היכן ניתן להגיש תביעת מזונות ילדים? האם יש הבדל בין הערכאות בגובה דמי המזונות? מה ניתן לעשות בכדי להשפיע על גובה דמי המזונות? על כך ועוד במאמר שלפנינו.
תביעת מזונות ילדים בבית הדין הרבני
בעבר היה ניתן להגיש תביעת מזונות ילדים רק בבית המשפט למשפחה, אלא אם כן ישנה הסכמה של שני ההורים שבית הדין הרבני יהיה המוסמך לדון.
דבר זה היה נהוג לאחר שבית המשפט העליון קבע ברוב דעות שלבית הדין הרבני אין סמכות לדון בתביעה זו למרות שבתביעה למשמורת ילדים יש לבית הדין את הסמכות לדון.
אלא, שלאחרונה בערעור לבית הדין הרבני הגדול נקבע על ידי הדיינים כי לבית הדין מסורה הסמכות לדון ככל ואחד מבני הזוג הגיש את תביעת מזונות לילדים בכרוך לתביעת גירושין.
דבר זה יצר מחדש מאבק סמכויות בין בית הדין הרבני לבית המשפט למשפחה.
יש לציין כי החלטה זו של בית הדין הגדול עדיין לא הגיעה לפתחה של בית המשפט העליון, כשלא ברור האם בית המשפט העליון יסכים לאמץ את השינוי של בית הדין הגדול.
תביעת מזונות ילדים רטרואקטיבי
להגשת תביעת מזונות ילדים בהקדם האפשרי קיימת חשיבות מרובה, שכן לפי ההלכה האב ישלם מזונות ילדים רק מיום שהוגשה תביעת המזונות, לכן יש להגיש את תביעת המזונות מיד שיודעים איך מתחילים הליך גירושים.
יחד עם זאת במקרה בו ולא הוגשה תביעה, עדיין ניתן להגיש תביעת מזונות רטרואקטיבית ככל וישנה סיבה טובה לכך שהתביעה לא הוגשה בזמן.
בין הסיבות ניתן למנות מקרה בו האישה לא יכלה להגיש תביעה למזונות ילדים, או שהאישה מוכיחה כי היא לא ויתרה על מזונות בכל התקופה בה לא הוגשה תביעה לבית הדין.
הכלל המנחה הוא שככל והאישה תוכיח כי היא לא וויתרה ומחלה על דמי המזונות בכך שהיא לא הגישה תביעת מזונות ילדים, הרי שהאישה תהיה זכאית לקבל את דמי המזונות.
גובה דמי המזונות במשמורת משותפת
בשאלת גובה דמי המזונות קיים הבדל מהותי בין בית הדין הרבני לבית המשפט למשפחה, בפרט אם מדובר במשמורת משותפת והכנסות ההורים שווה.
כך שבעוד שבבית משפט למשפחה, במקרה של משמורת משותפת והכנסות הורים שוות, האב יהיה פטור מלשלם מזונות, בפרט אם מדובר בילד מעל גיל 6
הרי שבבית הדין הרבני האיש ישלם לאישה דמי מזונות גם במשמורת משותפת, אם כי שגם בבית הדין הרבני גובה דמי המזונות במשמורת משותפת יהיה נמוך יותר מאשר אילו האם הייתה משמורנית יחידה.
מסיבה זו אנו נראה כי נשים יעדיפו להגיש תביעת מזונות ילדים במשמורת משותפת בבית הדין הרבני, ואילו הגברים יעדיפו להגיש תביעה בבית המשפט למשפחה.
כמה משלמים מזונות ילדים
במקרה בו האם הינה המשמורנית היחידה והאיש אינו זכאי אלא להסדרי ראיה קצרים בלבד, הרי שהשאלה מה הוא גובה דמי המזונות הופכת להיות מהותית יותר.
גם במקרה זה קיים הבדל מהותי בין הערכאות השונות, שכן בעוד שבבית הדין הרבני תשלום הבסיס עבור מזונות לילד אחד יכול להיות בסיבות 1,300 ₪, הרי שבבית המשפט למשפחה הסכום יכול להגיע גם קרוב ל-2,000 ₪.
הסיבה לכך היא משום שבבית משפט סבורים כי יש לחייב את האיש לשלם מזונות ילדים בהתאם לרמת חיים גבוהה שההורים הרגילו את הילד לפני שהם ביררו איפה פותחים תיק גירושין, ואילו בית הדין הרבני סבור כי לחייב את האיש רק בדמי מזונות מינימליים.
בכל מקרה על דמי המזונות הבסיסיים יש להוסיף תשלום עבור מחציות הוצאות חינוך ורפואה, וכן השתתפות בתשלום עבור המדור.
איך מצליחים בתביעת מזונות ילדים
ככל ואתם רוצים להצליח בתביעת מזונות ילדים בין אם אתם התובעים בתביעה, ובין אם אתם הנתבעים בתביעה חשוב לתת את הדעת למספר דברים:
- ייצוג של טוען רבני מומלץ – להחלטה מי ייצג אתכם בתיק, ישנה השפעה על אופן בו התיק יתנהל, וממילא הסיכוי להצליח בהגשת תביעת מזונות ילדים תלויה בזהות המייצג.
- הסדרי שהות – ככל והסדרי השהות של האיש עם הילדים תגדל, כך הסיכוי שהאיש לא ישלם מזונות יגבר, מאידך ככל והסדרי השהות עם האב יופחת, כך קיים סיכוי שהאיש ישלם מזונות גבוהים יותר.
יחד עם זאת חשוב מאוד שהרצון של האישה שלאב יהיה הסדרי שהות מופחתים לא יובילו למצב של ניכור הורי, שכן הדבר עלול להוביל למצב בו האיש ייפטר מדמי המזונות.
- הוכחה על השתכרות ההורים – לגובה ההשתכרות של ההורים ישנה השפעה על גובה דמי המזונות, בפרט אם אתם מנהלים את ההליכים של תביעת מזונות ילדים בבית המשפט למשפחה.
לכן חשוב מאוד לחשוף בפני הערכאה השיפוטית את השתכרותכם הנמוכה ביחס לבן הזוג.
אלא שלצערנו אנו נתקלים במקרים לא מעטים בהם אחד מבני הזוג עובד ב"שחור" כך שלא די בכך שאחד מבני הזוג לא שילם מיסים, אלא שהוא עוד יטען כי הוא לא מרוויח כסף.
במקרים אלו מומלץ לשכור את שירותיו של חוקר פרטי בכדי שהוא יעקוב ויגלה מה הוא היקף ההכנסות האמיתיות של בני הזוג.
בכל מקרה אאחל לכם בהצלחה בתביעת מזונות ילדים.
