הסדרי ראיה או משמורת משותפת היא ההתלבטות הקשה שעל בני הזוג להחליט כשהם מבקשים לפתוח תיק גירושין ברבנות.
מדובר בדילמה קשה מאוד, שכן מחד אין ספק כי טובת הילד שהאב יהיה מעורב בחייו של הילד בצורה ניכרת, אך מאידך אין להתעלם מהעובדה כי אבות רבים מבקשים משמורת משותפת, רק בגלל שהם מבקשים לשלם דמי מזונות מינימליים.
אז איך נוכל לדעת האם בית הדין יפסוק משמורת משותפת, או שהאם תהיה משמורנית יחידה והאב יהיה זכאי להסדרי ראיה בלבד? על כך ועוד במאמר שלפניכם.
הסדרי ראיה מינימליים או מורחבים
כבר בראשית המאמר חובה לציין כי גם כשמודבר על הסדרי ראיה ישנם מספר אפשרויות של הסדרי שהות של האב עם הילד, ישנו הסדר בו האב רואה את הילד אחת לשבוע ללא לינה, וישנם מקרים בהם הסדרי הראיה יהיו מורחבים יותר ואף יכללו לינה.
השיקול המנחה האם לאפשר הסדרי שהות מורחבים או מצומצמים אינו תלוי כלל האם יש עילה לגירושין או האם הוגשה תביעה לשלום בית ולחילופין גירושין, השיקול היחיד הוא מה היא טובת הילד.
לכן לרוב הסדרי השהות ישתנו בהתאם לגילו של הילד, כך שככל וגילו של הילד יהיה קטן יותר, הרי שהאב יקבל הסדרי שהות מצומצמים יותר, וככל ומדובר בגיל גבוה יותר, האב יהיה זכאי להסדרי שהות מורחבים.
כך שהמונח " הסדרי שהות" לעומת "משמורת משותפת" אינם מדויקים ובכל מקרה יש לבחון את היקף הסדרי השהות.
משמורת משותפת או הסדרי ראיה
מכאן לשאלה המטרידה את ההורים האם טובת הילד היא משמורת משותפת או הסדרי שהות.
שאלה זו קשה ומשתנה ממקרה למקרה ומהורה להורה, כך שבוודאי לא ניתן לתת כלל אצבע לכל ההורים את מה להעדיף, במאמר זה אנו נבחן לפי איזה פרמטרים יקבע בית הדין בתביעת משמורת.
חוות דעת של פקידת הסעד הינה חוות דעת חשובה אשר אין ספק שבית הדין הרבני ייתן לה משקל חשוב בהכרעה על הסדרי ראיה.
פקידת הסעד תבחן האם השיקולים של ההורים בתביעת משמורת הילדים נובעת מתוך מחשבה לדאוג לטובת הילד, או שמדובר בשיקול להרוויח בתביעת מזונות במשמורת משותפת.
דבר נוסף שבית הדין יבחן הוא האם ישנו שיתוף פעולה בין ההורים או שלמעשה כל אחד מההורים משמיץ ומדבר בגנות ההורה השני, כך שישנה תופעה חמורה של ניכור הורי.
ככל ובית הדין יבחין כי ישנה תופעה של ניכור הורי הרי שהדבר ישפיע על הסדרי השהות עם ההורה העושה ניכור.
הסדרי שהות תחת פיקוח
במקרים קשים במיוחד בהם קיימת חשש לשלומו של טובת הילד ככל ואחד מההורים ייפגש עם הילד ללא כל פיקוח, בית הדין יורה על הסדרי ראיה תחת פיקוח.
מדובר רק במקרה קיצון כשיש חשש ממשי שאחד מהורים יכה את הילד, או שהוא יהפוך את הילד לבן מרדן.
הפיקוח יכול להיות על ידי אדם זר שיפקח על התנהלות ההורה המסוכן, בכדי לוודא שלא נפגע טובתו של הילד, והפיקוח יכול להיעשות גם תחת מרכז קשר.
מרכז קשר הינו מקום בו שוהים עובדות סוציאליות ואנשי מקצוע נוספים אשר תפקידם לדאוג לבניית הקשר התקין של ההורה והילד.
הסכם משמורת ילדים
רבים מהזוגות מעדיפים להימנע ממצב לא נעים בו הם חשופים לתביעה של משמורת ילדים, כאשר כל אחד מבני הזוג צריך להראות כי הוא דואג לטובתו של הילד, ולכן הם עורכים הסכם משמורת ילדים.
בהסכם משמורת ילדים מסכימים ההורים על היקף הסדרי ראיה שהאב יהיה זכאי, האם מדובר בלינה או בהסדרי ראיה ללא לינה, כמו כן ההורים מעלים את ההסכמות האם האב יקבל את הילד להסדרי ראיה בשבת או רק בימות החול.
מומלץ מאוד לעלות על גבי הכתב הסכם ברור שלא יותיר לכם לאחר מיכן ספיקות על משמעות ההסכם, כך שככל ואחד מהורים יבצע הפרת הסדרי ראיה יהיה ניתן להגיש תביעה כנגדו בבית הדין.
חשוב לציין כי בניגוד להסכם גירושין אשר לא ניתן לבצע פתיחת הסכם גירושין, הרי שבהסדרי ראיה ניתן לפתוח את ההסכם ולהגיש תביעה לשינוי משמורת.
הסיבה לכך היא שבמשמורת ילדים מתקיימים שינויים מהותיים לאורך תקופת הגירושין, כגון מעבר דירה של אחד מההורים, מצבו הבריאותי של הילד, וכן שינויים נוספים אשר יש בהם בכדי לשנות את הסכם המשמורת.
הצלחה של הסדרי ראיה על ידי טוען רבני
אם ניתן לומר על תביעה אחת מבין התביעות שבני הזוג מגישים במהלך הגירושין שהיא התביעה החשובה יותר מהכול, הרי שאין ספק כי מדובר בתביעה למשמורת ילדים.
ההצלחה בתיק זה אינה רק הצלחה לאחד מההורים, אלא בעיקר הצלחה לטובת הילד, דבר אשר יש בו בכדי להשפיע על המשך עתידו.
לכן, אין להקל ראש בתביעת הסדרי ראיה ויש לפנות לטוען רבני שילחם עבורכם ועבור ילדכם בכדי שתצליחו במערכה הקשה.
אוכל לציין מקרה שהיה לאחרונה במשרדנו טוען רבני יהודה אבלס כאשר אב שהגיע למשרדנו לאחר שהוא פוגש את הילד רק במרכז קשר, זכה לקבל משמורת משותפת.
