רוצים לדעת על "מרוץ סמכויות" בין בתי הדין הרבניים לבתי המשפט? האם באמת יש מאבק סמכויות בגירושין ברבנות אל מול בית המשפט? מי יכריע במאבק סמכויות? על הכל ועוד במאמר שלפנינו.
גירושין ברבנות מאבק סמכויות – מיתוס
השמועות ששמעתם כביכול יש מאבק סמכויות על הגירושין ברבנות אל מול בית המשפט אינם נכונים, אין כל מאבק סמכויות בין בתי הדין הרבניים לבתי המשפט בתביעת גירושין.
חוק שיפוט בתי דין רבניים קובע מפורשות שענייני נישואין וגירושין יהיו בסמכותו היחודית של בתי הדין הרבניים.
לבתי המשפט אין כל סמכות לדון בעניין הגירושין והנישואין, כך שאין כל מאבק סמכויות על הסמכות לדון בתביעת הגירושין.
כמו כן תביעת שלום בית ניתן להגיש אך ורק בבית הדין הרבני, בית המשפט אינו מוסמך לקבוע האם אכן יש מקום לשלום בית או לא.
דבר נוסף שהוא בסמכותו הייחודית של בתי הדין הרבניים הינו תביעת כתובה בין אם המדובר בתביעת כתובה לפני הגירושין ובין אם המדובר בתביעת כתובה לאחר גירושין.
הנושאים שיש בגירושין ברבנות מאבק סמכויות
האמירה שיש בהליך גירושין ברבנות מאבק סמכויות אינו נכון כשמדובר בתביעת גירושין, אך בהחלט יש לה מקום למאבק בסמכויות כשהמדובר בנושאים הקשורים לגירושין כגון: חלוקת רכוש בגירושין, פירוק שיתוף, משמורת והסדרי ראיה, מזונות אישה.
אז כיצד בעצם מתבצע המאבק סמכויות בנושאים הקשורים לגירושין בין הרבנות לבית המשפט?
התשובה לכך היא "כל הקודם זוכה" כלומר בן הזוג שיגיש ראשון את התביעה בפני הערכאה השיפוטית אותה הוא יבחר ערכאה והיא שקנתה את הסמכות, כך שהדבר יידון בפניה.
משכך במקרים מסוימים אני ממליץ להימנע מלהודיע לבן/ת הזוג על התוכנית שלכם להגיש תביעות בבית הדין, שכן אתם עלולים להפסיד ב"מירוץ", במקרה שעולה חשש שבן/ת הזוג יבחרו להגיש תביעה בערכאה השיפוטית שאינה מתאימה לכם, חשוב לפתוח את התיק בדיסקרטיות, כשרק לאחר פתיחת התיק בערכאה שבחרתם תוכלו לספר לבן/ת הזוג שכבר נפתח התיק.
אין ספק כי ישנם הבדלים בין הפסיקות בין בתי הדין הרבניים לבתי המשפט, כשחלוקת רכוש בגירושין מתבצע בבית הדין הרבני בשונה מאשר הוא מתבצע בבית משפט.
אי שויון בין בית הדין הרבני לבית משפט
החלטתם להגיש תביעת חלוקת רכוש בבית הדין הרבני ואילו בן הזוג דווקא בוחר להגיש תביעת חלוקת רכוש בבית משפט, האם האפשרויות שעומדות בפניכם שווה?
התשובה לכך היא שלילית. שכן בעוד שבבית משפט ניתן לפתוח תיק של חלוקת רכוש בלא שייפתח תיק נוסף, הרי שבבית הדין הרבני ניתן לפתוח תיק חלוקת רכוש רק בכרוך לתביעת הגירושין.
כלומר כחלק מהליך תביעת הגירושין ניתן לכרוך לתביעה אף תביעות נוספות של חלוקת רכוש, אך ככל ואין בפני בית הדין תביעת גירושין, בית הדין הרבני לא יקנה סמכות לדון בתביעות נוספות.
