהוא יהיה סרבן גט, כמו כן אישה שתסרב לקבל גט לאחר החלטת בית הדין הרבני שהינה מחויבת לקבל גט, תיהפך לאישה סרבנית גט.

אני רוצה גירושין בלי טוען רבני

האם קיימת חובה לשכור את שירותיו של טוען רבני או שניתן לעשות את כל ההליך לבד?

יש לדעת שאף שמבחינה חוקית ניתן לבצע את כל הליך הגירושין המורכב בלא סיוע של מייצג כגון טוען רבני מומלץ או עורך דין לגירושין. אך "חיסכון" בכסף עבור המייצג עלול לעלות לכם הרבה מאוד כסף, שכן מטבע הדברים אינכם יודעים היטב מה הם זכויותיכם בהליך הגירושין, וככל ולא יהיה מייצג שיעמוד על זכויותיכם הרי שככל הנראה תפסידו את זכויותיכם.

ניסיונות לחפש ב"אינטרנט" או ב"פיסבוק" דרכים כיצד להתנהל בהליך הגירושין, לא רק שלא יביאו לכם תוצאה טובה, אלא בהרבה מהמקרים הדבר יהיה יותר גרוע, שכן אינו דומה מקרה אחד למשנהו, בכל מקרה ומקרה יש לטעון את הטענות הרלוונטיות למקרה הספציפי.

לפעמים אני נתקל במקרה בו אחד מבני הזוג אומר אני רוצה להתגרש בלי סיוע של טוען רבני ומקסימום אם ההליך יהיה מסובך אז אני ייקח טוען רבני מומלץ.

צריך לדעת שמדובר בטעות יסודית, שכן לאחר שההליך הסתבך ספק רב אם טוען רבני יוכל להוציא אתכם מ"הבוץ" שנפלתם, ובכל מקרה הדבר יהיה כרוך בהוצאות גבוהות בהרבה מהליך שהתחיל ב"רגל ימין".

לכן המלצתי לשכור את שירותיו של טוען רבני הבקיא בדין העברי כבר בתחילת הליך הגירושין בכדי שייתן לכם מענה מקצועי וקונקרטי למקרה המיוחד שלכם.

קרא עוד ←
גירושין ברבנות או בבית משפט?

גירושין ברבנות או בבית משפט?

גירושין ברבנות או בבית משפט? מי יקבע היכן יהיו הגירושין?

בכדי שהדברים יהיו ברורים יש צורך להקדים מספר דברים כשלאחר מיכן תיעלם השאלה האם עושים גירושין ברבנות או בבית משפט אזרחי.

טקס הגירושין רק ברבנות

יהודים שנישאו כדת משה וישראל והינם אזרחי מדינת ישראל יכולים לערוך את הגירושין אך ורק ברבנות, אין כל היתכנות לערוך גירושין בבית משפט או אצל מגשר.

טקס הגירושין חייב להתבצע ברבנות, כך שככל וערכתם את טקס הגירושין שלא ברבנות הדבר לא יהיה מוכר ברשויות ויהיה עליכם חובה לבצע את טקס הגירושין ברבנות.

בנוסף אם אחד מבני הזוג תובע גירושין ואילו בן/ת הזוג מגיש תביעת שלום בית, התביעה תתברר אך ורק ברבנות, אין כל סמכות חוקית לבית המשפט לדון האם יש עילות לגירושין בכדי לחייב את בן/ת הזוג לגירושין.

כך שהדבר ברור שככל והמדובר בעניין הגירושין אין כל שאלה האם יש לפתוח תיק גירושין ברבנות או בבית משפט, כיון שהרבנות היא היחידה שמוסמכת לדון בתביעת גירושין.

כתובה ברבנות או בבית משפט

בהרבה מהמקרים האישה מגישה תביעת כתובה לפעמים תביעה זו מוגשת לפני הגירושין ולפעמים האישה מגישה תביעת כתובה לאחר הגירושין, תביעה זו כמו תביעת הגירושין תידון אך ורק ברבנות.

במסגרת תביעת כתובה האישה תוכיח כי האשם לפירוק התא המשפחתי הוא הבעל, כגון שהגירושין בעקבות בגידה של הבעל, כך שעליו מוטלת חובה לשלם את הכתובה שהבעל התחייב בעת עריכת הנישואין, ואילו הבעל שירצה להפטר מחיוב הכתובה ייאלץ להוכיח להיפך, כגון שמדובר באישה מורדת.

חשוב לי לציין כי בניגוד למקובל אצל רבים מבני הזוגות כביכול תביעת הכתובה אינה מחייבת, יש לדעת כי שטר הכתובה אכן מחייב את הבעל לשלם ככל ולא הוכח שהאישה אשמה בפירוק התא המשפחתי.

הכרוך לתביעת גירושין ברבנות או בבית משפט

עד כה עסקנו בתביעת הגירושין והכתובה, אך מה לגבי הנושאים הכרוכים לתביעת הגירושין כגון: חלוקת רכוש בין בני זוג, משמורת והסדרי ראיה של הילדים, מזונות אישה?

אכן בנושאים אלו קיים מאבק סמכויות בין בית הדין הרבני לבין בית המשפט למשפחה, כך שמי שיגיש ראשון את התביעה הוא זה שיזכה להחליט האם הנושאים הכרוכים לגירושין יהיו ברבנות או בבית משפט.

מאבק זה נקרא בשפה המשפטית "מרוץ סמכויות" מדובר במרוץ אחר הזמן מי יצליח להיות הראשון שיתפוס את הזכות להחליט האם הדבר יהיה ברבנות או בבית משפט.

חשוב לציין כי קיימים הבדלים בין האסכולות של הרבנות לבית המשפט, כך למשל נושא בגידה של אחד מבני הזוג אינו משפיע כלל על חלוקת הרכוש בין בני הזוג, לא כן כשהמדובר בתביעה בבית הדין הרבני אכן ישנה משמעות לחלוקת רכוש במקרה של בגידה.

כך שככל ויש לכם חשש שבן/ת הזוג חפץ להגיש את התביעה בערכאה שיפוטית, מומלץ מאוד שלא להיות "נגרר" לערכאה השיפוטית שבן זוגכם יבחר אלא אתם תקדימו ותבחרו את הערכאה השיפוטית המתאימה לכם.

גירושין ברבנות או בבית משפט?

מרוץ הסמכויות לאחר חוק להסדר התדיינות

בעבר בכדי לקנות סמכות לבחור את הערכאה השיפוטית שתדון על הנושאים הכרוכים לגירושין היה עליכם להגיש את התביעה בערכאה אותה אתם בוחרים.

דבר זה היה מקשה מאוד, שכן מחד התביעה צריכה להיות כתובה על ידי טוען רבני לגירושין הבקיא היטב בדין העברי ולנושאים אותו אתם צריכים להעלות על גבי התביעה, כשמאידך, לחץ הזמנים והחשש שבן/ת הזוג יבחרו להגיש תביעה בערכאה אחרת, יוצר לחץ גדול מאוד.

במקרים מסוימים מרוב הניסיון "לתפוס" סמכות היו מגישים את התביעה בצורה שאינה נכונה, דבר אשר היה גורם שהתביעה תידחה על הסף.

לפני מספר שנים חל מהפך בנושא של "מרוץ סמכויות" כך שהיום בכדי לקנות סמכות יש להגיש טופס על בקשה ליישוב סכסוך, מדובר בטופס סטנדרטי אשר אינו מצריך ידע מקצועי בכדי למלאותו, ולאחר הגשת הבקשה יש לכם 75 יום לבחור היכן אתם רוצים להגיש את התביעות.

מדובר ביתרון משמעותי, שכן במשך פרק הזמן של ה-75 יום אתם יכולים להתייעץ ולקבל חוות דעת מקצועית של טוען רבני מומלץ שיפרוס בפניכם את השיקולים לכאן ולכאן ויסייע לכם בבחירה הנכונה והמקצועית.

