ארכיון של: יוני 7, 2021

האם יש מזונות זמניים בבית הדין הרבני?

האם יש מזונות זמניים בבית הדין הרבני?

מזונות זמניים בבית הדין הרבני זהה למזונות זמניים בביתי המשפט, אך מתי ניתן להגיש תביעה שכזו בבית הדין הרבני ומתי אין אפשרות לקבל מזונות זמניים, על כך ועוד במאמר שלפנינו.

למה חשוב להגיש תביעת מזונות זמניים בבית הדין הרבני

בראשית הדברים חשוב להסביר את הצורך בהגשת תביעת מזונות זמניים בבית הדין הרבני, שכן להגשת התביעה ישנה השלכה מאוד גדולה אשר לא רבים מבני הזוג מודעים לכך מספיק.

לא ניתן להגיש תביעת מזונות רטרואקטיבי מיום שהאב הפסיק לשלם את המזונות, אלא רק מהמועד בו הוגשה בקשה לדמי מזונות, שכן ככל ולא הוגשה בקשה אנו תולים את אי הגשת הבקשה כמחילה וויתור של האם

מסיבה זו קיימת חשיבות רבה להגיש בקשה למזונות זמניים מיד כשהאב מפסיק לשלם את תשלום המזונות, בכדי שהחיוב אותו יטיל בית הדין יהיה מהמועד בו הוגשה הבקשה למזונות זמניים.

סמכות לתביעת מזונות קבועים בבית הדין הרבני

מרוץ הסמכויות בגירושין ברבנות מעלה בהרבה מהמקרים את שאלת הסמכות, כלומר לאיזו ערכאה ישנה את הסמכות להכריע בין הצדדים.

צריך לדעת שלפעמים השאלה האם הגירושין ברבנות או בבית המשפט הינה שאלת כבדת משקל, שכן ההבדלים בפסיקות ובגישה לתיק שונים מאוד בין שתי הערכאות, כך שגם התוצאה הסופית בתיק שאתם מנהלים תלוי בהרבה בשאלה מי היא הערכאה שתכריע בחילוקי הדעות שביניכם.

אלא שבעוד ששאר הנושאים כגון חלוקת רכוש, הסדרי שהות של הילדים, ניתן לכרוך לבית הדין הרבני לתביעת הגירושין ובכך בית הדין יקבע את הסמכות, הרי שאת ההכרעה בעניין מזונות ילדים לא ניתן להקנות לבית הדין את הסמכות לדון בזה.

הדרך היחידה שבית הדין הרבני יקנה את הסמכות להכריע בעניין המזונות הוא בהסכמה של שני ההורים, אך ככל ואחד מבני הזוג יטען מיד בפתיחת ההליך כי הוא אינו מוכן להקנות לבית הדין הרבני את הסמכות, הרי שבית הדין לא יוכל לדון בתביעת מזונות.

סמכות לתביעת מזונות זמניים בבית הדין הרבני 

עד עתה עסקנו בתביעת מזונות קבועים בבית הדין הרבני, כשבזה הסברנו שלבית הדין הרבני יש סמכות רק אם שני הצדדים הביעו את הסכמתם, אך כשמדובר בתביעה של מזונות זמניים בבית הדין הרבני, הרי שלבית הדין הרבני יש סמכות לדון גם בהתנגדות של ההורה השני.

הסיבה לכך הוא הרצון שלא יהיה מצב בו לילד אין לאכול ולשתות ושאר צרכיו רק בגלל שההורים מתכתשים על עניין סמכויות.

חשוב לציין כי הגשת תביעת מזונות זמניים לבית הדין הרבני אינה מקנה לבית הדין הרבני את הסמכות לדון בתביעת מזונות קבועים, כך שלאחר ההכרעה בפסיקת מזונות זמניים יהיה ניתן להגיש תביעת מזונות בבית משפט למשפחה.

דבר נוסף שיש לתת את הדעת בשעה שאתם מגישים בבית הדין הרבני תביעת מזונות זמניים, כי לאחר שבית המשפט יכריע בתיק מזונות קבועים כמה עולה דמי מזונות לאישה, הדבר עשוי להשליך באופן רטרואקטיבי על מה שהוכרע בתיק מזונות זמניים בבית הדין הרבני גם לתוספת בגובה המזונות, וגם להפחתה בדמי המזונות.

מי מגיש תביעת מזונות זמניים בבית הדין הרבני

בניגוד לתביעת מזונות קבועים שבין האב ובין האם יכולים להגיש את התביעה לבית הדין הרבני ובלבד שלאחר מכן גם ההורה השני יביע את הסכמתו, הרי שתביעת מזונות זמניים בבית הדין הרבני יכולה להיות מוגשת אך ורק על ידי האם.

הסיבה לכך היא שתביעת מזונות זמניים מוגשת כסעד דחוף עד שתתקבל ההכרעה בבית הדין בתיק מזונות קבועים, כמה משלמים מזונות עבור ילד אחד, ומה יבקש האב כסעד דחוף לשלם מזונות??

