צו הגנה נועד להגן על אחד מבני המשפחה שלא יינזק מבן משפחה אחר, כאשר לרוב צו זה יינתן כנגד בן זוג, אך מתי יהיה ניתן לקבל צו שכזה? האם סכסוך משפחתי בלא שיש סיכון לאחד מבני הזוג יכול לגרום להוצאת הצו? להיכן פונים לקבל צו שכזה? על כך ועוד במאמר שלפנינו.
מתי ניתן צו הגנה
חוק למניעת אלימות משפחה קובע מספר פרמטרים שרק כשהם מתקיימים יהיה ניתן להגיש צו הגנה:
- אלימות – ככל ואחד מבני הזוג נוקט באלימות כלפי בן הזוג האחר, הרי שניתן להגיש בקשה לצו הגנה, אך יחד עם זאת יש לדעת כי רק אלימות פיזית תיחשב כאלימות, אלימות כלכלית גם אם מדובר באלימות כלכלית בגירושין לא תיחשב כאלימות.
- סכנה גופנית– ככל והתנהגות של אחד מבני הזוג מהווה חשש סביר כי יהיה סיכון גופני לבן הזוג האחר, הרי שזו היא עילה להגיש בקשה לצו הגנה.
- התעללות מתמשכת – התעללות נפשית קשה במשך זמן רב בו אחד מבני הזוג נוהג כלפי בן הזוג האחר, אף היא תיחשב כעילה מוצדקת להוצאת צו הגנה.
במקרים אחרים לא ניתן להגיש בקשה לצו הגנה גם אם מדובר במעשים שלא ייעשו כגון בגידה, אישה מורדת, או סיבה אחרת.
מה צו הגנה כולל
צו הגנה יכול לכלול מספר הוראות אשר בית המשפט יורה לבן הזוג שנוקט במעשים פסולים לעשות או שלא לעשות ובכללן:
- שלא להיכנס לדירה או להיות בתוך המתחם של אזור מסוים, ובכך לאפשר לבן הזוג ליהנות ממדור שקט, ובכלל זה לאסור על בן המשפחה לעשות שימוש בנכסיו גם אם בני הזוג ערכו הסכם ממון על הדירה, בה הוסכם כי הדירה תהיה בבעלות בן הזוג שעשה מעשים פליליים.
- שלא להטריד את בן הזוג ובכלל זה שלא להתקשר או לשלוח לו הודעות SMS או וואטסאפ.
יחד עם זאת בן הזוג אשר נאסר עליו להשתמש בחלקו בדירה, עשוי לתבוע את בן המשפחה שהגיש את צו ההגנה, בתביעה נגדית, על כך שנגרם לו נזק כלכלי מהרחקתו מהדירה,.
תביעה זו מותנית בכך שבן הזוג אכן יוכיח שלא הייתה סיבה מוצדקת להוציא את צו ההגנה כנגדו.
ההבדל בין צו הרחקה לצו הגנה
בעיקרון לא קיים הבדל מהותי בין צו הגנה לבין צו הרחקה, כאשר בשני המקרים נאסר על אחד מבני הזוג לעשות מעשים או להימצא באזור מסוים.
אלא שבעוד שצו הגנה יכול להינתן על ידי בית המשפט או בית הדין הרבני למשך 3 חודשים, ולאחר מכן להאריך את הצו עד לשנה, הרי שצו הרחקה שניתן על ידי קצין במשטרת ישראל יכול להינתן מקסימום לחודש ימים.
כמו כן אם לדעתכם צו ההרחקה ניתן כנגדכם ללא שיש לכך סיבה מוצדקת, אתם רשאים לערער על ההחלטה בפני בית המשפט השלום, ובכך אולי לבטל את צו ההרחקה.
לא כן אם ניתן צו הגנה על ידי בית הדין הרבני, הערעור יהיה בבית הדין הרבני הגדול לערעורים ואם הצו ניתן בבית המשפט למשפחה, הרי שהערעור יהיה בבית המשפט המחוזי.
הליכים נוספים לצו הרחקה והגנה
בן הזוג שסבל מאלימות פיזית קשה מבן הזוג רשאי להגיש תביעה לפיצויים בנוסף לצווי הרחקה והגנה שניתן, כאשר תביעה זו תתנהל במנותק מהדיון בצו ההגנה.
הליך נוסף שעלול להתנהל כנגד בן הזוג האלים, הוא הליך פלילי שפרקליטות המדינה תגיש כנגד בן הזוג שנקט באלימות.
ניהול הליך פלילי מותנה שאכן קיים יסוד סביר מספיק בכדי להוכיח את מעשיו של מבצע האלימות.
אלא שקיים הבדל בין הליך הפלילי לתביעה האזרחית, שכן בעוד שתביעה אזרחית לפיצויים תתנהל על ידי בן הזוג שסבל מהאלימות, הרי שבהליך הפלילי, בן הזוג שסבל מהאלימות אינו צד לתיק.
צו הרחקה לשווא
לצערנו אנו עדים לתופעה פסולה בו אחד מבני הזוג מבקש לקבל נקודות זכות בהליך גירושין מסורבל, כאשר הוא מגיש תלונת שווא במשטרה ובכך הוא מרחיק את בן הזוג מהבית.
מלבד מה שבכך נגרם נזק לבן הזוג שהינו חף מפשע, הרי שלאחר שהדבר מתברר כי מדובר בצו הגנה שניתן בטעות, הדבר מוריד את האמינות של המתלוננים האמיתיים ברשויות האכיפה.
בית הדין עשוי לחייב בהוצאות כבדות את המגיש בקשה לצו הגנה כאשר אין סיבה מוצדקת לכך, ובנוסף לכך לקבוע כי האישה מאבדת כתובתה בגין תלונת השווא.
ניתן לומר בכאב שבין הסיבות המרכזיות לשלילת אישה מכתובה היא תלונת שווא במשטרת ישראל והרחקת הבעל מהדירה על ידי צו הגנה.
בנוסף לכך יהיה ניתן להגיש תביעת פיצויים כנגד המתלונן תלונת שווא על הנזק הנפשי והכלכלי ופגיעה בשמו הטוב של מי שנאלץ לעזוב את דירתו ללא סיבה מוצדקת.
צו הגנה בהסכמה
בהרבה מהמקרים אנו עדים לתופעה בו שני בני הזוג מגיעים להסכמה על צו הגנה בהסכמה מבלי להודות בטענות שנטען כנגד אחד מבני הזוג.
היתרון בכך הוא שהדבר נעשה בהסכמה מלאה בין שני בני הזוג, דבר שעלול לאפשר הסכמה רחבה יותר עד כדי עריכת הסכם גירושין בהסכמה.
בית הדין הרבני ובית המשפט יעודדו את בני הזוג להגיע להסכמות ובכך לשמור על כבודם של שני בני הזוג.
בכל מקרה לפני שאתם מגישים צו הגנה כדאי להתייעץ עם טוען רבני מוסמך בכדי שהוא ייתן לכם ייעוץ קונקרטי למקרה שלכם.
