צו עיכוב יציאה מהארץ כנגד בני זוג אינו ניתן כל כך בקלות, המדובר בפגיעה יסודית בזכות של מי שאליו מופנה הצו האוסר לצאת מהארץ ובכך נפגעת חירותו.
אך באילו מקרים כן יהיה ניתן להוציא צו שכזה? מה עליכם לעשות בכדי להוציא את הצו או לבטל את צו העיכוב יציאה מהארץ.
צו עיכוב יציאה מהארץ כנגד בני זוג מחשש עיגון
המקרה הנפוץ והקל ביותר להוציא את הצו כנגד בן/ת הזוג הוא במקרה בו קיים חשש עיגון, כלומר ישנו חשש מהותי שהבעל יסרב לתת גט או במקרה הפוך בו קיים חשש שהאישה תסרב לתת את הגט.
במקרים אלו כל שעליכם לעשות הוא להגיש בקשה לבית הדין הרבני ליתן צו לעיכוב יציאה מהארץ כנגד בן/ת הזוג, בבקשה זו עליכם לפרט מפני מה יש לכם חשש של עיגון.
לרוב, בתי הדין הרבניים יקבלו את בקשתכם ויורו על עיכוב יציאה מהארץ של בן/ת הזוג מבלי לשמוע את עמדתו, צו זה יינתן למשך 30 ימים בלבד.
לאחר שקבלתם את הצו מוטל עליכם חובה להודיע לבן/ת הזוג שהוצא צו עיכוב יציאה בכדי לאפשר לו להגיש בקשה בית הדין לבטל את צו עיכוב יציאה מהארץ.
במקרה שבן/ת הזוג יבקשו מבית הדין הרבני לבטל את צו העיכוב יציאה מהארץ, בית הדין יזמן את הצדדים לדיון בו הוא ישמע את טענות הצדדים, כשלאחר מיכן הוא ייתן את ההחלטה האם להותיר את הצו לתקופה נוספת או שמא דווקא לדעתו יש לבטל את הצו.
עיכוב יציאה מהארץ לילדים
במקרים מסוימים אין חשש שבן/ת הזוג יברח מישראל, אלא החשש הוא דווקא על הוצאת הילדים מישראל למדינה אחרת ובכך תיפגע הורות משותפת וטובת הילד.
ככל ואכן עולה חשש זה, יש להגיש בדחיפות לבית הדין הרבני בקשה להורות על צו עיכוב יציאה מהארץ של הילדים ללא הסכמת שני ההורים.
בתי הדין שמבינים כי הסיכון שעלול להיות מהוצאת הילד מישראל הוא גבוה, לרוב ייעתרו לבקשה בנימוק שהוצאת הילד מישראל ללא הסכמת הצד השני עלולה להוביל לניכור הורי.
חשוב להדגיש כי אין הבדל האם מתקיים אצל ההורים משמורת משותפת וחלוקת ימים באופן שווה או שמדובר באם משמורנית, בין כך ובין כך בית הדין ייעתר לבקשתכם.
צו עיכוב יציאה מהארץ כנגד בני זוג מחשש לתשלום מזונות
כשעולה חשש שהאב סבור שלאחר שהוא יברח לחו"ל ובכך הוא ימצא "פרצה" מתי לא משלמים מדור ומזונות מקובל אצל העורכי דין שמייצגים את האישה להגיש בקשה בבית הדין הרבני לעכב את יציאת האב מהארץ.
כמו כן במקרה בו בית הדין פסק כי הבעל חייב מזונות אישה, אלא שהבעל המנסה לחמוק מתשלום זה, מבקש "לברוח" לחו"ל, ינסו עורכי הדין של האישה להגיש בקשה לעיכוב יציאה מהארץ.
אך צריך לדעת כי קיים סיכוי נמוך שבתי הדין ייעתרו לבקשת האישה ויורו על צו עיכוב יציאה מהארץ כנגד הבעל או האב.
הסיבה לכך נעוצה שבית הדין הרבני אינו ממונה לגבות את החוב בפועל, תפקידו הוא לתת הוראות על חיוב הבעל ולאחר מכן חובת הבעל לבצע את החיוב, אך ככל והבעל אינו עומד בחובתו, יש להגיש בקשה מתאימה לרשויות להוצאה לפועל.
לכן, המלצתי ככל וקיים חשש שהבעל יעזוב את הארץ וייתן לכם להתמודד לבד עם כל הקשיים, לא להסס ולגשת להוצאה לפועל בבקשה שהם שיתנו את צו עיכוב יציאה מהארץ.
אך עם זאת משרדינו ייצג לקוחות שביקשו שדווקא בית הדין הרבני הוא שייתן את ההחלטה על עיכוב יציאה מהארץ, כשלאחר מאבק עיקש הצלחנו ובית הדין נתן צו שכזה.
איך מבטלים צו עיכוב יציאה מהארץ?
עם היוודע לכם הבשורה המרה כי ניתן כנגדכם צו עיכוב יציאה מהארץ במעמד צד אחד, ניתנת לכם הזכות להגיש בקשה בבית הדין הרבני שיבטל את הצו עיכוב יציאה מהארץ.
אמנם בקשה זאת ניתן להגיש על ידי טוען רבני זול, אך כיון שמדובר בבקשה מורכבת מומלץ לפנות לטוען רבני שמכיר היטב את ההליכים בבית הדין.
חשוב להדגיש כי ברוב מוחלט של המקרים בית הדין לא ייעתר לבקשתכם לבטל כליל את צו עיכוב היציאה מהארץ, אך עם זאת הוא יאפשר לכם לצאת מישראל לאחר שתופקד ערבות מתאימה.
ערבות זו הינה מסמך בו המבקשים לצאת מישראל מתחייבים להופיע בדיון שייקבע להם על ידי מזכירות בית הדין, וככל והם יברחו מישראל הרי שהם יהיו צפויים לקנס כספי גבוה.
בית הדין ידרוש שלמסמך זה יהיה מצורף כתב ערבות על ידי אחד מהמכרים של המבקשים לצאת מישראל בו הערב מתחייב בערבות שככל ואכן לא יתקיימו דיונים בגין אי הופעת המבקש לבטל את הצו הוא יפצה את החושש מעיגון.
צו עיכוב יציאה מהארץ כנגד בני זוג כסנקציה
חשוב להדגיש כי מתן צו עיכוב היציאה בגין חשש עיגון יכול להיות רק כל זמן שעדיין ההליכים לא הסתיימו בבית הדין.
ככל וניתן פסק דין בו בית הדין קיבל את תביעת שלום בית הרי שבוודאי אין מקום להטיל צו עיכוב יציאה מהארץ משום חשש עיגון.
גם במקרה בו בית הדין קיבל את תביעת הגירושין ודחה את תביעת שלום בית, אלא שבן/ת הזוג מסרבים לקבל את ההחלטה, הרי שלא יהיה ניתן להוציא צו עיכוב יציאה מהארץ רק במסגרת סנקציה כנגד סרבן הגט.
