גט מעושה הינו גט שניתן בעל כורחו ובכפייה של אחד מבני הזוג, כאשר לרוב יהיה מדובר בכפיית הבעל לתת את הגט.
לא כל כפייה תיחשב בהכרח כגט מעושה, במאמר זה נסקור את האופנים בהם ניתן לכפות על הבעל לתת את הגט ואת המקרים בהם לא ניתן לכפות על הבעל לתת את הגט.
מתי כפיה נחשבת גט מעושה
גט מעושה ייחשב כזה רק במקרה והכריחו את הבעל לתת גט כשלא התקיימו עילות גירושין המצדיקות זאת, אך ככל ובית הדין הרבני קבע כי הבעל חייב לתת את הגט, הדבר לא ייחשב ככפייה וגט מעושה.
בין העילות הנפוצות שבגינם ניתן לחייב את הבעל לתת את הגט הינם גירושין בעקבות בגידה של הבעל, או אלימות כלכלית בגירושין.
יתירה מכך, גם במקרה בו בית הדין הרבני קבע כי ישנן עילות גירושין ואף נקבע כי הבעל סרבן גט, אך הכפייה בפועל התבצעה על ידי החלטת בית המשפט בתביעה לפיצויים בגין סרבנות גט, הדבר ייחשב כגט כפוי.
מסיבה זו בתי הדין הרבניים יימנעו מלדון בתביעת הגירושין כל זמן שעומדת תביעת פיצויים בבית המשפט למשפחה.
כך שלמעשה בכדי שיהיה ניתן להחשיב גט בכפיה לגט שאינו מעושה, נצרך שתהיה החלטה מפורשת של בית הדין הרבני כי הבעל חייב לתת את הגט, ובלבד שהכפייה לתת את הגט תתבצע על ידי הוראה של בית הדין הרבני.
כשרות גט מעושה
גט מעושה שניתן בכפיית הבעל הינו גט פסול ויש צורך לקבל גט מהבעל בשנית, אך יחד עם זאת כפיה המדוברת הפוסלת את הגט הינה כפייה ממשית ולא איום כספי על סכום קטן.
מסיבה זו גם במקרים שמתקיימים עילות המצדיקות כפיית הבעל לתת את הגט, בית הדין הרבני יעדיף מתחילה להטיל עונשים קלים יחסית כגון צו עיכוב יציאה מהארץ, ולא להטיל על הבעל עונשי מאסר וצינוק, בכדי שלא "להסתבך" עם גט מעושה.
רק במקרים בהם הבעל ימשיך בעקשנותו ובסרבנותו לתת את הגט בטענה כי הוא מבקש שלום בית, בית הדין יכפה על הבעל לתת את הגט באמצעות עונשי מאסר.
גט בעל כורחה של האישה
עוד חשוב לציין כי קיים הבדל מהותי בכשרות הגט כאשר הכפייה התבצעה כנגד הבעל, לבין מקרה בו הכפייה התבצעה כנגד האישה,.
פסלות הגט עקב מתן גט בכפיה היא אך ורק אם הכפייה התבצעה כנגד הבעל, לא כן במקרה בו כפו על האישה לקבל את הגט, כפייה זו אינה פוסלת את כשרותו של הגט.
אין ספק כי בכך הבעל נהנה מפריבילגיה שהאישה לא נהנית ממנו, אך זכות זו אינה נובעת מכוח החוק אלא היא מעוגנת בהלכה, ולכן בית הדין הרבני שפוסק בהתאם להלכה יפסוק בהתאם להלכה.
בכדי להעניק לאישה זכויות בגירושין המחוקק הגביל את האפשרות של בית הדין הרבני לכפות אותה מלקבל את הגט עד לאישורו של נשיא בית הדין הרבני הגדול, וזאת גם במקרים בהם לדעת בית הדין הרבני האישה חייבת לקבל את הגט.
הגבלה זו קיימת אך ורק כלפי נשים המסרבות לקבל את הגט, לא כן בעל המסרב לתת את הגט, הרי שבית הדין יכפה אותו לתת את הגט בלא חשש של גט מעושה.
טענות שקר כנגד גט כשר
לא פעם אנו נתקלים בגברים שנתנו את הגט מרצונם החופשי לאחר שהם קיבלו הצעה מפנקת בהסכם גירושין ולאחר מיכן הם מנסים "לסחוט" כספים נוספים בטענה שהם נתנו את הגט בכפייה ולכן מדובר בגט מעושה.
לפעמים ישנו שיקול נוסף לגברים לטעון כנגד כשרותו של הגט מכיוון שהאישה הפרה הסדרי ראיה או את הסכם הגירושין כולו.
צריך לדעת שמדובר באיסור חמור להוציא שם רע כנגד כשרות הגט, שכן הדבר עלול לפגום בכשרותם של הילדים שנולדו לאישה מנישואיה השניים.
מסיבה זו בית הדין עשוי לחייב בהוצאות גבוהות את הבעל שמוציא שם רע, על גט מתוך מטרה שהדבר לא יישנה בשנית.
אך בנוסף לכך בכדי למנוע שם רע על כשרות הגט, בית הדין מורה לבעל טרם מסירת הגט להצהיר במפורש כי הוא נותן את הגט מרצונו החופשי וללא שיש כנגדו כל לחץ או כפיה.
בנוסף יצהיר הבעל טרם מסירת הגט כי הגט ניתן ללא כל תלות אם הסכם הגירושין יתבצע או שתהיה הפרת הסכם גירושין מצדה של האישה.
לצערנו אנו עדים לתופעה פסולה בה הבעל ממשיך לטעון כי הגט שניתן לאישה הוא גט מעושה, זאת למרות הצהרת הבעל כי הוא נתן את הגט מרצונו החופשי.
תביעה להכריז על גט מעושה
לסיום, אוכל לציין כי כיום כמעט ולא מוגשת תביעה להכריז על פסלותו של הגט משום שמדובר בגט מעושה, הסיבה לכך היא ככל הנראה הידיעה כי מצד אחד סיכויי התביעה במקרה שכזה הינו נמוך מאוד, ומצד השני הגשת התביעה עלולה לגרור את המגיש את התביעה להוצאות מיותרות.
יחד עם זאת ככל ויש בידכם ראיות חזקות כי אכן היה גט מעושה כדאי שתפנו לטוען רבני הבקיא בדין העברי בכדי לקבל ייעוץ קונקרטי למקרה שלכם.
