ארכיון של: ספטמבר 12, 2021

מזונות ילדים

מזונות ילדים

המקור לחיוב מזונות ילדים 

כשאנו באים לעסוק בתביעת מזונות ילדים, עלינו לברר בראש ובראשונה את מקור החיוב של מזונות הילדים, והאם חובה זו מוטלת על האב בלבד, או שמא חיוב זה מוטל על האב והאם באופן שווה.

כבר הראשית הדברים יש לציין כי מקור החיוב לפרנס את הילדים משתנה בהתאם לגילם של הילדים, כך שככל וגילו של הילד גבוה יותר, כך חובת המזונות יורדת.

תשלום דמי מזונות ילדים עד גיל 6 

ילדים קטנים עד גיל 6 נקראים בשפה המשפטית קטני קטינים, כלומר ילדים מאוד קטנים שאין להם כל אפשרות לדאוג לרווחתם באופן עצמאי.

במקרה זה קיימת חובה על האב על פי בית המשפט לפרנס את הילדים לפי הדין הדתי מכוח תקנה שתוקנה באושה לפני מאות שנים.

חיוב מזונות הילדים בגיל זה מוטל על האב בלבד ללא כל קשר אם בני הזוג נשואים או שיש לאב עילה לגירושין, כמו כן אין כל הבדל בחישוב חלוקת רכוש בגירושין שיתבצע בין בני הזוג.

מסיבה זו אנו עדים לתופעה שהאם מקבלת זכויות עודפות בחלוקת רכוש בגירושין עם ילדים מתוך מחשבה שזכויות ייתר אלו ייחשבו כתשלום מזונות. 

מזונות של ילדים מגיל 6 – 15 

ילדים מגיל 5-16 נקראים קטינים ואין חובה על האב לפרנס את הילד מעיקר הדין, אלא רק מדין צדקה.

כלומר כשם שקיימת מצווה לכל אחד לדאוג לצרכים של העניים, כך קיימת חובה להורים לפרנס את הילדים שאינם יכולים להשתכר, אלא שחובה זו הינה חובה מוסרית בלבד, אך לא ניתן להפעיל סנקציות כנגד מי שאינו דואג למזונות ילדים בגיל זה, כמו שניתן להפעיל כנגד סרבנות גט. 

דבר זה גרר אבות רבים לחמוק לשלם מזונות כשלא היה ניתן להטיל עליהם סנקציות, לכן הרבנות הראשית לפני קום המדינה תיקנו תקנה לחייב את האב לפרנס את הילדים ובכך למעשה הם הפכו את החוב המוסרי לחוב שניתן לאוכפו לפי הוראת בית המשפט.

אלא שהרבנות הראשית לא הסבירה את יסוד החיוב של תשלום המזונות, ולכן התעוררה מחלוקת גדולה בין הדיינים בערעור לבית הדין הרבני הגדול , האם הרבנות הראשית רק הוסיפה כי את חוב הצדקה שהיה קיים תמיד יהיה ניתן לאכוף, או שהם תיקנו תקנה חדשה ללא כל קשר לחיוב הצדקה.

ההשלכה ממחלוקת זו, הוא האם האב משלם מזונות במשמורת משותפת, שכן אם החיוב הוא רק צדקה, הרי שיש להטיל את החיוב צדקה על האב והאם באופן שווה בשווה, ואילו אם מדובר בתקנה חדשה, הרי שהחוב מוטל על האב בלבד.

כיום למעשה בשתי גישות אלו חלוקים בית הדין הרבני ובית המשפט למשפחה, כך שבעוד שבית הדין הרבני סבור כי החיוב הוא תקנה חדשה, ולכן האב חייב גם במשמורת משותפת, הרי שבית המשפט סבור כי החיוב הוא משום צדקה, ולכן האב אינו חייב לשלם במשמורת משותפת תשלום מזונות ילדים.

 כך שההכרעה האם יהיה גירושין ברבנות או בבית משפט הינה שאלה קריטית ככל ויש לכם משמורת משותפת.

מזונות לילדים מגיל 15-18

תקנת הרבנות הראשית הייתה רק לילדים עד גיל 15, אך לאחר גיל זה אין לאב כל חיוב לפרנס את הילדים.

אלא שעם התפתחות השנים ולאחר שכיום לא מקובל שילדים בגיל 15 יצאו לעבוד בכדי לדאוג לצרכם ולרווחתם, הוסיפה הרבנות הראשית תקנה נוספת לחייב את האב לשלם עד גיל 18.

