התנאים במשמורת משותפת הינם תנאים שחייב כל הורה המבקש שתהיה משמורת משותפת לדעת אותם לפני הגשת תביעה למשמורת משותפת.
מה זה משמורת משותפת?
לפני שאנו נבחן מה זה משמורת משותפת ומהם התנאים למשמורת משותפת אנו חייבים לדעת מה היא בכלל משמורת משותפת, מה הם יתרונותיה ומה הם החסרונות במשמורת משותפת.
משמורת משותפת בעיקרו בא להסדיר את הנושאים של הורות משותפת וטובת הילד, כלומר במקרה בו ההורים סבורים כי טובת הילד היא שהילד יהיה בהסדרי שהות שווים בין ההורים, הרי שלמעשה ההורים מבקשים שתהיה משמורת משותפת.
משמורת משותפת היא דבר מבורך ברוב המקרים, אם כי שלא ניתן להתעלם מהעובדה כי לפעמים אבות מבקשים משמורת משותפת ומזונות מופחתים כשעיקר מטרתם הוא להפחית מדמי המזונות.
אך כעת עולה השאלה האם יהיה נכון לומר כי בכל מקרה ניתן לעשות משמורת משותפת?
אין כל ספק שהשיקול המרכזי שההורים צריכים לקחת בחשבון בבואם לבחון את הסדרי הראיה של הילדים, הוא בראש ובראשונה מה טוב לילד.
אך בהרבה מהקרים השיקול המרכזי של ההורים הוא אינו "רק" טובת הילד, אלא השיקול המרכזי הוא כמה מזונות משלמים עבור ילד אחד? אם יהיה הסדרי שהות שווים, וכמה מזונות ישלם האב במקרה בו לא יהיה הסדרי שהות שווים.
בית הדין הרבני בעת הגשת הבקשה למשמורת משותפת או התנגדות למשמורת משותפת, יבחן היטב את טענות ההורים, האם השיקול המרכזי בעניין המשמורת הוא מזונות או טובת הילד, שכן ככל והשיקול של ההורים הוא אינו מה שטוב עבור הילד, הרי שהבקשה תידחה על הסף.
קראו בהרחבה על נושא חלוקת רכוש בגירושין עם ילדים!
תנאי בית הדין הרבני למשמורת משותפת
באופן כללי ניתן לומר שבית הדין הרבני סבור כי טובת הילד שהאם תהיה המשמורנית ואילו בתי המשפט למשפחה יותר דוגלים בעיקרון ה"שיוויון" ולכן הם יותר ימהרו לתת משמורת משותפת.
מסיבה זו לרוב אם שאינה רוצה שיהיה משמורת משותפת הרי שעורכי דינה ימליצו לה שלא לבצע את פתיחת תיק גירושין ברבנות תל אביב, אלא בבית המשפט למשפחה.
חשוב לציין כי אף שאכן באופן כללי קיים פערים בין הגישות של בית הדין הרבני לעומת בתי המשפט, הרי שבמקרה בו יוכח כי טובת הילדים היא כי הסדרי הראיה בין ההורים הינו משמורת משותפת, הרי שבית הדין הרבני יאמץ את הסדרי ראיה אלו למען טובת הילדים.
טובת הילד – השיקול המרכזי בתנאי משמורת משותפת
בבואנו לבחון מה הם התנאים של משמורת משותפת הרי שהנרטיב המרכזי הוא מה טוב לילד, השיקולים של "יש לאב זכות" או "יש לאם זכות" אינם מעלים ומורידים.
בתי המשפט יוצאים מנקודת הנחה כי הזכות היסודית היא של הילד, ולכן חובה לדאוג בראש ובראשונה לטובת הילד. אלא שכאן עלינו לבדוק מה הם הפרמטרים שעל פיהם ייקבע מה היא טובת הילד.
הפרמטרים שקובעים תנאי משמורת משותפת:
- גיל הילד (חזקת הגיל הרך)- אין כל ספק שלגילו של הילד יש השפעה ניכרת להחלטה האם תהיה משמורת משותפת או שהאב יסתפק בהסדרי ראיה, שכן ככל וגילו של הילד הוא קטן יותר (חזקת הגיל הרך) ובפרט אם מדובר ביונק, הרי שהאם תהיה המשמורנית.
- מרחק מקום מגורי ההורים – מגורי ההורים אף הוא מהווה שיקול האם אכן טובת הילד הינה משמורת משותפת, שכן ככל והמרחק הגאוגרפי של ההורים הינו רחוק, הרי שלא יהיה ניתן לעשות משמורת משותפת.
- מסוגלות הורית – לא פעם משרדנו נתקל במקרה בו האב מבקש להיות משמורן, אך התנאי הבסיסי למשמורת משותפת לא מתקיים אצלו, כיון שהאב אינו מסוגל להיות הורה משמורן.
- קשר טוב בין ההורים – תנאי נוסף במשמורת משותפת היא שיהיה קשר מינימלי בין ההורים בו הם יוכלו לשוחח ולבחון את טובת הילד במשותף, שכן לא תיתכן אפשרות של משמורת משותפת והליכה לערכאות בכל עת לבחון מה היא טובת הילד.
מה עושים במקרה שאין תנאים של משמורת משותפת?
במקרה בו לא מתקיימים התנאים של משמורת משותפת עדיין יש לבחון את הסיבה לאי התקיימות התנאים של המשמורת המשותפת, שכן ככל והסיבה לכך היא באשמת האם, הרי שהדבר עלול לפגוע בזכות האם לקבל דמי מזונות.
לכן במקרים בהם אתם נתקלים שהאם אינה משתפת פעולה ומנסה לחבול בטובת הילד משיקולים זרים הרי שיש לכם להציג את ראיותיכם בפני בית הדין.
לצערי אני נתקל במקרים בהם אבות אינם יודעים מה צריך להביא לפתיחת תיק ברבנות ולכן הם מפסידים את זכויותיהם, לכן חשוב מאוד שתתייעצו עם טוען רבני לגירושין בכדי שהוא יסייע לכם לעשות את הדבר בצורה הטובה ביותר.
אפוטרופסות משותפת לעומת משמורת משותפת
חשוב לציין כי גם במקרים בהם אין את התנאים במשמורת משותפת, עדיין אין הדבר אומר כי האם הינה האפוטרופסית היחידה, להיפך הסדרי השהות אינם משפיעים מאומה על אפוטרופסות הילד.
כך למשל זהות מוסד הילד או ככל וחלילה הילד נצרך לעבור טיפול רפואי, הרי שהדבר ייעשה רק בהסכמה משותפת של שני ההורים בלא שתהיה כל השלכה להסדרי השהות בין ההורים.