לאישה עדיף גירושין ברבנות או בבית משפט?

קיים מיתוס בקרב בני זוג כי גירושין ברבנות טוב לגברים ואילו בית משפט מיטיב עם נשים, מסיבה זו אנו רואים שגברים יעדיפו להגיש תביעה ברבנות ואילו הנשים תעדפנה להגיש תביעה בבית משפט.

מדובר במיתוס, שכן בהרבה נושאים הדברים הם דווקא להיפך, למשל במקרה בו בני הזוג משתכרים באופן שווה ויש משמורת משותפת מזונות הילדים בבית המשפט יעמדו על אפס שקלים, ואילו ברבנות האישה תהיה זכאית למזונות ילדים.

דוגמא נוספת הוא במקרה בו האישה עשתה "קריירה" כגון אישה שלמדה מקצוע חופשי מבוקש והיום הוא מהמובילים בתחום. במקרה זה אין כל ספק שלאישה יש "מוניטין אישי" מדובר במוניטין שלפעמים שווה הרבה מאוד כסף.

בבתי המשפט הבעל יהיה זכאי לקבל מחצית מהמוניטין של האישה, כך שהאישה תאלץ לשלם לבעל הרבה מאוד כסף, לא כן ברבנות הבעל לא יהיה זכאי לקבל מחצית מהמוניטין האישי, שכן לדעתם של הרבנות מוניטין אישי אינו בר חלוקה.

כמובן שמדובר במקרים על קצה המזלג, כיון שבכל מקרה יש לשקול את האסטרטגיה המתאים לתיק שלכם, אך אם בכל זאת תרצו להרחיב את הידיעה היכן עדיף לאישה להגיש תביעה אתם מוזמנים לקרוא את המאמר שעוסק בשאלה "זכויות האישה בגירושין רק בבית משפט?.

קרא עוד ←
גירושין ברבנות מאבק סמכויות – על מה?

גירושין ברבנות מאבק סמכויות – על מה?

רוצים לדעת על "מרוץ סמכויות" בין בתי הדין הרבניים לבתי המשפט? האם באמת יש מאבק סמכויות בגירושין ברבנות אל מול בית המשפט? מי יכריע במאבק סמכויות? על הכל ועוד במאמר שלפנינו.

גירושין ברבנות מאבק סמכויות – מיתוס

השמועות ששמעתם כביכול יש מאבק סמכויות על הגירושין ברבנות אל מול בית המשפט אינם נכונים, אין כל מאבק סמכויות בין בתי הדין הרבניים לבתי המשפט בתביעת גירושין.

חוק שיפוט בתי דין רבניים קובע מפורשות שענייני נישואין וגירושין יהיו בסמכותו היחודית של בתי הדין הרבניים.

לבתי המשפט אין כל סמכות לדון בעניין הגירושין והנישואין, כך שאין כל מאבק סמכויות על הסמכות לדון בתביעת הגירושין.

כמו כן תביעת שלום בית ניתן להגיש אך ורק בבית הדין הרבני, בית המשפט אינו מוסמך לקבוע האם אכן יש מקום לשלום בית או לא.

דבר נוסף שהוא בסמכותו הייחודית של בתי הדין הרבניים הינו תביעת כתובה בין אם המדובר בתביעת כתובה לפני הגירושין ובין אם המדובר בתביעת כתובה לאחר גירושין.

הנושאים שיש בגירושין ברבנות מאבק סמכויות

האמירה שיש בהליך גירושין ברבנות מאבק סמכויות אינו נכון כשמדובר בתביעת גירושין, אך בהחלט יש לה מקום למאבק בסמכויות כשהמדובר בנושאים הקשורים לגירושין כגון: חלוקת רכוש בגירושין, פירוק שיתוף, משמורת והסדרי ראיה, מזונות אישה.

אז כיצד בעצם מתבצע המאבק סמכויות בנושאים הקשורים לגירושין בין הרבנות לבית המשפט?

התשובה לכך היא "כל הקודם זוכה" כלומר בן הזוג שיגיש ראשון את התביעה בפני הערכאה השיפוטית אותה הוא יבחר ערכאה והיא שקנתה את הסמכות, כך שהדבר יידון בפניה.

משכך במקרים מסוימים אני ממליץ להימנע מלהודיע לבן/ת הזוג על התוכנית שלכם להגיש תביעות בבית הדין, שכן אתם עלולים להפסיד ב"מירוץ", במקרה שעולה חשש שבן/ת הזוג יבחרו להגיש תביעה בערכאה השיפוטית שאינה מתאימה לכם, חשוב לפתוח את התיק בדיסקרטיות, כשרק לאחר פתיחת התיק בערכאה שבחרתם תוכלו לספר לבן/ת הזוג שכבר נפתח התיק.

אין ספק כי ישנם הבדלים בין הפסיקות בין בתי הדין הרבניים לבתי המשפט, כשחלוקת רכוש בגירושין מתבצע בבית הדין הרבני בשונה מאשר הוא מתבצע בבית משפט.

גירושין ברבנות מאבק סמכויות – על מה?

אי שויון בין בית הדין הרבני לבית משפט

החלטתם להגיש תביעת חלוקת רכוש בבית הדין הרבני ואילו בן הזוג דווקא בוחר להגיש תביעת חלוקת רכוש בבית משפט, האם האפשרויות שעומדות בפניכם שווה?

התשובה לכך היא שלילית. שכן בעוד שבבית משפט ניתן לפתוח תיק של חלוקת רכוש בלא שייפתח תיק נוסף, הרי שבבית הדין הרבני ניתן לפתוח תיק חלוקת רכוש רק בכרוך לתביעת הגירושין.

כלומר כחלק מהליך תביעת הגירושין ניתן לכרוך לתביעה אף תביעות נוספות של חלוקת רכוש, אך ככל ואין בפני בית הדין תביעת גירושין, בית הדין הרבני לא יקנה סמכות לדון בתביעות נוספות.

אין ספק שדבר זה מקשה מאוד על הרוצים להתדיין בבית הדין הרבני, שכן בהרבה מהמקרים המגיש את התביעות הנוספות אינו רוצה להגיש את תביעת הגירושין, כשלפעמים השיקולים הוא שהמגיש את התביעה דווקא רוצה שלום בית, לפעמים השיקולים המנחים הם הרצון שלא להיות אישה מורדת על ידי פתיחת תיק הגירושין.

חריג לכלל זה הוא תביעת מזונות אישה המוגשת על ידי האישה שתביעה זו יכולה להיות מוגשת אף בלא תביעת גירושין, אך המדובר בתביעה חריגה אשר כאמור יכולה להיות מוגשת על ידי האישה בלבד, ואילו הבעל אשר ירצה להגיש תביעת מזונות אישה בבית הדין הרבני, הרי שהוא ייאלץ להגיש תביעה זו בכרוך לתביעת הגירושין.

מזונות ילדים מאבק סמכויות

עד לפני תקופה מזונות ילדים היה אחד מהדברים בהם התנהל בהליך גירושין ברבנות מאבק סמכויות, כך שהיה ניתן "לתפוס" ולהקדים את הגשת התביעה בערכאה מסויימת.

הריצה לתפוס את הסמכות של הערכאה שנוח לבן/ת הזוג שבפניו יתנהל ההליך, היה עקב העובדה שקיים פער בין בית הדין הרבני בשאלה כמה משלמים מזונות על ילד, כמו כן הפסיקה במקרה של משמורת משותפת מזונות ילדים אינה זהה בין הערכאות השונות.

