תביעה לחלוקת רכוש בין בני זוג יכולה להיות בבית הדין הרבני ובבית משפט למשפחה, אך בכל זאת ישנם הבדלים מהותיים בפסיקות של בית הדין הרבני ובית המשפט למשפחה, מסיבה זו חשוב שתכירו היטב כיצד מתנהלת תביעה לחלוקת רכוש בין בני זוג.
במאמר זה נרחיב מה הם הזכויות של כל אחד מבני הזוג בעת הגירושין, וכמובן כיצד מגישים תביעת חלוקת רכוש בין בני זוג.
איך מגישים תביעה לחלוקת רכוש בין בני זוג?
לפני שמגישים תביעה לחלוקת רכוש בין בני זוג בבית הדין הרבני או בבית המשפט לענייני משפחה, ישנה חובה לפתוח תיק ליישוב סכסוך, חובה זו קיימת גם במקרה בו אין לכם כל כוונה לערוך הסכם גירושין.
רק לאחר שהגשתם בקשה ליישוב סכסוך וחלפו 60 יום יהיה ניתן להגיש תביעת חלוקת רכוש.
בתביעה זו עליכם לפרט את כל זכויותיכם וחובותיכם ולצרף לכך אסמכתאות מתאימות כגון פירוט עו"ש של חשבון הבנק, נסח טאבו, וכו'.
ככל ויש בידכם אסמכתאות גם לזכויות של בן הזוג מומלץ לצרף זאת לכתב התביעה בכדי שהערכאה השיפוטית אכן תתרשם על היקף הזכויות של שני בני הזוג.
את התביעה יש להגיש במזכירות בית הדין או במזכירות בית המשפט כשבסמוך לכך ייקבע לצדדים דיון בפני הערכאה השיפוטית בכדי לשמוע את טענות הצדדים מפי הצדדים בעצמם.
הזכויות בחלוקת רכוש
חלוקת רכוש בין בני זוג בגירושין מתבצע באופן שבו כל אחד מבני הזוג מקבל ממצית מהזכויות שצברו הצדדים במהלך הנישואין, כאשר לעובדה שהנכס או הזכויות רשומות על שם אחד מבני הזוג אין לכך משמעות.
לדוגמה במקרה בו הבעל צבר זכויות פנסיוניות בסך חצי מיליון ₪ ואילו האישה צברה זכויות פנסיוניות בסך של מאה אלף ₪, הרי שכל אחד מבני הזוג ייצא מהנישואים עם שלוש מאות אלף ₪ זכויות פנסיוניות.
יחד עם זאת ככל ואחד מבני הזוג צבר את הזכויות הפנסיוניות לפני הנישואין, או שזכויות אלו הם כתוצאה מנכות של בן הזוג, הרי שבן הזוג לא יהיה זכאי לקבל בגירושין זכויות פנסיה שצבר בן הזוג.
אך חשוב לדעת שלפני שאתם ממהרים להגיש תביעה לחלוקת רכוש בין בני זוג על מנת לקבל מחצית מהזכויות שצבר בן הזוג, כי כל כסף שתקבלו מהבעל בגלל תביעת חלוקת רכוש, הרי שהדבר ירד מהסכום שמגיע לכם בחיוב כתובה.
כלומר אין אפשרות לקבל "כפל מבצעים" כאשר האישה תקבל מחצית מהזכויות שהבעל צבר כספים שנרשמו על שמו במהלך הנישואין, ובנוסף לכך לקבל את הכתובה.
דבר נוסף שיש לתת את הדעת שככל והיה הסכם ממון לפני הנישואין או לאחר הנישואים שאושר וקביל תוקף פסק דין, הרי שהחלוקה תתבצע בהתאם להסכמות שקבלו תוקף פסק דין.
היכן מגישים תביעה לחלוקת רכוש בין בני זוג?
ההחלטה האם להגיש תביעה לחלוקת רכוש בין בני זוג בבית הדין הרבני או בבית המשפט לענייני משפחה לפעמים עשויה להיות ההחלטה שתכריע האם תצליחו בתביעתכם או שתפסידו.
אלא שהבחירה לבחור את הערכאה שתדון בתביעת חלוקת הרכוש מסורה למי שהגיש הראשון את הבקשה ליישוב סכסוך, כשמסיבה זו אנו נראה את כל אחד מבני הזוג מנסה "לתפוס" את הערכאה הנוחה עבורו.
באופן כללי ניתן לומר כי למרות שגם בית הדין הרבני מכריע בתביעת חלוקת רכוש בהתאם לחוק, ובני הזוג יקבלו מחצית מהזכויות ללא שיש הבדל על שם מי רשום הנכס, הרי שבית הדין הרבני יעדיפו לצמצם את הזכויות של בן הזוג שהזכויות אינם רשומות על שמו.
בית המשפט לענייני משפחה דווקא ירחיב את הזכויות של בן הזוג שהנכס לא רשום על שמו, כפי שניתן לראות בפסק דין שניתן בבית המשפט העליון ממנו עולה שדירה שבני הזוג התגוררו בה תחולק בין שני בני הזוג למרות שהזכויות רשומות על שם אחד מבני הזוג קודם הנישואין.
בכל מקרה ככל ובחרתם להגיש את התביעה לחלוקת רכוש בין בני הזוג בבית הדין הרבני, הרי שתביעה זו יכולה להיות רק בכרוך לתביעת הגירושין, אך ככל והגשתם בקשה לשלום בית, אין היתכנות להגיש בבית דין הרבני תביעה לחלוקת רכוש בין בני זוג.
עיקול כבטוחה לתביעה לחלוקת רכוש בין בני זוג
לא פעם עולה חשש שעד שהערכאה השיפוטית תיתן את הכרעתה על תביעה לחלוקת רכוש בין בני זוג, הרי שבן הזוג ידאג לברוח ולהעלם עם הכסף.
הדרך הנפוצה ביותר למנוע דבר זה הוא על ידי מתן צוו עיקול לבנק המורה להם שלא "לשחרר" כסף לבן הזוג עד שתינתן החלטה אחרת המסדירה את זכויות הצדדים בחלוקת הרכוש.
כך יהיה ניתן לדעת בבטחה שככל וייפסק זכויות מסויימות לטובת אחד מבני הזוג, הרי שיהיה מהיכן להשתלם.
אפשרות נוספת היא מתן צוו עיכוב יציאה מהארץ כנגד החייב את הכספים, צוו זה אומנם מונע בריחה של בן הזוג, אך הוא אינו ישמש כערובה ובטחה שיהיה לבן הזוג לגבות מחצית מהזכויות של החייב.
בנוסף לכך מבחינת בתי השפט מתן צו עיכוב יציאה מהארץ חמור יותר מאשר מתן צוו לעקול, ולכן בתי המשפט יעדיפו להימנע מכך.
צפו בסרטון בנושא תביעה לחלוקת רכוש בין בני זוג:
