ערעור על החלטת בית הדין הרבני

ערעור על החלטת בית הדין הרבני בפני בית הדין הרבני הגדול הוא דבר ישים, אך בשביל כך חשוב שתדעו כיצד מגישים ערעור על החלטת בית הדין הרבני, ומה הם תנאי הסף שעליכם לדעת.

ערעור על החלטת בית הדין הרבני הגדול

בראשית הדברים, חשוב להדגיש כי ניתן להגיש ערעור על החלטת בית הדין הרבני האזורי בלבד, אך לא ניתן להגיש ערעור על החלטת בית הדין הגדול, זאת בניגוד למה שידוע לכם בבית משפט למשפחה שניתן לערער גם על החלטת בית המשפט המחוזי שהתקבלה בערעור.

אך יחד עם זאת במקרים חריגים בהם ניתנה החלטת בית הדין הרבני הגדול על קביעת סמכות בית הדין בניגוד לפסיקה, או שניתנה החלטה שפוגעת בכללי הצדק הטבעיים כמו דמי מזונות מינימליים שאינם מאפשרים את כלכלת הילדים, הרי שניתן להגיש עתירה לבג"ץ.

בין ההחלטות שניתנו על ידי בית משפט העליון בשבתו כבג"ץ על החלטת בית הדין הרבני, ניתן למנות את הקביעה כי בית הדין הרבני אינו מוסמך לתת החלטה על עיכוב יציאה מהארץ כאשר בפניו מתנהלת רק בקשה לשלום בית.

אלא שמהנתונים שהתפרסמו על ידי הנהלת בית המשפט, עולה כי לרוב בג"ץ יימנע מלדון בעתירה המוגשת לפניו כנגד החלטת בית הדין הרבני, בנימוק שהוא אינו משמש כערכאת ערעור על החלטת בית הדין הגדול.

ערעור על החלטת בית הדין הרבני האזורי

על החלטת בית הדין הרבני האזורי ניתן להגיש ערעור בבית הדין הרבני הגדול לערעורים בירושלים.

אך לא על כל החלטה ניתן להגיש ערעור בבית הדין הגדול, רק החלטה סופית המסיימת את התיק הינה החלטה שניתן להגיש כנגדה ערעור, לא כן אם מדובר בהחלטה זמנית כגון מזונות ילדים זמניים, או הסדרי ראייה זמניים, יהיה ניתן להגיש ערעור על החלטת בית הדין הרבני רק לאחר קבלת רשות מבית הדין הגדול.

לרוב, בית הדין הגדול לא ימהר לתת את הרשות לערער כשמדובר בהחלטה זמנית, אם לא שמדובר בהחלטה שעלולה לפגוע בהמשך תקינות ההליך.

בכל מקרה את הערעור על החלטת בית הדין ניתן להגיש תוך 30 יום מעת קבלת החלטה, וככל ומדובר בהחלטה זמנית יש להגיש תוך 10 יום מעת קבלת ההחלטה.

הקריטריונים להגשת ערעור

גם אם מדובר בהחלטה סופית שסוגרת את התיק, בכדי שאכן תצליחו בהגשת הערעור עליהם להביא נימוקים משמעותיים למה בית הדין האזורי טעה.

בכל מקרה עליכם לעמוד בקריטריונים להגשת ערעור על החלטת בית הדין הרבני האזורי שהינם אחד משלושה:

• טעות בהלכה – כלומר ככל ובית הדין האזורי טעה בהלכה בהחלטתו, הרי שזו היא עילה מספקת להגשת הערעור.

• טעות בעובדות הנראות לעין – טעות שנובעת מפרשנות העובדות בצורה קיצונית מהווה עילה להתערבות בית הדין הגדול, אך ככל ומדובר בטעות שאינה קיצונית כגון שבית הדין האזורי לא בחן במדויק מה הם הכנסות ההורים והוצאות הילדים בכדי לדעת כמה מזונות משלמים לילד, הדבר לא יהיה עילה להגשת ערעור.

• פגם בניהול הדיון – במקרה ובית הדין האזורי לא אפשר לצדדים להעלות את טענותיהם או להביא ראיות וכיוצא בזה, וכתוצאה מכך היה פגם בניהול הדיון והדבר הביא לתוצאה שאינה נכונה, הרי שניתן להגיש ערעור על החלטת בית הדין האזורי.

הפרוצדורה בהגשת ערעור על החלטת בית הדין הרבני

לאחר שבדקתם כי אתם עומדים בקריטריונים להגשת ערעור על החלטת בית הדין הרבני עליכם לפתוח תיק בבית הדין הרבני הגדול ולשלם אגרת פתיחת תיק.

עם פתיחת התיק מזכירות בית הדין הרבני תעביר את הערעור שהגשתם לידי הצד השני בכדי לקבל את תגובתו.

לאחר שיהיה בפני בית הדין הרבני הגדול את עמדות שני הצדדים, תינתן החלטה האם לקבוע מועד לדיון לשמיעת טענות הצדדים, או שמא להתנות את המשך ההליך בהפקדת ערבות של סכום כסף בכדי להבטיח שככל ויתברר שמדובר בהליך סרק יהיה מהיכן לגבות את ההוצאות.

אין ספק כי ההחלטה על קביעת מועד לדיון ללא התניית המשך ההליך בהפקדת ערבות מראה כי סיכויי הערעור גבוהים, אך הדבר אינו מלמד בהכרח.

בקשה לסתירת הדין

לפעמים אין צורך להגיש ערעור על החלטת בית הדין הרבני בבית הדין הגדול, אלא ניתן להגיש לבית הדין האזורי בקשה לסתירת דין, ובכך למעשה לשנות את פסק הדין.

בקשה לסתירת הדין יכולה להיות ככל ויש בידכם ראיות חדשות אשר לא היו ידועות לבית הדין האזורי בעת מתן ההחלטה.

כל שעליכם לעשות הוא לפתוח תיק לסתירת הדין ולהציג בפני בית הדין את הראיות החדשות, וכאשר בית הדין האזורי אכן יתרשם כי יש בראיות הללו לשנות את תוצאת פסק הדין, הוא יזמן את בני הזוג לדיון בפניו.

לפעמים הבקשה לסתירת הדין אינה מכוח ראיות חדשות אלא מכוח "שינוי נסיבות" דבר זה נפוץ בעיקר בתביעת מזונות ובתביעת משמורת ילדים, זאת למרות שבני הזוג ערכו הסכם גירושין.

במקרים אלו על המבקש לפתוח את הסכם הגירושין להוכיח כי אכן קיימות שינוי נסיבות שמצדיקות את פתיחת התיק מחדש.

צפו בסרטון בנושא ערעור על החלטת בית הדין הרבני: