ארכיון של: ספטמבר 2, 2020

מתי אפשר לדרוש כתובה ולקבל?

מתי אפשר לדרוש כתובה ולקבל?

מתי אפשר לדרוש כתובה ומתי עדיף לוותר על הכתובה?

האם לשאלה מי פתח את תיק הגירושין ישנה השלכה לגבי הזכאות לקבלת הכתובה? על כך ועוד במאמר שלפנינו

מהי כתובה?

בראשית המאמר נסביר מהי כתובה? האם מדובר בנוסח סטנדרטי או שהוא נוסח שונה בכל בן זוג? מתי הזמן שאפשר לדרוש כתובה?

ובכן: הכתובה הינה שטר התחייבות בו הבעל מתחייב לאישה במעמד הנישואין שבמקרה וחלילה חיי הזוג יעלו על שרטון, והאיש ייתן גט לאישה הרי שהאישה תהיה זכאית לקבל את הסכום עליו התחייב האיש בכתובה.

הסכום אותו מתחייב האיש בכתובה אינו קבוע והוא משתנה בין בני הזוג, בני הזוג יכולים להגיע להסכמות לפני הנישואין מה הוא הסכום אותו מתחייב הבעל בכתובה, ובהתאם לכך הבעל יתחייב במעמד החופה את הסכום אותו נוקב בשטר הכתובה.

ככל ואכן חיי הנישואין יעלו על שרטון ישלם הבעל לשלם לאישה לאחר הגירושין את אשר התחייב בשעת הנישואין.

מקרים בהם האישה אינה זכאית לכתובה

הבעל חייב לשלם את הכתובה רק במקרה בו הגירושין יצאו ממנו, אך ככל והאישה היא האשמה בפירוק התא המשפחתי, הרי שהאישה תפסיד את כתובתה.

המקרים בהם האישה מפסידה את כתובתה הם רבים, כשבמאמר זה נציין מספר דוגמאות:

  • בגידת האישה. ככל והאישה בגדה בבעלה בחיי הנישואין הרי שהאישה תפסיד את כתובתה, חשוב להדגיש כי אין כל חילוק מתי האישה בגדה, בין אם המדובר בתחילת שנות הנישואין ובין אם המדובר לאחר שנפרדו בני הזוג (ועדיין הבעל לא נתן גט).
  • אלימות של האישה. ככל והאישה נקטה באלימות מילולית או פיזית כנגד הבעל, האישה תפסיד את כתובתה.
  • אישה מורדת. ככל והאישה על דעת עצמה החליטה להפסיק את חיי האישות בגלל ש"נמאס" לה או בגלל שהיא רוצה "לעצבן" את הבעל, הרי שהאישה אינה זכאית לכתובה.
  • האישה פתחה את תיק הגירושין. פתיחת תיק לגירושין יכולה להתפרש כרצון של האישה להתגרש כך שהדבר ייחשב שהאישה היא אשר גרמה לפרק התא המשפחתי ובכך תפסיד האישה את כתובתה.
מתי אפשר לדרוש כתובה ולקבל?

מתי אפשר לדרוש כתובה כשהאישה פתחה תיק גירושין?

במקרים מסוימים למרות שהאישה היא שפתחה את תיק הגירושין עדיין תוכל האישה לדרוש את הכתובה.

ככל והאישה תוכיח כי קיים סיבה מיוחדת לרצונה לפרק את התא המשפחתי זאת עקב מעשיו החמורים של האיש, הרי שהאישה תהיה זכאית לכתובה אף שהיא זו שפתחה את תיק הגירושין.

אלא שעדיין קיים הבדל מהותי בין מקרה בו האיש פתח את תיק הגירושין לבין מקרה בו האישה פתחה את תיק הגירושין, שכן בעוד שבמקרה בו האיש פתח את תיק הגירושין, הרי ש"חובת ההוכחה" שהאישה אשמה בפירוק תא המשפחתי רובצת על הבעל, ואילו במקרה בו האישה היא שפתחה את תיק הגירושין, "חובת ההוכחה" כי לא ניתן להמשיך לחיות עם הבעל עקב מעשיו הגורמים לפירוק תא המשפחתי מוטלים על האישה.

לכן אני ממליץ ללקוחותי במשרדי שככל ואין בידם הוכחות ברורות המצביעות כי הבעל הוא האשם בפירוק תא המשפחתי, להמתין עד שהבעל הוא שיגיש את תביעת הגירושין.

הכלל מתי אפשר לדרוש כתובה ומתי לא ניתן לדרוש כתובה!!!

כפי שאמרנו בתחילת המאמר בעת שמונחת בפני בית הדין תביעת גירושין, בית הדין יבדוק היטב בשל מי הסער הזה, מי הוא הגורם לפירוק התא המשפחתי, ככל ויתברר שהאיש הוא שגורם לפירוק התא המשפחתי בגין מעשיו הרעים, הרי שהאישה תהיה זכאית לדרוש כתובה, אך, ככל והאישה היא שגרמה לפירוק התא המשפחתי, האישה תפסיד את כתובתה.

מה קורה במצב בו שני בני הזוג רוצים להתגרש עקב חוסר התאמה, כך שלא ניתן להאשים את בן הזוג האחד יותר מבן הזוג השני, האם במקרה זה אפשר לדרוש כתובה?

כששני בני הזוג אינם רוצים את המשך חיי הנישואין הגדרתם בבתי הדין הוא "מורדים זה על זה" כלומר שני בני הזוג מורדים ואינם רוצים לחיות זה עם זה בלא שהקולר יהיה תלוי בצווארו של מי מהצדדים. במקרה זה האישה תהיה זכאית לעיקר הכתובה אך האישה לא תהיה זכאית לקבל תוספת כתובה.

מתי אפשר לדרוש כתובה לפני הגירושין?

מתי אפשר לדרוש כתובה עוד לפני הגירושין? ומתי ניתן לדרוש כתובה רק לאחר הגירושין?

לרוב, תשלום הכתובה ישולם רק לאחר הגירושין, שכן כל מהות חיוב הכתובה הוא לשלם לאישה את הכתובה במקרה בו הצדדים מתגרשים, אך במקרים מסויימים ניתן לדרוש את הכתובה עוד לפני שהבעל נתן גט לאישה.

בין המקרים בהם ניתן לדרוש את הכתובה עוד לפני הגירושין הוא במקרה בו בית הדין חייב את הבעל לגרש את האישה עקב מעשיו הרעים, אך האיש עומד במריו ומסרב לתת את הגט משיקוליו האישיים.

במקרים אלו יחייב בית הדין את הבעל לשלם לאלתר את הכתובה בלא כל קשר לנתינת הגט, שכן לא ייתכן שבגלל שהבעל "סרבן" גט יזכה באי תשלום הכתובה.

מתי אי אפשר לדרוש כתובה?

פעם נתקלתי במשרדי בו פנה אלי בעל לאחר שהוא ניהל הליכים ארוכים ומתישים בתביעת כתובה שהגישה האישה, כשלאחר פגישת ייעוץ התברר כי פשוט האישה אינה יכולה לדרוש כתובה משום "אין כפל מבצעים".

אז מה זה בעצם אומר אין כפל מבצעים?

ובכן בהתאם לחוק יחסי ממון חלוקת הרכוש בין בני זוג מתבצעים באופן שוויוני בלא כל קשר האם הזכויות או הנכס רשומים על שם בן הזוג או על שם שני בני הזוג, כשבכל מקרה חלוקת הרכוש תהיה באופן שוויוני.

זכות זו אף שהיא מנוגדת להלכה, בתי הדין הרבניים נוהגים לערוך חלוקה זו בהתאם לחוק, אלא שבמקרה זה בתי הדין לא ייתנו לאישה כתובה בנוסף לזכויות הרשומות על שם האיש מכוח חוק יחסי ממון.

נמצא שבמקרה בו אתם זכאים לקבל מחצית מזכויות פנסיוניות הרשומות על שם הבעל בסכום העודף על הסכום הרשום בכתובה, הרי שחבל לנהל מלחמות ודיונים לזכאותכם לקבל כתובה, שכן מחצית מהזכויות הרשומות על שם הבעל תזכו בלאו הכי, ומאידך אף אם באופן עקרוני אתן זכאיות לקבל כתובה, הרי שכיון שכבר קבלתם את מחצית זכויות הבעל אינכם זכאים לקבל כתובה שכן "אין כפל מבצעים".

קרא עוד ←
בעל מסרב לתת גט מה ניתן לעשות?

