מה קובע חוק חלוקת רכוש בין בני זוג

חוק חלוקת רכוש בין בני זוג

כשאנו באים לבחון מה קובע חוק חלוקת רכוש בין בני זוג עלינו לבחון אם מדובר בזוג נשוי לפני ינואר 1974 לבין זוג שנישא לאחר ינואר 1974.

הסיבה להבדל זה נעוץ בכך שהחוק שונה בשלהי שנת 1974 כשנקבע בחוק חלוקת רכוש בין בני זוג כי החוק החדש יחול רק על זוגות שנישאו לאחר שחוקק החוק.

כיום רובם של זוגות המתגרשים הינם זוגות שנישאו לאחר שחוקק החוק, ולכן במאמר זה נתייחס רק לזוגות אלו.

חוק חלוקת רכוש בין בני זוג במבט היסטורי

עד שחוקק חוק חלוקת רכוש בין בני זוג לא היה הסדר קבוע בחוק כיצד תתבצע החלוקה, אלא אופן וצורת חלוקת הרכוש הייתה בהתאם לפסיקה.

הפסיקה קבעה כי חל על נכסי בני הזוג שנצברו במהלך שנות הנישואין "חזקת השיתוף" – כלומר למרות שנכס רשום על שם אחד מבני הזוג הרי שהוא שייך לבן/ת הזוג באופן שווה בשווה.

אלא שבפסיקה זו לא הוסדרו החריגים לכלל ברזל זה, כמו כן בהרבה מהמקרים עלו טענות משפטיות כנגד פסיקה זו.

לאחר שהיה ניכר הצורך להסדיר את חלוקת רכוש בין בני הזוג בחוק מסודר, חוקק חוק המתייחס באופן ספציפי לחלוקת הרכוש בין בני הזוג.

אין ספק כי בהתחלה הדבר עדיין לא הורגל אצל הזוגות ורק לאחר תקופה הזוגות התרגלו כי חלוקת הרכוש במקרה של פתיחת תיק גירושין ברבנות תתבצע בהתאם לחוק חלוקת רכוש בין בני זוג.

ההסדר של חוק חלוקת רכוש בין בני זוג

ברמת העיקרון החוק קובע כי ככל ובני הזוג לא הביעו את התנגדותם לחוק זה והם לא ערכו הסכם ממון לפני הנישואין, הרי שהדבר מתפרש שבני הזוג מבקשים שיחולו עליהם חוק חלוקת רכוש בין בני זוג.

מסיבה זו כדאי לכם לברר מה זה הסכם ממון בכדי שתוכלו לחלק את הרכוש כרצונכם.

אלא שבניגוד למה שהיה בפסיקה טרם חקיקת החוק שהנכס של בן/ת הזוג היה שייך במחצית לבן/ת הזוג השני, הרי שלפי החוק החדש הנכס שייך לבן/ת הזוג שעליו רשום הנכס, אלא שמוטלת חובה על אותו/ה בן/ת זוג להביא לבן/ת הזוג מחצית משיווי הנכס.

כמו כן נקבע בחוק כי אין בחוק בכדי לגרוע מזכויות האישה בגירושין לקבל כתובה, ולכן האישה יכולה להיות זכאית לקבל את הכתובה למרות שהחלוקה בכל הנכסים הינה חצי חצי.

החריגים לחוק חלוקת רכוש

קיימים מספר חריגים בהם בן/ת הזוג לא יוכלו ליהנות משיווי זכויות בן/ת הזוג למרות חקיקת חוק חלוקת רכוש בין בני זוג.

החריגים הם:

  • נכסי מתנה ו/או ירושה ו/או כספים עבור פיצוי גוף שהתקבלו במהלך שנות הנישואין.
  • נכסים שהיו שייכים לאחד מבני הזוג טרם הנישואין.
  • נכס מסוים שהוחרג בהסכם ממון- שאין לאחד מבני הזוג זכות בזכויות אלו (על אף שסכמה זו לא הובאה לאישור בבית המשפט).
  • בית המשפט מוסמך לשנות את אופן החלוקה כך שהחלוקה תתבצע באופן שאינו שוויוני אם יש לכך סיבה מיוחדת.
  • הוכחת בגידה בהליך גירושין אינה מהווה סיבה לחרוג מחלוקת הרכוש באופן שוויוני.

