ארכיון של: אוגוסט 30, 2020

איך מתגרשים בהסכמה?

איך מתגרשים בהסכמה?

איך מתגרשים בהסכמה ובכך מונעים עוגמת נפש והוצאות גבוהות? מה עליכם לעשות לאחר שהגעתם להסכמות מלאות? למי פונים?

במאמר זה ניתן לכם מענה לשאלתכם איך מתגרשים בהסכמה, בכדי שתוכלו להתגרש בהסכמה בצורה הקלה והמהירה ביותר.

איך מתגרשים בהסכמה? השלבים הראשונים

הדבר הראשון שעליכם לעשות בעת תהליך גירושין הוא לדבר עם בן/ת הזוג ולנסות לשכנע אותו/ה שעדיף לגמור את הסכסוך מחוץ לכותלי בית משפט.

חשוב שתסבירו כי סיום הסכסוך מחוץ לכותלי בית המשפט ישמש את טובת שני בני הזוג, כיון שבכך שניכם חוסכים הוצאות שכר טירחה של מייצג בתיק והרבה עגמת נפש מהליך משפטי מתיש.

אך צריך לדעת כי לא בכל מקרה אכן ניתן להתגרש בהסכמה, לא פעם אני נתקל באחד מבני הזוג שהוא מזהה את הרצון של בן/ת הזוג לסיים את הסכסוך בהסכמה, דבר אשר גורר ניסיון "סחיטה" של בן/ת הזוג.

במקרים אלו לא הייתי מייעץ לכם להיות הצד ה"חלש" ולתת לבן/ת הזוג את התחושה כי אתם מסכימים בכל מחיר.

איך מתגרשים בהסכמה כשאין הסכמה?

לא פעם אני נתקל בשאלה של אחד מבני הזוג איך מתגרשים בהסכמה כשאין הסכמות בין בני הזוג, צריך לדעת שאף שאין הסכמות הדבר אינו סוף פסוק.

במקרה שניסיתם לשכנע את בן/ת הזוג והדבר לא עלה בידכם, קיימת אפשרות לפנות למגשר מקצועי בכדי שהוא ינסה להביא אתכם לעמק השווה.

הליכה למגשר אפקטיבית רק אם אכן קיים רצון כנה של שני בני הזוג להביא את הדבר לפתרון על דרך המלך, אך ככל ואחד מבני הזוג החליט שהוא רוצה לעשות מלחמה ויהי מה, אין כל טעם לפנות למגשר ולהוציא כספים מיותרים.

כבר אחרי מספר מפגשים בודדים ניתן לבחון האם קיימת התקדמות וניתן להתגרש בהסכמה או שמא אתם עומדים על אותו מקום.

ככל ואין התקדמות במשא ומתן, ואתם מרגשים שזה "תקוע" לא הייתי מייעץ לכם להמשיך את ניהול הגישור בשלב זה.

איך מתגרשים בהסכמה באמצע ההליכים?

בהרבה מהמקרים אף שאין הסכמות בתחילת ההליך, כך שלא ניתן להתגרש בהסכמה, לאחר שנפתח תיק גירושין בבית הדין הרבני וההליך המשפטי מתחיל להתיש את בני הזוג, קיים רצון של בני הזוג לנסות ולהגיע לפתרון מוסכם ובכך לסיים את הסאגה המשפטית.

הקושי להגיע להסכמות בשלב זה הוא שכל צד אינו רוצה להראות שהוא "הצד החלש" כביכול הוא חושש לתוצאה של פסק הדין ולכן הוא מסים "להתפשר" ומשום זה מעדיפים הצדדים להמשיך ולהתכתש בהליכים המשפטיים המייגעים את הצדדים.

קיימים מספר דרכים בהם ניתן להתגבר על הקושי כשלשם כך על הטוען הרבני שמייצג אתכם להיות "יצירתי" ולמצוא את הזמן המתאים בכדי להגיע להסכמה המיוחלת.

לפעמים ניתן לבקש את עזרת בית הדין הרבני שינסה לפשר ולהגיע להסכמות בין הצדדים מחוץ לפרוטוקול, לרוב בית הדין ייענה לבקשה זו כשהוא יודע היטב את הסבל בו נמצאים הצדדים בהליכים הארוכים.

עורכי דין מונעים גירושין בהסכמה?

יש דעה רווחת בין האנשים כי העורכי דין מנסים "לסכל" כל ניסיון של גישור מתוך חשש שהצדדים יגיעו להסכמתם ובכך תיפגע פרנסתם.

טענה זו אינה באה בחלל ריק, כשאכן ניתן לומר בצער רב כי קיימים בשוק עורכי דין שמתוך תאוות בצע כסף מוכנים לגרום סבל ללקוחותיהם ולהמשיך את ההליכים המיותרים בכדי שבכך הם יצליחו "לסחוט" מלקוחותיהם עוד ועוד כסף בגין התמשכות ההליכים.