לאחרונה ניתן פסק דין בבית המשפט העליון בו נקבע ברוב דעות שהסמכות של בית הדין הרבני לדון במזונות ילדים הינה אך ורק בהסכמת שני בני הזוג, לא כן סמכותו של בית המשפט הינה ללא הסכמת שני בני הזוג, כך שככל ואחד מבני הזוג "מתעקש" שתביעת מזונות ילדים תידון בבית המשפט, הרי שבית המשפט הוא יהיה מוסמך לדון בתביעת מזונות ילדים

נמצא שאף שאחד מבני הזוג ימהר "לתפוס" ולהגיש תביעת מזונות ילדים בבית הדין הרבני, הדבר לא יקנה לבית הדין הרבני סמכות לדון במזונות ילדים אלא אם כן שני בני הזוג יסכימו שההליך יתנהל בפניהם.

סמכויות בית הדין הרבני בהסכמה

עד כה עסקנו במקרה בו אחד מבני הזוג רוצה להגיש תביעה בבית הדין הרבני ואילו בן הזוג השני דווקא בוחר להגיש את התביעה בבית משפט, אך מה קורה במקרה בו שני בני הזוג רוצים שבית הדין הרבני ידון בתביעותיהם.

במקרה זה בהתאם לסעיף 9 לחוק שיפוט בתי דין רבניים, לבית הדין הרבני ישנה סמכות לדון בתביעת מזונות ילדים ומשמורת ילדים אף במקרה שאין בפני בית הדין תביעת גירושין.

נמצא שככל ובני הזוג רוצים שבית הדין הרבני ידון בתביעת מזונות ילדים, או משמורת ילדים, אין צורך להגיש תביעת גירושין בבית הדין הרבני, אלא הם יכולים לנהל את הליך התביעות של מזונות ומשמורת ילדים כשאין בפני בית הדין תביעת גירושין.

בהתאם לפסיקה אין צורך שבני הזוג יצהירו במפורש על רצונם שבית הדין הרבני ידון בתביעות אלו, אלא כל שלא נאמרה התנגדות במפורש על ידי בן הזוג אלא בן הזוג בחר לכתוב כתב הגנה על התביעות הרי שהדבר מתפרש כהסכמה ובית הדין הרבני קנה את הסמכות לדון.

חשוב לציין כי במאמר זה לא ניתן לסקור את כל הפסיקה בעניין, כשבמקרה שעולה אצלכם השאלה של מאבק סמכויות בגירושין ברבנות יש לפנות לטוען רבני לגירושין בכדי שהוא ייתן לכם מענה מקצועי למקרה הקונקרטי שלכם.

קרא עוד ←
מתי אפשר לדרוש כתובה ולקבל?

מתי אפשר לדרוש כתובה ולקבל?

מתי אפשר לדרוש כתובה ומתי עדיף לוותר על הכתובה?

האם לשאלה מי פתח את תיק הגירושין ישנה השלכה לגבי הזכאות לקבלת הכתובה? על כך ועוד במאמר שלפנינו

מהי כתובה?

בראשית המאמר נסביר מהי כתובה? האם מדובר בנוסח סטנדרטי או שהוא נוסח שונה בכל בן זוג? מתי הזמן שאפשר לדרוש כתובה?

ובכן: הכתובה הינה שטר התחייבות בו הבעל מתחייב לאישה במעמד הנישואין שבמקרה וחלילה חיי הזוג יעלו על שרטון, והאיש ייתן גט לאישה הרי שהאישה תהיה זכאית לקבל את הסכום עליו התחייב האיש בכתובה.

הסכום אותו מתחייב האיש בכתובה אינו קבוע והוא משתנה בין בני הזוג, בני הזוג יכולים להגיע להסכמות לפני הנישואין מה הוא הסכום אותו מתחייב הבעל בכתובה, ובהתאם לכך הבעל יתחייב במעמד החופה את הסכום אותו נוקב בשטר הכתובה.

ככל ואכן חיי הנישואין יעלו על שרטון ישלם הבעל לשלם לאישה לאחר הגירושין את אשר התחייב בשעת הנישואין.

מקרים בהם האישה אינה זכאית לכתובה

הבעל חייב לשלם את הכתובה רק במקרה בו הגירושין יצאו ממנו, אך ככל והאישה היא האשמה בפירוק התא המשפחתי, הרי שהאישה תפסיד את כתובתה.

המקרים בהם האישה מפסידה את כתובתה הם רבים, כשבמאמר זה נציין מספר דוגמאות:

  • בגידת האישה. ככל והאישה בגדה בבעלה בחיי הנישואין הרי שהאישה תפסיד את כתובתה, חשוב להדגיש כי אין כל חילוק מתי האישה בגדה, בין אם המדובר בתחילת שנות הנישואין ובין אם המדובר לאחר שנפרדו בני הזוג (ועדיין הבעל לא נתן גט).
  • אלימות של האישה. ככל והאישה נקטה באלימות מילולית או פיזית כנגד הבעל, האישה תפסיד את כתובתה.
  • אישה מורדת. ככל והאישה על דעת עצמה החליטה להפסיק את חיי האישות בגלל ש"נמאס" לה או בגלל שהיא רוצה "לעצבן" את הבעל, הרי שהאישה אינה זכאית לכתובה.
  • האישה פתחה את תיק הגירושין. פתיחת תיק לגירושין יכולה להתפרש כרצון של האישה להתגרש כך שהדבר ייחשב שהאישה היא אשר גרמה לפרק התא המשפחתי ובכך תפסיד האישה את כתובתה.
מתי אפשר לדרוש כתובה ולקבל?

מתי אפשר לדרוש כתובה כשהאישה פתחה תיק גירושין?

במקרים מסוימים למרות שהאישה היא שפתחה את תיק הגירושין עדיין תוכל האישה לדרוש את הכתובה.

ככל והאישה תוכיח כי קיים סיבה מיוחדת לרצונה לפרק את התא המשפחתי זאת עקב מעשיו החמורים של האיש, הרי שהאישה תהיה זכאית לכתובה אף שהיא זו שפתחה את תיק הגירושין.

אלא שעדיין קיים הבדל מהותי בין מקרה בו האיש פתח את תיק הגירושין לבין מקרה בו האישה פתחה את תיק הגירושין, שכן בעוד שבמקרה בו האיש פתח את תיק הגירושין, הרי ש"חובת ההוכחה" שהאישה אשמה בפירוק תא המשפחתי רובצת על הבעל, ואילו במקרה בו האישה היא שפתחה את תיק הגירושין, "חובת ההוכחה" כי לא ניתן להמשיך לחיות עם הבעל עקב מעשיו הגורמים לפירוק תא המשפחתי מוטלים על האישה.

לכן אני ממליץ ללקוחותי במשרדי שככל ואין בידם הוכחות ברורות המצביעות כי הבעל הוא האשם בפירוק תא המשפחתי, להמתין עד שהבעל הוא שיגיש את תביעת הגירושין.

הכלל מתי אפשר לדרוש כתובה ומתי לא ניתן לדרוש כתובה!!!

כפי שאמרנו בתחילת המאמר בעת שמונחת בפני בית הדין תביעת גירושין, בית הדין יבדוק היטב בשל מי הסער הזה, מי הוא הגורם לפירוק התא המשפחתי, ככל ויתברר שהאיש הוא שגורם לפירוק התא המשפחתי בגין מעשיו הרעים, הרי שהאישה תהיה זכאית לדרוש כתובה, אך, ככל והאישה היא שגרמה לפירוק התא המשפחתי, האישה תפסיד את כתובתה.

מה קורה במצב בו שני בני הזוג רוצים להתגרש עקב חוסר התאמה, כך שלא ניתן להאשים את בן הזוג האחד יותר מבן הזוג השני, האם במקרה זה אפשר לדרוש כתובה?

כששני בני הזוג אינם רוצים את המשך חיי הנישואין הגדרתם בבתי הדין הוא "מורדים זה על זה" כלומר שני בני הזוג מורדים ואינם רוצים לחיות זה עם זה בלא שהקולר יהיה תלוי בצווארו של מי מהצדדים. במקרה זה האישה תהיה זכאית לעיקר הכתובה אך האישה לא תהיה זכאית לקבל תוספת כתובה.

מתי אפשר לדרוש כתובה לפני הגירושין?

מתי אפשר לדרוש כתובה עוד לפני הגירושין? ומתי ניתן לדרוש כתובה רק לאחר הגירושין?

לרוב, תשלום הכתובה ישולם רק לאחר הגירושין, שכן כל מהות חיוב הכתובה הוא לשלם לאישה את הכתובה במקרה בו הצדדים מתגרשים, אך במקרים מסויימים ניתן לדרוש את הכתובה עוד לפני שהבעל נתן גט לאישה.

בין המקרים בהם ניתן לדרוש את הכתובה עוד לפני הגירושין הוא במקרה בו בית הדין חייב את הבעל לגרש את האישה עקב מעשיו הרעים, אך האיש עומד במריו ומסרב לתת את הגט משיקוליו האישיים.

במקרים אלו יחייב בית הדין את הבעל לשלם לאלתר את הכתובה בלא כל קשר לנתינת הגט, שכן לא ייתכן שבגלל שהבעל "סרבן" גט יזכה באי תשלום הכתובה.

מתי אי אפשר לדרוש כתובה?

פעם נתקלתי במשרדי בו פנה אלי בעל לאחר שהוא ניהל הליכים ארוכים ומתישים בתביעת כתובה שהגישה האישה, כשלאחר פגישת ייעוץ התברר כי פשוט האישה אינה יכולה לדרוש כתובה משום "אין כפל מבצעים".

אז מה זה בעצם אומר אין כפל מבצעים?

ובכן בהתאם לחוק יחסי ממון חלוקת הרכוש בין בני זוג מתבצעים באופן שוויוני בלא כל קשר האם הזכויות או הנכס רשומים על שם בן הזוג או על שם שני בני הזוג, כשבכל מקרה חלוקת הרכוש תהיה באופן שוויוני.

זכות זו אף שהיא מנוגדת להלכה, בתי הדין הרבניים נוהגים לערוך חלוקה זו בהתאם לחוק, אלא שבמקרה זה בתי הדין לא ייתנו לאישה כתובה בנוסף לזכויות הרשומות על שם האיש מכוח חוק יחסי ממון.

נמצא שבמקרה בו אתם זכאים לקבל מחצית מזכויות פנסיוניות הרשומות על שם הבעל בסכום העודף על הסכום הרשום בכתובה, הרי שחבל לנהל מלחמות ודיונים לזכאותכם לקבל כתובה, שכן מחצית מהזכויות הרשומות על שם הבעל תזכו בלאו הכי, ומאידך אף אם באופן עקרוני אתן זכאיות לקבל כתובה, הרי שכיון שכבר קבלתם את מחצית זכויות הבעל אינכם זכאים לקבל כתובה שכן "אין כפל מבצעים".

קרא עוד ←
בעל מסרב לתת גט מה ניתן לעשות?

בעל מסרב לתת גט מה ניתן לעשות?

בעל מסרב לתת גט – לדמותו

בעל מסרב לתת גט הינו מקרה בו לאחר שבית הדין הרבני נתן החלטה כי הבעל חייב לתת גט לאישה, עדיין הבעל ממשיך בסירובו לתת גט.

השיקולים המנחים את הבעל לסרב לתת גט הינם רבות, לרוב מדובר משיקולים של "סחטנות" בו הבעל מנסה לבקש "כופר" תמורת מתן הגט, כשלפעמים ה"כופר" אותו דורש הבעל הוא "כסף" ולפעמים זכויות ב"הסדרי ראייה" של הילדים.

אך יש ומדובר בשיקולים באמת ובתמים מתוך רצון של הבעל לנסות ולשקם את חיי הנישואין, הבעל מתקשה להשלים עם העובדה כי חיי הנישואין תמו, ואין טעם להמשיך מצב זה לעד, כך שהוא מתקשה להפסיק את סירובו לתת גט.

במקרה בו בעל מסרב לתת גט הדבר גורם לאישה להיות "עגונה", האישה אינה יכולה להינשא לאיש אחר, כשלפעמים האישה עדיין לא זכתה ל"פרי בטן", כך שבכל יום בו הבעל עומד בסירובו לתת גט הדבר פוגע פגיעה אנושה באישה.

האם מותר לבעל לסרב לתת גט לאישה

טעות נפוצה בקרב נשים רבות הסוברות כי בעל מסרב לתת גט הינו בניגוד לחוק, כשלדעתם הבעל חייב לתת גט לאישה רק בגלל שהאישה רוצה להתגרש, דבר זה הינו טעות חמורה. אף במקרים בהם קיים "סיבה מוצדקת" לאישה לדרוש את הגט מהבעל, אך כל עוד שבית הדין הרבני לא נתן החלטה בה הוא מורה לאיש לתת גט לאישה, אין כל חיוב על הבעל לתת גט לאישה.

חשוב להדגיש בית הדין הרבני לא במהרה ייתן החלטה כי הבעל חייב לגרש את האישה, העובדה כי האישה רוצה גט מבעלה אינו מחייב את האיש לתת לאישה את מבוקשה.

כך שבהחלט ייתכן מצב בו בית הדין יידחה את תביעת הגירושין שהגשתם כנגד הבעל, והבעל לא יהיה מחויב לתת גט לאישה.

ככל והאישה רוצה להצליח בתביעתה עליה להציג בפני בית הדין הרבני "עילות גירושין", עילות אשר בגינם ראוי לחייב את הבעל לתת גט לאישה, רק לאחר שהאישה תצליח להוכיח את עילות הגירושין יחייב בית הדין את הבעל לתת גט.

בעל מסרב לתת גט

דרך עוקפת לבעל מסרב לתת גט

מה ניתן לעשות במקרה בו בית הדין הרבני קיבל את עמדתכם שהבעל חייב לתת גט אך הבעל מסרב בכל תוקף לתת גט לאישה? האם יש דרך "לעקוף" את נתינת הגט לאישה ובכך לצאת לחרות?

התשובה לכך אף שהתשובה לכך היא כואבת ביותר, אך לא ניתן "לעקוף" את נתינת הגט מהאיש לידי האישה, כך שככל והבעל יעמוד על סירובו לתת גט, האישה תמשיך להיות עגונה.

במקרים חריגים אכן ניתן "לעקוף" את מתן הגט מהבעל לאישה במקרה בו בית הדין הרבני מוצא כי הנישואין אינם בתוקף, אך המדובר במקרה חריג מאוד.

לרוב בית הדין הרבני אף שיעלה בפניו החשש כי הנישואין אינם בתוקף, הוא יעדיף שלא לעשות שימוש בביטול הנישואין אלא הוא יורה לבעל לתת גט.

עובדה חשובה לציין כי בדבר זה ישנה עדיפות לגבר על פני האישה, שכן בעוד שבמקרה בו אישה מסרבת לתת גט, ניתן "לעקוף" את אי הסכמתה על ידי שבית הדין יתיר לאיש להינשא לאישה נוספת על האישה הסרבנית, הרי שבמקרה בו האיש מסרב לתת גט לאישה, אין כל היתכנות להתיר לאישה להינשא לגבר נוסף, למעט מקרה בו הנישואין אינם בתוקף.

סנקציות כנגד בעל מסרב לתת גט

לאחר שהבנו כי לא ניתן לעקוף את הבעל בכדי שהאישה תהיה מותרת להינשא, עולה השאלה מאליה מה הם הכלים בהם ניתן לפעול בכדי לכפות את הבעל אשר מסרב לתת גט לאישה?

לשם כך קיימים בחוק מספר סנקציות כנגד האיש, החל מעונש קל ועד לעונש חמור כגון מאסר וצינוק.