תקנה זו לא התפשטה בקרב כל בתי הדין, ולכן קיים קושי לחייב את האב לשלם מזונות ילדים לאחר גיל 15.

בכל זאת הנוהג הוא שהאב משלם מזונות גם לאחר גיל 15, כשניתן לומר שבכל הסכם מזונות שערכנו במשרדנו טוען רבני יהודה אבלס, האב הסכים לשלם מזונות למעלה מגיל 15, למעט מקרים בהם התקיימה משמורת משותפת.

מזונות ילדים מגיל 18 ואילך

לאחר גיל 18 הילד אינו נחשב כקטין ולכן וודאי שאין מקום לחייב את האב לשלם מזונות ילדים אם לא שמדובר באב עשיר ויש לו נכסים רבים כשחיוב זה יהיה משום צדקה בלבד.

למרות זאת המנהג הרווח בפרט אם מדובר בהליך גירושין בהסכמה, כי האב מתחייב לשלם מזונות ילדים עד גיל 21 בשיעור של שליש ממה שהיה האב משלם מזונות עד שהגיעו הילדים לגיל 18.

הסיבה לכך היא העובדה כי הילדים חייבים לעשות שירות צבאי או שירות לאומי כשבזמן השרות הם מקבלים משכורת זעומה אשר אין בה בכדי להתכלכל בכבוד גם לו כדמי מזונות מינימליים.

גובה דמי המזונות ילדים

גובה דמי המזונות שהאב יצטרך לשלם משתנה ממקרה למקרה לפי בית ההמשפט לענייני משפחה, כשהדבר מושפע באופן ישיר בשאלה האם האב זכאי למשמורת או רק הסדרי שהות בלבד.

כמו כן גובה ההכנסות של ההורים ורמת המחייה שהילדים הורגלו לפני שהוגשה תביעת גירושין, הם שעומדים גם כן בשיקול שיקבע את סכום המזונות שישולמו.

פרמטר נוסף שיש לקחת בחשבון בקביעת סכום המזונות הוא האם מדובר במזונות של ילד אחד או מזונות של מספר ילדים, שכן ככל וישנם יותר ילדים, הרי שגובה דמי המזונות לילדים עבור כל ילד יהיה נמוך יותר.

הסיבה לכך שדמי המזונות מופחתים יותר, הוא לאור עובדה פשוטה, צרכים ילדים הינו זהה, ואין צורך לשלם פעמיים עבור אותו צורך.

קרא עוד ←
הסדרי ראיה

הסדרי ראיה

הסדרי ראיה או משמורת משותפת היא ההתלבטות הקשה שעל בני הזוג להחליט כשהם מבקשים לפתוח תיק גירושין ברבנות.

מדובר בדילמה קשה מאוד, שכן מחד אין ספק כי טובת הילד שהאב יהיה מעורב בחייו של הילד בצורה ניכרת, אך מאידך אין להתעלם מהעובדה כי אבות רבים מבקשים משמורת משותפת, רק בגלל שהם מבקשים לשלם דמי מזונות מינימליים.

אז איך נוכל לדעת האם בית הדין יפסוק משמורת משותפת, או שהאם תהיה משמורנית יחידה והאב יהיה זכאי להסדרי ראיה בלבד? על כך ועוד במאמר שלפניכם.

הסדרי ראיה מינימליים או מורחבים

כבר בראשית המאמר חובה לציין כי גם כשמודבר על הסדרי ראיה ישנם מספר אפשרויות של הסדרי שהות של האב עם הילד, ישנו הסדר בו האב רואה את הילד אחת לשבוע ללא לינה, וישנם מקרים בהם הסדרי הראיה יהיו מורחבים יותר ואף יכללו לינה.

השיקול המנחה האם לאפשר הסדרי שהות מורחבים או מצומצמים אינו תלוי כלל האם יש עילה לגירושין או האם הוגשה תביעה לשלום בית ולחילופין גירושין, השיקול היחיד הוא מה היא טובת הילד.

לכן לרוב הסדרי השהות ישתנו בהתאם לגילו של הילד, כך שככל וגילו של הילד יהיה קטן יותר, הרי שהאב יקבל הסדרי שהות מצומצמים יותר, וככל ומדובר בגיל גבוה יותר, האב יהיה זכאי להסדרי שהות מורחבים.

כך שהמונח " הסדרי שהות" לעומת "משמורת משותפת" אינם מדויקים ובכל מקרה יש לבחון את היקף הסדרי השהות.

משמורת משותפת או הסדרי ראיה

מכאן לשאלה המטרידה את ההורים האם טובת הילד היא משמורת משותפת או הסדרי שהות.

