בקשה ליישוב סכסוך הינו הליך שנצרך בכל מקרה בו קיימים חילוקי דעות בין בני זוג ללא כל השלכה האם בני הזוג מבקשים לעשות הליך גירושין בהסכמה, או שמדובר בבני זוג שמבקשים לעשות הליך גירושין שלא בהסכמה.
במאמר זה נסקור כיצד ניתן להגיש בקשה ליישוב סכסוך וכיצד ההליך יתבצע בפועל.
מה זה בקשה ליישוב סכסוך
בקשה ליישוב סכסוך הינו טופס מוכן שניתן לקבל במזכירות בית הדין הרבני בו בן/ת הזוג המבקש/ת ממלא/ה את הפרטיים האישיים שלו ושל בת/ן זוגתו/זוגו ומבקש/ת לנסות ולהגיע להסדר מחוץ לכותלי בית הדין.
מדובר בטופס סטנדרטי שאינו מצריך בקיאות בחוק ובהלכה בכדי לדעת כיצד למלאות את הטופס ולהגישו במזכירות בית הדין הרבני.
לאחר שתוגש הבקשה במזכירת בית הדין, ייקבע לבני הזוג מועד לפגישה ביחדת הסיוע עם מגשרת שתנסה להוביל את הצדדים להגיע להסכמות בחלוקי הדעות ביניהם.
צריך לציין כי לא בהכרח שהמגשרת תשמש כמטפלת זוגית שתעשה לבני הזוג שלום בית, אלא לפעמים להיפך היא תשכנע את בני הזוג להגיש תביעת גירושין ברבנות בהסכמה בכדי למנוע הליכי משפט מיותרים.
ככל והצדדים יגיעו להסכמות על הנושאים שבחילוקי הדעות, יהיה ניתן לערוך הסכם גירושין או הסכם שלום בית ולחילופין גירושין.
ככל והצדדים לא הגיעו להסכמות במשך חודשיים מאז שנפתח תיק לישוב סכסוך, בני הזוג יאלצו לנהל את הליך המשפטי בבית הדין הרבני או בבית המשפט.
עיכוב הליכים בזמן יישוב סכסוך
המחוקק שרצה להסדיר לבני הזוג הנמצאים בהליך גישור שיוכלו לנהל את הליך הגישור בצורה הטובה ביותר, אסר הגשת תביעה האחד כלפי רעהו, לכן לאחר הגשת בקשה ליישוב סכסוך, לא יהיה ניתן להגיש כל תביעה שאינה בהסכמת שני הצדדים, למעט אם מדובר בסעד דחוף או זמני.
בין הסעדים שניתן להגיש בזמן הליך ליישוב סכסוך ניתן למנות: עיקול, צו עיכוב יציאה מהארץ, וגם מזונות זמניים והסדרי ראיה דחופים.
יחד עם זאת ככל ובני הזוג הצליחו להגיע להסכמות על הסכם גירושין בהסכמה, הרי שבהחלט יהיה ניתן להגיש בקשה משותפת לאישור הסכם גירושין.
מה עושים בסירוב אחד מבני הזוג לנהל יישוב סכסוך
במקרה בו הוגשה בקשה ליישוב סכסוך ואחד מבני הזוג אינו מופיע ביחידת הסיוע לפגישת גישור, דינו כמי שסירב להופיע לדיון בבית המשפט.
בין הסנקציות שניתן להגיש כנגד אי הופעתו להליך הגישור ניתן למנות: פסיקת הוצאות לטובת אוצר המדינה, ושלילת זכותו להגיש תביעה בערכאה שיפוטית.
חשוב לציין, כי לא תישמע טענה כי הסיבה להיעדרות בהליך הגישור היא בגלל "לא רוצה לנהל משא ומתן עם בן הזוג" או אני יודע שאין סיכוי", כאשר בכל מקרה הדבר עלול להוביל לסנקציות קשות.
יש להדגיש כי גם במקרה בו אחד מבני הזוג לא הופיע ליחידת הסיוע ללא שיש לכך סיבה משכנעת ומוצדקת, הרי שלא יהיה ניתן למנוע את עיכוב ההליכים, ועל בן הזוג שהתייצב ליחדת הסיוע יהיה להמתין חודשיים עד שימלאו ימי הליך ליישוב סכסוך.
קיצור בקשה ליישוב סכסוך
ישנם מקרים בהם ניתן לחסוך את הגשת בקשה ליישוב סכסוך בכלל ולפעמים ניתן לקצר את ההליך ולהגיש את התביעות לאלתר.
בין המקרים בהם ניתן להגיש בקשה לקיצור הליכים ניתן למנות מקרה בו אחד מבני הזוג מתגורר בחו"ל והוא אינו יכול להשתתף בהליך ליישוב סכסוך, או מקרה בו האישה נמצאת במקלט לנשים מוכות, וכן במקרים נוספים.
בכל מקרה בו הינכם סבורים שאתם זכאים לקצר את ההליך ליישוב סכסוך, אתם רשאים להגיש בקשה לקיצור יישוב סכסוך ובית הדין הרבני הוא שיכריע אם להיעתר לבקשתכם.
חשוב לציין כי העובדה ששני בני הזוג רוצים לקצר את ההליך ליישוב סכסוך אינה מאפשרת להם להגיש בקשה לקיצור הליך ליישוב סכסוך, אלא אם כן יש להם עילה מוצדקת לכך בחוק.
היכן מגישים בקשה ליישוב סכסוך
בקשה ליישוב סכסוך ניתן להגיש בבית הדין הרבני או בבית המשפט לענייני משפחה, כאשר אין כל הבדל האם הבקשה הוגשה בבית הדין הרבני או בבית המשפט.
באופן כללי ניתן לומר שבן הזוג שפתח את תיק ליישוב סכסוך בבית הדין הרבני, הרי שהוא יבקש לנהל את ההליך כולו בבית הדין הרבני, ואילו אם התיק נפתח בבית משפט, הרי שככל הנראה כל התיק יתנהל בבית המשפט.
אך בהחלט המגיש את בקשת יישוב סכסוך לבית הדין הרבני רשאי להגיש את ייתר התביעות ככל והצדדים לא הצליחו להגיע להסכמות לערכאת שיפוט אחרת ממה שהוגש בקשה ליישוב סכסוך.
לשאלה מי הוא שפתח את תיק ליישוב סכסוך קיים השלכה גדולה לשאלה מי יקבע אם הליך תביעת מזונות ילדים, או תביעות נוספות, יתנהלו בבית הדין הרבני או בבית המשפט.
לבית הדין הרבני יש סמכות לדון רק אם מי שהגיש הראשון את הבקשה ליישב את הסכסוך הגיש את תביעת מזונות הילדים לבית הדין הרבני, כך שהבירה להחליט על זהות הערכאה מסורה למגיש הראשון בקשה ליישוב סכסוך.
מסיבה זו אנו נראה את הריצה להגיש הראשון את הבקשה ליישוב סכסוך וליהנות מיתרון של בחירת הערכאה השיפוטית.