בתחילה בית הדין "רק" ישלול לאיש את הרישיון וזכות יציאה מהארץ, לאחר שעונש זה לא עוזר יכריז בית הדין על חשבון הבנק של האיש הסרבן כ"חשבון מוגבל".

לרוב לאחר הטלת סנקציות אלו "נכנע" הבעל והינו מוכן לתת גט לאישה, אך במקרה בו עדיין הבעל מסרב לתת גט לאישה חרף כל הסנקציות הללו, יטיל עליו בית הדין הרבני עונש מאסר ממושך עד שהבעל יואיל בטובו לקיים את פסק הדין של בית הדין הרבני וייתן גט לאישה.

פיצויי נזיקין כנגד בעל מסרב לתת גט

רבים מהנשים סבורות כי אם תוגש לבית המשפט למשפחה תביעת "פיצויי נזיקין" בגין סרבנות הבעל לתת גט, הרי שהדבר יחיש במהרה את מתן הגט, טעות זו אינה נפוצה רק בקרב נשים אלא גם ובעיקר אצל העורכי דין אשר אינם בקיאים בדין העברי.

תביעה שכזו לא רק שלא תקרב את סידור הגט, אלא להיפך, ככל ותוגש תביעה שכזו לא רק שבית הדין הרבני מעתה לא יכפה על הבעל לתת גט לאישה, אלא אף אם הבעל יבקש מבית הדין הרבני לסדר גט, הרי שבית הדין יידחה את בקשתו.

לטענת בתי הדין ברגע בו בית המשפט "התערב" בנושא הגירושין כשהוא מנסה להכריח את הבעל המסרב לתת גט הגירושין על ידי עונש של "פיצויי נזיקין" הדבר נחשב כ"גט מעושה" כך שקיים חשש שהגירושין יהיו פסולים.

לכן חשוב לדעת טרם נקיטת צעד בו אתם פותחים תיק בבית המשפט למשפחה להתייעץ עם טוען רבני מוסמך המכיר היטב את ההלכות הנוהגות בבתי הדין הרבניים האם אכן במקרה שלכם מומלץ לפנות לבית המשפט ובכך תמנעו עגמת נפש מיותרת.

בעל מסרב לתת גט – היקף התופעה

בעוד שמקובל לחשוב שהתופעה בו בעל מסרב לתת גט נפוץ יותר על פני מקרה בו אישה מסרבת לתת גט, הרי שמהנתונים שמתפרסמים על ידי הנהלת בתי הדין עולה כי הדבר שונה לחלוטין.

לצורך הדוגמה בשנת 2017 מספר המקרים של בעל מסרב לתת גט עמד על 382, ואילו המקרים בהם האישה מסרבת לתת גט עמד על 427.

נתון מעניין נוסף שעולה מתוך הנתונים שפרסמו בהנהלת בתי הדין הוא שמספר המקרים בהם בית הדין הטיל עונשי מאסר על בעל מסרב לתת גט עומד על 69 עונשי מאסר ואילו כנגד אישה שמסרבת לתת גט לא הוטל אף לא עונש מאסר אחד.

הסיבה לכך נעוצה ככל הנראה מההפליה בו מופלים הגברים על פני הנשים, שכן בעוד שכנגד בעל מסרב לתת גט ניתן להטיל סנקציות מיד לאחר פסק הדין, הרי שכנגד האישה לא ניתן להחיל את הסנקציות רק לאחר אישורו של נשיא בית הדין הרבני הגדול לאחר שהוא ערך שימוע לאישה.

ההליך הנוסף של שימוע ואישור נשיא בית הדין הרבני הגדול יוצר "סרבול" בהליכים, ולאישה ניתנת האפשרות להמשיך בסירובה עד שנשיא בית הדין הרבני הגדול יאשר את הסנקציות.

צפו גם בסרטון בנושא סרבנות גט:

https://youtu.be/mkTWPhAqJWY
קרא עוד ←
אשה מסרבת לתת גט מה ניתן לעשות?

אשה מסרבת לתת גט מה ניתן לעשות?

אשה מסרבת לתת גט הינו אחד מהדברים שלצערנו לאחרונה יותר ויותר נהיה נפוץ, אין ספק כי לארגונים למען "זכויות הנשים" יש חלק גדול בכך.

אך מה ניתן לעשות במקרה שאשה מסרבת לתת גט? האם יש דרך להכריח את האישה לתת גט? על הכל נסביר במאמר זה.

אשה מסרבת לתת גט אינה סרבנית בכל מקרה!

נפתח בטעות נפוצה המצויה בקרב רבים מהאנשים, כביכול בכל מקרה של סירוב האישה לתת גט הינה בניגוד לחוק.

חשוב לדעת כי דבר זה אינו נכון, לאישה יש זכות לסרב לתת גט כל עוד שלא ניתן פסק דין שעל האישה לתת גט, כלומר אשה נהיית סרבנית גט רק במקרה בו אישה מסרבת לתת גט לאחר שבית הדין פסק שהאישה חייבת לקבל גט.

משרדנו ייצג לא פעם נשים שבקשו לעשות שלום בית ולכן הן סרבו לתת את הגט, ובית הדין אכן נעתר לבקשת האישה כי אין לה כל חיוב לתת את הגט.

במקרה זה בוודאי שלא ניתן להחשיב את האישה כ"סרבנית", להיפך בית הדין בהחלטתו קיבל את עמדת האישה כי הינה זכאית לסרב לתת גט.

רק לאחר שבית הדין דחה את בקשת האישה שלא לתת גט והאישה עדיין מסרבת לתת גט, האישה תקבל מעמד של "סרבנית גט".

סרבנית גט- הסנקציות

לאחר שבית הדין נתן החלטה כי על האישה לתת גט והאישה מסרבת לתת גט יש לפתוח במזכירות בית הדין תיק ל"צווי הגבלה".

בעת פתיחת התיק עליכם לבקש מבית הדין שיטיל סנקציות על האישה זאת מתוך מטרה לגרום לאישה להסכים לתת גט.

אשה מסרבת לתת גט

הסנקציות שניתן להטיל על האישה הם רבים ונביא מספר דוגמאות:

  • צו עיכוב יציאה מהארץ, דבר זה יגביל את האישה לצאת מישראל לחו"ל, הגבלה זו אף שבמקרים מסויימים הינה אפקטיבית, אך לא בכל מקרה יש לכך משמעות, כיון שישנן נשים רבות שבין כך ובין כך אין להם מחשבה לצאת לחו"ל.
  • שלילת רישיון נהיגה, הגבלה זו מהווה פגיעה קשה בעיקר לנשים אשר משתמשות ברכבם לצורכי עבודה או לצרכים חיוניים אחרים, לאחר שהאישה הורגלה להגיע למקום עבודתה ברכב, קשה עד מאוד יהיה לאישה שמסרבת לתת גט להתרגל לנסיעות בתחבורה ציבורית.
  • הכרזה על האישה כ"לקוח מוגבל", במקרה זה האישה אינה יכולה לפתוח או להחזיק חשבון בנק קיים או למשוך צ'קים מחשבון הבנק, דבר זה על פי רוב מהווה פגיעה קשה באישה, שכן אין לה כל דרך להתנהל בחשבון בנק.
  • במקרי קיצון בו הגבלות אלו לא הועילו ועדיין האישה מסרבת לתת גט, האישה צפויה לעונשי מאסר ממושכים עד שהאישה תפסיק לסרב לתת גט, מקרים אלו אינם נפוצים לרוב, כיון שלרוב האישה "נשברת" לאחר שהוטל עליה סנקציות קלות מעונש של מאסר.

הטלת סנקציות רק באישור נשיא בית הדין הרבני הגדול

הטלת סנקציות כנגד אשה מסרבת לתת גט יכולה להיות רק לאחר שבית הדין הרבני הורה על הטלת סנקציות כנגד האישה ה"סרבנית" ולאחר שנשיא בית הדין הרבני אישר את הטלת הסנקציות.

