מתי אפשר לדרוש כתובה ומתי עדיף לוותר על הכתובה?
האם לשאלה מי פתח את תיק הגירושין ישנה השלכה לגבי הזכאות לקבלת הכתובה? על כך ועוד במאמר שלפנינו
מהי כתובה?
בראשית המאמר נסביר מהי כתובה? האם מדובר בנוסח סטנדרטי או שהוא נוסח שונה בכל בן זוג? מתי הזמן שאפשר לדרוש כתובה?
ובכן: הכתובה הינה שטר התחייבות בו הבעל מתחייב לאישה במעמד הנישואין שבמקרה וחלילה חיי הזוג יעלו על שרטון, והאיש ייתן גט לאישה הרי שהאישה תהיה זכאית לקבל את הסכום עליו התחייב האיש בכתובה.
הסכום אותו מתחייב האיש בכתובה אינו קבוע והוא משתנה בין בני הזוג, בני הזוג יכולים להגיע להסכמות לפני הנישואין מה הוא הסכום אותו מתחייב הבעל בכתובה, ובהתאם לכך הבעל יתחייב במעמד החופה את הסכום אותו נוקב בשטר הכתובה.
ככל ואכן חיי הנישואין יעלו על שרטון ישלם הבעל לשלם לאישה לאחר הגירושין את אשר התחייב בשעת הנישואין.
מקרים בהם האישה אינה זכאית לכתובה
הבעל חייב לשלם את הכתובה רק במקרה בו הגירושין יצאו ממנו, אך ככל והאישה היא האשמה בפירוק התא המשפחתי, הרי שהאישה תפסיד את כתובתה.
המקרים בהם האישה מפסידה את כתובתה הם רבים, כשבמאמר זה נציין מספר דוגמאות:
- בגידת האישה. ככל והאישה בגדה בבעלה בחיי הנישואין הרי שהאישה תפסיד את כתובתה ולא תוכל לבקש תביעת כתובה, חשוב להדגיש כי אין כל חילוק מתי האישה בגדה, בין אם המדובר בתחילת שנות הנישואין ובין אם המדובר לאחר שנפרדו בני הזוג (ועדיין הבעל לא נתן גט).
- אלימות של האישה. ככל והאישה נקטה באלימות מילולית או פיזית כנגד הבעל, האישה תפסיד את כתובתה.
- אישה מורדת. ככל והאישה על דעת עצמה החליטה להפסיק את חיי האישות בגלל ש"נמאס" לה או בגלל שהיא רוצה "לעצבן" את הבעל, הרי שהאישה אינה זכאית לכתובה.
- האישה פתחה את תיק הגירושין. פתיחת תיק לגירושין יכולה להתפרש כרצון של האישה להתגרש, כך שהדבר ייחשב שהאישה היא אשר גרמה לפרק התא המשפחתי ובכך תפסיד האישה את כתובתה.
מתי אפשר לדרוש כתובה כשהאישה פתחה תיק גירושין?
במקרים מסוימים למרות שהאישה היא שפתחה את תיק הגירושין עדיין תוכל האישה לדרוש את הכתובה.
ככל והאישה תוכיח כי קיים סיבה מיוחדת לרצונה לפרק את התא המשפחתי זאת עקב מעשיו החמורים של האיש, הרי שהאישה תהיה זכאית לכתובה אף שהיא זו שפתחה את תיק הגירושין.
אלא שעדיין קיים הבדל מהותי בין מקרה בו האיש פתח את תיק הגירושין לבין מקרה בו האישה פתחה את תיק הגירושין, שכן בעוד שבמקרה בו האיש פתח את תיק הגירושין, הרי ש"חובת ההוכחה" שהאישה אשמה בפירוק תא המשפחתי רובצת על הבעל, ואילו במקרה בו האישה היא שפתחה את תיק הגירושין, "חובת ההוכחה" כי לא ניתן להמשיך לחיות עם הבעל עקב מעשיו הגורמים לפירוק תא המשפחתי מוטלים על האישה.
לכן אני ממליץ ללקוחותי במשרדי, שככל ואין בידם הוכחות ברורות המצביעות כי הבעל הוא האשם בפירוק תא המשפחתי, להמתין עד שהבעל הוא שיגיש את תביעת הגירושין.
