גט לחומרא הוא עניין הלכתי חשוב שעליכם לדעת ככל ונתקלתם בסיטואציה כזו, במאמר זה נסביר מה המשמעות של גט שנותנים אותו לחומרא, למה צריך בכלל לתת גט שכזה, ועוד.
מה זה גט לחומרא
בני זוג שהתחתנו כדת משה וישראל ברבנות והבעל נתן לאישה כתובה הרי שהם נשואים לפי ההלכה, ולכן ככל ואחד מבני הזוג יגיש תביעת גירושין ברבנות, הרי שהגט שיינתן מהבעל לאישה יהיה גט מעיקר הדין ולא רק גט לחומרא.
אך במקרה ובני זוג נישאו נישואים אזרחיים או נישואין רפורמיים שאינם מוכרים בהלכה, במקרה זה קיים ספק האם בני הזוג נשואים לפי ההלכה אם לאו, ולכן לא ניתן לומר שהם צריכים גט מעיקר הדין, אלא רק לחומרא מספק.
דוגמה נוספת שכיחה היא במקרה שבני הזוג עשו גירושין בהסכמה והמשיכו להתגורר יחד בבית לאחר הגט במשך תקופה, במקרה זה אנו חוששים גם כן שמא האישה נחשבת נשואה ועליה לקבל את הגט לחומרא.
בזוגות אלו כל זמן שהבעל לא נתן גט לאישה הרי שהאישה ספק נחשבת כנשואה ואסורה להינשא לזר, וספק מותרת להינשא לזר, לכן בכדי למנוע מצב בו האישה לא יכולה מספק להתחתן, בית הדין הרבני יורה שהאישה תקבל את הגט.
קבלת הגט על ידי האישה לא תפגע בה כלל, שכן ככל והאישה נשואה, הרי שעם מתן הגט היא התגרשה, וככל והאישה לא הייתה נשואה, הרי שאין בסידור הגט שום פסול.
כיצד מתבצע גט לחומרא
ככל ועולה לכם חשש שאתם צריכים גט לחומרא יש להגיש בקשה במזכירות בית הדין בו אתם מבקשים לקבל גט לחומרא, כאשר בבקשה עליכם לפרט מה הסיבה שלדעתכם צריך לקבל גט לחומרא.
בניגוד לגט רגיל שיש צורך להגיש בקשה ליישוב סכסוך לפני תביעת הגירושין, הרי שבקשה לקבל גט לחומרא אינה מצריכה בקשה ליישוב סכסוך.
ככל ושני בני הזוג יסכימו לקבל את הגט לחומרא, בית הדין הרבני יסדר להם את הגט באופן מידי, אך ככל ואחד מבני הזוג יסרב לתת את הגט, בית הדין הרבני לא ייעשה דיונים רבים אלא הוא יחייב לתת את הגט, וככל ואחד מבני הזוג יסרב לתת את הגט יכריזו עליו כסרבן גט.
הסיבה לכך, שבעוד שזוגות שנשואים לפי ההלכה יכול אחד מבני הזוג לבקשה בקשה לשלום בית, הרי שבמקרה שהנישואין הם אינם לפי ההלכה, אין כל מקום לבקש בקשה לשלום בית.
מתי לא צריך גט מספק
ישנם מקרים בהם היו נישואין אזרחיים אשר אינם מצריכים גט לחומרא מספק אלא ניתן לקבוע שלפי ההלכה הם אינם נשואים כלל.
בין המקרים שניתן למנות הוא במקרה ואחד מבני הזוג אינו יהודי כך שהנישואים הם נישואי תערובת, במקרה זה יש להגיש בקשה להתרת נישואין בבית המשפט למשפחה בלא להגיע כלל לבית הדין הרבני.
כמו כן במקרה והיו נשואים של קרובי משפחה כמו אח ואחות, הנישואין אינם תקפים לפי ההלכה ואין צורך לקבל גט מספק.
נושאים הכרוכים לתביעת גט לחומרא
במקרה ומוגשת תביעת גירושין בזוג שנישא כדת משה וישראל, ניתן להגיש תביעות נוספות בכרוך לתביעת הגירושין, כמו לדוגמה תביעת מזונות ילדים, חלוקת רכש בין בני זוג, תביעת משמורת ילדים, וגם מזונות ילדים.
אך במקרה ומוגשת תביעת גט לחומרא עולה השאלה האם גם במקרה זה בית הדין הרבני מסומך לדון בתביעות אלו, או שכיון שמדובר שגט מספק לחומרא, בית הדין הרבני אינו מוסמך לדון בתביעה זו.
התשובה לכך ששאלה זו הגיע לפתחו של בית המשפט העליון, אך כיום הפסיקה המקובלת היא שבית הדין הרבני מוסמך לדון גם בתביעות הכרוכות לתביעת גירושין לחומרא.
זכויות כלכליות בגט לחומרא
נישואים כדת משה וישראל מלווים בשטר כתובה בו הבעל מתחייב לתת לאישה סכום אותו הוא כתב בכתובה במקרה וחלילה הזיווג לא יצלח יפה, אך כשמדובר בגט לחומרא, הרי שלא מדובר בנישואין לפי ההלכה, כך שלא יהיה שטר כתובה בנישואין אלו.
יחד עם זאת בהרבה מהמקרים בני זוג שנשאים נשואים אזרחיים מעגנים את זכויות האישה במקרה של גירושין בכך שהם עורכים הסכם ממון לפני הנישואין בו הם מסדירים שהאישה תהיה זכאית לקבל סכום קצוב במקרה של גירושין.
חיוב מכוח ההסכם ממון האיש יהיה חייב לשלם גם במקרה שהאישה איבדה את כתובתה, שכן יסוד החיוב הוא אינו לפי ההלכה, אלא התחייבות חיצונית שהאיש התחייב לשלם לאישה במקרה של גירושין.
זכות כלכלית נוספת שיש לבני הזוג גם במקרה של גט לחומרא הוא זכויות המוקנות מכוח חוק יחסי ממון בין בני זוג.
חוק יחסי ממון בין זוג מסדיר את אופן חלוקת הרכוש של בני הזוג במקרה של גירושין בהוראה שהחלוקה תתבצע באופן שוויוני ללא כל קשר מי הרוויח במהלך הנישואין כסף רב יותר.
גם במקרה של נשואים אזרחיים בני הזוג יחלקו את הרכוש באופן שוויוני בדיוק כמו בזוג שנישא לפי ההלכה.
