מזונות במשמורת משותפת הוא נושא שעולה רבות בקרב בני הזוגות שמתגרשים כשיש להם ילדים, ובפרט לאחר פסיקת בית המשפט העליון בה נקבע הלכה בעניין זה.
במאמר זה נעשה סדר בדברים בכדי לדעת האם אכן השמועה כי במשמורת משותפת אין מזונות הינה נכונה או שמדובר במיתוס בעלמא.
בע"מ 919/15 הכלל המנחה בחיוב מזונות במשמורת משותפת
עד לפני זמן לא רב, הכלל הרווח היה כי האב חייב לשלם מזונות במשמורת משותפת, שכן החוב לפרנס ולדאוג לכל צרכי הילדים הינה על האב בלבד, ולכן למרות שהאב נושא במחצית נטל המזונות, הרי שעליו מוטלת החובה לפרנס את הילדים בכל השבוע.
אלא שבהלכה תקדימית המכונה בע"מ 919/15 חידש בית המשפט העליון כי חוב המזונות מוטל על האב והאם באופן שווה בשווה, שאם הילד נמצא במחצית השבוע אצל האב ואילו במחצית השנייה אצל האם, הרי שההורים נושאים בנטל הכלכלי באופן שוויוני.
יש לציין כי הלכת בית המשפט העליון מתייחסת אך ורק לילדים שהינם מעל גיל 6, אך ילדים קטנים מגיל 6 החוב לפרנס את הילדים מוטל על האב בלבד.
כך שאם אתם מבקשים לדעת כמה משלמים מזונות לילד במשמורת משותפת, עליכם להבדיל בין אם המדובר בילד מעל גיל 6 והכנסות ההורים שווה, כשבזה לא יהיה חיוב מזונות כלל, לבין מקרה בו מדובר בילד פחות מגיל 6 שבזה אין הכרעה ברורה.
אלא שגם בזה חל שינוי לאחר שניתנו מספר פסיקות בבתי משפט בערכאות נמוכות יותר שאימצו את הלכת בית המשפט העליון גם בילדים מתחת לגיל 6, כך שאם הילד מתחת לגיל 6 נמצא במשמורת משותפת האב לא ישלם מזונות.
הכנסות ההורים שיקול בגובה המזונות
עד עתה עסקנו במקרה בו הסדרי השהות הוא משמורת משותפת וכן הכנסות ההורים הינה שווה, כשבזה אכן ניתן לקבוע שהאב לא ישלם מזונות עבור מזונות הילד לכל הפחות מעת הגיע הילד לגיל 6.
אך מה קורה במקרה שהכנסות ההורים אינן שוות, כשלדוגמה האב משתכר כפול ממה שמשתכרת האם, האם במקרה זה גם כן האב יהיה פטור מדמי מזונות?
התשובה לכך היא באופן חד משמעי שבמקרה זה האב ישלם מזונות ילדים למרות שמדובר במשמורת משותפת והילדים הינם מעל גיל 6.
הסיבה לכך נעוצה בכך שלדעת בית המשפט העליון החוב לזון את הילדים מעל גיל 6 הינו מכוח "צדקה", כלומר יש חובה לפרנס את הילד חסר כל, וחובה זו מוטלת על האב והאם באופן שווה בשווה.
לא כן במקרה שהאב עשיר ואילו האם עניה ואין בידה בכדי לפרנס את עצמה, הרי שלא ניתן להטיל את חיוב "צדקה" על האב והאם באופן שווה בשווה, אלא יש להשית את עיקר החיוב על האב העשיר, לכן במקרה זה האב ישלם מזונות במשמורת משותפת.
מזונות במשמורת משותפת בבית הדין הרבני
בניגוד לבתי המשפט שם מחויבים לפסוק בהתאם להלכה של בית המשפט העליון, הרי שבתי הדין הרבניים אינם מחויבים לפסוק כפי שנקבע בהלכות של בית המשפט העליון.
לכן, בתי הדין הרבניים ממשיכים את המסורת רבת השנים להטיל על האב את החיוב של דמי מזונות במשמורת משותפת כיון שהאם אינה מחויבת לפרנס את הילדים.
אין ספק שדבר זה פוגע בזכויות הגבר בגירושין ומהווה הפליה לטובת הנשים, שכן האב המשמש במשמורת משותפת חייב לפרנס את הילדים.
אם כי חשוב לציין כי גם לעמדת בתי הדין הרבניים שהאב חייב לפרנס את הילדים במשמורת משותפת, הרי שבשאלה כמה עולה דמי מזונות לאישה יש הבדל משמעותי אם מדובר במשמורת משותפת או שמדובר בהסדרי שהות מינימליים בלבד.
ככל ומדובר במשמורת משותפת הרי שהחיוב לשלם את המזונות יהיו דמי מזונות מינימליים, לא כן אם הסדרי השהות הינם מצומצמים, הרי שדמי המזונות יהיו גבוהים.
מי יכריע בשאלה של מזונות במשמורת משותפת
חילוקי הדעות בין בית הדין הרבני לבית משפט מעלה שאלה כבידת משקל מי היא הערכאה שתכריע בשאלה האם ישולם מזונות במשמורת משותפת, שכן האם תבקש שבית הדין הרבני הוא שיכריע מתוך תקווה כי היא תקבל מזונות למרות שיש משמורת משותפת, ואילו האב יבקש שבית המשפט הוא שיכריע ובכך הוא יחמוק מתשלום מזונות.
אין ספק שדבר זה גורר בגירושין ברבנות מאבק סמכויות, כאשר כל צד מנסה להקנות את הסמכות לערכאה המתאימה לו.
התשובה לכך היא שכיום ההלכה הפסוקה היא שבית הדין הרבני נעדר סמכות לדון במזונות ילדים רק במקרה ששני ההורים הביעו את הסכמתם לסמכות בית הדין הרבני, במקרה ואחד מבני הזוג מתנגד לסמכותו של בית הדין הרבני, הרי שהסמכות תהיה מסורה לבית המשפט למשפחה.
יש לציין כי ההסכמה לסמכות אינה מצריכה ששני ההורים יביעו את הסכמתם לסמכות בית הדין הרבני באופן מפורש וגלוי, אלא די בכך ששני הצדדים טענו את טענותיהם בבית הדין הרבני בלא שהם הביעו הסתייגות על סמכות בית הדין בהזדמנות הראשונה, בכדי להקנות לבית הדין הרבני את הסמכות.
איך מקבלים משמורת משותפת
אין ספק כי הלכת בית המשפט העליון גררה בעקבותיה ניסיון של אבות רבים לשמש כמשמורן משותף והכל בכדי להימנע מתשלום מזונות.
צריך לדעת כי אכן משמורת משותפת הינה תופעה מבורכת בהרבה מהמקרים, שכן האב והאם אחראים בגידול הילדים בצורה שווה, אך לא בכל מקרה יש את התנאים של משמורת משותפת.
כך למשל במקרה בו האב והאם גרים בריחוק מקום, לא שייך שהילד במחצית השבוע ישהה בצפון הארץ ואילו בחצי השבוע השני הוא ישהה בדרום.
במקרים אלו או במקרים אחרים בהם עלול להיפגע טובת הילד, למרות הרצון להפטר מתשלום מזונות במשמורת משותפת הדבר אינו ישים.
