ארכיון של: פברואר 14, 2021

הכיצד מתבצע משמורת משותפת וחלוקת ימים?

הכיצד מתבצע משמורת משותפת וחלוקת ימים?

אין כל ספק שהדבר החשוב לבני הזוג בעת הליך הגירושין הוא איך להתגרש בלי לפגוע בילדים.

ברוב המקרים האב והאם שותפים לדעה כי יש להפריד בין ההליכים שמתנהלים בין ההורים לבין ההליכים הקשורים לטובת הילד, כך שההליך של טובת הילד עליו להיות במנותק לתביעות בין ההורים.

השאלה שמטרידה את ההורים הינה בנושא של משמורת משותפת וחלוקת ימים מה מהם עדיף, שכן מצד אחד קיימים מעלות למשמורת משותפת, ומצד שני לא ניתן להתעלם מחסרונות של משמורת משותפת.

משמורת משותפת וחלוקת ימים מה מהם עדיף

לרוב האב הוא אשר מבקש שתהיה משמורת משותפת ואילו האם מבקשת שהאב יהיה זכאי להסדרי שהות בימים מסוימים בלבד.

הסיבה לכך היא שלרוב האב מבקש להרחיב את הסדרי השהות למקסימום בכדי שלא להסתבך בשאלה עד איזה גיל משלמים מדור וכמה מזונות משלמים על 3 ילדים, מאידך האם תעדיף הסדרי שהות מופחתים לאב בכד שהאב לא ישלם דמי מזונות מינימליים.

אך לא פעם אנו מוצאים בני זוג שדווקא האם מבקשת שהאב יהיה משמורן ואילו האב מבקש חלוקת ימים בהם יהיו הסדרי שהות מופחתים.

הסיבה לכך הוא השיקול הנוסף שעומד מול ההורים כשהם באים להחליט בנושא של משמורת משותפת וחלוקת ימים, שהאם מבקשת שלא להיות כבולה לילדים ולגדל את הילדים בלא עזרת האב, מסיבה זו דווקא האבות מבקשים שלא להיות תלויים בילדים.

במשרדנו אנו מסבירים ללקוחות הפונים אלינו שלמרות שמדובר בשיקולים חשובים, הרי שהשיקול המרכזי שצריך להנחות את ההורים מה הוא טובתו של הילד, האם טובת הילד מחייבת משמורת משותפת או חלוקת ימים.

משמורת משותפת וחלוקת ימים מי הקובע?

מי יחליט האם יהיה משמורת משותפת או חלוקת ימים?

קיימים מספר אפשרויות בשאלה מי ייתן את ההחלטה על משמורת משותפת וחלוקת ימים, שכן ניתן לערוך הסכם גירושין ואז ההורים הם שיקבעו את הסדרי השהות, או לחילופין להותיר לערכאה שיפוטית את ההחלטה.

האפשרות הראשונה הוא בו בני הזוג מקבלים את ההחלטה על משמורת משותפת בהסכמה, כשבמקרה זה ההורים יישבו יחד ויגיעו להסכמות מלאות על עתיד ילדם ולאחר מיכן יערכו הסכם גירושין ויביאו לאישורו של בית הדין הרבני.

האפשרות השנייה במקרה בו בני הזוג אינם מצליחים להגיע להסכמות על הסדרי הראיה, במקרה זה אין מנוס ומי שיקבע את עתיד הסדרי הראייה היא ערכאה שיפוטית.

כשאנו בוחנים מי היא הערכאה המשפטית המוסמכת לתת החלטות בעניין משמורת ילדים, אנו נמצא כי במדינת ישראל קיימים שתי ערכאות שונות, האחד בית הדין הרבני, והשני בית המשפט למשפחה.

אך מי מבין הערכאות השונות הוא שיהיה מוסמך לתת החלטות בהסדרי השהות?

התשובה לכך היא שמי שיגיש הראשון את תביעת משמורת ילדים, הוא שיחליט האם ברצונו להגיש את התביעה בבית הדין הרבני, ואז הסמכות תהיה מסורה לבית הדין הרבני, או שהוא מעדיף להגיש לבית המשפט, ואז הסמכות תהיה מסורה לבית המשפט.

