הסכם ממון על דירה לפני הנישואין
כיום אנו נתקלים יותר מבעבר בנישואין בו אחד מבני הזוג מביא עמו לנישואין זכויות שהוא צבר מלפני הנישואין.
אין ספק כי הנכס המשמעותי והעיקרי אותו יכול להביא אחד מבני הזוג לנישואין מלבד כסף מזומן, קרנות פנסיה וכו', הוא דירת מגורים אותה הוא רכש טרם הנישואין.
במאמר זה נסביר שלמרות שקיימת חשיבות לערוך הסכם יחסי ממון בכל נישואין, הרי שבמקרה בו אחד מבני הזוג מביא עמו לנישואין דירת מגורים, קיימת חשיבות רבה לערוך הסכם ממון על הדירה.
הסכם ממון על דירה לעומת הסכם לא על דירה
ההבדל המשמעותי ביותר בין עריכת הסכם ממון על דירה לבין הסכם ממון שלא על דירה, הוא במקרה בו לאחד מבני הזוג יש דירה מלפני הנישואין או שהוא קיבל את הדירה במתנה במהלך שנות הנישואין, לעומת מקרה זהה בו לאחד מבני הזוג יש חסכונות בבנק.
בהתאם לחוק יחסי ממון חלוקת הנכסים בגירושין בין בני הזוג מתבצעת באופן שוויוני, כלומר אין כל הבדל על שם מי רשום הזכויות או הכספים, כשבכל מקרה החלוקה תהיה מחצה על מחצה.
החריג לכלל זה הוא כספים וזכויות שנצברו לפני הנישואין או כספים וזכויות שהתקבלו במתנה במהלך הנישואין או ירושה שאחד מבני הזוג ירש במהלך הנישואין, כשבמקרים אלו חלוקת הרכוש תיעשה בהתאם לרישום של הזכויות של בן/ת הזוג.
אלא שבהתאם להלכת בית המשפט העליון בדירת מגורים החלוקה עלולה להיות באופן שוויוני למרות שהדירה רשומה על שם אחד מבני הזוג והדירה נרכשה מלפני הנישואין או שהתקבלה במתנה או ירושה.
הסיבה לכך היא שלדעת בית המשפט ככל והצדדים התגוררו בדירה במשך מספר שנים ואף ביצעו בו השקעה משותפת, או עשו דבר אשר יכול ללמד על כוונה לשתף את בן/ת הזוג, הדירה תהיה כחלק מחלוקת הרכוש בגירושין.
הלכה זו נקראת בשפה המשפטית "שיתוף ספציפי" כלומר בני הזוג התכוונו לעשות שיתוף ספציפי בדירת המגורים.
נמצא שבעוד שעל זכויות אחרות שנצברו לפני הנישואין אין חובה לערוך הסכם ממון, הרי שבמקרה שאחד מבני הזוג רכש דירה לפני הנישואין, חלה עליו חובה לערוך הסכם ממון על דירה, בכדי למנוע טענות כביכול הוא התכוון לשתף את הדירה בחלוקת הרכוש.
מה עושים כשלא ערכתם הסכם ממון על דירה
הטוב ביותר הוא לערוך הסכם ממון על דירה לפני הנישואין ולא להמתין לעריכת הסכם ממון לאחר נישואין, אך גם במקרה ששכחתם לערוך הסכם ממון על דירה עדיין לא מאוחר.
ניתן להסביר לבן/ת הזוג כי אין כל היגיון להעביר מחצית מהדירה הרשומה על שם אחד מבני הזוג למשנהו.
ייתכן מאוד כי השכנוע שלכם יישא פרי ואכן תוכלו לערוך הסכם ממון לאחר נישואין, אך גם במקרה בו יש סירוב מבן/ת הזוג לערוך הסכם ממון, עדיין ניתן לפעול בצורה חכמה כך שלא תאלצו להפסיד מחצית מהדירה.
עליכם לדאוג שלא יהיה כל שיתוף בדירה אותה הבאתם מלפני הנישואין, כלומר לא להתגורר ביחד בדירה ובוודאי שלא לעשות שימוש בכספים המשותפים לצורך הדירה אשר נמצאת בבעלותכם מלפני הנישואין.
זכרו כי לקיחת כספים מהחשבון המשותף לצורך הדירה מפני הנישואין עלולה להתפרש כשיתוף ספציפי בדירה, כך שאתם עלולים להפסיד מחצית מהדירה.
כמובן חובה להדגיש שפתרון זה יעיל רק במקרה בו הדירה נרכשה מלפני הנישואין, אך ככל והדירה נרכשה לאחר הנישואין שלא במתנה או בירושה, הרי שהדרך היחידה לחמוק מהעברת מחצית מהדירה לבן/ת הזוג הוא על ידי עריכת הסכם ממון.
חלוקת דירה במקרה של בגידה
פסק דין שניתן לאחרונה על ידי בית המשפט העליון בהרכב מורחב של תשעה שופטים עוסק במקרה בו הבעל קיבל דירה בירושה, ובני הזוג לא עשו הסכם ממון על דירה שהתקבלה בירושה.
האישה טענה שכיון שהיה שיתוף ספציפי בדירה הרי שהיא זכאית לקבל מחצית מהדירה, ואילו הבעל טען שכיון שהאישה בגדה בבעלה היא אינה זכאית לקבל מחצית מהדירה.
כך שלמעשה בפני בית המשפט היה מונחת השאלה איך עושים חלוקת רכוש במקרה של בגידה.
בית המשפט הכריע ברוב דירות כי האישה זכאית לקבל מחצית מהדירה למרות שהאישה בגדה בבעל, כיון שעניין הבגידה אינו שייך כלל לעניין חלוקת הרכוש.
תוקפו של הסכם ממון על דירה שלא אושר
הסכם ממון שלא אושר בערכאה משפטית אין לו כל תוקף חוקי זאת למרות שבני הזוג חתמו על הסכם גירושין בפני עורך דין או טוען רבני.
למרות זאת במקרה בו נערך הסכם ממון על דירה והדבר לא אושר, ואחד מבני הזוג הביא לנישואין דירה הרשומה על שמו, וכעת בן/ת הזוג מבקש/ת לקבל מחצית מהדירה מכוח הלכת "שיתוף ספציפי", הרי שלא יהיה ניתן לקבל מחצית מהדירה.
הסיבה לכך כתב בית הדין הרבני האזורי בירושלים הוא משום שהעובדה כי נכתב בהסכם על החרגת הדירה מחלוקת הרכוש למרות שהדבר לא אושר, מלמדת כי לא הייתה כל כוונה לשתף את הדירה בחלוקת הנכסים.
למרות זאת לא הייתי מציע לכם להסתמך על כך, ולכן גם אם אתם עושים הסכם ממון על דירה, עליכם להביא את ההסכם לאישור בית הדין הרבני או בית המשפט למשפחה בכדי שהדבר יקבל תוקף פסק דין.
