פיצוי בגין תלונות שווא? האם יש בכלל פיצוי על העוול הגדול שנגרם לאחד מבני הזוג כאשר הוא נצרך לשהות בחקירות במעצר בתחנת המשטרה על לא עוול בכפו? כיצד הדרך הנכונה להילחם כנגד הגשת תלונות שווא במשטרה? על כך ועוד במאמר שלפנינו.
המטרה בהגשת תלונות שווא
לפני שנסביר האם ניתן לקבל פיצוי בגין תלונות שווא כדאי להסביר מפני מה אנו רואים את התופעה של הגשת תלונות שווא במשטרת ישראל בעיקר כאשר מדובר בבני זוג שנמצאים בהליך גירושין מסורבל.
הסיבה העיקרית היא הרצון של אחד מבני הזוג להתגורר בדירה בשקט בלי בן הזוג כאשר הוא מודע לכך שאין כל סיבה חוקית או הלכתית שבית הדין הרבני ייתן צו הרחקה רק בגלל שאחד מבני הזוג מגיש תביעת גירושין.
מכאן הדרך קצרה להגיש תלונת שווא במשטרה כביכול בן הזוג הינו אדם אלים, מסוכן, שהמשך הישארותו בבית יכולה לפגוע במשפחה ובילדים.
משטרת ישראל שאינה יודעת עם מי הצדק חוששת שחלילה אכן יקרה אסון והיא תרחיק את בן הזוג למספר ימים עד חודש ימים מדירת הצדדים.
בהרבה מקרים בן הזוג כבר לא ירצה לחזור לדירה ולהסתכן שוב בהגשת תלונה כוזבת במשטרה והרחקתו מהדירה לאחר שהוא ייאלץ לשהות בתא מעצר במשטרה.
אך גם אם בן הזוג בכל זאת יסכים להסתכן ולחזור לדירת המגורים, הרי שבן הזוג "המותקף" יגיש בקשה לצו הגנה בבית הדין הרבני או בבית המשפט למשפחה.
הנזק של תלונות שווא
בן הזוג שהוגשו כנגדו תלונות שווא סופג השפלה ובזיון כשהוא נאלץ לשהות במעצר יחד עם אחרוני הפושעים.
נזק נוסף שעלול להיות לבן הזוג "המסוכן" הוא שבתביעת משמורת ילדים הוא עלול למצוא את עצמו בעמדה נחותה לאור "מסוכנתו" "ואלימותו".
בית המשפט עשוי להורות כי הוא לא יפגוש את הילדים בהסדרי הראיה המקובלים של משמורת משותפת או הסדרי שהות מורחבים, אלא הוא יסתפק לראות את הילדים תחת פיקוח של מרכז קשר.
הנזק כתוצאה מהנתק שיש להורה עם הילדים, כל פיצוי בגין תלונות שווא לא יצליחו לפצותו.
כמו כן ישנו נזק כלכלי להורה שנאלץ לעבור מסכת ייסורים והשפלות על תלונות שווא, לאחר שהוא יפוטר ממקום עבודתו משום שהמעביד במקום העבודה לא יאמין לגרסתו כי מדובר בתלונת כזב.
ככל ועבודת "המסוכן" היא בעבודה של אבטחה או בעבודה אחרת המצריכה נשיאת נשק, הרי שיהיה קשה מאוד להמשיך להעסיקו, בין משום שלרוב ייאסר עליו את המשך נשיאת הנשק, ובין משום שהמעביד דורש תעודת יושר ממשטרת ישראל, ולאחר הגשת התלונה יהיה קשה לו להשיג אישור שכזה.
גם לאחר שיתברר כי התלונה הייתה כוזבת ולא היה לה מקום מתחילה, הרי שאת הגלגל יהיה קשה עד מאוד להחזיר בחזרה.
הפסד כתובה בגין תלונת שקר
פיצוי בגין תלונת שווא המשמעותית ביותר שיש בבית הדין הרבני הוא הפסד האישה לקבל את דמי הכתובה שהבעל התחייב בנישואין.
למרות ששטר הכתובה הינו שטר מחייב לכל דבר, ולכן בעל שמגיש תביעת גירושין ללא שיש לה עילת גירושין מוצדקת, הוא עשוי להתחייב בסכום הנקוב בשטר הכתובה, לא כן כאשר האישה היא שהגישה תלונת שווא במשטרה, היא תאבד את זכאותה לקבל את הכתובה.
השאלה שתישאל בתיקים שכאלו היא האם מדובר בתלונת שווא או שמא מדובר בתלונת אמת שהאיש תקף את האישה.
ככל ומשטרת ישראל המליצה לנהל הליך פלילי כנגד הבעל והוגש כנגדו כתב אישום, הרי שככל הנראה מדובר בתלונה שאינה שווא, מאידך ישנם מקרים בהם משטרת ישראל סוגרת את התיק בהעדר ראיות, כלומר היא אינה יודעת עם מי הצדק, כאשר בזה יש קושי לדעת אם מדובר באמת או בשקר.
התשובה לכך אינה חד משמעית ובית הדין הרבני ינסה להתרשם מטענות הצדדים, האם אכן היה מקרה של תקיפה אם לאו, במקרה ולא תהיה לפני בית הדין הרבני הכרעה בבירור המציאות האם מדובר בתלונה אמיתית או שקרית, נראה פסיקות שונות אשר השתנו בערעור על החלטת בית הדין הרבני האזורי.
בכל מקרה ככל ואתם מבקשים להצליח בתביעת הכתובה כדאי שתדאגו שמשטרת ישראל תסגור את התיק בהעדר אשמה ולא בהעדר ראיות, דבר אשר יגדיל את הסיכוי שלכם להצליח בתביעת הכתובה.
אילו פיצויים נוספים מגיעים בגין תלונות שווא
מלבד הפסד של הכתובה בגין תלונות שווא, ניתן להגיש תביעה לפיצוי בגין תלונות שווא אם נגרם הפסד כלכלי של בזבוז ימי עבודה וכדומה.
אך צריך לדעת כי בכדי שתצליחו לקבל פיצוי כספי בגין תלונות שווא יהיה עליכם להוכיח שני דברים, האחד כי אכן מדובר בתלונת שווא ולא מדובר בתלונה אמיתית, והשני, להוכיח שנגרם לכם נזק כלכלי.
מניסיון אוכל לומר לכם כי בתי משפט לא במהרה יפסקו לכם פיצוי בגין תלונות שווא משום החשש שפסיקת פיצוי תרתיע בפעם הבאה את הגשת תלונה אמיתית ובכך חלילה עלול להיות אסון.
אך יחד עם זאת ככל ותוגש בקשה לצו הגנה שתתברר שמדובר בבקשה טרדנית אשר אין לה כל אחיזה במציאות, בית המשפט יפסוק לטובתכם הוצאות, כשאמנם לא מדובר בפיצוי, אך בהחלט מדובר בחיוב שהמתלונן יצטרך לשלם.