מסיבה זו אם אתם מעדיפים שבית הדין הרבני הוא שידון בהסדרי הראיה, יש להקדים ולבצע פתיחת תיק גירושין ברבנות תל אביב או ברבנות שבאזור מגוריכם.

מתי יהיה משמורת משותפת ומתי חלוקת ימים

ככל ובני הזוג לא הצליחו להגיע להסכמות בשאלה של משמורת משותפת וחלוקת ימים, כך שהשאלה האם להעדיף משמורת משותפת נמצאת לפתחו של בית הדין, איך בעצם ייקבע בית הדין את השאלה על משמורת משותפת וחלוקת ימים? מה יהיו השיקולים המנחים את בית הדין לקבוע האם יהיה משמורת משותפת או חלוקת ימים?

התשובה לכך היא שהשיקול היחיד שיעמוד בפני בית הדין הרבני הוא מה היא טובת הילד, כל שיקול אחר של שינוי בגובה המזונות לא ישפיעו על קביעת הסדרי השהות.

לשם כך בית הדין ימנה פקידת סעד שתכתוב תסקיר (חוות דעת) בו יהיה מפורט מה הם הסדרי השהות אשר לדעתה הינם לטובת הילד, ככל ופקידת הסעד תציין כי לדעתה עדיף משמורת משותפת, הרי שהסיכויים שאכן יהיה משמורת משותפת גדלים.

חשוב לציין כי אף במקרה בו פקידת הסעד המליצה על חלוקת ימים בצורה שלדעתכם היא פוגעת בטובת הילד, הרי שבהחלט ניתן להילחם כנגד התסקיר, שכן בית הדין אינו מחוייב לקבל את המלצותיה של פקידת הסעד.

משרדינו ייצג אב שמסיבה שאינה ברורה, פקידת הסעד כתבה בתסקיר כי לדעתה יש להפחית את הסדרי השהות בחלוקת הימים.

מתחילה בית הדין ביקש לאמץ את התסקיר ולהפחית בהסדרי השהות של האב, רק לאחר מלחמה עיקשת של משרדינו הוכח לבית הדין כי נפלה טעות בחוות הדעת של פקידת הסעד, בית הדין הותיר לאב את הסדרי הראיה המורחבים כפי שהיה נהוג עד לאותה תקופה.

חשוב להדגיש כי מדובר במלחמה קשה, כך שככל ואתם מבקשים לשכור את שירותיו של טוען רבני זול, הרי שככל הנראה לא תצליחו במערכה, מסיבה זו אני ממליץ לקחת טוען רבני מומחה לגירושין בכדי שטובת הילד לא תיפגע.

קרא עוד ←
האם ניתן לעשות הסכם גירושין ללא עורך דין?

האם ניתן לעשות הסכם גירושין ללא עורך דין?

הניתן לערוך הסכם גירושין ללא עורך דין? האם יש דרך לחסוך את העלות של עורך הדין בעריכת הסכם גירושין?

הסכם גירושין מה כולל?

בכדי שנוכל להשיב על השאלה האם ניתן לערוך הסכם גירושין ללא עורך דין צריכים קודם להבין מה הוא הסכם גירושין, ומה היא עיקר מטרתו.

הסכם גירושין נעשה לאחר ששני בני הזוג יודעים איך יודעים מתי צריך להתגרש וכי הם מבינים כי חיי הנישואין לא יחזרו לתיקונם עוד.

במקרה זה בני הזוג עורכים הסכם גירושין בו הם מסדירים את כל נושאי חילוקי הדעות שיש בין ההורים כמו האם הורות משותפת וטובת הילד ילכו יחדיו או שמא דווקא טובת הילד מכריחה שהאם תהיה המשמורנית.

את הסכמות הצדדים יש להעלות על גבי הכתב ולהביא זאת לאישור בית הדין הרבני או לאישור בית המשפט למשפחה.