נשיא בית הדין הרבני הגדול יאשר את הטלת הסנקציות רק לאחר שהוא יערוך "שימוע" לאישה, במהלך השימוע הוא ינסה לשכנע את האישה לקיים את הוראת בית הדין ולהפסיק את הסירוב לתת גט, אך ככל והאישה תמשיך בסירובה לתת גט, הרי שנשיא בית הדין הרבני הגדול יאשר את הטלת הסנקציות ומאותו הרגע יוטלו על האישה סנקציות.

היתר אישה שנייה למקרה בו אשה מסרבת לתת גט

במקרה בו אשה מסרבת לתת גט קיים דרך "עקיפה" בו אין כל צורך להכריח את האישה לקבל את הגט, אלא בית הדין נותן היתר נישואין אישה שנייה לבעל, כך שלבעל יהיה שתי נשים.

חשוב להדגיש כי בלא היתר מיוחד של נישואין לאישה שנייה, הרי שנישואין לאישה שנייה מהווה עבירה פלילית שעונשה מאסר.

לבני עדות אשכנז היתר נישואין לאישה שנייה מצריך מלבד היתר של בית הדין ואישור נשיא בית הדין הרבני הגדול הרי שיש צורך בהיתר שניתן על ידי 100 רבנים שכולם הסכימו שאכן לבעל מותר לישא אשה נוספת על האישה שמסרבת לתת גט, בעוד שלבני עדות המזרח היתר נישואין לאישה שנייה מצריך רק את אישורו של נשיא בית הדין הרבני הגדול.

היתר אישה שנייה או הטלת סנקציות

אז מה בעצם צריך לעשות במקרה בו אשה מסרבת לתת גט האם לבקש שיטילו עליה סנקציות או שעדיף לבחור בהיתר נישואין לאישה שנייה?

חשוב לדעת כי לשאלה זו ישנה השלכה מיוחדת, כיון שככל ובחרתם ב"מסלול" של הטלת סנקציות כנגד האישה הסרבנית לתת גט, הרי שלא תוכלו לבחור במסלול אחר של "היתר נישואין לאישה שנייה" רק לאחר שיחלפו 3 שנים מיום פתיחת התיק לצווי הגבלה כנגד האישה.

השיקול המרכזי בהחלטה האם להעדיף ללכת ב"מסלול" של "הטלת צווי הגבלה" או שמא עדיף ללכת ב"מסלול" של היתר נישואין לאישה שנייה, הוא מה לדעתכם יהיה אפקטיבי יותר, כיון שישנן נשים שנכנעות מהר ואזי עדיף ללכת במסלול של "הטלת צווי הגבלה" אך ככל ולדעתכם האישה "לא תיכנע" כל כך בקלות הרי שהאפשרות של היתר נישואין לאישה שנייה הינו טוב יותר.

אך צריך לדעת ששיקול זה אינו השיקול היחידי, כיון שלא בכל מקרה ניתן היתר נישואין לאישה שנייה, לכן חשוב מאוד שתיוועצו עם טוען רבני מוסמך המכיר היטב את ההליכים בבית הדין הרבני בכדי שהוא ייתן לכם ייעוץ מתאים למקרה הקונקרטי שלכם.

אשה מסרבת לתת גט לעומת איש מסרב לתת גט

ישנם שני חילוקים מהותיים בין מקרה בו איש מסרב לתת גא לביו מקרה בו אשה מסרבת לתת גט, כשמחד ישנה עדיפות לגבר ומאידך ישנה עדיפות לאישה.

  • הצורך באישור נשיא בית הדין הרבני הגדול. במקרה בו האישה מסרבת לתת לבעל גט ניתן להטיל כנגדה סנקציות רק לאחר אישור נשיא בית הדין הרבני הגדול, לא כן, ככל והבעל מסרב לתת גט לאישה, ניתן להטיל כנגדו סנקציות מיד עם פסק הדין של בית הדין הרבני.

היתר נישואין לאישה שנייה. היתר נישואין קיים רק במקרה בו האישה מסרבת לתת לבעלה גט, לא כן במקרה בו הבעל מסרב לתת גט לאישה אין כל היתכנות לאישה להינשא לבעל נוסף כל זמן שהיא לא קבלה את הגט לאישה.

צפו גם בסרטון בנושא סרבנות גט:

קרא עוד ←
איך להתכונן לגירושין בצורה הטובה ביותר

איך להתכונן לגירושין בצורה הטובה ביותר

עומדים בפני גירושין ולא יודעים איך להתכונן לגירושין? מה צריך לעשות בשלב הראשון? איך ניגשים להליך המורכב של הגירושין?

במאמר הזה נעשה לכם סדר בראש איך להתכונן לגירושין, כך שתגיעו לגירושין בצורה הטובה ביותר.

איך להתכונן לגירושין בצורה הטובה ביותר

הדברים החשובים לדעת על איך להתכונן לגירושין

הדבר הראשון שחייבים לדעת כשאתם מתכננים גירושין הוא לא לעשות דברים ב"פזיזות", לא פעם אני נתקל בבני זוג שמרוב לחץ ובלי ידיעה עשו דברים שעלו להם ביוקר.

לפעמים הסיבה שבני הזוג עושים דברים אשר אין ספק שהם פוגעים בהם לבסוף הוא מה שבני הזוג "קונים" את כל מה ש"יועצי אחיתופל" מוכרים להם.

חשוב לדעת שלפני כל צעד ושעל שאתם עושים בגירושין עליכם להתייעץ עם טוען רבני מוסמך איך להתכונן לגירושין, כך תוכלו לדעת שהצעד שאתם נוקטים הוא "שקול ומדוד".
בניית אסטרטגיה נכונה.

חשוב מאוד שהטוען הרבני שמייצג אתכם יבנה עבורכם אסטרטגיה נכונה ועקבית, כך שלא בכל רגע תשנו את ה"קו" שלכם.

עליכם לשתף את הטוען הרבני בכל הלבטים שלכם ולפרוס בפניו את התמונה המלאה, בכדי שאכן הוא יצליח לבנות עבורכם את האסטרטגיה הנכונה.

איך להתכונן לגירושין בלי לפגוע בטובת הילדים

בהליך גירושין יותר מאשר בכל הליך אחר יש משמעות מיוחדת להכנה בכדי שהדבר לא ייפגע בטובת הילדים.

מחקרים מוכיחים כי הליך גירושין שנעשה בצורה לא נכונה פוגע פגיעה אנושה בטובת הילדים.

חשוב להפריד בין חילוקי הדעות שיש בין בני הזוג לבין הנושאים הקשורים לטובת הילדים, דבר זה אף שמצריך מאמץ של שני בני הזוג, אבל מאמץ זה שווה בטווח הארוך.

הכנה לגירושין – איסוף מסמכים

לפני שאתם פותחים בהליך גירושין עליכם לדעת שלא כל מה שקרה באמת אכן יאושר על ידי בן/ת הזוג, ככל הנראה בן/ת הזוג לא ימהרו להודות במיוחס להם, כך שאתם חייבים להיות מוכנים לזה.

בכדי שתבואו מוכנים חשוב שתאספו כל בדל של ראייה.

ראייה יכולה להיות על ידי: מסמכים, הקלטות, הסרטות, הודעות, מסרונים, וכל חומר אחר אשר יכול לאשש את טענותיכם

לפעמים אף מומלץ להסתייע בחוקר פרטי בכדי שהוא יעקוב אחר הדברים שבן/ת הזוג מנסים להעלים.

לאחר שיהיה בידכם את הראיות לא יוכל בן/ת הזוג להתכחש לעובדות הקיימות.
איך להתכונן לגירושין נכון בפן הכלכלי

הצורך לדעת איך להתכונן לגירושין נכון כולל אף הכנה מבחינה כלכלית, שכן הליך גירושין גורר אחריו הוצאות גבוהות.