מה צריך להביא לפתיחת תיק מזונות זמניים

פתיחת תיק מזונות זמניים בבית הדין הרבני נעשית על ידי שהאם מגישה בקשה לסעד דחוף לחייב את האב בתשלום מזונות ילדים.

לבקשה יש לצרף תעודת זהות וספח בדיוק כמו שאתם מבקשים לבצע פתיחת תיק גירושין ברבנות, אלא שבתביעת מזונות עליכם לצרף תלושי שכר אחרונים, פירוט דפי עו"ש של החודשים האחרונים, וכן פירוט של כל הכנסה נוספת ככל ויש לכם.

במידה ויש בידכם תלושי שכר גבוהים של האב, מומלץ לצרף לתיק גם תלושי שכר אלו, בכדי להוכיח לבית הדין הרבני את יכולתו הכלכלית של האב לעמוד בתשלומי מזונות גבוהים.

החלטת בית הדין הרבני למזונות זמניים אינה סופית

החלטת בית הדין הרבני בתביעת דמי מזונות גבוהים או נמוכים אינה סופית, כך שלמרות החלטת בית הדין הרבני על תשלום דמי מזונות זמניים גבוהים או נמוכים, אין כל קושי להגיש תביעה להגדלת מזונות. או תביעה להפחתת דמי המזונות.

ככל ואכן תוכיחו לבית הדין הרבני כי גובה דמי המזונות הנמוכים או הגבוהים אינם מוצדקים, הרי שבהליך הסופי בתביעת מזונות ילדים הקבועה, הדבר ישפיע על גובה דמי המזונות באופן רטרואקטיבי.  

במידה ותחליטו שלא להמתין עד סוף ההליך ותבקשו להגיש ערעור לבית הדין הגדול על החלטת בית הדין הרבני בתביעת מזונות זמניים, הרי שתתקלו בקושי, שכן ערעור לבית הדין הרבני הגדול ניתן להגיש רק על החלטה סופית בתיק ולא על החלטה של מזונות זמניים.

ככל ואתם מבקשים להגיש תביעת מזונות זמניים בבית הדין הרבני אתם מוזמנים לפנות למשרדנו טוען רבני יהודה אבלס ולקבל את הייעוץ המתאים למקרה הקונקרטי שלכם. 

קרא עוד ←
האם יש מזונות במשמורת משותפת?

האם יש מזונות במשמורת משותפת?

מזונות במשמורת משותפת הוא נושא שעולה רבות בקרב בני הזוגות שמתגרשים כשיש להם ילדים, ובפרט לאחר פסיקת בית המשפט העליון בה נקבע הלכה בעניין זה.

במאמר זה נעשה סדר בדברים בכדי לדעת האם אכן השמועה כי במשמורת משותפת אין מזונות הינה נכונה או שמדובר במיתוס בעלמא.

בע"מ 919/15 הכלל המנחה בחיוב מזונות במשמורת משותפת 

עד לפני זמן לא רב, הכלל הרווח היה כי האב חייב לשלם מזונות במשמורת משותפת, שכן החוב לפרנס ולדאוג לכל צרכי הילדים הינה על האב בלבד, ולכן למרות שהאב נושא במחצית נטל המזונות, הרי שעליו מוטלת החובה לפרנס את הילדים בכל השבוע.

אלא שבהלכה תקדימית המכונה בע"מ 919/15 חידש בית המשפט העליון כי חוב המזונות מוטל על האב והאם באופן שווה בשווה, שאם הילד נמצא במחצית השבוע אצל האב ואילו במחצית השנייה אצל האם, הרי שההורים נושאים בנטל הכלכלי באופן שוויוני.

יש לציין כי הלכת בית המשפט העליון מתייחסת אך ורק לילדים שהינם מעל גיל 6, אך ילדים קטנים מגיל 6 החוב לפרנס את הילדים מוטל על האב בלבד.

כך שאם אתם מבקשים לדעת כמה משלמים מזונות לילד במשמורת משותפת, עליכם להבדיל בין אם המדובר בילד מעל גיל 6 והכנסות ההורים שווה, כשבזה לא יהיה חיוב מזונות כלל, לבין מקרה בו מדובר בילד פחות מגיל 6 שבזה אין הכרעה ברורה.

אלא שגם בזה חל שינוי לאחר שניתנו מספר פסיקות בבתי משפט בערכאות נמוכות יותר שאימצו את הלכת בית המשפט העליון גם בילדים מתחת לגיל 6, כך שאם הילד מתחת לגיל 6 נמצא במשמורת משותפת האב לא ישלם מזונות. 

הכנסות ההורים שיקול בגובה המזונות

עד עתה עסקנו במקרה בו הסדרי השהות הוא משמורת משותפת וכן הכנסות ההורים הינה שווה, כשבזה אכן ניתן לקבוע שהאב לא ישלם מזונות עבור מזונות הילד לכל הפחות מעת הגיע הילד לגיל 6.

