הסדרי שהות יכולים להיות מורחבים ויכולים להיות הסדרי שהות מאוד מצומצמים, אז כיצד נדע לבחור את הסדרי השהות? מה השיקולים שעומדים להורים כשהם מבקשים את הסדרי השהות, על כך ועוד במאמר שלפנינו.
הסדרי שהות או אפוטרופסות?
לצערי אני נתקל לא פעם בבני זוג שמתבלבלים בין הסדרי שהות לבין אפוטרופסות על הילד, ולכן כבר בראשית המאמר כדאי לעשות סדר בין הדברים.
אפוטרופסות על הילד כוללת את כל הנושאים הקשורים לחינוך הילד כמו לדוגמה באיזה מוסד הילד ילמד האם במוסד ממלכתי או במוסד ממלכתי דתי. כמו כן האפוטרופסות כוללת את השאלות הקשורות לרפואת הילד, כמו למשל האם לבצע את הטיפול הרפואי או שמא לא לבצע את הטיפול הרפואי.
נושאים אלו כלולים בתוך הקטגוריה של אפוטרופסות על הילד, ואין כל רלוונטיות האם יש הסדרי ראיה מורחבים או מצומצמים, כאשר אפוטרופסות על הילד מסורה לאב ולאם באופן שווה בשווה בכל מקרה.
נמצא שאף אחד מההורים אינו יכול לקבל החלטה כל שהיא בעניין הקשור לאפוטרופסות בלא לקבל את הסכמת ההורה השני. ככל ויש ויכוח וחילוקי דעות בין ההורים על אופן החינוך או הרפואה של הילד או בכל דבר אחר הקשור לאפוטרופסות, אז יש להגיש בקשה לבית הדין הרבני או לבית המשפט לעניני משפחה בכדי לקבל את ההכרעה.
חשוב להדגיש כי לא פעם בית הדין הרבני ייתן הכרעה בניגוד לעמדת האישה למרות שהיא משמורנית מלאה, ככל ובית הדין הרבני סבור שזו היא הוא טובת הילד.
מה זה הסדרי שהות?
לאחר שהבנו כי ההחלטה על זהות מוסד הלימודים והטיפול הרפואי אינו קשור להסדרי שהות, עולה השאלה מה כן כלול בהסדרי שהות?
התשובה לכך היא שלאחר שבני הזוג מבצעים הליך גירושין וכל אחד מההורים עובר לגור בבית אחר יש צורך להסדיר היכן הילד ישהה במהלך היום, האם הוא ישהה בבית האב או שמא הוא ישהה בית האם. להסדר זה קוראים הסדרי שהות כלומר מסדירים מה יהיה ההסדר של השהות של הילד במהלך השבוע.
מדובר בשאלה לא פשוטה כלל וכלל שכן ההחלטה כיצד יתבצע הסדרי השהות יש בה בכדי להשפיע על טובת הילד, ולכן צריך לקבל את ההחלטה ביישוב הדעת ולא מתוך חיפזון.
מה השיקולים המנחים להסדרי הראיה?
ככל ומדובר בהורים שרוצים אך ורק את טובת הילדים הרי שהשיקול על הסדרי ראיה לא יהיה מה טוב להורה, אלא מה היא טובת הילד. אך לפעמים אנו נתקלים במקרה בו אחד מההורים למרות שהוא מבין כי טובת הילד מחייבת הסדר כל שהוא, הרי שהוא יתעקש לערוך הסדר שונה.
הסיבה לכך נעוצה לפעמים בשיקולי נקמנות, כלומר ההורה שמרגיש שההורה השני פגע בו בהליך הגירושין מבקש לנקום בו בכך שהוא יפגע בטובת הילד. אך לפעמים השיקולים הם כלכליים כאשר ההורה ירצה להצליח בתביעת מזונות ילדים המושפע מהסדרי ראיה.
האב עלול לבקש להרחיב את הסדרי השהות רק מתוך רצון שלא לשלם מזונות ילדים, ואילו האם תרצה לצמצם את הסדרי הראיה מתוך תקווה כי בכך היא תקבל מזונות גבוהים. במקרה זה בית הדין הרבני ימנה פקידת סעד שתבחן מה היא טובת הילד, האם טובת הילד היא הסדרי ראיה מורחבים עם האב או שמא להיפך, טובת הילד מחייבת הסדרי ראייה מצומצמים.
ההחלטה בדבר היקף הסדרי הראיה נעוצה באפשרות של האב לגדל את ילדו, האם יש לאב דירה מתאימה לגדל את הילד, ועוד. לאחר שתתקבל חוות הדעת של העובדת סוציאלית בית הדין הרבני יינטה לאמץ את חוות הדעת אם לא שמדובר בטעות קשה.
הסדרי ראייה בהסכמה
המלצתי לזוגות שאכן חפצים בטובת הילד שלא להתעקש ולהילחם על הסדרי שהות, גם אם נדמה להם ששינוי ביום אחד לכאן ולכאן תוסיף לטובת הילד. צריך לדעת כי הנזק שיגרם לילד כתוצאה מתביעת משמורת ילדים עולה לאין שיעור על התועלת שיש בהסדר אותו אתם מבקשים לאמץ.
גם אם ההורים ינסו שלא לערב את הילד בסכסוך, הרי שהילד יקלוט כי בין ההורים ישנו סכסוך קשה על זמני השהות שלו עם כל אחד מההורים, דבר העלול להשפיע על נפשו של הילד. לכן כדאי מאוד לשקול בחיוב לערוך הסכם הסדרי ראיה בו שני ההורים יחד מגיעים למסקנה משותפת על טובת הילד.
הסכם זה צריך לקבל תוקף של ערכאה שיפוטית בכדי שהוא אכן יקבל תוקף פסק דין המחייב את שני ההורים לפעול על פיו.
שינוי בהסדרי שהות
לא פעם במהלך החיים לאחר הגירושין ישנם שינוי נסיבות, כגון מעבר דירה, נישואין של אחד מההורים, מצב בריאותי של ההורה, או כל שינוי אחר שאינו מותיר את הברירה אלא לשנות את הסדרי השהות שהיו נהוגים עד כעת.
במקרה כזה יש לפנות לערכאה השיפוטית שקבעה את הסדרי השהות הקודמים בבקשה לשנות הסדר זה לאור השינויים שהתרחשו מאז מתן ההחלטה על הסדרי הראיה. ככל ואכן מדובר בשינוי נסיבות המצדיק את השינוי בהסדרי השהות, בית הדין הרבני ישנה את הסדרי השהות.