בעל מסרב לתת גט מה ניתן לעשות?

בעל מסרב לתת גט – לדמותו

בעל מסרב לתת גט הינו מקרה בו לאחר שבית הדין הרבני נתן החלטה כי הבעל חייב לתת גט לאישה, עדיין הבעל ממשיך בסירובו לתת גט.

השיקולים המנחים את הבעל לסרב לתת גט הינם רבות, לרוב מדובר משיקולים של "סחטנות" בו הבעל מנסה לבקש "כופר" תמורת מתן הגט, כשלפעמים ה"כופר" אותו דורש הבעל הוא "כסף" ולפעמים זכויות ב"הסדרי ראייה" של הילדים.

אך יש ומדובר בשיקולים באמת ובתמים מתוך רצון של הבעל לנסות ולשקם את חיי הנישואין, הבעל מתקשה להשלים עם העובדה כי חיי הנישואין תמו, ואין טעם להמשיך מצב זה לעד, כך שהוא מתקשה להפסיק את סירובו לתת גט.

במקרה בו בעל מסרב לתת גט הדבר גורם לאישה להיות "עגונה", האישה אינה יכולה להינשא לאיש אחר, כשלפעמים האישה עדיין לא זכתה ל"פרי בטן", כך שבכל יום בו הבעל עומד בסירובו לתת גט הדבר פוגע פגיעה אנושה באישה.

האם מותר לבעל לסרב לתת גט לאישה

טעות נפוצה בקרב נשים רבות הסוברות כי בעל מסרב לתת גט הינו בניגוד לחוק, כשלדעתם הבעל חייב לתת גט לאישה רק בגלל שהאישה רוצה להתגרש, דבר זה הינו טעות חמורה. אף במקרים בהם קיים "סיבה מוצדקת" לאישה לדרוש את הגט מהבעל, אך כל עוד שבית הדין הרבני לא נתן החלטה בה הוא מורה לאיש לתת גט לאישה, אין כל חיוב על הבעל לתת גט לאישה.

חשוב להדגיש בית הדין הרבני לא במהרה ייתן החלטה כי הבעל חייב לגרש את האישה, העובדה כי האישה רוצה גט מבעלה אינו מחייב את האיש לתת לאישה את מבוקשה.

כך שבהחלט ייתכן מצב בו בית הדין יידחה את תביעת הגירושין שהגשתם כנגד הבעל, והבעל לא יהיה מחויב לתת גט לאישה.

ככל והאישה רוצה להצליח בתביעתה עליה להציג בפני בית הדין הרבני "עילות גירושין", עילות אשר בגינם ראוי לחייב את הבעל לתת גט לאישה, רק לאחר שהאישה תצליח להוכיח את עילות הגירושין יחייב בית הדין את הבעל לתת גט.

בעל מסרב לתת גט

דרך עוקפת לבעל מסרב לתת גט

מה ניתן לעשות במקרה בו בית הדין הרבני קיבל את עמדתכם שהבעל חייב לתת גט אך הבעל מסרב בכל תוקף לתת גט לאישה? האם יש דרך "לעקוף" את נתינת הגט לאישה ובכך לצאת לחרות?

התשובה לכך אף שהתשובה לכך היא כואבת ביותר, אך לא ניתן "לעקוף" את נתינת הגט מהאיש לידי האישה, כך שככל והבעל יעמוד על סירובו לתת גט, האישה תמשיך להיות עגונה.

במקרים חריגים אכן ניתן "לעקוף" את מתן הגט מהבעל לאישה במקרה בו בית הדין הרבני מוצא כי הנישואין אינם בתוקף, אך המדובר במקרה חריג מאוד.

לרוב בית הדין הרבני אף שיעלה בפניו החשש כי הנישואין אינם בתוקף, הוא יעדיף שלא לעשות שימוש בביטול הנישואין אלא הוא יורה לבעל לתת גט.

עובדה חשובה לציין כי בדבר זה ישנה עדיפות לגבר על פני האישה, שכן בעוד שבמקרה בו אישה מסרבת לתת גט, ניתן "לעקוף" את אי הסכמתה על ידי שבית הדין יתיר לאיש להינשא לאישה נוספת על האישה הסרבנית, הרי שבמקרה בו האיש מסרב לתת גט לאישה, אין כל היתכנות להתיר לאישה להינשא לגבר נוסף, למעט מקרה בו הנישואין אינם בתוקף.

סנקציות כנגד בעל מסרב לתת גט

לאחר שהבנו כי לא ניתן לעקוף את הבעל בכדי שהאישה תהיה מותרת להינשא, עולה השאלה מאליה מה הם הכלים בהם ניתן לפעול בכדי לכפות את הבעל אשר מסרב לתת גט לאישה?

לשם כך קיימים בחוק מספר סנקציות כנגד האיש, החל מעונש קל ועד לעונש חמור כגון מאסר וצינוק.

בתחילה בית הדין "רק" ישלול לאיש את הרישיון וזכות יציאה מהארץ, לאחר שעונש זה לא עוזר יכריז בית הדין על חשבון הבנק של האיש הסרבן כ"חשבון מוגבל".

לרוב לאחר הטלת סנקציות אלו "נכנע" הבעל והינו מוכן לתת גט לאישה, אך במקרה בו עדיין הבעל מסרב לתת גט לאישה חרף כל הסנקציות הללו, יטיל עליו בית הדין הרבני עונש מאסר ממושך עד שהבעל יואיל בטובו לקיים את פסק הדין של בית הדין הרבני וייתן גט לאישה.

פיצויי נזיקין כנגד בעל מסרב לתת גט

רבים מהנשים סבורות כי אם תוגש לבית המשפט למשפחה תביעת "פיצויי נזיקין" בגין סרבנות הבעל לתת גט, הרי שהדבר יחיש במהרה את מתן הגט, טעות זו אינה נפוצה רק בקרב נשים אלא גם ובעיקר אצל העורכי דין אשר אינם בקיאים בדין העברי.

תביעה שכזו לא רק שלא תקרב את סידור הגט, אלא להיפך, ככל ותוגש תביעה שכזו לא רק שבית הדין הרבני מעתה לא יכפה על הבעל לתת גט לאישה, אלא אף אם הבעל יבקש מבית הדין הרבני לסדר גט, הרי שבית הדין יידחה את בקשתו.

לטענת בתי הדין ברגע בו בית המשפט "התערב" בנושא הגירושין כשהוא מנסה להכריח את הבעל המסרב לתת גט הגירושין על ידי עונש של "פיצויי נזיקין" הדבר נחשב כ"גט מעושה" כך שקיים חשש שהגירושין יהיו פסולים.

לכן חשוב לדעת טרם נקיטת צעד בו אתם פותחים תיק בבית המשפט למשפחה להתייעץ עם טוען רבני מוסמך המכיר היטב את ההלכות הנוהגות בבתי הדין הרבניים האם אכן במקרה שלכם מומלץ לפנות לבית המשפט ובכך תמנעו עגמת נפש מיותרת.

בעל מסרב לתת גט – היקף התופעה

בעוד שמקובל לחשוב שהתופעה בו בעל מסרב לתת גט נפוץ יותר על פני מקרה בו אישה מסרבת לתת גט, הרי שמהנתונים שמתפרסמים על ידי הנהלת בתי הדין עולה כי הדבר שונה לחלוטין.

לצורך הדוגמה בשנת 2017 מספר המקרים של בעל מסרב לתת גט עמד על 382, ואילו המקרים בהם האישה מסרבת לתת גט עמד על 427.

נתון מעניין נוסף שעולה מתוך הנתונים שפרסמו בהנהלת בתי הדין הוא שמספר המקרים בהם בית הדין הטיל עונשי מאסר על בעל מסרב לתת גט עומד על 69 עונשי מאסר ואילו כנגד אישה שמסרבת לתת גט לא הוטל אף לא עונש מאסר אחד.

הסיבה לכך נעוצה ככל הנראה מההפליה בו מופלים הגברים על פני הנשים, שכן בעוד שכנגד בעל מסרב לתת גט ניתן להטיל סנקציות מיד לאחר פסק הדין, הרי שכנגד האישה לא ניתן להחיל את הסנקציות רק לאחר אישורו של נשיא בית הדין הרבני הגדול לאחר שהוא ערך שימוע לאישה.

ההליך הנוסף של שימוע ואישור נשיא בית הדין הרבני הגדול יוצר "סרבול" בהליכים, ולאישה ניתנת האפשרות להמשיך בסירובה עד שנשיא בית הדין הרבני הגדול יאשר את הסנקציות.