שיתוף נכסים בחריגים לחוק חלוקת רכוש בין בני הזוג

גם במקרים בהם חוק חלוקת רכוש בין בני זוג מחריג את זכות בן/ת הזוג לקבל מחצית משיווי הנכס של בן/ת הזוג עליו רשום הזכויות, הרי שניתן לשתף את בן/ת הזוג במחצית מזכויות אלו.

ככל ובן/ת הזוג יבחרו להכניס את הכספים המוחרגים לחשבון בנק המשותף של בני הזוג הדבר ייחשב כשיתוף נכסים והחלוקה תהיה באופן שוויוני ללא כל שייכות מהיכן מקור כספים אלו.

שיתוף נוסף נקבע בבית המשפט העליון בכך ששני בני הזוג התגוררו בדירה הרשומה על שם אחד מבני הזוג טרם הנישואין שנים רבות והם ביצעו בו השקעה של שיפוצים וכדומה.

ההשקעה יחד עם העובדה כי בני הזוג התגוררו זמן רב מלמד כי הייתה כוונה לשתף את הנכס לקופה המשפחתית, וכפי שהדבר נקרא בשפה המשפטית "שיתוף ספציפי".

על המבקש לטעון כי חל שיתוף ספציפי מוטלת החובה להוכיח שאכן הייתה כוונה שכזו, דבר שאינו קל בפרט אם המייצג שלכם הוא טוען רבני זול.

מה כולל חוק חלוקת רכוש בין בני זוג

חשוב לדעת כי חוק חלוקת רכוש בין בני זוג למעשה מכליל את כל הזכויות שרשומות על שם אחד מבני הזוג.

פנסיות, קופות גמל, קרן השתלמות, שנצברו במהלך שנות הנישואין, כמו כן נכסי נדל"ן, מוניטין עיסקי יחולקו בין בני הזוג במקרה שהצדדים יתגרשו ללא כל קשר על שם מי רשומות זכויות אלו.

פסיקת בית הדין הרבני לפי החוק או לפי ההלכה 

חוק חלוקת רכוש בין בני זוג קובע כי בית הדין הרבני חייב לדון בהתאם לחוק זה למרות שחוק זה סותר את הדין העברי, למעט מקרה בו שני בני הזוג הסכימו במפורש שבית הדין יידון לפי ההלכה.

כיום ישנם דיינים בבתי הדין שחוששים לפסוק לפי חוק חלוקת רכוש ולכן הם מבקשים משני בני הזוג להודיע במפורש כי הם מסכימים שהפסיקה תהיה לפי החוק ובניגוד להלכה, וישנם דיינים שסבורים כי אין סתירה בין החוק להלכה, ולכן לדעתם יש לפסוק לפי החוק.

יחד עם זאת בתי הדין יעדיפו לצמצם את הזכויות המגיעות מכוח החוק, ולכן קיים המרוץ האם להתגרש ברבנות או בבית המשפט. 

ליצירת קשר עם יהודה אבלס, נא למלא פרטים או לחייג: 073-3745068

שיתוף ב facebook
Facebook
שיתוף ב google
Google+
שיתוף ב twitter
Twitter
שיתוף ב linkedin
LinkedIn
שיתוף ב pinterest
Pinterest
יהודה אבלס

יהודה אבלס

הרב יהודה אבלס הנו טוען רבני, מנהל מדור גירושין ופורום באתר רבנות. בעל ידע ובקיאות רבה בתחומי ההלכה השונים, ובצורת הדיון בבתי הדין.

אולי תרצו לקרוא גם את:

התמודדות של מסורבת גט

התמודדות של מסורבת גט

מסורבת גט הינה אישה שבעלה מסרב לתת לה את הגט למרות שבית הדין הרבני קבע כי יש עילה לגירושין והבעל חייב לתת לה את הגט.

קרא עוד »
כמה עולה מזונות לילד אחד

כמה עולה מזונות לילד אחד?

מזונות לילד אחד גבוהה יחסית ממזונות המשולמים עבור שני ילדים, שכן ישנן הוצאות שאין בהם עלות נוספת לריבוי הילדים בבית, לדוגמה הוצאות עבור חשמל, גז,

קרא עוד »
מזונות ילדים

מזונות ילדים

המקור לחיוב מזונות ילדים  כשאנו באים לעסוק בתביעת מזונות ילדים, עלינו לברר בראש ובראשונה את מקור החיוב של מזונות ילדים, והאם חובה זו מוטלת על

קרא עוד »
Call Now Button
גלילה לראש העמוד
דילוג לתוכן