היכן מגישים תביעת מזונות אישה?
תביעת מזונות לאישה יכולה להיות מוגשת באחת משתי הערכאות, האחת בית הדין הרבני, והשנייה בבית המשפט לענייני משפחה.
אלא שבעוד שלבית המשפט קיימת סמכות לדון בתביעת מזונות אישה בין אם התביעה להורות כי הוא פטור לפרנס את אשתו ממזונות אישה הוגשה על ידי הבעל, ובין אם התביעה לחייב את הבעל במזונות אישה הוגשה על ידי האישה.
הרי שלבית הדין הרבני קיימת סמכות לדון בתביעת מזונות רק אם התביעה מוגשת על ידי האישה, כך שלמעשה ישנם זכויות לאישה בגירושין על פני זכויותיו של הבעל.
החריג לכך הוא במקרה בו הבעל תובע גירושין בבית הדין הרבני כשלתביעה זו הוא כורך את תביעת המזונות לאישה.
כלומר הבעל תובע שבית הדין ידון במכלול הנושאים של הגירושין, מזונות, במקרה זה בית המשפט הרבני יקנה סמכות לדון בתביעה למרות שהמגיש את התביעה הוא הבעל.
התנאים לזכות בתביעת מזונות
בכדי שהאישה תהיה זכאית לקבל מזונות, עליה לעמוד במספר מבחנים:
1. שבני הזוג עדיין נשואים, שכן ככל ובני הזוג התגרשו הרי שהאישה לא תהיה זכאית לקבל מזונות אישה.
2. שעדיין לא נקבע מתי האישה נחשבת מורדת, שכן לאחר הכרזה על אישה כמורדת הרי שהדבר ישלול מהאישה את הזכות לקבל מזונות.
3. שאין לבעל עילות גירושין, כמו למשל בגידת האישה, או שהאישה נוקטת באלימות כלפיו.
4. שהאישה אינה משתכרת בשכר גבוה אשר יש בו בכדי לכלכל את מזונותיה של האישה, רק במקרה שהאישה אינה מרוויחה דיו היא תהיה זכאית לדמי מזונות לאישה.
חשוב לציין כי במקרה בו יש הסכם ממון על דירה של האישה בו הוסכם כי הבעל לא יהיה זכאי ליהנות משכירות הדירה, הדבר לא ייחשב שיש לאישה הכנסה שתשלול ממנה את הזכות להגשת תביעת מזונות.
תביעת מזונות אישה מול תביעת מזונות ילדים
קיים הבדל מהותי בין תביעת מזונות אישה לבין תביעת מזונות ילדים, שכן בעוד שלתביעת מזונות אישה, על האישה לעמוד במספר קריטריונים, הרי שבתביעת מזונות ילדים אין הבדל אם האישה מורדת או גרושה. מאידך יש שוני בגובה דמי המזונות שישולמו ככל והאישה תהיה זכאית לדמי מזונות אישה.
גובה דמי המזונות נקבע בהתאם לרמת המחייה אליה הורגלה האישה במהלך שנות הנישואין. האיש אינו יכול להפחית את רמת המחייה של האישה רק בגלל שהאישה הגישה תביעת מזונות אישה, לא כן החיוב לתת מזונות ילדים הינו חיוב דמי מזונות מינימליים לדאוג לצרכי הילדים.
זכויות נוספות מכוח מזונות אישה
לאישה הזכאית למזונות יש מספר זכויות נוספות הקשורות לזכות לקבל מזונות אישה.
הזכות המוכרת ביותר היא זכות לקבל "מדור ספציפי" כלומר במקרה בו הבעל יבקש לפרק את השיתוף בדירת המגורים של בני הזוג ולזרוק את האישה לרחוב, האישה רשאית להגיש בקשה לבית הדין שיורה כי הדירה לא תימכר.
הנימוק לכך הוא שכיון שחלק מזכאותה של האישה לקבל מזונות אישה, האישה רשאית לקבל גם מדור, הרי שיש למנוע את המצב בו האישה תישאר ללא קורת גג.
חשוב להדגיש כי בית הדין לא יעכב את חלוקת הנכסים בגירושין לנצח אך לכל הפחות האישה תוכל להיות רגועה שבית הדין יחייב את הבעל לדאוג לאישה לדירה חילופית.
רבים מהמקרים הבעל יחזור בו מהגשת התביעה לפירוק שיתוף לאחר שהבעל יתקשה לשלם תשלומי שכירות עבור מדור האישה.
יש לציין כי הגשת בקשה למדור ספציפי יכולה להיות אך ורק בבית הדין הרבני ככל והוגשה תביעת מזונו אישה לבית הדין, אך ככל ואחד מבני הזוג הגיש תביעת מזונות אישה אל בית המשפט, הרי שבית הדין לא יכול לדון בבקשה למדור ספציפי.
תביעת מזונות אישה רטרואקטיבי
נשים רבות חוששות להגיש תביעת מזונות, מתוך תקווה כי הבעל יתעשת ויחזור להמשיך לכלכל את המשפחה כפי שהיה נהוג במהלך שנות הנישואין, אך צריך לדעת כי אי הגשת תביעת מזונות בזמן עלולה לגרור לאישה הפסד כספי גבוה, כך שבהחלט יש לה לשקול את המשך צעדיה.
בהתאם להלכה לא ניתן להגיש תביעת מזונות רטרואקטיבי, אלא אך ורק מהמועד בו האישה הגישה את תביעת מזונות אישה, כך ששיהוי בהגשת התביעה בזמן תגרור לכם הפסד כספי עבור התקופה בה לא הגשתם את התביעה.
מזונות אישה מעוכבת
במקרה בו בית המשפט הרבני חייב את הבעל לתת גט, אך הבעל מסרב לתת גט מכל סיבה שהיא, האישה רשאית להגיש תביעת מזונות, מחמת העובדה כי היא מעוכבת מלהינשא עד שהבעל ייתן לה את הגט.
החיוב של הבעל לתת מזונות אישה מעוכבת הוא כחלק מהסנקציות שבית הדין מפעיל כנגד הבעל סרבן גט, מתוך מטרה ללחוץ על הבעל לתת את הגט לאישה.
אלא שיש הבדל בין תביעת מזונות אישה לא מחמת מעוכבת, לבין תביעת מזונות מחמת מעוכבת, שכן לתביעת מזונות מעוכבת אין צורך שהאישה לא תשתכר בשכר נאה או שהאישה לא תהיה מורדת.
גובה דמי המזונות המשולמים בחיוב של מזונות מעוכבת הינו גבוה יחסית ממזונות אישה שאינה מעוכבת, כל זה מתוך ניסיון ללחוץ על הבעל הסרבן לאפשר לאישה את המשך חייה.
