תביעת נזיקין בגירושין מוגשת על ידי אחד מבני הזוג שנאלץ/ת לחוות הליך גירושין מסורבל בו בן/ת הזוג מתעקש/ת שלא להתגרש.
האם אכן מומלץ להגיש תביעת של נזיקין בגירושין? מה ההשלכות העלולות להיות בעקבות הגשת התביעה?
תביעת נזיקין בגירושין בגין סרבנות גט
סרבנות גט בהלכה הינה תופעה קשה אשר מביאה את בן/ת הזוג המצפה בכיליון עיניים להתגרש להיות מתוסכל/ת בכל יום שחולף ובן/ת הזוג ממשיך/ה בסירוב הגט.
בהרבה מהמקרים בו הבעל מסרב לתת גט בית הדין הרבני יכול להילחם בתופעה זו על ידי סנקציות קשות כנגד הסרבן גט, אך בחלק מהמקרים ידיו של בית הדין הרבני כבולות, ואין בידו אפשרות להושיע את בת הזוג הממתינה לרגע המיוחל להיות גרושה.
במקרים אלו קיימת נטייה של העגונה לאחר שהם מקבלת ייעוץ של עורך דין למשפחה לפנות לבית המשפט למשפחה ולהגיש תביעת נזיקין בגירושין בגין כל יום בו קיימת סרבנות גט.
תביעה של נזיקין יכולה להסתכם בסכומים גבוהים מאוד של מאות אלפי שקלים, כשהמטרה המרכזית בתביעה היא לנסות ולאלץ את הסרבן גט לתת את הגט בהקדם.
מתי ניתן להגיש תביעת נזיקין בגירושין?
תביעת נזיקין ניתן להגיש רק לאחר שבית הדין קבע כי בני הזוג חייבים להתגרש ואחד מבני הזוג מסרב לתת את הגט.
לא ניתן להגיש תביעת נזיקין בגין סרבנות גט לפני שבצעתם פתיחת תיק גירושין ברבנות תל אביב או ברבנות הקרובה לאזור מגוריכם.
יש לדעת כי בבתי המשפט קיימים הבדלי גישות האם ניתן לחייב בנזיקין במקרה בו בית הדין לא קבע שקיימת "חובה" לגרש, אלא הוא קבע כי יש רק "מצווה" לגרש.
חלק מבתי המשפט סבורים שבכל מקרה בו בית הדין הרבני דחה את תביעת שלום בית, והחליט כי הצדדים צריכים להתגרש, הרי שניתן לחייב בנזיקין, ויש בתי משפט אשר יחייבו בנזיקין רק במקרה בו בית הדין חייב בגט.
בכל מקרה בו סרבן הגט הסכים לתת את הגט מיד לאחר שבית הדין הרבני החליט כי צריך להתגרש, הרי שאין כל עילה להגיש תביעת נזיקין בגירושין בגין סרבנות גט.
תביעת נזיקין שתסכן את כשרות הגט
חשוב לדעת שאפילו שתביעה זו נראית לכם כ"אידיאלית" הרי שמדובר ב"עצת אחיתופל", הגשת תביעת נזיקין בבית משפט לא רק שלא תסייע לכם בהליך הגירושין, אלא אדרבה אתם עלולים למצוא את עצמכם בעיגון קשה מאוד.
הסיבה לכך שלאחר הגשת תביעת נזיקין בגירושין בבית משפט בגין סרבנות גט רק תרחיק מכם את הגט המיוחל, הינו משום שלדעת בתי הדין הרבניים התערבות בתי המשפט בנושא של גט יכולה להיחשב גט פסול.
מרגע בו הגשתם תביעת נזיקין בבית המשפט, בתי הדין הרבניים יסרבו לסדר לכם גט, אף במקרה בו שני בני הזוג יבקשו לערוך את סידור בגט זה משום החשש שהגט יהיה גט פסול.
חשוב לציין כי אין הבדל האם הבעל מסרב לתת גט והאישה היא שהגישה את תביעת הנזיקין או להיפך שמדובר במקרה בו האישה מסרבת לתת גט והבעל הגיש תביעת נזיקין בבית משפט, כך שבכל מקרה כל עוד קיימת התביעה בבית המשפט, בתי הדין לא יסדרו לכם את הגט.
לצערי הרב משרדנו נתקל לא פעם במקרים בהם האישה הגישה בתום לב תביעת נזיקין בבית משפט לאחר שהיא קיבלה ייעוץ מקצועי של עורך דין אשר אינו מכיר היטב את ההליכים בבית הדין הרבני, ולמעשה האישה נשארה "תקועה" כשהיא אינה יכולה לקבל גט בבית הדין הרבני.
מסיבה זו אני ממליץ לפני שאתם מחליטים להגיש תביעת נזיקין בגירושין בבית המשפט לפנות לטוען רבני לגירושין הבקיא היטב בהתנהלות של בתי הדין הרבניים, כך שלא תצאו ניזוקים מהתביעה.
תביעת נזיקין בגירושין בבית הדין הרבני
במקרה בו אחד מבני הזוג מסרב לתת גט למרות שבית הדין הרבני קבע כי קיים חובה להתגרש, ניתן בהחלט לשקול להגיש כנגד סרבנות גט פיצויים בבית הדין הרבני.
בתי הדין אכן ייעתרו לבקשתכם ויחייבו את הבעל המסרב לתת גט פיצויים שנקראים בשפה ההלכתית "מזונות אישה מעוכבת".
כלומר בגין כל חודש בו הבעל מסרב לתת גט, ישלם הבעל לאישה תשלום חודשי קבוע המסתכם באלפי שקלים בחודש.
תביעת פיצויים בגין עגמת נפש בגירושין
עד כה עסקנו על תביעת נזיקין בגירושין עקב סרבנות גט, אך מה קורה במקרה בו אין סרבנות גט, אלא שבכל זאת מבקש אחד מבני הזוג לתבוע תביעת נזיקין בגין עגמת נפש שקרה לו בכל ההליך הגירושין. (179 תווים)
תביעה זו תידחה בבית הדין הרבני, שכן בהתאם להלכה ניתן לתבוע תביעה כספית רק בגין נזק כלכלי שנגרם לנפגע, לא כן נזק של עגמת נפש שאינו עבור הפסד כספי לא ניתן לחייב. (159 תווים)
לכן ככל ובדעתכם להגיש תביעת פיצויים, הרי שעליכם לפרוס בפני בית הדין את הנזקים הכלכליים שנגרמו לכם, ולא להסתפק בנזק של "עגמת נפש". (129 תווים)
מלבד מקרה בו קיימת עילה מובהקת לכך שהאישה דורשת את הגירושין וסכום הכתובה הינו נמוך משמעותי, כך שעל פניו לא ניתן לדרוש כתובה ולקבל סכום נאות, במקרים אלו בתי הדין הרבניים יוסיפו על סכום הכתובה ויחייבו את האיש לשלם תשלום כתובה גבוה. (229 תווים)