עריכת הסכם גירושין ללא עורך דין

לאחר שהשכלנו להבין מה הוא הסכם גירושין, נראה האם ניתן לערוך הסכם גירושין ללא עורך דין, כשניווכח ששאלה זו מורכבת משני חלקים, האחד האם ניתן לערוך הסכם גירושין ללא עורך דין ושאלה נוספת האם ניתן לאשר את הסכם גירושין על ידי עורך דין.

ובכן, מבחינה חוקית אין כל מניעה לערוך הסכם גירושין ללא עורך דין, כל בני זוג יכולים לערוך הסכם גירושין לבדם, ובלבד שהסכם הגירושין יהיה כתוב בצורה ברורה בו יוסדרו הנושאים כמה מזונות משלמים עבור ילד אחד ונושאים נוספים.

אלא שכמו שהנכם מבינים שרכישת דירה אינה כדאית לעשות בלא סיוע וליווי של עורך דין, שכן אתם יכולים לגלות לאחר זמן שנפלתם בפח, עקב העובדה שסעיף חשוב מאוד עבורכם לא נכנס לחוזה, כך אין כל היגיון לערוך הסכם גירושין ללא עורך דין.

הסכם גירושין הינו חוזה לכל דבר אשר ילווה את בני הזוג במשך שנים רבות, כך שחיסור של פרט קטן עלול להיות מכריע בהמשך עתיד בני הזוג.

אכן אני נתקל בבני זוג שמעדיפים לחסוך את עלות עריכת ההסכם גירושין על ידי עורך דין, אך הם אינם יודעים כי המחיר היקר אותו הם יצטרכו לשלם לאחר שהם יבינו כי סעיף חשוב בטעות לא נכנס לתיק הינו גבוה ביותר.

מניסיוני אני יכול לספר לכם מקרה בו בעל העדיף לחסוך את עלות עריכת הסכם גירושין על ידי עורך דין, כשהבעל אינו רואה צורך לכתוב כי האישה מוותרת על תביעת כתובה לאחר הגירושין, כיון שהוא סבר כי לא ניתן לתבוע תביעה שכזו.

האישה שידעה היטב שתביעת כתובה אינה מחייבת הינה מיתוס הגישה לבית הדין הרבני לאחר אישור הסכם הגירושין וסידור הגט תביעת כתובה.

עם כל הצער הכרוך בכך משרדינו הודיע לבעל כי הוא ייאלץ לנהל הליך של תביעת כתובה בבית הדין הרבני כשאין צורך להכביר במילים על ההוצאות הרבות ועגמת הנפש שמגרמו לבעל, רק בגלל שהאיש ביקש לחסוך את עלות עורך הדין.

אישור הסכם גירושין ללא עורך דין

רבים מבני הזוגות טועים וסבורים שאם הסכם הגירושין נעשה על ידי עורך דין אין צורך לקבל אישור להסכם הגירושין בבית הדין הרבני.

המדובר בטעות, שכן אין כל נפקות אם נעשה הסכם גירושין ללא עורך דין או בליווי עורך דין, בכל מקרה אין כל תוקף לחתימת בני הזוג אלא רק לאחר שהסכם הגירושין קיבל תוקף פסק דין.

יש לציין כי הסכם ממון בין בני זוג שנעשה לפני הנישואין יכול להיות מאושר גם על ידי נוטריון, אם כי שהמלצתי שגם הסכם ממון לפני הנישואין לאשרו בבית הדין הרבני או בבית המשפט, אך הסכם גירושין מקבל תוקף רק לאחר אישור בית הדין.

מתי ניתן לעשות הסכם גירושין ללא עורך דין?

במקרה בו בני הזוג נישאו במשך תקופה קצרה של מספר חודשים, כך שלבני הזוג אין ילדים וחלוקת רכוש שהם צריכים להסדיר בעריכת הסכם גירושין, אכן ניתן לשקול בחיוב לערוך הסכם גירושין ללא עורך דין.

מקרה נוסף בו ניתן להמליץ לבני הזוג לערוך הסכם גירושין ללא עורך דין במקרה בו בני הזוג ערכו הסכם ממון לאחר הנישואין בו הוסדרו כל הנושאים השנויים במחלוקת.