צפו גם בסרטון בנושא סרבנות גט:

https://youtu.be/mkTWPhAqJWY
קרא עוד ←
אשה מסרבת לתת גט מה ניתן לעשות?

אשה מסרבת לתת גט מה ניתן לעשות?

אשה מסרבת לתת גט הינו אחד מהדברים שלצערנו לאחרונה יותר ויותר נהיה נפוץ, אין ספק כי לארגונים למען "זכויות הנשים" יש חלק גדול בכך.

אך מה ניתן לעשות במקרה שאשה מסרבת לתת גט? האם יש דרך להכריח את האישה לתת גט? על הכל נסביר במאמר זה.

אשה מסרבת לתת גט אינה סרבנית בכל מקרה!

נפתח בטעות נפוצה המצויה בקרב רבים מהאנשים, כביכול בכל מקרה של סירוב האישה לתת גט הינה בניגוד לחוק.

חשוב לדעת כי דבר זה אינו נכון, לאישה יש זכות לסרב לתת גט כל עוד שלא ניתן פסק דין שעל האישה לתת גט, כלומר אשה נהיית סרבנית גט רק במקרה בו אישה מסרבת לתת גט לאחר שבית הדין פסק שהאישה חייבת לקבל גט.

משרדנו ייצג לא פעם נשים שבקשו לעשות שלום בית ולכן הן סרבו לתת את הגט, ובית הדין אכן נעתר לבקשת האישה כי אין לה כל חיוב לתת את הגט.

במקרה זה בוודאי שלא ניתן להחשיב את האישה כ"סרבנית", להיפך בית הדין בהחלטתו קיבל את עמדת האישה כי הינה זכאית לסרב לתת גט.

רק לאחר שבית הדין דחה את בקשת האישה שלא לתת גט והאישה עדיין מסרבת לתת גט, האישה תקבל מעמד של "סרבנית גט".

סרבנית גט- הסנקציות

לאחר שבית הדין נתן החלטה כי על האישה לתת גט והאישה מסרבת לתת גט יש לפתוח במזכירות בית הדין תיק ל"צווי הגבלה".

בעת פתיחת התיק עליכם לבקש מבית הדין שיטיל סנקציות על האישה זאת מתוך מטרה לגרום לאישה להסכים לתת גט.

אשה מסרבת לתת גט

הסנקציות שניתן להטיל על האישה הם רבים ונביא מספר דוגמאות:

  • צו עיכוב יציאה מהארץ, דבר זה יגביל את האישה לצאת מישראל לחו"ל, הגבלה זו אף שבמקרים מסויימים הינה אפקטיבית, אך לא בכל מקרה יש לכך משמעות, כיון שישנן נשים רבות שבין כך ובין כך אין להם מחשבה לצאת לחו"ל.
  • שלילת רישיון נהיגה, הגבלה זו מהווה פגיעה קשה בעיקר לנשים אשר משתמשות ברכבם לצורכי עבודה או לצרכים חיוניים אחרים, לאחר שהאישה הורגלה להגיע למקום עבודתה ברכב, קשה עד מאוד יהיה לאישה שמסרבת לתת גט להתרגל לנסיעות בתחבורה ציבורית.
  • הכרזה על האישה כ"לקוח מוגבל", במקרה זה האישה אינה יכולה לפתוח או להחזיק חשבון בנק קיים או למשוך צ'קים מחשבון הבנק, דבר זה על פי רוב מהווה פגיעה קשה באישה, שכן אין לה כל דרך להתנהל בחשבון בנק.
  • במקרי קיצון בו הגבלות אלו לא הועילו ועדיין האישה מסרבת לתת גט, האישה צפויה לעונשי מאסר ממושכים עד שהאישה תפסיק לסרב לתת גט, מקרים אלו אינם נפוצים לרוב, כיון שלרוב האישה "נשברת" לאחר שהוטל עליה סנקציות קלות מעונש של מאסר.

הטלת סנקציות רק באישור נשיא בית הדין הרבני הגדול

הטלת סנקציות כנגד אשה מסרבת לתת גט יכולה להיות רק לאחר שבית הדין הרבני הורה על הטלת סנקציות כנגד האישה ה"סרבנית" ולאחר שנשיא בית הדין הרבני אישר את הטלת הסנקציות.

