ערעור לבית הדין הרבני הגדול הינו הליך בו אחד מהצדדים שקיבל את החלטת /פסק דין של בית הדין הרבני האזורי סבור כי נפלה טעות בהחלטה / בפסק הדין.
ערעור על החלטת בית הדין יכולה להיות על כל הנושאים שבית הדין האזורי דן בהם כמו למשל שבית הדין האזורי לא נותן מענה לשאלה מה עושים כשיש ניכור הורי., או שבית הדין מחייב פיצויים על סרבנות גט.
אך לא בכל מקרה ניתן להגיש את הערעור לבית הדין הרבני הגדול, אלא בנסיבות מיוחדות ובמועדים מסוימים, במאמר זה נסקור את המקרים בהם אכן ניתן להגיש את הערעור.
ערעור ברשות לעומת ערעור בזכות
קיים הבדל מהותי בין החלטת בית הדין הרבני האזורי שניתנה כהחלטת ביניים להחלטת בית הדין האזורי שנתנה כהחלטה סופית, כיון שלהחלטה זמנית לא ניתן להגיש ערעור בזכות אלא יש לבקש רשות מבית הדין הגדול, לעומת החלטה סופית שניתן להגיש ערעור בזכות.
החלטה זמנית הינה החלטה שלא סוגרת את התיק בבית הדין האזורי כמו החלטה לזמן עד לעדות, החלטה זמנית כמה עולה דמי מזונות לאישה.
יש לדעת שגם בהחלטה זמנית ערעור לבית הדין הרבני הגדול בהחלטות פרוצדוראליות כמו מועד לדיון, הזמנת עד, ככל הנראה לא תתקבל, ואילו החלטה בעניין מאבק סמכויות בגירושין שגם היא החלטה זמנית, הרי שקיים סיכוי גבוה שבית הדין הגדול יאפשר להגיש את הערעור.
החלטה סופית הינה החלטה שמסיימת את התיק בבית הדין האזורי ולא אמור להתקבל בבית הדין האזורי החלטה סופית, לדוגמה החלטה סופית כמה מזונות משלמים עבור ילד אחד.
מאיזה סיבה מגישים ערעור לבית הדין הרבני הגדול
לא כל פסק דין שלא נראה לכם אתם יכולים להגיש ערעור בבית הדין הרבני הגדול, רק כשיש לכם את אחד מהנימוקים הללו אתם רשאים להגיש ערעור לבית הדין הגדול.
- טעות בהלכה – ככל ולדעתכם בית הדין האזורי טעה בהלכה, אתם רשאים להגיש ערעור, כשצריך לדעת שבערעור שמתמקד בהלכה קיים יתרון משמעותי לטוען רבני הבקיא היטב בהלכה על פני עורך דין שאינו יודע היטב את ההלכה.
- טעות בשיקול הדעת ובקביעת העובדות – טעות בשיקול הדעת או טעות הנובעת מקביעת העובדות של בית הדין האזורי מהווים סיבה לערעור, אך צריך לדעת כי ברוב המקרים בית הדין הגדול לא יתערב בשיקולים אלו.
- פגם בניהול הדיון המשפיע על תוצאות הדיון – פגם של ניהול הדיון יכול להיות עילה לערעור רק אם פגם זה יש בו בכדי להשפיע על תוצאה של פסק הדין.
מועד להגשת ערעור לבית הדין הרבני הגדול
ככל והחלטתם שאתם רוצים להגיש ערעור לבית הדין הגדול עליכם לדעת שיש לכם זמן מוקצב שאתם רשאים להגיש ערעור את הערעור.
ערעור בזכות כלומר ערעור על החלטה סופית בתיק אתם יכולים להגיש ערעור על החלטת בית הדין האזורי תוך 30 יום ממתן ההחלטה, ואילו אם מדובר ערעור ברשות, כלומר החלטה זמנית ועליכם לבקש רשות מבית הדין הגדול עליכם להגיש את הבקשה תוך 10 ימים.
במקרה שפספסתם את המועד של מניין הימים שהיה עליכם להגיש את הערעור אתם רשאים להגיש בקשה מבית הדין הגדול לאפשר לכם להגיש את הערעור למרות שחלפו מניין הימים.
בית הדין הגדול עשוי להיעתר לבקשה לאפשר לכם להגיש את הערעור לבית הדין הגדול אם מדובר בשיהוי זמן לא גבוה ובפרט אם מדובר בערעור על החלטה של תנאים של משמורת משותפת.
הפקדת ערבות תנאי להגשת ערעור
לאחרונה בית הדין הגדול מתנה את שמיעת הערעור בהפקדת ערבות כספית להבטחת הוצאות ככל ויתברר שההליך של הערעור הינו הליך סרק.
הרעיון העומד מאחורי זה הוא שבעוד שבבית הדין האזורי כל צד רשאי להעלות את טענותיו בזכות, הרי שלאחר שכבר בית הדין האזורי נתן החלטה, הרי שקיימת הסתברות גבוהה שבית הדין האזורי אכן ניהל הליך תקין.
כך שהמבקש לשנות את הקביעה הזו עליו להפקיד ערבות כספית בכדי שאם יתברר שכל מטרתו היא רק לעכב את ההליכים הרי שהוא יחוייב בהוצאות.
אכן ניתן לומר שהדבר עורר גם ביקורת כלפי התנהלות זו, שכן בכך נוצרת הפליה בין עני לעשיר, שכן בעוד שעשיר יוכל להגיש ערעור הרי שמי שלא יודע איך מתגרשים כשאין כסף ימצא את עצמו במצב בו הוא לא יכול להגיש ערעור.
עיכוב ביצוע עד להכרעת בית הדין הרבני הגדול
הכלל הוא שהגשת ערעור לבית הדין הגדול אינה מעכבת את ביצוע של החלטת בית הדין האזורי, אלא יש להגיש בקשה מיוחדת לעיכוב ביצוע.
את בקשת עיכוב ביצוע יש להגיש בראש ובראשונה לבית הדין האזורי, בבקשה זו יש לפרט למה לדעתכם יש לעכב את ביצוע החלטת בית הדין האזורי.
בבקשה עליכם לפרט כי אי ציות להחלטה תאיין את זכות הערעור בבית הדין הרבני הגדול כמו למשל במקרה בו בית הדין האזורי קובע שאם הבעל לא ייתן גט הרי שהוא יהיה סרבן גט.
העמדת ההחלטה על כנה תשלול מהאיש להגיש ערעור לבית הדין הגדול, שכן לאחר שהבעל ייתן גט לאישה לא יהיה כל טעם בערעור על חיובו לתת גט.
פרמטר נוסף שעליכם לעשות הוא לשכנע את בית הדין מפני מה סיכויי הערעור גבוהים להתקבל, כך שככל וקיים סיכוי גבוה יותר, כך הסבירות שבית הדין יעכב את ביצוע ההחלטה גבוהה יותר.
רק לאחר שבית הדין האזורי ידחה את בקשת עיכוב ביצוע או שהוא לחילופין יימנע מהכרעה במשך 3 ימים מעת הגשת הבקשה, יהיה רשאי המבקש להגיש בקשה לעיכוב ביצוע לבית הדין הרבני הגדול.
