משמורת משותפת ומזונות במהותם הם שני עניינים שונים אשר באופן עקרוני שייך שיידונו בשתי ערכאות משפטיות שונות, אך בכל זאת לא ניתן להפריד בין הדברים, כך שלמשמורת משותפת ישנה השלכה על גובה המזונות, אבל כיצד בדיוק ישנה השלכה על כך נדון במאמר זה.
משמורת משותפת יתרונות וחסרונות
לפני שנתייחס לנושא של משמורת משותפת ומזונות חובה להקדים הקדמה קצרה:
אין ספק שלמשמורת משותפת ישנם יתרונות רבים על פני משמורת של האם והסדרי ראייה לאב.
במשמורת משותפת הילד מרגיש שהבית לא חרב עליו בעולמו, הוא ממשיך את הקשר הטוב שהיה לו מלפני הגירושין עם האב, דבר אשר חשוב עד למאד. הילד מרגיש שיש לו אב ואם שותפים פעילים בחייו כשהם נושאים בנטל גידולו באופן שווה בשווה.
חשוב להדגיש כי אף שמשמורת משותפת מועילה לילד, הרי שגם האם נהנית ממשמורת משותפת, האם יכולה להתפנות לעיסוקיה במשך מחצית השבוע כשהיא יודעת שהילד נמצא ב"ידיים טובות". מסיבה זו הדבר נהיה נפוץ יותר ויותר, כשהבקשה להיות במשמורת משותפת מגיעה משני בני הזוג.
אך למשמורת משותפת לפעמים ישנן גם חסרונות, לפעמים לא באמת האב רוצה משמורת משותפת, אלא האב רוצה להיפטר מתשלום מזונות ולכן הוא מסכים "להתפשר" ולהיות הורן משמורן יחד עם האם הכל בכדי להיפטר מתשלום מזונות.
במקרים אלו בוודאי שאין הרבה תועלת ממשמורת משותפת, שכן האב לא באמת רוצה להתמסר בגידול הילד באופן שוויוני, כל מטרת האב הוא להשתמש בהסדרי הראיה המורחבים של הילד בכדי להפטר מתשלום מזונות.
מלבד שגישה זו הינה גישה פסולה, שכן החשיבה של הסדרי השהות בין ההורים לילדים צריכה להיות אך ורק מה היא טובתו של הילד, כל השיקולים על "כסף" שעה שמתעסקים בטובת הילד חוטאת למטרה האמתית, הרי שאין כל ספק שתוך זמן קצר הילד יבין כי הוא ב"טעות" נמצא בבית האב, דבר אשר יגרור "התנגדות" אצל הילד להמשיך בהסדרי ראייה אלו.
לכן בכל מקרה בו עולה שאלת משמורת משותפת ומזונות יש לבדוק היטב האם עיקר רצונו של האב הוא משמורת משותפת ומזונות מופחתים, או שעיקר מטרתו הוא אכן לדאוג לטובת הילדים ולהיות הורה משמורן לצד האם.
משמורת משותפת ומזונות – פסיקת בית המשפט העליון
עד לפני מספר שנים היה מקובל לפסוק כי האב הוא היחיד המחוייב לדאוג לתשלום מזונות ילדים, ואילו לאם אין כל חיוב לדאוג לתשלומים אלו, חובת האב לא הייתה תלויה בכושר השתכרותו של האב לעומת האם, כשבכל מקרה חובת המזונות מוטלים על כתפיו בלבד, כמו כן לא הייתה כל השלכה לגילו של הילד.
אלא שבפסק דין חדשני שניתן בבית המשפט העליון בע"מ 919/15 נקבע כי בילדים מעל גיל 6 שמתקיים משמורת משותפת בין ההורים וגובה ההכנסות בין האב לאם זהים, האב יהיה פטור מתשלום מזונות.
