כמה משלמים מזונות בבית הדין הרבני וכמה משלמים מזונות בבית משפט? האם יש משמעות להיקף הכנסות של האב ולהכנסות האם? האם הסדרי ראיה מורחבים מפחיתים מדמי הזמנות?
מי מכריע כמה משלמים מזונות
עומדים לפני הגשת תביעת מזונות ילדים אבל לא יודעים היכן תובעים מזנות ילדים. היכן תקבלו יותר כסף עבור דמי מזונות ילדים.
במדינת ישראל קיימים שני ערכאות שונות שדנים בעניין מזונות ילדים, בית הדין הרבני ובית משפט למשפחה.
קיימים הבדלי גישות בין בית הדין הרבני לבין בית המשפט למשפחה, כך שהשאלה היכן לפתוח תיק מזונות ילדים מקבלת משמעות מיוחדת.
עד לא מכבר בית הדין הרבני היה מוסמך לדון בתביעת מזונות ילדים אף שהצד השני התנגד לסמכותו, ובלבד שהמבקש שבית הדין הרבני ידון במזונות, יבצע פתיחת תיק גירושין ברבנות, כשלתביעת הגירושין הוא יכרוך את תביעת המזונות ילדים.
לאחרונה בית המשפט העליון פסק ברוב דעות, כי בית הדין הרבני נעדר סמכות לדון בעניין מזונות הילדים אף במקרה בו מתקיים הליך גירושין בבית הדין הרבני,.
מכל מקום במקרה בו ישנה הסכמה שבית הדין הרבני ידון בעניין מזונות הילדים, בית הדין הרבני יוכל לדון בעניין מזונות הילדים.
דבר זה גרם שכיום יש קושי להשיג שבית הדין הרבני ידון בעניין המזונות, שכן הצד שיפסיד מכך, בוודאי לא ירצה שבית הדין הרבני ידון בכך.
בית הדין הרבני או בית משפט- מה עדיף?
רבים טועים וסבורים שזכויות האישה בגירושין קיימים דווקא בבתי המשפט למשפחה, ולכן רבים מהנשים יעדיפו שבית המשפט למשפחה הוא שיפסוק בעניין מזונות הילדים.
לטענתם, כשהם בוחנים את השאלה כמה משלמים מזונות בבית הדין הרבני אל מול בית המשפט, הרי שבבתי המשפט תשלום המזונות יהיה גבוה יותר מאשר בית הדין הרבני.
מדובר בטעות נפוצה, אך האמת כי במקרים מסוימים בית הדין הרבני יפסוק תשלום מזונות ילדים בהרבה יותר מאשר בית המשפט.
לדוגמה במקרה בו יש משמורת משותפת והכנסות ההורים שווים, הרי שבעוד שבתי המשפט האב לא ישלם שקל עבור מזונות הילדים, דווקא בבתי הדין הרבניים האב ישלם מזונות ילדים.
מאידך אין להתעלם כי במקרה בו האם היא המשמורנית היחידה והכנסות האב גבוהים משמעותיים, הרי שבתי המשפט יחייבו את האב בתשלום מזונות ילדים גבוהים יותר מאשר בית הדין הרבני.
כמה משלמים מזונות לילד – תלוי בגיל הילד
לשאלה כמה מזונות משלמים לילד אין תשובה אחידה, שכן הדבר משתנה ממקרה אחד למשנהו. במאמר זה נביא מספר פרמטרים על פיהם ייקבע תשלום מזונות הילדים, כשבכל מקרה יש להתייעץ עם טוען רבני לגירושין.
הדבר הראשון שצריך לבחון כשמנסים להבין כמה משלמים מזונות הוא גילו של הילד.
הכלל הוא כי ילד עד גיל 6 האב חייב במזונותיו בלא שתהיה כל השלכה מה הם הכנסות האם. חוב זה הינו חוב אבסולוטי של האב.
לעומת זאת כאשר הילד הוא מגיל 6 עד גיל 18 קיימים בזה שתי גישות האם האב חייב לשלם מדין "צדקה" או שמדובר בחיוב גמור.
בתי המשפט נוקטים כי מדובר בחיוב מדין צדקה, ולכן האם חייבת בצדקה בדיוק כשם שהאב חייב בצדקה, הפועל יוצא מכך הוא שאם הכנסות ההורים שווים, הרי שההורים יישאו בנטל הכלכלי בגידול הילד באופן שוויוני.
לא כן בית הדין הרבני סבור שאף אם מדובר בחיוב מדין "צדקה" הרי שהאב מחוייב בצדקה יותר מהאם, ולכן מתחילה נטיל את חיוב הצדקה על האב, ורק במקרה שהכנסות האב אינם יכולים לספק את צרכי הילד, נטיל את חיוב המזונות על האם.
לדעה הסוברת שהחיוב של האב לזון את הילד עד גיל 18 הינו חוב גמור, הרי שבוודאי חיוב זה מוטל על האב לבדו, כשהאם אינה צריכה לשאת בנטל הכלכלי.
לאחר גיל 18 – לדעת בית הדין הרבני לא ניתן להטיל חיוב על האב לזון את הילדים, אם לא שהצדדים עושים הליך גירושין בהסכמה בו הם מסדירים שהאב ישלם תשלום מזונות אף לאחר גיל 18, ואילו לדעת בתי המשפט האב חייב תשלום שליש מדמי מזונות שהיו נהוגים עד הגיע הילד לגיל 18.
הכנסות הצדדים כפרמטר לכמה משלמים מזונות
כפי שהסברנו, להכנסות ההורים קיימת השלכה בפרט אם המדובר בילד מעל גיל 6, אלא שבעוד שבבתי המשפט קיים לכך משמעות מיוחדת, שכן לגישתם האב והאם חייבים לזון את הילדים באופן שוויוני, הרי שבבית הדין הרבני אין הרבה משמעויות לכך, כיון שעיקר הנטל מוטל על צווארו של האב.
השלכה נוספת שעלולה להיות למקרה בו מדובר באב עשיר, הוא השאלה כמה מזונות הילד צריך, כלומר ילד שגדל על תפנוקים בשעה שההורים היו נשואים ביחד ועדיין ההורה לא אמר אני רוצה להתגרש, אינו דומה למקרה בו הילד גדל להורים עניים כל שנות הנישואין.
גם בשאלה זו קיימת הבדלי גישות בין בית הדין הרבני לבתי המשפט, בעוד בתי המשפט אכן סבורים כי יש לחייב את האב במזונות ילדים כפי שהורגלו הילדים טרם הגירושין, הרי שבתי הדין הרבניים סבורים כי אין לחייב את האב במזונות שהורגלו טרם הגירושין.
הסדרי שהות משפיע על כמה משלמים מזונות לילד
הסדרי שהות מורחבים או משמורת משותפת יש השלכה ישירה לשאלה כמה משלמים מזונות לילד, שכן ככל והילד שוהה עם האב בהסדרי שהות מורחבים יותר, כך תשלום דמי המזונות יופחתו.
למשל מקרה בו יש משמורת משותפת מזונות הילדים בבתי המשפט עלולים לעמוד על אפס שקלים, גם בבתי הדין הרבניים אין ספק כי סכום המזונות יופחת בהרבה למקרה בו האם הינה משמורנית מלאה ולאב יש רק הסדרי שהות מופחתים.
נמצא כפי שאתם רואים לא ניתן לקבוע באופן חד משמעי כמה משלמים מזונות והדבר משתנה ממקרה אחד למשנהו.
