האם משלמים מזונות במשמורת משותפת זו הסוגיה שנדון בה במאמר הנוכחי, יש לציין כי יש לבחון את השאלה על תשלום מזונות במשמורת משותפת בבית הדין הרבני וכן בבית המשפט למשפחה.
מה זה משמורת משותפת
משמורת משותפת אינה אחריות הורית שווה למרות שאצל חלק מבני הזוגות קיים בלבול במונח משמורת משותפת ואחריות הורית שווה.
אחריות הורית שווה הינו הסדר בו שני בני הזוג לוקחים אחריות על הילד באופן שווה, כך למשל ההחלטה על מוסד הלימודים בו הילד ילמד יתקבל על ידי שני ההרים, כמו כן ההחלטה על טיפול רפואי שהילד יצטרך לעבור יתקבל על ידי שני ההורים בשווה.
לא כן משמורת משותפת הינו הסדר על אופן חלוקת הסדרי השהות של הילד, כך שהילד ישהה מחצית השבוע אצל האב ובמחצית השבוע השני הילד ישהה אצל האם.
כמובן שדבר זה אינו מתאפשר לכל הזוגות שכן ישנם תנאים של משמורת משותפת בכדי שהדבר יהיה בר יישום.
האם משלמים מזונות במשמורת משותפת כשיקול במשמורת משותפת
השאלה האם להעדיף משמורת משותפת או משמורת של האם והסדרי שהות של האב עליה להיות במנותק מהשאלה האם משלמים מזונות במשמורת משותפת.
עיקרון טובת הילד הוא זה שצריך להיות השיקול המרכזי והיחידי של ההורים ולא בחינה כלכלית כל שהיא.
אך לאחרונה אנו עדים לתופעה פסולה בו בני הזוג שוקלים שיקולים כלכליים, כך שהאב מבקש משמורת משותפת בכדי להיפטר מתשלום מזונות ואילו האם מסרבת למשמורת משותפת בכדי להרוויח דמי מזונות.
יש לדעת כי ככל ובית המשפט יבחין כי טענות ההורים בעניין חלוקת משמורת והסדרי שהות אינה נובעת מתוך רצון כנה של ההורים, הרי שבית המשפט עשוי להטיל הוצאות משפט גבוהות כנגד ההורה שפוגע בטובת הילד.
האם משלמים מזונות במשמורת משותפת בבית המשפט
עד לפני מספר שנים בבתי המשפט היו מחייבים בתשלום מזונות גם במקרה של משמורת משותפת, כיון שהחוב לפרנס ולדאוג לרווחתו הכלכלית של הילד מוטל על האב בלבד.
אלא שלפני מספר שנים בית המשפט העליון חידש כי חובת האב והאם לפרנס את הילד הינו חוב משותף באופן שווה בשווה, שהרי מקור החיוב לפרנס את הילד הוא מדין צדקה, כיון שהקטין נמצא חסר כל .
חוב הצדקה חל על ההורים באופן שווה בשווה, רק שהחיוב צדקה משתנה בהתאם לעושרו של ההורה, כך שאם האב הינו עשיר יותר מהאם, הרי שחיוב הצדקה יוטל יותר על האב, ואילו אם האם עשירה יותר מהאב, הרי שהיא תחויב בצדקה.
למעשה ניתן לומר שבית המשפט הגדיל את זכויות הגבר בגירושין על זכויותיה של האישה.
המבחן הקובע בשאלה האם משלמים מזונות במשמורת משותפת
למעשה כשאנו רוצים לבחון האם משלמים מזונות במשמורת משותפת בבית המשפט הרי שהמבחן יהיה תלוי בגובה הכנסות ההורים, ככל והכנסות ההורים היא שווה, הרי שהאב לא ישלם מזונות.
האב שדואג במחצית השבוע לרווחתו הכלכלית של הילד בעת שהילד שוהה אצל האב מקיים את חובת הצדקה, ואילו האם שדואגת לילד במחצית השבוע בעת שהילד שוהה אצלה מקיימת את חובה בצדקה.
אך, במקרה בו אחד מההורים משתכר בשכר גבוה יותר מההורה השני, הרי שלא יהיה די בכך שהוא דואג במחצית השבוע לפרנסת הילד, אלא יהיה מוטל עליו חיוב לפרנס גם במחצית השבוע השני.
מזונות במשמורת משותפת בילד מתחת לגיל 6
חשוב להדגיש כי עד עתה עסקנו במקרה בו הילד הגיע לגיל 6 שאז אין על האב חובה לפרנס את הילד רק מדין צדקה, ובזה חובת הצדקה מוטלת על ההורים באופן שווה.
אך ילד מתחת לגיל 6 שהחיוב של האב לפרנס את הילד הינו חוב אבסולוטי, לא נקבעה בפסיקה האם משלמים מזונות במשמורת משותפת או שגם בזה לא משלמים מזונות.
ניתן למצוא בתי משפט שאימצו את הלכת בית המשפט העליון גם בילד מתחת לגיל 6, וניתן למצוא בתי משפט שסבורים שהלכת בית המשפט העליון הפוטרת את האב ממזונות נאמרה רק לילדים מעל גיל 6.
האם משלמים מזונות במשמורת משותפת בבית הדין הרבני
בית הדין הרבני עדיין סבור כי חוב המזונות חל על האב ולא על האם גם שהילד מעל גיל 6, לדעתם גם אם חוב המזונות מעל גיל 6 הינו משום צדקה, הרי שחיוב הצדקה מוטל בראש ובראשונה על האב.
מסיבה זו אימהות יעדיפו שהדיון במזונות ילדים יתקיים בבית הדין הרבני, ואילו אבות יעדיפו כי שאלת המזונות יתקיים בבית המשפט למשפחה.
עובדה זה מוכיחה כי המיתוס שזכויות האישה בגירושין הינו יותר בבית המשפט למשפחה מאשר בבית הדין הרבני הינה עובדה שאינה נכונה.
יש לציין כי גם בבתי הדין הרבניים שמחייבים לשלם מזונות ילדים, הרי שלא משלמים מזונות במשמורת משותפת כשם שמשלמים במשמורת שאינה משותפת, שכן תשלום מזונות במשמורת משותפת תהיה דמי מזונות מינימליים.
היכן תידון תביעת המזונות
לאחר שהבנו כי המענה לשאלה האם משלמים מזונות במשמורת משותפת תלויה בערכאה שתדון ותכריע בנושא מזונות הילדים, עולה השאלה מי ייקבע מי יכריע במזונות הילדים.
התשובה לכך היא שבעבר הדבר היה תלוי במאבק סמכויות בין בית הדין הרבני לבית המשפט למשפחה.
אך לאחרונה נקבע כי רק לבית המשפט ישנו סמכות לדון במזונות ילדים, למעט מקרה בו שני ההורים הביעו את הסכמתם שבית הדין הרבני יכריע בתביעת המזונות.