יש לקחת בחשבון שבכדי להתכונן לגירושין נכון לשכור טוען רבני מומלץ בכדי שיוכל לסייע לכם בהליך בו אתם נמצאים.

שכירת טוען רבני כרוך בהוצאות אשר יש להיערך לכך בהתאם.

מלבד זה יש לקחת בחשבון את ההוצאות שתצטרכו לשלם כתשלום מזונות ילדים, כתובה, וכדומה.

לסיכום, אין כל ספק שלפני שמתחילים את הליך הגירושין יש לחשוב היטב איך להתכונן לגירושין, כשכולי מלא תקווה שאכן תבואו להליך זה מוכנים רגשית וכלכלית.

קרא עוד ←
איך מתגרשים בהסכמה?

איך מתגרשים בהסכמה?

איך מתגרשים בהסכמה ובכך מונעים עוגמת נפש והוצאות גבוהות? מה עליכם לעשות לאחר שהגעתם להסכמות מלאות? למי פונים?

במאמר זה ניתן לכם מענה לשאלתכם איך מתגרשים בהסכמה, בכדי שתוכלו להתגרש בהסכמה בצורה הקלה והמהירה ביותר.

איך מתגרשים בהסכמה? השלבים הראשונים

הדבר הראשון שעליכם לעשות בעת תהליך גירושין הוא לדבר עם בן/ת הזוג ולנסות לשכנע אותו/ה שעדיף לגמור את הסכסוך מחוץ לכותלי בית משפט.

חשוב שתסבירו כי סיום הסכסוך מחוץ לכותלי בית המשפט ישמש את טובת שני בני הזוג, כיון שבכך שניכם חוסכים הוצאות שכר טירחה של מייצג בתיק והרבה עגמת נפש מהליך משפטי מתיש.

אך צריך לדעת כי לא בכל מקרה אכן ניתן להתגרש בהסכמה, לא פעם אני נתקל באחד מבני הזוג שהוא מזהה את הרצון של בן/ת הזוג לסיים את הסכסוך בהסכמה, דבר אשר גורר ניסיון "סחיטה" של בן/ת הזוג.

במקרים אלו לא הייתי מייעץ לכם להיות הצד ה"חלש" ולתת לבן/ת הזוג את התחושה כי אתם מסכימים בכל מחיר.

איך מתגרשים בהסכמה כשאין הסכמה?

לא פעם אני נתקל בשאלה של אחד מבני הזוג איך מתגרשים בהסכמה כשאין הסכמות בין בני הזוג, צריך לדעת שאף שאין הסכמות הדבר אינו סוף פסוק.

במקרה שניסיתם לשכנע את בן/ת הזוג והדבר לא עלה בידכם, קיימת אפשרות לפנות למגשר מקצועי בכדי שהוא ינסה להביא אתכם לעמק השווה.

הליכה למגשר אפקטיבית רק אם אכן קיים רצון כנה של שני בני הזוג להביא את הדבר לפתרון על דרך המלך, אך ככל ואחד מבני הזוג החליט שהוא רוצה לעשות מלחמה ויהי מה, אין כל טעם לפנות למגשר ולהוציא כספים מיותרים.

כבר אחרי מספר מפגשים בודדים ניתן לבחון האם קיימת התקדמות וניתן להתגרש בהסכמה או שמא אתם עומדים על אותו מקום.

ככל ואין התקדמות במשא ומתן, ואתם מרגשים שזה "תקוע" לא הייתי מייעץ לכם להמשיך את ניהול הגישור בשלב זה.

איך מתגרשים בהסכמה באמצע ההליכים?

בהרבה מהמקרים אף שאין הסכמות בתחילת ההליך, כך שלא ניתן להתגרש בהסכמה, לאחר שנפתח תיק גירושין בבית הדין הרבני וההליך המשפטי מתחיל להתיש את בני הזוג, קיים רצון של בני הזוג לנסות ולהגיע לפתרון מוסכם ובכך לסיים את הסאגה המשפטית.

הקושי להגיע להסכמות בשלב זה הוא שכל צד אינו רוצה להראות שהוא "הצד החלש" כביכול הוא חושש לתוצאה של פסק הדין ולכן הוא מסים "להתפשר" ומשום זה מעדיפים הצדדים להמשיך ולהתכתש בהליכים המשפטיים המייגעים את הצדדים.

קיימים מספר דרכים בהם ניתן להתגבר על הקושי כשלשם כך על הטוען הרבני שמייצג אתכם להיות "יצירתי" ולמצוא את הזמן המתאים בכדי להגיע להסכמה המיוחלת.

לפעמים ניתן לבקש את עזרת בית הדין הרבני שינסה לפשר ולהגיע להסכמות בין הצדדים מחוץ לפרוטוקול, לרוב בית הדין ייענה לבקשה זו כשהוא יודע היטב את הסבל בו נמצאים הצדדים בהליכים הארוכים.

עורכי דין מונעים גירושין בהסכמה?

יש דעה רווחת בין האנשים כי העורכי דין מנסים "לסכל" כל ניסיון של גישור מתוך חשש שהצדדים יגיעו להסכמתם ובכך תיפגע פרנסתם.

טענה זו אינה באה בחלל ריק, כשאכן ניתן לומר בצער רב כי קיימים בשוק עורכי דין שמתוך תאוות בצע כסף מוכנים לגרום סבל ללקוחותיהם ולהמשיך את ההליכים המיותרים בכדי שבכך הם יצליחו "לסחוט" מלקוחותיהם עוד ועוד כסף בגין התמשכות ההליכים.

אך חשוב לדעת כי כפי שבכל מקצוע ומקצוע הקיימים בשוק יש אנשים הגונים ויש שאינם הגונים, כך במקצוע של עריכת דין לא ניתן להכליל כביכול כל העורכי דין מנסים לפגוע בטובת לקוחותיהם בגלל "תאוות בצע".

להיפך, קיימים בשוק עורכי דין הגונים שרואים אך ורק את טובת הלקוחות אל מול עיניהם, כשבמקרה בו הם יזהו כי ניתן לגשר על הפערים, הם ינסו בכל כוחם להביא את הצדדים לפתרון מוסכם.

לכן חשוב מאוד שלפני שאתם בחורים את המייצג שלכם תבדקו היטב את הגינותו ויושרו של המייצג, והאם אכן הוא רואה בראש ובראשונה את טובת עצמו או טובת הלקוחות.

הסכם גירושין לאחר גירושין בהסכמה

לאחר שהבנתם איך מתגרשים בהסכמה והצלחתם להגיע להסכמות על ידי ניהול משא ומתן בלי או עם סיוע של מגשר, עליכם לערוך הסכם גירושין בו אתם צריכים לעלות את הדברים המוסכמים על גבי הכתב.

בהמלצה אישית אוכל להמליץ לכם שאת הסכם הגירושין תערכו רק אצל טוען רבני מקצועי אשר יסייע לכם בעריכת הסכם הגירושין, שכן חשוב לדעת שהסכם גירושין הינו ככל חוזה אשר לכל מילה ישנה משמעות מיוחדת.

לאחר שערכתם את הסכם הגירושין על ידי טוען רבני מוסמך עליכם לאשר את הסכם הגירושין בבית הדין הרבני או בית המשפט למשפחה.

איך מתגרשים בהסכמה?

כולי תקווה כי לאחר שקראתם את המאמר אתם יודעים טוב יותר איך מתגרשים בהסכמה, ולי נותר רק לאחל לכם בהצלחה.