במקרים אלו ניתן להוריד הסכם גירושין סטנדרטי מהאינטרנט ולמלאות את פרטי בני הזוג.

אמנם למרות זאת אוכל לציין שבני זוג שאינם חוששים איך מתגרשים כשאין כסף, מעדיפים לשכור את שירותיו של העורך דין בכדי שהוא יערוך עבורם הסכם גירושין, וזאת במטרה שבני הזוג יוכלו להיות רגועים ושלוים שההסכם נעשה כמו שצריך.

הסכם גירושין על ידי טוען רבני או עורך דין

שאלה שחוזרת על עצמה רבות האם עדיף לערוך את הסכם גירושין ללא עורך דין אלא בליווי טוען רבני או שמא עדיף עורך דין.

חשוב לציין כי בעוד שלעניין ייצוג אכן יש מקרים בהם תהיה עדיפות לעורך דין וכמו שהרחבנו במאמר טוען רבני או עורך דין, הרי שבעריכת הסכם גירושין קיים יתרון משמעותי לטוען רבני על פני עורך דין.

לא פעם אנו מוצאים מקרים בהם הסכם גירושין שאושר בבית המשפט ולאחר מכן הסכם זה מבוטל בבית הדין הרבני, כיון שההסכם לא נכתב בצורה הלכתית, מחדל חמור שכזה ככל הנראה לא יקרה במקרה בו טוען רבני שבקיא בדין העברי יערוך לכם את ההסכם גירושין.

קרא עוד ←
מה הם התנאים של משמורת משותפת?

מה הם התנאים של משמורת משותפת?

תנאים של משמורת משותפת הינם תנאים שחייב כל הורה המבקש שתהיה משמורת משותפת לדעת אותם לפני הגשת תביעה למשמורת משותפת.

משמורת משותפת מה היא?

לפני שאנו נבחן מה הם התנאים של משמורת משותפת אנו חייבים לדעת מה היא בכלל משמורת משותפת, מה הם יתרונותיה ומה הם החסרונות של משמורת משותפת.

משמורת משותפת בעיקרו בא להסדיר את הנושאים של הורות משותפת וטובת הילד, כלומר במקרה בו ההורים סבורים כי טובת הילד היא שהילד יהיה בהסדרי שהות שווים בין ההורים, הרי שלמעשה ההורים מבקשים שתהיה משמורת משותפת.

משמורת משותפת היא דבר מבורך ברוב המקרים, אם כי שלא ניתן להתעלם מהעובדה כי לפעמים אבות מבקשים משמורת משותפת ומזונות מופחתים כשעיקר מטרתם הוא להפחית מדמי המזונות.

אך כעת עולה השאלה האם יהיה נכון לומר כי בכל מקרה ניתן לעשות משמורת משותפת?

השיקולים המרכזיים של משמורת משותפת

אין כל ספק שהשיקול המרכזי שההורים צריכים לקחת בחשבון בבואם לבחון את הסדרי הראיה של הילדים הוא בראש ובראשונה מה הוא טובת הילד.

אך בהרבה מהקרים השיקול המרכזי של ההורים הוא אינו "רק" טובת הילד, אלא השיקול המרכזי הוא כמה מזונות משלמים עבור ילד אחד אם יהיה הסדרי שהות שווים, וכמה מזונות ישלם האב במקרה בו לא יהיה הסדרי שהות שווים.

בית הדין הרבני בעת הגשת הבקשה למשמורת משותפת או התנגדות למשמורת משותפת, יבחן היטב את טענות ההורים, האם השיקול המרכזי בעניין המשמורת הוא מזונות או טובת הילד, שכן ככל והשיקול של ההורים הוא אינו טובת הילד, הרי שהבקשה תידחה על הסף.

תנאים של משמורת משותפת בבית הדין הרבני

באופן כללי ניתן לומר שבית הדין הרבני סבור כי טובת הילד שהאם תהיה המשמורנית ואילו בתי המשפט למשפחה יותר דוגלים בעיקרון ה"שיוויון" ולכן הם יותר ימהרו לתת משמורת משותפת.