פסיקת בית המשפט העליון בע"מ 919/15
בפסק דין ארוך ומנומק שניתן בבית המשפט העליון נקבעו מספר יסודות:
- האם מחויבת במזונות הילדים מעל גיל 6 מדין "צדקה" וחוב זה מוטל על האם בדיוק כשם שהוא מוטל על האב.
- הדרך לקבוע את זהות המחויב במזונות ילדים נקבע לפי פרמטר למי יש את היכולת הכלכלית לשאת בנטל גידול הילדים.
התוצאה הנגזרת מפסק דין זה שבמקרה בו הילדים מעל גיל 6 וחיוב מזונות הילדים הינו מדין "צדקה" חובת המזונות מוטלים על מי שיש ביכולתו לשאת בעול הכלכלי. קראו בהרחבה על חלוקת רכוש בגירושין עם ילדים!
במקרה בו הכנסות בני הזוג שווים, כך שהיכולת הכלכלית בין האב לאם הינה שוויונית, הרי שחובת המזונות ילדים מוטלת על שני ההורים באופן שווה בשווה.
לפיכך ככל ומתקיים הורות משותפת בו הילד נמצא במחצית השבוע אצל כל אחד מההורים הרי שהאב והאם נושאים בנטל הכלכלי באופן שוויוני, והאב פטור מתשלום מזונות ילדים עבור מחצית השבוע בהם הילדים נמצאים אצל האם.
פסק דין זה נקבע לילדים מגיל שש ומעלה, כיון שבמקרה זה חובת האב לזון את ילדיו הוא מדין "צדקה" אך אין ספק כי בעתיד הקרוב יהיה ניתן לראות פסיקות זהות אף בקטנים מתחת לגיל שש.
דבר זה מהווה שוויון בין האב לאם, כך שבין ההורים יהיה משמורת משותפת ומזונות שווים.
משמורת משותפת ומזונות – פסיקת בית הדין הרבני
במספר פסקי דין שניתנו בבתי הדין הרבניים לאחר פסיקת בית המשפט העליון, ניתן ללמוד שבתי הדין אינם ששים מהלכה זו, וכי לדעתם מדובר בהחלטה שניתנה בטעות.
לדעתם של בתי הדין הרבניים, החובה לזון את הילדים מעל גיל 6 מוטלת על האב לבד ואילו לאם אין כל חובה לזון את ילדיה, חיוב זה אף שהוא מדין "צדקה" הרי שחיוב זה מוטלת בראש ובראשונה על האב.
להשתכרות ההורים אין כל השלכה על חיוב המזונות שמוטלים על האב, כך שאף שהאב ואם ישתכרו בשכר זהה, האב הוא יהיה המפרנס היחיד, ואילו האם לא תצטרך לשאת בעול תשלום המזונות.
חשוב לציין כי אף לדעתם של בתי הדין הרבניים במקרה בו לאב יש הכנסה מועטה ואין באפשרותו יכולת כלכלית לשאת בנטל חיוב המזונות ואילו האם משתכרת בשכר נאה אשר מקנה לה את האפשרות לשאת בנטל הכלכלי, בתי הדין הרבניים יאמצו את עמדת בית המשפט העליון וייקבעו כי חיוב המזונות מוטלים על האם.
דבר נוסף שיש לתת עליו את הדעת היא שאין ספק שלעובדה שמתקיימת משמורת משותפת תהיה השלכה על גובה תשלום המזונות, שכן אין סיבה שהאם תקבל תשלום מזונות המשולמים לאם משמורנית מלאה בזמן שהילדים נמצאים מחצית מהשבוע אצל האב, כשבמחצית השבוע האב דואג למזונות הילדים בלא אמצעות האם.
לסיום, כפי שהנכם רואים משמורת משותפת ומזונות ילדים הינו דבר מורכב מאוד ומשתנה ממקרה למקרה, ואין לראות במאמר זה כייעוץ משפטי, לשם כך יש לפנות אל טוען רבני מומלץ הבקיא היטב בדיני משפחה, בכדי שייתן עבורכם את הייעוץ למקרה הקונקרטי המיוחד שלכם.
