הבעל לא רוצה לצאת מהבית? חשות איבוד עשתונות כאשר הבעל ממשיך להתגורר בדירה למרות אלימותו? ניסיתם למכור את הדירה אך הבעל ממשיך להתעקש להתגורר בבית ואתן לא יודעות מה לעשות?
במאמר זה נעשה סדר מה עושים כאשר הבעל לא רוצים מהבית, אך כבר בתחילה צריך לומר כי ישנם הבדלים בין המקרים בהם הבעל מסרב לצאת מהבית.
הבעל לא רוצה לצאת מהבית כשאין עילת גירושין
לא פעם האישה לא מבינה למה הבעל לא רוצה לצאת מהבית למרות שאין לה כל עילה לגירושין, כלומר לא מדובר בבעל רועה זונות או בבעל שנוקט באלימות כל שהיא, להיפך מדובר בבעל שבאמת ובתמים הוא רוצה שלום בית.
אך צריך לדעת שבמקרה זה לא רק שבית הדין הרבני לא יחייב את הבעל לצאת מהדירה, אלא להיפך גם אם האישה תגיש תביעה לפירוק שיתוף של הדירה לפי חוקי הגירושין, בית הדין הרבני עשוי לתת צו למדור ספציפי האוסר את פירוק השיתוף.
כך שבמקרה זה אכן לבעל יהיה את הזכות לא לצאת מהדירה למרות שהאישה הגישה תביעת גירושין ברבנות.
הבעל לא רוצה לצאת מהבית כשיש עילת גירושין
גם כאשר ישנה עילה לגירושין המצדיקה את חיוב הבעל בגט, עדיין אין הדבר מלמד בהכרח כי הבעל חייב לצאת מהדירה והוא אינו יכול להמשיך להתגורר בדירה.
העובדה למשל שהבעל מורד ומסרב לקיים יחסי אישות אף שהיא יכולה לשמש כעילה טובה בכדי לחייב את הבעל להתגרש, הדבר אינו מהווה סיבה למנוע ולהכריח את הבעל לצאת מהדירה.
מאידך, לא יהיה ניתן לבצע את טקס הגירושין כאשר שני בני הזוג מתגוררים תחת קורת גג אחת בכדי שלא יהיה מצב בו האישה תצטרך להזדקק לקבל גט לחומרה פעם נוספת.
לכן, בית הדין הרבני עשוי להציע לצדדים להתפנות מהדירה ולבצע את פירוק השיתוף, או להורות שמי שמבקש את הגירושין הוא שיצא מהדירה, ובן הזוג שימשיך להתגורר בדירה יצטרך לשלם דמי שימוש עבור השימוש בדירה לאחר הגירושין.
הצעות אלו אינן מחייבות אלא הם הצעות בכדי לזרז את הליך הגירושין, אך ככל ושני בני הזוג נותרים בעמדתם שהם רוצים להמשיך להתגורר בדירה, הרי שבית הדין יבצע קודם את פירוק השיתוף והוצאת הדירה למכירה בשוק לכל המרבה במחיר, ורק לאחר מיכן יתבצע הגט.
אלימות של הבעל מרחיקה את הבעל מהדירה
במקרה בו הבעל נקט באלימות פיזית כנגד האישה יהיה ניתן להרחיק את הבעל מהדירה, ולא יעזור לבעל שלא רוצה לעזוב את הדירה.
הדרך לכך היא הגשת תלונה במשטרת ישראל בה האישה תפרט את מעשה האלימות שהיא חוותה, וככל ויש לאישה תיעוד מהאלימות יש להביא את כל התיעוד והאסמכתאות לכך למשטרת ישראל.
קצין משטרה מוסמך להורות על צו הרחקה של הבעל מהדירה למשך 30 יום בו ייאסר על הבעל להתקרב לדירת המגורים.
לאחר שיחלפו 30 הימים האישה רשאית להגיש בקשה לצו הגנה בבית המשפט או בבית הדין הרבני בכדי שהם יאריכו לתקופה נוספת במטרה לתת לאישה את האפשרות להמשיך ולהתגורר בדירה ללא כל הפרעה.
אך צריך לדעת כי הגשת תלונות שווא רק במטרה להרחיק את הבעל מהבית עשויה להשפיע על זכאות האישה לקבל כתובה, כך שאולי האישה תצליח להרחיק את הבעל מהבית לטווח הקצר, אך בטווח הארוך האישה תפסיד את כתובתה.
הפסד זכויות בדירה בגלל עזיבת הבית
בקרב חלק מהזוגות קיים חשש שככל והם יעזבו את הדירה, הם עלולים להפסיד את הזכויות שיש לה בדירה.
אך צריך לדעת כי מדובר בטעות שאין לה כל אחיזה במציאות, שכן חלוקת הזכויות בדירה לא מתבצעת לפי מי שמתגורר בדירה, אלא לפי חוק חלוקת רכוש בין בני זוג.
כלומר, לרוב החלוקה תתבצע באופן שוויוני בפרט אם הדירה רשומה על שם בני הזוג יחד, רק במקרים מיוחדים בהם הדירה רשומה על שם אחד מבני הזוג החלוקה תתבצע באופן אחר, אך בכל מקרה אין כל השלכה לשאלה מי מתגורר בדירה.
הבעל לא רוצה לצאת הבית בגלל משמורת ילדים
סיבה נפוצה לכך שהבעל לא רוצה לצאת מהבית הוא העובדה כי הוא חושש שבכך שיעזוב את הדירה הוא יאבד את משמורת הילדים.
בחלק מהמקרים מדובר בחשש מוצדק בו לאחר יציאת הבעל מהבית הוא יתקשה לפגוש את הילדים בוודאי בהסדרי שהות שהיו נהוגים כאשר שני בני הזוג היו מתגוררים תחת קורת גג אחת.
מאידך, אין ספק שבני זוג שרבים בכל שעה תחת קורת גג אחת משפיע מאוד על טובת הילדים שמבקשים לקבל עוגן נפשי ללא צעקות, איומים, קללות.
לכן במקרה זה כדאי לערוך הסכם גירושין בהסכמה בו בני הזוג יסדירו את אופן הסדרי הראיה שיהיו לאחר שהבעל יעזוב את הבית, אך מאידך הדבר לא יפגע בהסדרי השהות של האב.
הסכמה זו יכולה להיות בסיוע טוען רבני והיא יכולה להיות בכוחות עצמכם, אך בכל מקרה יש להביא את ההסכמות לאישור ערכאה שיפוטית.