מסיבה זו לרוב אם שאינה רוצה שיהיה משמורת משותפת הרי שעורכי דינה ימליצו לה שלא לבצע את פתיחת תיק גירושין ברבנות תל אביב, אלא בבית המשפט למשפחה.

חשוב לציין כי אף שאכן באופן כללי קיים פערים בין הגישות של בית הדין הרבני לעומת בתי המשפט, הרי שבמקרה בו יוכח כי טובת הילדים היא כי הסדרי הראיה בין ההורים הינו משמורת משותפת, הרי שבית הדין הרבני יאמץ את הסדרי ראיה אלו למען טובת הילדים.

טובת הילד השיקול המרכזי בתנאים של משמורת משותפת

בבואנו לבחון מה הם התנאים של משמורת משותפת הרי שהנרטיב המרכזי הוא מה הוא טובת הילד, השיקולים של "יש לאב זכות" או "יש לאם זכות" אינם מעלים ומורידים.

בתי המשפט יוצאים מנקודת הנחה כי הזכות היסודית היא של הילד, ולכן חובה לדאוג בראש ובראשונה לטובת הילד.

אלא שכאן עלינו לבדוק מה הם הפרמטרים שעל פיהם ייקבע מה היא טובת הילד.

  • גיל הילד- אין כל ספק שלגילו של הילד יש השפעה ניכרת להחלטה האם תהיה משמורת משותפת או שהאב יסתפק בהסדרי ראיה, שכן ככל וגילו של הילד הוא קטן יותר ובפרט אם מדובר ביונק, הרי שהאם תהיה המשמורנית.
  • מרחק מקום מגורי ההורים – מגורי ההורים אף הוא מהווה שיקול האם אכן טובת הילד הינה משמורת משותפת, שכן ככל והמרחק הגאוגרפי של ההורים הינו רחוק, הרי שלא יהיה ניתן לעשות משמורת משותפת.
  • מסוגלות הורית – לא פעם משרדנו נתקל במקרה בו האב מבקש להיות משמורן, אך התנאי הבסיסי של משמורת משותפת לא מתקיים אצלו, כיון שהאב אינו מסוגל להיות הורה משמורן.
  • קשר טוב בין ההורים – תנאי נוסף של משמורת משותפת היא שיהיה קשר מינימלי בין ההורים בו הם יוכלו לשוחח ולבחון את טובת הילד במשותף, שכן לא תיתכן אפשרות של משמורת משותפת והליכה לערכאות בכל עת לבחון מה היא טובת הילד.

מה עושים במקרה שאין תנאים של משמורת משותפת?

במקרה בו לא מתקיימים התנאים של משמורת משותפת עדיין יש לבחון את הסיבה לאי התקיימות התנאים של המשמורת המשותפת, שכן ככל והסיבה לכך היא באשמת האם, הרי שהדבר עלול לפגוע בזכות האם לקבל דמי מזונות.

לכן במקרים בהם אתם נתקלים שהאם אינה משתפת פעולה ומנסה לחבול בטובת הילד משיקולים זרים הרי שיש לכם להציג את ראיותיכם בפני בית הדין.

לצערי אני נתקל במקרים בהם אבות אינם יודעים מה צריך להביא לפתיחת תיק ברבנות ולכן הם מפסידים את זכויותיהם, לכן חשוב מאוד שתתייעצו עם טוען רבני לגירושין בכדי שהוא יסייע לכם לעשות את הדבר בצורה הטובה ביותר.

אפוטרופסות משותפת לעומת משמורת משותפת

חשוב לציין כי גם במקרים בהם אין את התנאים של משמורת משותפת, עדיין אין הדבר אומר כי האם הינה האפוטרופסית היחידה, להיפך הסדרי השהות אינם משפיעים מאומה על אפוטרופסות הילד.

כך למשל זהות מוסד הילד או ככל וחלילה הילד נצרך לעבור טיפול רפואי, הרי שהדבר ייעשה רק בהסכמה משותפת של שני ההורים בלא שתהיה כל השלכה להסדרי השהות בין ההורים.

קרא עוד ←