הכלל מתי אפשר לדרוש כתובה ומתי לא ניתן לדרוש כתובה!!!
כפי שאמרנו בתחילת המאמר בעת שמונחת בפני בית הדין תביעת גירושין, בית הדין יבדוק היטב בשל מי הסער הזה, מי הוא הגורם לפירוק התא המשפחתי, ככל ויתברר שהאיש הוא שגורם לפירוק התא המשפחתי בגין מעשיו הרעים, הרי שהאישה תהיה זכאית לדרוש תביעת כתובה, אך, ככל והאישה היא שגרמה לפירוק התא המשפחתי, האישה תפסיד את כתובתה.
מה קורה במצב בו שני בני הזוג רוצים להתגרש עקב חוסר התאמה, כך שלא ניתן להאשים את בן הזוג האחד יותר מבן הזוג השני, האם במקרה זה אפשר לדרוש חיוב כתובה?
כששני בני הזוג אינם רוצים את המשך חיי הנישואין, הגדרתם בבתי הדין הוא "מורדים זה על זה", כלומר שני בני הזוג מורדים ואינם רוצים לחיות זה עם זה בלא שהקולר יהיה תלוי בצווארו של מי מהצדדים. במקרה זה האישה תהיה זכאית לעיקר הכתובה אך האישה לא תהיה זכאית לקבל תוספת כתובה.
מתי אפשר לדרוש תביעת כתובה לפני הגירושין?
מתי אפשר לדרוש תביעת כתובה עוד לפני הגירושין? ומתי ניתן לדרוש כתובה רק לאחר הגירושין?
לרוב, תשלום הכתובה ישולם רק לאחר הגירושין, שכן כל מהות חיוב הכתובה הוא לשלם לאישה את הכתובה במקרה בו הצדדים מתגרשים, אך במקרים מסויימים ניתן לדרוש את הכתובה עוד לפני שהבעל נתן גט לאישה.
בין המקרים בהם ניתן לדרוש את הכתובה עוד לפני הגירושין הוא במקרה בו בית הדין חייב את הבעל לגרש את האישה עקב מעשיו הרעים, אך האיש עומד במריו ומסרב לתת את הגט משיקוליו האישיים.
במקרים אלו יחייב בית הדין את הבעל לשלם לאלתר את הכתובה בלא כל קשר לנתינת הגט, שכן לא ייתכן שבגלל שהבעל "סרבן" גט יזכה באי תשלום הכתובה.
מתי אי אפשר לדרוש כתובה?
פעם נתקלתי במשרדי בו פנה אלי בעל לאחר שהוא ניהל הליכים ארוכים ומתישים בתביעת כתובה שהגישה האישה, כשלאחר פגישת ייעוץ התברר כי פשוט האישה אינה יכולה לדרוש כתובה משום "אין כפל מבצעים".
אז מה זה בעצם אומר אין כפל מבצעים?
ובכן בהתאם לחוק יחסי ממון, חלוקת הרכוש בין בני זוג מתבצעים באופן שוויוני בלא כל קשר האם הזכויות או הנכס רשומים על שם בן הזוג או על שם שני בני הזוג, כשבכל מקרה חלוקת הרכוש תהיה באופן שוויוני.
זכות זו אף שהיא מנוגדת להלכה, בתי הדין הרבניים נוהגים לערוך חלוקה זו בהתאם לחוק, אלא שבמקרה זה בתי הדין לא ייתנו לאישה כתובה בנוסף לזכויות הרשומות על שם האיש מכוח חוק יחסי ממון. קראו כאן בהרחבה על נושא חלוקת רכוש לאחר גירושין!
נמצא שבמקרה בו אתם זכאים לקבל מחצית מזכויות פנסיוניות הרשומות על שם הבעל בסכום העודף על הסכום הרשום בכתובה, הרי שחבל לנהל מלחמות ודיונים לזכאותכם לקבל כתובה, שכן מחצית מהזכויות הרשומות על שם הבעל תזכו בלאו הכי, ומאידך אף אם באופן עקרוני אתן זכאיות לקבל כתובה, הרי שכיון שכבר קבלתם את מחצית זכויות הבעל אינכם זכאים לקבל כתובה שכן "אין כפל מבצעים".