אך חשוב לדעת כי כפי שבכל מקצוע ומקצוע הקיימים בשוק יש אנשים הגונים ויש שאינם הגונים, כך במקצוע של עריכת דין לא ניתן להכליל כביכול כל העורכי דין מנסים לפגוע בטובת לקוחותיהם בגלל "תאוות בצע".

להיפך, קיימים בשוק עורכי דין הגונים שרואים אך ורק את טובת הלקוחות אל מול עיניהם, כשבמקרה בו הם יזהו כי ניתן לגשר על הפערים, הם ינסו בכל כוחם להביא את הצדדים לפתרון מוסכם.

לכן חשוב מאוד שלפני שאתם בחורים את המייצג שלכם תבדקו היטב את הגינותו ויושרו של המייצג, והאם אכן הוא רואה בראש ובראשונה את טובת עצמו או טובת הלקוחות.

הסכם גירושין לאחר גירושין בהסכמה

לאחר שהבנתם איך מתגרשים בהסכמה והצלחתם להגיע להסכמות על ידי ניהול משא ומתן בלי או עם סיוע של מגשר, עליכם לערוך הסכם גירושין בו אתם צריכים לעלות את הדברים המוסכמים על גבי הכתב.

בהמלצה אישית אוכל להמליץ לכם שאת הסכם הגירושין תערכו רק אצל טוען רבני מקצועי אשר יסייע לכם בעריכת הסכם הגירושין, שכן חשוב לדעת שהסכם גירושין הינו ככל חוזה אשר לכל מילה ישנה משמעות מיוחדת.

לאחר שערכתם את הסכם הגירושין על ידי טוען רבני מוסמך עליכם לאשר את הסכם הגירושין בבית הדין הרבני או בית המשפט למשפחה.

איך מתגרשים בהסכמה?

כולי תקווה כי לאחר שקראתם את המאמר אתם יודעים טוב יותר איך מתגרשים בהסכמה, ולי נותר רק לאחל לכם בהצלחה.

יהודה אבלס טוען רבני מוסמך

קרא עוד ←
משמורת משותפת ומזונות בבית הדין הרבני ובבית המשפט

משמורת משותפת ומזונות בבית הדין הרבני ובבית המשפט

משמורת משותפת ומזונות בבית הדין הרבני ובבית המשפט

משמורת משותפת ומזונות במהותם הם שני עניינים שונים אשר באופן עקרוני שייך שיידונו בשתי ערכאות משפטיות שונות, אך בכל זאת לא ניתן להפריד בין הדברים, כך שלמשמורת משותפת ישנה השלכה על גובה המזונות, אבל כיצד בדיוק ישנה השלכה על כך נדון במאמר זה.

משמורת משותפת יתרונות וחסרונות

לפני שנתייחס לנושא של משמורת משותפת ומזונות חובה להקדים הקדמה קצרה:

אין ספק שלמשמורת משותפת ישנם יתרונות רבים על פני משמורת של האם והסדרי ראייה לאב.

במשמורת משותפת הילד מרגיש שהבית לא חרב עליו בעולמו, הוא ממשיך את הקשר הטוב שהיה לו מלפני הגירושין עם האב, דבר אשר חשוב עד למאד.

הילד מרגיש שיש לו אב ואם שותפים פעילים בחייו כשהם נושאים בנטל גידולו באופן שווה בשווה.

חשוב להדגיש כי אף שמשמורת משותפת מועילה לילד, הרי שגם האם נהנית ממשמורת משותפת, האם יכולה להתפנות לעיסוקיה במשך מחצית השבוע כשהיא יודעת שהילד נמצא ב"ידיים טובות".

מסיבה זו הדבר נהיה נפוץ יותר ויותר, כשהבקשה להיות במשמורת משותפת מגיעה משני בני הזוג.

אך למשמורת משותפת לפעמים ישנן גם חסרונות, לפעמים לא באמת האב רוצה משמורת משותפת, אלא האב רוצה להיפטר מתשלום מזונות ולכן הוא מסכים "להתפשר" ולהיות הורן משמורן יחד עם האם הכל בכדי להיפטר מתשלום מזונות.

במקרים אלו בוודאי שאין הרבה תועלת ממשמורת משותפת, שכן האב לא באמת רוצה להתמסר בגידול הילד באופן שויוני, כל מטרת האב הוא להשתמש בהסדרי הראיה המורחבים של הילד בכדי להפטר מתשלום מזונות.

מלבד שגישה זו הינה גישה פסולה, שכן החשיבה של הסדרי השהות בין ההורים לילדים צריכה להיות אך ורק מה היא טובתו של הילד, כל השיקולים על "כסף" שעה שמתעסקים בטובת הילד חוטאת למטרה האמתית, הרי שאין כל ספק שתוך זמן קצר הילד יבין כי הוא ב"טעות" נמצא בבית האב, דבר אשר יגרור "התנגדות" אצל הילד להמשיך בהסדרי ראייה אלו.

לכן בכל מקרה בו עולה שאלת משמורת משותפת ומזונות יש לבדוק היטב האם עיקר רצונו של האב הוא משמורת משותפת ומזונות מופחתים, או שעיקר מטרתו הוא אכן לדאוג לטובת הילדים ולהיות הורה משמורן לצד האם.