שאלה זו קשה ומשתנה ממקרה למקרה ומהורה להורה, כך שבוודאי לא ניתן לתת כלל אצבע לכל ההורים את מה להעדיף, במאמר זה אנו נבחן לפי איזה פרמטרים יקבע בית הדין בתביעת משמורת.

חוות דעת של פקידת הסעד הינה חוות דעת חשובה אשר אין ספק שבית הדין הרבני ייתן לה משקל חשוב בהכרעה על הסדרי ראיה.

פקידת הסעד תבחן האם השיקולים של ההורים בתביעת משמורת הילדים נובעת מתוך מחשבה לדאוג לטובת הילד, או שמדובר בשיקול להרוויח בתביעת מזונות במשמורת משותפת.

דבר נוסף שבית הדין יבחן הוא האם ישנו שיתוף פעולה בין ההורים או שלמעשה כל אחד מההורים משמיץ ומדבר בגנות ההורה השני, כך שישנה תופעה חמורה של ניכור הורי.

ככל ובית הדין יבחין כי ישנה תופעה של ניכור הורי הרי שהדבר ישפיע על הסדרי השהות עם ההורה העושה ניכור.

הסדרי שהות תחת פיקוח 

 במקרים קשים במיוחד בהם קיימת חשש לשלומו של טובת הילד ככל ואחד מההורים ייפגש עם הילד ללא כל פיקוח, בית הדין יורה על הסדרי ראיה תחת פיקוח.

מדובר רק במקרה קיצון כשיש חשש ממשי שאחד מהורים יכה את הילד, או שהוא יהפוך את הילד לבן מרדן.

הפיקוח יכול להיות על ידי אדם זר שיפקח על התנהלות ההורה המסוכן, בכדי לוודא שלא נפגע טובתו של הילד, והפיקוח יכול להיעשות גם תחת מרכז קשר.

מרכז קשר הינו מקום בו שוהים עובדות סוציאליות ואנשי מקצוע נוספים אשר תפקידם לדאוג לבניית הקשר התקין של ההורה והילד.

הסכם משמורת ילדים

רבים מהזוגות מעדיפים להימנע ממצב לא נעים בו הם חשופים לתביעה של משמורת ילדים, כאשר כל אחד מבני הזוג צריך להראות כי הוא דואג לטובתו של הילד, ולכן הם עורכים הסכם משמורת ילדים.

בהסכם משמורת ילדים מסכימים ההורים על היקף הסדרי ראיה שהאב יהיה זכאי, האם מדובר בלינה או בהסדרי ראיה ללא לינה, כמו כן ההורים מעלים את ההסכמות האם האב יקבל את הילד להסדרי ראיה בשבת או רק בימות החול.

מומלץ מאוד לעלות על גבי הכתב הסכם ברור שלא יותיר לכם לאחר מיכן ספיקות על משמעות ההסכם, כך שככל ואחד מהורים יבצע הפרת הסדרי ראיה יהיה ניתן להגיש תביעה כנגדו בבית הדין.

חשוב לציין כי בניגוד להסכם גירושין אשר לא ניתן לבצע פתיחת הסכם גירושין, הרי שבהסדרי ראיה ניתן לפתוח את ההסכם ולהגיש תביעה לשינוי משמורת.

הסיבה לכך היא שבמשמורת ילדים מתקיימים שינויים מהותיים לאורך תקופת הגירושין, כגון מעבר דירה של אחד מההורים, מצבו הבריאותי של הילד, וכן שינויים נוספים אשר יש בהם בכדי לשנות את הסכם המשמורת.

הצלחה של הסדרי ראיה על ידי טוען רבני  

אם ניתן לומר על תביעה אחת מבין התביעות שבני הזוג מגישים במהלך הגירושין שהיא התביעה החשובה יותר מהכול, הרי שאין ספק כי מדובר בתביעה למשמורת ילדים.

ההצלחה בתיק זה אינה רק הצלחה לאחד מההורים, אלא בעיקר הצלחה לטובת הילד, דבר אשר יש בו בכדי להשפיע על המשך עתידו.

לכן, אין להקל ראש בתביעת הסדרי ראיה ויש לפנות לטוען רבני שילחם עבורכם ועבור ילדכם בכדי שתצליחו במערכה הקשה.

אוכל לציין מקרה שהיה לאחרונה במשרדנו טוען רבני יהודה אבלס כאשר אב שהגיע למשרדנו לאחר שהוא פוגש את הילד רק במרכז קשר, זכה לקבל משמורת משותפת.

קרא עוד ←