אך מה קורה במקרה שהכנסות ההורים אינן שוות, כשלדוגמה האב משתכר כפול ממה שמשתכרת האם, האם במקרה זה גם כן האב יהיה פטור מדמי מזונות?

התשובה לכך היא באופן חד משמעי שבמקרה זה האב ישלם מזונות ילדים למרות שמדובר במשמורת משותפת והילדים הינם מעל גיל 6.

הסיבה לכך נעוצה בכך שלדעת בית המשפט העליון החוב לזון את הילדים מעל  גיל 6 הינו מכוח "צדקה", כלומר יש חובה לפרנס את הילד חסר כל, וחובה זו מוטלת על האב והאם באופן שווה בשווה.

לא כן במקרה שהאב עשיר ואילו האם עניה ואין בידה בכדי לפרנס את עצמה, הרי שלא ניתן להטיל את חיוב "צדקה" על האב והאם באופן שווה בשווה, אלא יש להשית את עיקר החיוב על האב העשיר, לכן במקרה זה האב ישלם מזונות במשמורת משותפת. 

מזונות במשמורת משותפת בבית הדין הרבני

בניגוד לבתי המשפט שם מחויבים לפסוק בהתאם להלכה של בית המשפט העליון, הרי שבתי הדין הרבניים אינם מחויבים לפסוק כפי שנקבע בהלכות של בית המשפט העליון.

לכן, בתי הדין הרבניים ממשיכים את המסורת רבת השנים להטיל על האב את החיוב של דמי מזונות במשמורת משותפת כיון שהאם אינה מחויבת לפרנס את הילדים.

אין ספק שדבר זה פוגע בזכויות הגבר בגירושין ומהווה הפליה לטובת הנשים, שכן האב המשמש במשמורת משותפת חייב לפרנס את הילדים.

אם כי חשוב לציין כי גם לעמדת בתי הדין הרבניים שהאב חייב לפרנס את הילדים במשמורת משותפת, הרי שבשאלה כמה עולה דמי מזונות לאישה יש הבדל משמעותי אם מדובר במשמורת משותפת או שמדובר בהסדרי שהות מינימליים בלבד.

ככל ומדובר במשמורת משותפת הרי שהחיוב לשלם את המזונות יהיו דמי מזונות מינימליים, לא כן אם הסדרי השהות הינם מצומצמים, הרי שדמי המזונות יהיו גבוהים.

מי יכריע בשאלה של מזונות במשמורת משותפת

חילוקי הדעות בין בית הדין הרבני לבית משפט מעלה שאלה כבידת משקל מי היא הערכאה שתכריע בשאלה האם ישולם מזונות במשמורת משותפת, שכן האם תבקש שבית הדין הרבני הוא שיכריע מתוך תקווה כי היא תקבל מזונות למרות שיש משמורת משותפת, ואילו האב יבקש שבית המשפט הוא שיכריע ובכך הוא יחמוק מתשלום מזונות.

אין ספק שדבר זה גורר בגירושין ברבנות מאבק סמכויות, כאשר כל צד מנסה להקנות את הסמכות לערכאה המתאימה לו.

התשובה לכך היא שכיום ההלכה הפסוקה היא שבית הדין הרבני נעדר סמכות לדון במזונות ילדים רק במקרה ששני ההורים הביעו את הסכמתם לסמכות בית הדין הרבני, במקרה ואחד מבני הזוג מתנגד לסמכותו של בית הדין הרבני, הרי שהסמכות תהיה מסורה לבית המשפט למשפחה.

יש לציין כי ההסכמה לסמכות אינה מצריכה ששני ההורים יביעו את הסכמתם לסמכות בית הדין הרבני באופן מפורש וגלוי, אלא די בכך ששני הצדדים טענו את טענותיהם בבית הדין הרבני בלא שהם הביעו הסתייגות על סמכות בית הדין בהזדמנות הראשונה, בכדי להקנות לבית הדין הרבני את הסמכות.

איך מקבלים משמורת משותפת

אין ספק כי הלכת בית המשפט העליון גררה בעקבותיה ניסיון של אבות רבים לשמש כמשמורן משותף והכל בכדי להימנע מתשלום מזונות.

צריך לדעת כי אכן משמורת משותפת הינה תופעה מבורכת בהרבה מהמקרים, שכן האב והאם אחראים בגידול הילדים בצורה שווה, אך לא בכל מקרה יש את התנאים של משמורת משותפת.

כך למשל במקרה בו האב והאם גרים בריחוק מקום, לא שייך שהילד במחצית השבוע ישהה בצפון הארץ ואילו בחצי השבוע השני הוא ישהה בדרום.

במקרים אלו או במקרים אחרים בהם עלול להיפגע טובת הילד, למרות הרצון להפטר מתשלום מזונות במשמורת משותפת הדבר אינו ישים.

קרא עוד ←