משמורת משותפת ומזונות – פסיקת בית המשפט העליון

עד לפני מספר שנים היה מקובל לפסוק כי האב הוא היחיד המחוייב לדאוג לתשלום מזונות ילדים, ואילו לאם אין כל חיוב לדאוג לתשלומים אלו, חובת האב לא הייתה תלויה בכושר השתכרותו של האב לעומת האם, כשבכל מקרה חובת המזונות מוטלים על כתפיו בלבד, כמו כן לא הייתה כל השלכה לגילו של הילד.

אלא שבפסק דין חדשני שניתן בבית המשפט העליון בע"מ 919/15 נקבע כי בילדים מעל גיל 6 שמתקיים משמורת משותפת בין ההורים וגובה ההכנסות בין האב לאם זהים, האב יהיה פטור מתשלום מזונות.

פסיקת בית המשפט העליון בע"מ 919/15

בפסק דין ארוך ומנומק שניתן בבית המשפט העליון נקבעו מספר יסודות:

  • האם מחויבת במזונות הילדים מעל גיל 6 מדין "צדקה" וחוב זה מוטל על האם בדיוק כשם שהוא מוטל על האב.
  • הדרך לקבוע את זהות המחויב במזונות ילדים נקבע לפי פרמטר למי יש את היכולת הכלכלית לשאת בנטל גידול הילדים.

התוצאה הנגזרת מפסק דין זה שבמקרה בו הילדים מעל גיל 6 וחיוב מזונות הילדים הינו מדין "צדקה" חובת המזונות מוטלים על מי שיש ביכולתו לשאת בעול הכלכלי.

במקרה בו הכנסות בני הזוג שווים, כך שהיכולת הכלכלית בין האב לאם הינה שוויונית, הרי שחובת המזונות ילדים מוטלת על שני ההורים באופן שווה בשווה.

לפיכך ככל ומתקיים הורות משותפת בו הילד נמצא במחצית השבוע אצל כל אחד מההורים הרי שהאב והאם נושאים בנטל הכלכלי באופן שוויוני, והאב פטור מתשלום מזונות ילדים עבור מחצית השבוע בהם הילדים נמצאים אצל האם.

פסק דין זה נקבע לילדים מגיל שש ומעלה, כיון שבמקרה זה חובת האב לזון את ילדיו הוא מדין "צדקה" אך אין ספק כי בעתיד הקרוב יהיה ניתן לראות פסיקות זהות אף בקטנים מתחת לגיל שש.

דבר זה מהווה שוויון בין האב לאם, כך שבין ההורים יהיה משמורת משותפת ומזונות שווים.

משמורת משותפת ומזונות – פסיקת בית הדין הרבני

במספר פסקי דין שניתנו בבתי הדין הרבניים לאחר פסיקת בית המשפט העליון, ניתן ללמוד שבתי הדין אינם ששים מהלכה זו, וכי לדעתם מדובר בהחלטה שניתנה בטעות.

לדעתם של בתי הדין הרבניים, החובה לזון את הילדים מעל גיל 6 מוטלת על האב לבד ואילו לאם אין כל חובה לזון את ילדיה, חיוב זה אף שהוא מדין "צדקה" הרי שחיוב זה מוטלת בראש ובראשונה על האב.

להשתכרות ההורים אין כל השלכה על חיוב המזונות שמוטלים על האב, כך שאף שהאב ואם ישתכרו בשכר זהה, האב הוא יהיה המפרנס היחיד, ואילו האם לא תצטרך לשאת בעול תשלום המזונות.

חשוב לציין כי אף לדעתם של בתי הדין הרבניים במקרה בו לאב יש הכנסה מועטה ואין באפשרותו יכולת כלכלית לשאת בנטל חיוב המזונות ואילו האם משתכרת בשכר נאה אשר מקנה לה את האפשרות לשאת בנטל הכלכלי, בתי הדין הרבניים יאמצו את עמדת בית המשפט העליון וייקבעו כי חיוב המזונות מוטלים על האם.

דבר נוסף שיש לתת עליו את הדעת היא שאין ספק שלעובדה שמתקיימת משמורת משותפת תהיה השלכה על גובה תשלום המזונות, שכן אין סיבה שהאם תקבל תשלום מזונות המשולמים לאם משמורנית מלאה בזמן שהילדים נמצאים מחצית מהשבוע אצל האב, כשבמחצית השבוע האב דואג למזונות הילדים בלא אמצעות האם.

לסיום, כפי שהנכם רואים משמורת משותפת ומזונות ילדים הינו דבר מורכב מאוד ומשתנה ממקרה למקרה, ואין לראות במאמר זה כייעוץ משפטי, לשם כך יש לפנות לטוען רבני מומלץ הבקיא היטב בדיני משפחה, בכדי שייתן עבורכם את הייעוץ למקרה הקונקרטי המיוחד שלכם.

קרא עוד ←