לא פעם זוגות העומדים להתגרש אינם יודעים מה ההבדל בין בית הדין הרבני לבית המשפט לעניני משפחה, ולכן הם מגישים את התביעה במקום שאינו משרת את האינטרס שלהם.
במאמר זה נסביר אילו דברים ניתן להגיש אך ורק בבית הדין הרבני, כך שלא צריך להתעמק יותר מידי היכן יותר טוב להגיש את התביעה, ואילו דברים ניתן להגיש גם בבית הדין הרבני וגם בבית המשפט לעניני משפחה.
תביעת גירושין רק בבית הדין הרבני
כשבני הזוג מבקשים אך ורק להתגרש כשאין להם תביעות נוספות, הרי שהמענה לשאלה מה ההבדל בין בית הדין הרבני לבית המשפט לעניני משפחה הינו פשוט עבורם.
חוק שיפוט בתי דין רבניים קובע כי הסמכות לדון בתביעת גירושין מסורה אך ורק לבית הדין הרבני, ואילו בית המשפט לעניני משפחה אינו יכול לדון בתביעה זו.
חשוב להדגיש כי לא רק טקס הגירושין ייעשה בבית הדין הרבני, אלא גם התביעה לחייב את בן הזוג להתגרש מכוח עילות גירושין מסורה אך ורק לבית הדין הרבני.
כמו כן במקרה ואחד מבני הזוג הינו סרבן גט ויש להפעיל כנגדו סנקציות קשות, הרי שהערכאה המוסמכת לכך הינה בית הדין הרבני.
החריג לכלל זה הוא במקרה ומדובר בנישואי תערובת כשאחד מבני הזוג יהודי ובן הזוג השני שייך לדת אחרת, כשבמקרה זה הגירושין ייעשו בבית המשפט לעניני משפחה, לאחר שבית הדין הרבני יאשר כי מבחינה דתית אין כל משמעות לנישואין אלו.
מה ההבדל בין בית הדין הרבני לבית המשפט לעניני משפחה בתביעת מזונות
תביעת מזונות ילדים לפעמים היא התביעה המרכזית שיש לבני הזוג המתגרשים, כשהאב מבקש לשלם כמה שפחות, ואילו האם תרצה לקבל את המקסימום שמגיע לה.
במקרה זה חשוב שתדעו מה ההבדל בין בית הדין הרבני לבית המשפט לעניני משפחה כך תוכלו להיות ערוכים טוב יותר.
בבית הדין הרבני אין משמעות רבה להיקף הסדרי השהות שיש לאב עם הילד, כמו כן לגובה השכר שהאם משתכרת אין גם השלכה משמעותית, לא כן בבית המשפט לעניני משפחה להיקף הסדרי השהות שיש לאב, וכן לגובה השתכרות האם, ישנה השפעה על גובה דמי המזונות.
הסיבה להבדלים אלו נובעים מכך שבעוד שבית הדין הרבני סבור שחובת המזונות מוטלת על האב בלבד, הרי שבית המשפט לעניני משפחה סבור כי חובת המזונות מוטלת על האב והאם יחד.
מסיבה זו אנו נוכל להבחין כי במקרה ויש משמורת משותפת האם תרצה להעביר את תביעת מזונות הילדים לבית הדין הרבני ואילו האב ירצה שבית המשפט הוא שיכריע.
מה ההבדל בין בית הדין הרבני לבית המשפט לעניני משפחה בתביעת רכוש
בני זוג שצברו זכויות כספיות או רכוש יבקשו לדעת מה ההבדל בין בית הרבני לבית המשפט לעניני משפחה והיכן כדאי להגיש תביעה זו.
בהתאם לחוק חלוקת רכוש בין בי זוג בית הדין הרבני מחוייב לדון בהתאם לחוק ולא בהתאם להלכה, אלא אם כן ישנה הסכמה של שני בני הזוג, שבית הדין הרבני ידון בתביעת חלוקת רכוש בהתאם להלכה ולא לפי החוק.
מסיבה זו אין הרבה הבדלים בפסיקות של בית הדין הרבני לבית המשפט לעניני משפחה, אך יחד עם זאת קיימים מספר הבדלים שבהחלט יכולים להשפיע על התוצאה של פסק הדין.
שיתוף ספציפי – במקרה בו בני הזוג ערכו הסכם ממון לפני הנישואין בו הם הסדירו שככל והם יתגרשו, הרי שחלוקת הרכוש בגירושין תהיה באופן בו דירת אחד הצדדים תהיה שייכת לו בלבד, ולבן הזוג השני לא יהיה כל זכות בדירה זו.
אלא שגם לאחר אישור ההסכם קיימת סכנה שבן הזוג ייטול מחצית מדירת המגורים ככל והיה שיתוף ספציפי בדירה, כאשר בבתי המשפט למשפחה ירחיבו יותר את האפשרות לשיתוף ספציפי, ואילו בית הדין הרבני יעדיף להיצמד להסכם הממון שהחריג את דירת המגורים מהנכסים המשותפים.
מוניטין אישי – בני הזוג זכאים לקבל מחצית מכל הזכויות והכספים שנצברו על ידי מי מבני הזוג, זכויות אלו כוללות לא רק זכות כספית, נדל"ן, אלא גם זכות של פנסיה, קופות גמל.
אך מה עם זכויות של מוניטין אישי, האם זכות זו גם נחשבת כחלק מהקופה המשותפת, או שכיון שמדובר במוניטין אישי, הוא אינו שייך לתא המשפחתי.
התשובה לכך שיש הבדל בין בית הדין הרבני לבית המשפט לעניני משפחה, שכן בעוד שבית המשפט לעניני משפחה יכניס את הזכויות הללו בקופה המשותפת, הרי שבית הדין הרבני יחריג זכויות אלו.
איך קובעים מי תהיה הערכאה המוסמכת לדון
לאחר שהתבאר מה ההבדל בין בית הדין הרבני לבית המשפט לעניני משפחה, עולה השאלה כיצד יהיה ניתן לקבוע מי תהיה הערכאה שתדון בתביעה?
התשובה לכך היא שהראשון שיגיש את הבקשה ליישוב סכסוך הוא שיקבע היכן תתנהל התביעה, בבית הדין הרבני או בבית המשפט לעניני משפחה.
משכך ניתן ללמוד את החשיבות למהר ולהגיש הראשון את הבקשה ליישוב סכסוך ובכך ליהנות מהגשת התביעה בערכאה המתאימה לכם.
