האם יש סכום מזונות מקסימלי ומזונות מינימליים? לפי מה ייקבע מה יהיה גובה דמי המזונות שהאב יצטרך לשלם לאם? האם ישנה משמעות האם התביעה למזונות ילדים מתנהלת בבית הדין הרבני או בבית המשפט לענייני משפחה, על כך ועוד במאמר שלפנינו.
מתי האב משלם סכום מזונות מקסימלי?
כשאנו מבקשים לבחון מתי האב ישלם סכום מזונות מקסימלי ומתי האב ישלם דמי מזונות נמוכים יותר עלינו לבדוק שני פרמטרים אשר ישפיעו על גובה דמי מזונות הילדים.
הפרמטר הראשון הוא היקף הסדרי הראיה שיש לאב עם הילד, ככל ולאב יש הסדרי ראיה רחבים יותר, כך דמי המזונות יהיו פחותים יותר, שכן האב מוציא את ההוצאות עבור דמי המזונות בעת שהילד שוהה אצלו בזמן הסדרי הראיה באופן ישיר ושלא באמצעות האם.
הפרמטר השני הוא השתכרות ההורים, כך שככל והאב משתכר בשכר גבוה יותר מהשתכרות האם, כך גדל הסיכוי שהאב ישלם סכום מזונות מקסימלי, ואילו במקרה בו האם משתכרת בשכר גבוה יותר, כך האב ישלם מזונות מופחתים יותר.
מדובר בשני מבחנים מהותיים ביותר, ולכן אנו נראה כי כל צד ינסה לטעון על השתכרות נמוכה לעומת ההורה השני, וכן האב יבקש שתהיה משמורת משותפת ואילו האם תבקש להיות משמורנית מלאה.
סכום מזונות מקסימלי בבית הדין הרבני לעומת בית המשפט למשפחה
למרות שישנם שני מבחנים לקבוע האם האב ישלם סכום מזונות מקסימלי, עדיין קיים הבדל בין בית הדין הרבני לבית המשפט לענייני משפחה.
בית המשפט לענייני משפחה מחד הוא דואג לזכויות הגבר, ולכן הפסיקה סבורה כי במקרה ויש משמורת משותפת ושכר ההורים שווה, האב פטור מלשלם דמי מזונות עבור הילד, דבר שאינו נהוג בבתי הדין הרבניים המחייבים את האב במזונות ילד גם במשמורת משותפת.
מאידך, ככל והסדרי הראיה של האב עם הילד נמוך משמעותית וכן שכרו של האב גבוה לאין שיעור משכרה של האם, האב עשוי לשלם דמי מזונות מקסימלי בסכום גבוה בהרבה, מאשר דמי המזונות המקסימליים שבתי הדין הרבניים יחייבו את האב.
הסיבה לכך היא שבתי הדין הרבניים סבורים כי על האב לדאוג למזונות הילד לצרכים הבסיסיים ביותר, אך אין מקום לחייב את האב לשלם עבור מותרות ופינוקים, גם אם הילד היה רגיל לכך עוד לפני שהצדדים החלו בהליך גירושין ברבנות.
לא כן בתי המשפט סבורים כי על האב לספק לילד את רמת המחייה אליו הוא היה מורגל עוד טרם הגירושין, שכן הילד אינו צריך להיפגע רק בגלל שהוריו בחרו להתגרש.
הערכאה המוסמכת לדון בתביעת מזונות ילדים
לאחר שראינו כי קיים הבדל משמעותי בין פסיקה של בית הדין הרבני לבית המשפט לעניני משפחה בכל הקשור לגובה סמכות מזונות מקסימלי, יש לדעת מי היא הערכאה המוסמכת לדון בתביעת מזונות ילדים.
ככל וקיימת הסכמה בין בני הזוג שבית הדין הרבני הוא שידון בתביעת מזונות ילדים, הרי שהוא יהיה מוסמך לדון בתביעה, ואילו אם שני בני הזוג מבקשים שבית המשפט למשפחה ידון בתביעת מזונות הילדים, הרי שהוא יהיה מוסמך.
ככל וקיים חילוקי דעות בין בני הזוג מי הערכאה שתוסמך לדון בתביעת מזונות ילדים, הרי שבהתאם למרוץ הסמכויות, הראשון שיגיש בקשה ליישוב סכסוך הוא יוכל לבחור את הערכאה הטובה ביותר מבחינתו.
יחד עם זאת לאחרונה ניתנה פסיקה בבית המשפט העליון שקבעה כי לבית הדין הרבני אין סמכות לדון בתביעת מזונות ילדים, גם אם אחד מבני הזוג הגיש את הבקשה הראשון לבית הדין הרבני.
פסיקה זו חדרה בבתי המשפט, אך בתי הדין הרבניים אינם מוכנים להכיר בפסיקה זו, כאשר הם רואים את עצמם כמוסמכים לדון בתביעת מזונות ילדים ככל והתביעה הוגשה בפניהם.
סנקציות כספיות של הגדלת דמי מזונות ילדים
לפעמים הערכאה השיפוטית עלולה לקבוע סכום מזונות מקסימלי לא בגלל שאכן זה גובה דמי המזונות שהילד צריך, אלא כסנקציה על מעשה של האב.
בין המקרים ניתן למנות כאשר האב עושה ניכור הורי כלפי האם, כלומר האב מסית את הילד שלא לשוחח עם האם, או שלא לפגוש אותה, ובכך למעשה הוא פוגע בהורות של האם.
מקרה הפוך הוא כאשר האב מפר הסדרי הראיה שנקבעו בהסכם הגירושין או בהחלטה על הסדרי הראיה, כאשר האב אינו פוגש את הילד למרות שהאם רוצה ומבקשת את הסדרי הראיה הללו.
סנקציה זו של הגדלת מזונות תיעשה רק לאחר שהערכאה השיפוטית תבחן את מצב הדברים שאכן אין מנוס אחר מאשר הטלת הסנקציה, וזאת לאחר שהערכאה השיפוטית התרתה באב שיפעל בהתאם להוראות בית המשפט.
הצורך בטוען רבני בתביעה על סכום מזונות מקסימלי
תביעה על סכום מזונות מקסימלי אינה פשוטה כלל, כך שהצעתי שלא להתפתות בהגשת התביעה ללא ליווי משפטי של טוען רבני או עורך דין.
ישנם שסבורים כי ניתן להסתפק בייעוץ משפטי והליכה לערכאה השיפוטית לבד ללא ייצוג, אך מדובר בטעות חמורה ומשמעותית שכן תביעה על גובה דמי המזונות עלולה להשפיע על עתיד חייכם, והחיסכון בהוצאות של מייצג עלולה לעלות לכם ביוקר רב.