נשיא בית הדין הרבני הגדול יאשר את הטלת הסנקציות רק לאחר שהוא יערוך "שימוע" לאישה, במהלך השימוע הוא ינסה לשכנע את האישה לקיים את הוראת בית הדין ולהפסיק את הסירוב לתת גט, אך ככל והאישה תמשיך בסירובה לתת גט, הרי שנשיא בית הדין הרבני הגדול יאשר את הטלת הסנקציות ומאותו הרגע יוטלו על האישה סנקציות.

היתר אישה שנייה למקרה בו אשה מסרבת לתת גט

במקרה בו אשה מסרבת לתת גט קיים דרך "עקיפה" בו אין כל צורך להכריח את האישה לקבל את הגט, אלא בית הדין נותן היתר נישואין אישה שנייה לבעל, כך שלבעל יהיה שתי נשים.

חשוב להדגיש כי בלא היתר מיוחד של נישואין לאישה שנייה, הרי שנישואין לאישה שנייה מהווה עבירה פלילית שעונשה מאסר.

לבני עדות אשכנז היתר נישואין לאישה שנייה מצריך מלבד היתר של בית הדין ואישור נשיא בית הדין הרבני הגדול הרי שיש צורך בהיתר שניתן על ידי 100 רבנים שכולם הסכימו שאכן לבעל מותר לישא אשה נוספת על האישה שמסרבת לתת גט, בעוד שלבני עדות המזרח היתר נישואין לאישה שנייה מצריך רק את אישורו של נשיא בית הדין הרבני הגדול.

היתר אישה שנייה או הטלת סנקציות

אז מה בעצם צריך לעשות במקרה בו אשה מסרבת לתת גט האם לבקש שיטילו עליה סנקציות או שעדיף לבחור בהיתר נישואין לאישה שנייה?

חשוב לדעת כי לשאלה זו ישנה השלכה מיוחדת, כיון שככל ובחרתם ב"מסלול" של הטלת סנקציות כנגד האישה הסרבנית לתת גט, הרי שלא תוכלו לבחור במסלול אחר של "היתר נישואין לאישה שנייה" רק לאחר שיחלפו 3 שנים מיום פתיחת התיק לצווי הגבלה כנגד האישה.

השיקול המרכזי בהחלטה האם להעדיף ללכת ב"מסלול" של "הטלת צווי הגבלה" או שמא עדיף ללכת ב"מסלול" של היתר נישואין לאישה שנייה, הוא מה לדעתכם יהיה אפקטיבי יותר, כיון שישנן נשים שנכנעות מהר ואזי עדיף ללכת במסלול של "הטלת צווי הגבלה" אך ככל ולדעתכם האישה "לא תיכנע" כל כך בקלות הרי שהאפשרות של היתר נישואין לאישה שנייה הינו טוב יותר.

אך צריך לדעת ששיקול זה אינו השיקול היחידי, כיון שלא בכל מקרה ניתן היתר נישואין לאישה שנייה, לכן חשוב מאוד שתיוועצו עם טוען רבני מוסמך המכיר היטב את ההליכים בבית הדין הרבני בכדי שהוא ייתן לכם ייעוץ מתאים למקרה הקונקרטי שלכם.

אשה מסרבת לתת גט לעומת איש מסרב לתת גט

ישנם שני חילוקים מהותיים בין מקרה בו איש מסרב לתת גא לביו מקרה בו אשה מסרבת לתת גט, כשמחד ישנה עדיפות לגבר ומאידך ישנה עדיפות לאישה.

  • הצורך באישור נשיא בית הדין הרבני הגדול. במקרה בו האישה מסרבת לתת לבעל גט ניתן להטיל כנגדה סנקציות רק לאחר אישור נשיא בית הדין הרבני הגדול, לא כן, ככל והבעל מסרב לתת גט לאישה, ניתן להטיל כנגדו סנקציות מיד עם פסק הדין של בית הדין הרבני.

היתר נישואין לאישה שנייה. היתר נישואין קיים רק במקרה בו האישה מסרבת לתת לבעלה גט, לא כן במקרה בו הבעל מסרב לתת גט לאישה אין כל היתכנות לאישה להינשא לבעל נוסף כל זמן שהיא לא קבלה את הגט לאישה.

צפו גם בסרטון בנושא סרבנות גט:

קרא עוד ←