יהודה אבלס טוען רבני מוסמך

קרא עוד ←
משמורת משותפת ומזונות בבית הדין הרבני ובבית המשפט

משמורת משותפת ומזונות בבית הדין הרבני ובבית המשפט

משמורת משותפת ומזונות בבית הדין הרבני ובבית המשפט

משמורת משותפת ומזונות במהותם הם שני עניינים שונים אשר באופן עקרוני שייך שיידונו בשתי ערכאות משפטיות שונות, אך בכל זאת לא ניתן להפריד בין הדברים, כך שלמשמורת משותפת ישנה השלכה על גובה המזונות, אבל כיצד בדיוק ישנה השלכה על כך נדון במאמר זה.

משמורת משותפת יתרונות וחסרונות

לפני שנתייחס לנושא של משמורת משותפת ומזונות חובה להקדים הקדמה קצרה:

אין ספק שלמשמורת משותפת ישנם יתרונות רבים על פני משמורת של האם והסדרי ראייה לאב.

במשמורת משותפת הילד מרגיש שהבית לא חרב עליו בעולמו, הוא ממשיך את הקשר הטוב שהיה לו מלפני הגירושין עם האב, דבר אשר חשוב עד למאד.

הילד מרגיש שיש לו אב ואם שותפים פעילים בחייו כשהם נושאים בנטל גידולו באופן שווה בשווה.

חשוב להדגיש כי אף שמשמורת משותפת מועילה לילד, הרי שגם האם נהנית ממשמורת משותפת, האם יכולה להתפנות לעיסוקיה במשך מחצית השבוע כשהיא יודעת שהילד נמצא ב"ידיים טובות".

מסיבה זו הדבר נהיה נפוץ יותר ויותר, כשהבקשה להיות במשמורת משותפת מגיעה משני בני הזוג.

אך למשמורת משותפת לפעמים ישנן גם חסרונות, לפעמים לא באמת האב רוצה משמורת משותפת, אלא האב רוצה להיפטר מתשלום מזונות ולכן הוא מסכים "להתפשר" ולהיות הורן משמורן יחד עם האם הכל בכדי להיפטר מתשלום מזונות.

במקרים אלו בוודאי שאין הרבה תועלת ממשמורת משותפת, שכן האב לא באמת רוצה להתמסר בגידול הילד באופן שויוני, כל מטרת האב הוא להשתמש בהסדרי הראיה המורחבים של הילד בכדי להפטר מתשלום מזונות.

מלבד שגישה זו הינה גישה פסולה, שכן החשיבה של הסדרי השהות בין ההורים לילדים צריכה להיות אך ורק מה היא טובתו של הילד, כל השיקולים על "כסף" שעה שמתעסקים בטובת הילד חוטאת למטרה האמתית, הרי שאין כל ספק שתוך זמן קצר הילד יבין כי הוא ב"טעות" נמצא בבית האב, דבר אשר יגרור "התנגדות" אצל הילד להמשיך בהסדרי ראייה אלו.

לכן בכל מקרה בו עולה שאלת משמורת משותפת ומזונות יש לבדוק היטב האם עיקר רצונו של האב הוא משמורת משותפת ומזונות מופחתים, או שעיקר מטרתו הוא אכן לדאוג לטובת הילדים ולהיות הורה משמורן לצד האם.

משמורת משותפת ומזונות – פסיקת בית המשפט העליון

עד לפני מספר שנים היה מקובל לפסוק כי האב הוא היחיד המחוייב לדאוג לתשלום מזונות ילדים, ואילו לאם אין כל חיוב לדאוג לתשלומים אלו, חובת האב לא הייתה תלויה בכושר השתכרותו של האב לעומת האם, כשבכל מקרה חובת המזונות מוטלים על כתפיו בלבד, כמו כן לא הייתה כל השלכה לגילו של הילד.

אלא שבפסק דין חדשני שניתן בבית המשפט העליון בע"מ 919/15 נקבע כי בילדים מעל גיל 6 שמתקיים משמורת משותפת בין ההורים וגובה ההכנסות בין האב לאם זהים, האב יהיה פטור מתשלום מזונות.

פסיקת בית המשפט העליון בע"מ 919/15

בפסק דין ארוך ומנומק שניתן בבית המשפט העליון נקבעו מספר יסודות:

  • האם מחויבת במזונות הילדים מעל גיל 6 מדין "צדקה" וחוב זה מוטל על האם בדיוק כשם שהוא מוטל על האב.
  • הדרך לקבוע את זהות המחויב במזונות ילדים נקבע לפי פרמטר למי יש את היכולת הכלכלית לשאת בנטל גידול הילדים.

התוצאה הנגזרת מפסק דין זה שבמקרה בו הילדים מעל גיל 6 וחיוב מזונות הילדים הינו מדין "צדקה" חובת המזונות מוטלים על מי שיש ביכולתו לשאת בעול הכלכלי.

במקרה בו הכנסות בני הזוג שווים, כך שהיכולת הכלכלית בין האב לאם הינה שוויונית, הרי שחובת המזונות ילדים מוטלת על שני ההורים באופן שווה בשווה.

לפיכך ככל ומתקיים הורות משותפת בו הילד נמצא במחצית השבוע אצל כל אחד מההורים הרי שהאב והאם נושאים בנטל הכלכלי באופן שוויוני, והאב פטור מתשלום מזונות ילדים עבור מחצית השבוע בהם הילדים נמצאים אצל האם.

פסק דין זה נקבע לילדים מגיל שש ומעלה, כיון שבמקרה זה חובת האב לזון את ילדיו הוא מדין "צדקה" אך אין ספק כי בעתיד הקרוב יהיה ניתן לראות פסיקות זהות אף בקטנים מתחת לגיל שש.

דבר זה מהווה שוויון בין האב לאם, כך שבין ההורים יהיה משמורת משותפת ומזונות שווים.

משמורת משותפת ומזונות – פסיקת בית הדין הרבני

במספר פסקי דין שניתנו בבתי הדין הרבניים לאחר פסיקת בית המשפט העליון, ניתן ללמוד שבתי הדין אינם ששים מהלכה זו, וכי לדעתם מדובר בהחלטה שניתנה בטעות.

לדעתם של בתי הדין הרבניים, החובה לזון את הילדים מעל גיל 6 מוטלת על האב לבד ואילו לאם אין כל חובה לזון את ילדיה, חיוב זה אף שהוא מדין "צדקה" הרי שחיוב זה מוטלת בראש ובראשונה על האב.

להשתכרות ההורים אין כל השלכה על חיוב המזונות שמוטלים על האב, כך שאף שהאב ואם ישתכרו בשכר זהה, האב הוא יהיה המפרנס היחיד, ואילו האם לא תצטרך לשאת בעול תשלום המזונות.

חשוב לציין כי אף לדעתם של בתי הדין הרבניים במקרה בו לאב יש הכנסה מועטה ואין באפשרותו יכולת כלכלית לשאת בנטל חיוב המזונות ואילו האם משתכרת בשכר נאה אשר מקנה לה את האפשרות לשאת בנטל הכלכלי, בתי הדין הרבניים יאמצו את עמדת בית המשפט העליון וייקבעו כי חיוב המזונות מוטלים על האם.

דבר נוסף שיש לתת עליו את הדעת היא שאין ספק שלעובדה שמתקיימת משמורת משותפת תהיה השלכה על גובה תשלום המזונות, שכן אין סיבה שהאם תקבל תשלום מזונות המשולמים לאם משמורנית מלאה בזמן שהילדים נמצאים מחצית מהשבוע אצל האב, כשבמחצית השבוע האב דואג למזונות הילדים בלא אמצעות האם.

לסיום, כפי שהנכם רואים משמורת משותפת ומזונות ילדים הינו דבר מורכב מאוד ומשתנה ממקרה למקרה, ואין לראות במאמר זה כייעוץ משפטי, לשם כך יש לפנות לטוען רבני מומלץ הבקיא היטב בדיני משפחה, בכדי שייתן עבורכם את הייעוץ למקרה הקונקרטי המיוחד שלכם.

קרא עוד ←