ערעור על צו הרחקה יכול להיות בין אם ההחלטה של הערכאה הראשונה היא שיש צו הרחקה, ובין אם ההחלטה היא שלא לתת צו הרחקה, כאשר בכל מקרה ניתן לפנות בהגשת ערעור בזכות על ההחלטה של צו ההרחקה.
במאמר זה נסביר מה הם התנאים הנצרכים בכדי שיהיה צו הרחקה, וכיצד אתם יכולים להגיש ערעור על צו הרחקה כשהערכאה הראשונה נתנה החלטה לא נכונה.
היכן מגישים ערעור על צו הרחקה?
כבר בתחילת המאמר צריך לציין שישנן שתי ערכאות שונות שיכולות לתת את ההחלטה על צו הרחקה כאשר מדובר על הרחקה בין בני זוג.
הערכאה האחת היא בית הדין הרבני והשנייה היא בית המשפט לענייני משפחה, כאשר שתי הערכאות הללו יכולות לתת החלטה על צו הרחקה במנותק מהשאלה היכן הוגשה תביעת משמורת ילדים או תביעה אחרת.
למרות זאת החלטה שניתנה על ידי בית הדין הרבני האזורי יכולה להתבטל אך ורק על ידי ערעור על צו הרחקה בבית הדין הרבני הגדול, אין כל היתכנות שבית המשפט המחוזי יבטל את החלטת בית הדין הרבני.
הדברים נכונים גם במקרה שבית המשפט לענייני משפחה נתן החלטה שאינה נכונה, החלטה זו יכולה להתבטל אך ורק על ידי בית המשפט המחוזי, ולא על ידי פנייה לבית הדין הרבני הגדול.
אך יחד עם זאת כאשר מוגשת תביעת משמורת ילדים בבית הדין הרבני, ואילו הבקשה לצו הרחקה של האב מהילדים מוגשת מבית המשפט למשפחה, הרי שבהרבה מהמקרים בית המשפט לענייני משפחה ייתן סעד זמני ויפנה את בני הזוג להמשך הטיפול בבית הדין הרבני האזורי.
מתי ניתן צו הרחקה?
צו הרחקה יכול להינתן רק כאשר מתקיימים תנאים ספציפיים מאוד, אך רצון של אחד מבני הזוג להתחיל בהליך גירושין אינו יכול להצדיק בשום אופן צו הרחקה כנגד בן הזוג.
התנאי הנפוץ להרחקת אחד מבני הזוג הוא כאשר אחד מבני הזוג נוקט באלימות פיזית כנגד בן הזוג השני, עד שהדבר מהווה חשש וסיכון לגופו ושלומו של בן הזוג.
אלימות כלכלית למרות חומרתה אינה מצדיקה מתן צו הרחקה אלא היא לכל היותר היא מהווה עילת גירושין.
מקרה נוסף שעשוי לשמש כהצדקה למתן צו הרחקה הוא כאשר אחד מבני הזוג עושה מעשים מגונים עם הילדים או אלימות מינית אחרת.
במקרה שניתן צו הרחקה שלא לפי הקריטריון אלא מסיבות שאינם מנויות בחוק, או כאשר למרות שמתקיימות עילות בחוק לא ניתן צו הגנה, בהחלט מומלץ לשקול להגיש ערעור על צו הרחקה כנגד ההחלטה של בית המשפט בערכאה הנמוכה.
תוך כמה זמן דנים בערעור על צו הרחקה?
כאשר מוגש ערעור על צו הרחקה הדבר מקבל קדימות, כך שהדיון בבית המשפט המחוזי יתקיים תוך זמן קצר יחסית.
הסיבה לכך נעוצה בכך שלפעמים ההחלטה שלא לתת צו הרחקה עשויה להיות צעד אשר לא יהיה ניתן לחזור בו לאחר שחלילה יתרחש האלימות.
כמו כן ההגבלה של אחד מבני הזוג להתרחק מהבית, אף היא מהווה פגיעה קשה אשר גם אם לבסוף הערעור יתקבל, הרי שאת הזמן בו הוא לא שהה בבית לא יהיה ניתן להחזיר.
יחד עם זאת לצערי ניתן לומר שהדברים נכונים אך ורק בבית המשפט לענייני משפחה, אך בבית הדין הרבני אין כל קדימות לערעור זה, כך שיהיה ניתן להמתין עם הערעור הצודק לקביעת מועד לדיון חודשים ספורים.
במקרה זה יש אפשרות להגיש בקשה לעיכוב ביצוע בבית הדין האזורי, או לחילופין לבקש לקבל סעד זמני עד להכרעה בבית הדין הגדול.
מה צריך לצרף לערעור על צו הרחקה?
לערעור על צו הרחקה יש צורך לצרף את ההחלטה של הערכאה הראשונה שנתנה את ההחלטה, וכן לצרף אישור על תשלום אגרת פתיחת תיק.
בכתב הערעור לא די בכך שתכתבו את טענותיכם שהגשתם לערכאה הראשונה, אלא עליכם לבסס היטב את טענותיכם מפני מה לדעתכם הערכאה הראשונה טעתה בהחלטתה.
מומלץ אף לשכור את שירותיו של טוען רבני או עורך דין שיביא נימוקים משפטיים או הלכתיים שמבססים את טענותיכם, כל זה מתוך מטרה לשכנע את ערכאת הערעור שאכן הצדק עימכם.
צו הרחקה על ידי משטרת ישראל
משטרת ישראל יכולה אף היא לתת צו הרחקה לאחד מבני הזוג כנגד בן הזוג השני בדיוק כשם שערכאה משפטית יכולה לתת צו שכזה.
ההבדל היחיד בין צו הרחקה שניתן על ידי משטרת ישראל לבין צו הרחקה שניתן על ידי ערכאה שיפוטית הוא הזמן בו יהיה מורחק בן הזוג, כך שבעוד שערכאה שיפוטית מוסמכת לתת הרחקה לשלושה חודשים ולהאריך זאת, הרי שקצין משטרת ישראל מוסמך לתת הרחקה לחודש בלבד.
במקרה בו ניתן צו הרחקה על ידי משטרת ישראל ולדעתכם צו זה אינו נכון, הרי שאתם יכולים להגיש ערעור על צו הרחקה זה, אלא שאת הערעור אין להגיש בבית המשפט המחוזי, אלא עליכם להגיש את הערעור בבית משפט השלום.