אין ספק שדבר זה מקשה מאוד על הרוצים להתדיין בבית הדין הרבני, שכן בהרבה מהמקרים המגיש את התביעות הנוספות אינו רוצה להגיש את תביעת הגירושין, כשלפעמים השיקולים הוא שהמגיש את התביעה דווקא רוצה שלום בית, לפעמים השיקולים המנחים הם הרצון שלא להיות אישה מורדת על ידי פתיחת תיק הגירושין.
חריג לכלל זה הוא תביעת מזונות אישה המוגשת על ידי האישה שתביעה זו יכולה להיות מוגשת אף בלא תביעת גירושין, אך המדובר בתביעה חריגה אשר כאמור יכולה להיות מוגשת על ידי האישה בלבד, ואילו הבעל אשר ירצה להגיש תביעת מזונות אישה בבית הדין הרבני, הרי שהוא ייאלץ להגיש תביעה זו בכרוך לתביעת הגירושין.
מזונות ילדים מאבק סמכויות
עד לפני תקופה מזונות ילדים היה אחד מהדברים בהם התנהל בהליך גירושין ברבנות מאבק סמכויות, כך שהיה ניתן "לתפוס" ולהקדים את הגשת התביעה בערכאה מסויימת.
הריצה לתפוס את הסמכות של הערכאה שנוח לבן/ת הזוג שבפניו יתנהל ההליך, היה עקב העובדה שקיים פער בין בית הדין הרבני בשאלה כמה משלמים מזונות על ילד, כמו כן הפסיקה במקרה של משמורת משותפת מזונות ילדים אינה זהה בין הערכאות השונות.
לאחרונה ניתן פסק דין בבית המשפט העליון בו נקבע ברוב דעות שהסמכות של בית הדין הרבני לדון במזונות ילדים הינה אך ורק בהסכמת שני בני הזוג, לא כן סמכותו של בית המשפט הינה ללא הסכמת שני בני הזוג, כך שככל ואחד מבני הזוג "מתעקש" שתביעת מזונות ילדים תידון בבית המשפט, הרי שבית המשפט הוא יהיה מוסמך לדון בתביעת מזונות ילדים
נמצא שאף שאחד מבני הזוג ימהר "לתפוס" ולהגיש תביעת מזונות ילדים בבית הדין הרבני, הדבר לא יקנה לבית הדין הרבני סמכות לדון במזונות ילדים אלא אם כן שני בני הזוג יסכימו שההליך יתנהל בפניהם.
סמכויות בית הדין הרבני בהסכמה
עד כה עסקנו במקרה בו אחד מבני הזוג רוצה להגיש תביעה בבית הדין הרבני ואילו בן הזוג השני דווקא בוחר להגיש את התביעה בבית משפט, אך מה קורה במקרה בו שני בני הזוג רוצים שבית הדין הרבני ידון בתביעותיהם.
במקרה זה בהתאם לסעיף 9 לחוק שיפוט בתי דין רבניים, לבית הדין הרבני ישנה סמכות לדון בתביעת מזונות ילדים ומשמורת ילדים אף במקרה שאין בפני בית הדין תביעת גירושין.
נמצא שככל ובני הזוג רוצים שבית הדין הרבני ידון בתביעת מזונות ילדים, או משמורת ילדים, אין צורך להגיש תביעת גירושין בבית הדין הרבני, אלא הם יכולים לנהל את הליך התביעות של מזונות ומשמורת ילדים כשאין בפני בית הדין תביעת גירושין.
בהתאם לפסיקה אין צורך שבני הזוג יצהירו במפורש על רצונם שבית הדין הרבני ידון בתביעות אלו, אלא כל שלא נאמרה התנגדות במפורש על ידי בן הזוג אלא בן הזוג בחר לכתוב כתב הגנה על התביעות הרי שהדבר מתפרש כהסכמה ובית הדין הרבני קנה את הסמכות לדון.
קראו בהרחבה על אישור הסכם גירושין
חשוב לציין כי במאמר זה לא ניתן לסקור את כל הפסיקה בעניין, כשבמקרה שעולה אצלכם השאלה של מאבק סמכויות בגירושין ברבנות יש לפנות לטוען רבני לגירושין בכדי שהוא ייתן לכם מענה מקצועי למקרה הקונקרטי שלכם.
