בני זוג שמתגרשים עם ילד גוררים אחריהם מריבות לא פשוטות על תביעת משמורת ילדים, כאשר לפעמים האב טוען שצריך שתהיה משמורת משותפת ואילו האם סבורה כי היא צריכה להיות משמורנית מלאה.
לפעמים השיקולים של בני הזוג הם אכן שיקולים טובים של מה היא טובת הילד, כשכל הורה סבור שדווקא אם יאמצו את גישתו תתקיים טובת הילד, ואילו ההורה השני סבור בדיוק להיפך.
אך בחלק מהמקרים השיקול הוא נקמנות בהורה השני או שיקול פסול נוסף לא פחות והוא להרוויח כסף על חשבון הילד, כך שהשיקול המרכזי כיצד להרוויח בתביעת המזונות הופכת להיות השיקול המרכזי, האם רוצה לקבל דמי מזונות מוגדלים, ואילו האב מבקש לשלם דמי המזונות מינימליים.
במאמר זה נסקור את הדרך היצירתית של אחד מההורים להביא לשינוי בהסדרי השהות על ידי מעבר דירה לאחר גירושין והרחקת הילד ממקום מגוריו של ההורה השני.
מעבר דירה לאחר גירושין – חוקי?
כבר בתחילת המאמר צריך להדגיש את הברור כי לא ניתן לעשות מעבר דירה עם הילד לעיר אחרת ללא קבלת אישור מערכאה שיפוטית של בית הדין הרבני או בית המשפט לענייני משפחה.
אין כל אפשרות לקבוע עובדות בשטח על ידי מעבר דירה לאחר גירושין והותרת בן הזוג ללא הילד, כשהדבר לא נעשה בהידברות ובהסכמה, או לחילופין על ידי הכרעה שיפוטית.
אם כי שניתן לומר בצער רב כי מעבר דירה לאחר גירושין ללא הסכמת ההורה השני לפעמים מוכשר בדיעבד אף שלא ניתן לכך כל הסכמה לפני המעבר דירה.
הסיבה לכך היא העובדה שלאחר שהילד כבר התרגל למעבר הדירה החדשה הרי החזרתו למקום מגוריו הישן יכול לפגוע בטובתו.
לכן חשוב מאוד כבר מיד עם המעבר של ההורה למקום מגורים חדש לפנות לערכאה השיפוטית ולבקש את החזרתו לאלתר לפני שהילד יתרגל לעיר החדשה וחזרתו למקום הישן תיפגע בטובתו.
כיצד מכריעים האם לאפשר מעבר דירה לאחר גירושין
כשמוגשת בקשה למעבר דירה לאחר גירושין על בית המשפט לשקול גם את טובת הילד, אך גם את הזכות של ההורה לעבור להתגורר בכל מקום שהוא ירצה.
לא פעם שיקולים אלו גוררים סתירה והתנגשות, שכן טובת הילד לפעמים היא הותרת הילד במקום מגוריו, ואילו הזכות לאפשר להורה לעבור ולהתנייד לכל מקום שירצה דווקא מהווה שיקול לאפשר להורה להתגורר בכל מקום שיחפוץ.
מסיבה זו בית הדין הרבני יעדיף לנסות ולערוך הסכם גירושין בין הצדדים, הסכם שמחד יקנה לילד את טובתו, ומאידך יאפשר להורה השני להתנייד.
אך במקרה בו ניסיונות הליך הגישור לא צלחו יהיה על בית הדין להכריע האם לאפשר את מעבר ההורה לעיר אחרת.
מתי לא מאפשרים מעבר מגורים לאחר גירושין
ישנם מקרים בהם בית הדין הרבני לא יאפשר להורה לממש את זכותו להתנייד ולפגוע בטובת הילד, כמו במקרה בו בית הדין הרבני מבחין כי הסיבה האמיתית למעבר הדירה לעיר אחרת היא שיקול של ניכור הורי.
כמו כן ככל ומעבר הדירה כרוך במעבר לעיר מאוד רחוקה או לחו"ל בית הדין ישקול היטב האם לאפשר את המעבר הדירה, שכן בכך ייפגע הסדרי השהות הקבועים להורה השני.
שיקול נוסף שיעמוד בהכרעה הוא הצורך של ההורה לעבור לעיר אחרת, ככל והצורך של ההורה לעבור למקום מגורים אחר גדול יותר, כגון קירבה למקום עבודה או קירבה למשפחה, כך בית הדין עשוי יותר להיעתר לבקשה ולאפשר את מעבר הדירה.
פתרונות יצירתיים במעבר דירה לאחר גירושין
כשהורה אחד מבקש לבצע מעבר דירה לאחר גירושין קיימים מספר פתרונות יצירתיים שלפעמים מונעים את חילוקי הדעות בין הצדדים.
טוען רבני יהודה אבלס מציע מספר אפשריות שיכולים לעזור ולפתור את הסכסוך על מעבר דירה לאחר גירושין:
- הפחתת מזונות, לפעמים האב מרגיש מאוד מתוסכל בכך שהוא גם צריך לשלם דמי מזונות גבוהים, וגם הוא לא רואה את הילד כפי שהיה רגיל קודם, וזאת בגלל המרחק הגיאוגרפי בעת מעבר הדירה.
הפחתת דמי מזונות יכולה להיות בהחלט שיקול ותמריץ של האב להגיע להסכמות ולפשרות.
- הטלת אחריות הנסיעה על ההורה שעבר דירה, ההורה שמבקש להרחיק נדוד לעיר אחרת, הוא שידאג להביא את הילד להורה השני, כך ההורה שנותר במקום הקבוע לא ייצא ניזוק ממעבר הדירה של ההורה שמבקש להתרחק.
- שינוי בהסדרי שהות – לפעמים הפתרון הנכון הוא פשוט לשנות את הסדרי הראיה כך שהסדרי הראייה יהיו באופן מרוכז יותר כמו מיום חמישי בצהריים עד ליום ראשון בבוקר, כך הילד לא יצטרך להיות מטולטל בדרכים.
- שינוי משמורת הילד- כלומר שההורה שמבקש לעבור דירה לאחר הגירושין יעבור לבדו ללא שהוא יהיה משמורן על הילד, גם במקרה בו האם מבקשת לעבור דירה, האב הוא יהיה המשמורן הבלעדי.
כמובן שהצעות אלו משתנות מבן זוג אחד למשנהו, אך המכנה המשותף הוא שהדרך הנכונה הוא להגיע להסכמות ולחסוך בהוצאות משפטיות של טוען רבני או עורך דין.
ראו גם את הסרטון של יהודה אבלס בנושא מעבר דירה לאחר גירושין:
