משמורת מלאה לאב – מציאותי או דמיוני? האם אב יכול להיות משמורן מלא? או שהאב יכול לקבל רק הסדרי ראיה ובמקרה הטוב משמורת משותפת
במאמר זה נעשה סדר להיכן פונים בשביל לקבל משמורת על הילדים, כיצד תתקבל ההחלטה מי יהיה המשמורן, ומה עושים כאשר אחד מהצדדים אינו מסכים לקבל את ההכרעה.
משמורת מלאה לאב לעומת אפוטרופסות שווה
כבר בתחילת המאמר יש לציין כי בהתאם לחוק הכשרות המשפטית ואפוטרופסות שני ההורים שווים במעמדם ביחס לילדים, כאשר אין כל עדיפות של האם על פני מעמדו של האב.
מסיבה זו החלטות על זהות מוסד הלימודים של הילדים או ההחלטות בשאלות הנוגעות לבריאות הילדים צריכות להתקבל על ידי שני ההורים ביחד, אך אין כל אפשרות שאחד מההורים יעשה מחטף.
ישנם אבות שסוברים שכך הדבר לעניין משמורת הילדים, שאין כל סיבה שהאם תהיה המשמורנית ולא יהיה משמורת מלאה לאב, שהרי מעמד ההורים צריך להיות שווה.
אלא שישנו הבדל מהותי בין קבלת ההחלטות על זהות מוסד הלימודים לבין המשמורת, שכן בעוד שבכל הקשור לחינוך ובריאות הילדים, אכן אין מקום לסבור שהאם תדאג לטובת הילדים יותר מאשר האב, לא כן כאשר מדובר במשמורת יש לבחון את המקרה לגופו היכן טובת הילדים לשהות בבית האם או בבית האב.
השיקולים בהגשת בקשת משמורת מלאה לאב
ישנם מספר שיקולים בהגשת בקשה למשמורת מלאה לאב כאשר חלקם שיקולים חיוביים וחלקם שיקולים שליליים.
ישנו שיקול להגיש בקשת למשמורת מלאה בכדי שהאב יוכל לקבל מזונות ילדים מהאם, בדיוק כשם שהאם מקבלת מהאב מזונות ילדים כאשר האם משמשת כמשמורנית מלאה.
שיקול זה יכול לבוא לידי ביטוי אך ורק בבית המשפט לענייני משפחה שסבור בהתאם להחלטת בית המשפט העליון כי חובת המזונות מוטלת על האב והאם באופן שווה.
לא כן בית הדין הרבני הסבור שמזונות ילדים מוטל על האב בלבד, הרי שגם אם תהיה לאב משמורת מלאה, האם תהיה פטורה מתשלום מזונות ילדים.
שיקול נוסף שעשוי אף הוא להשפיע על הבקשה של האב לקבל משמורת מלאה, הוא הרצון הכנה והחשש של האב שהילד יהיה בבית האם, לאחר שלטענתו האם אינה מסוגלת לגדל את הילדים בגלל מצבה הגופני או הנפשי.
איזו ערכאה דנה במשמורת
בישראל קיימות שתי ערכאות שונות שמוסמכות לדון בתביעת משמורת מלאה לאב, האחת היא בית הדין הרבני, והשנייה היא בית המשפט לענייני משפחה.
הבחירה בין שתי הערכאות השונות נתונה למי שיצליח במרוץ הסמכויות ויגיש הראשון בקשה ליישוב סכסוך.
כלומר ככל והאב הוא שיגיש הראשון בקשה ליישוב סכסוך הוא שיבחר האם בית הדין הרבני הוא שידון בתביעתו או בית המשפט לענייני משפחה.
אך יחד עם זאת יש לציין כי בית הדין הרבני מסומך לדון בתביעת משמורת ילדים אך ורק עם תביעת משמורת ילדים תוגש גם תביעת גירושין, או כאשר שני ההורים רוצים שבית הדין הרבני ידון בתביעה.
לא כן בית המשפט לענייני משפחה מוסמך לדון בתביעת משמורת ילדים ללא כל קשר האם הוגשה תביעת גירושין או שאין כל תביעה בין בני הזוג.
איך האב מקבל משמורת מלאה
מעטים הם המקרים שיהיה משמורת מלאה לאב, שכן התפיסה המקובלת אצל גורמי הרווחה הוא שטובת הילד להיות לפחות גם אצל האם.
אך יחד עם זאת ככל וקיימת סיבה מיוחדת כגון שהאם נמצאת במצב רפואי לא טוב, או שהאם סובלת מבעיות נפשיות אשר מסכנים את שהות הילדים אצלה, הרי שהאב יהיה זכאי לקבל משמורת מלאה.
העברת המשמורת לאב תיעשה רק לאחר שפקידת הסעד תגיש תסקיר כי האב אכן מתאים להיות משמורן, וטובת הילדים היא שהם ישהו אצל האב.
מקרה נוסף הוא כאשר מתחילה נקבע שהאם תהיה משמורנית מלאה או שתהיה משמורת משותפת, אך האם פוגעת בקשר של האב עם הילדים ולמעשה היא עושה ניכור הורי.
ניתן למנוע את הניכור ההורי שהאם עושה בכך שיישלל ממנה דמי המזונות, אך במקרים שסנקציה זו לא מצליחה, יהיה ניתן לשקול הגשת בקשה שהמשמורת תעבור לאב ואילו האם תראה את הילדים במרכז קשר תחת פיקוח.
התנגדות להחלטה על משמורת
ככל והתקבלה החלטה של ערכאה שיפוטית שהילדים יהיו במשמורת מלאה אצל האב, או לחילופין ניתנה החלטה כי למרות אי כשירות האם, הילדים לא יהיו במשמורת מלאה לאב, ניתן להגיש ערעור על ההחלטה.
ככל וההחלטה ניתנה על ידי בית הדין הרבני האזורי, הרי שיש להגיש ערעור לבית הדין הרבני הגדול, ואילו אם ההחלטה ניתנה על ידי בית המשפט למשפחה, אז ערכאת הערעור היא בית המשפט המחוזי.
אך אין כל אפשרות בו אחד מבני הזוג יסרב לציית להחלטה שיפוטית בגלל שהדבר אינו נראה לו או שהדבר אינו מתאים לו, סירוב שכזה עלול להתפרש כבזיון בית המשפט דבר שיגרור סנקציות כלכליות ואף צווי מאסר.
